ד'ו אל-קעדה

החודש העברי המקביל

חודש	בשנים
אלול	ה'תשע"ד-ה'תשע"ה
אב	ה'תשע"ו-ה'תשע"ח
תמוז	ה'תשע"ט-ה'תשפ"א
סיוון	ה'תשפ"ב-ה'תשפ"ג
אייר	ה'תשפ"ד-ה'תשפ"ו
ניסן	ה'תשפ"ז-ה'תשפ"ט
אדר	ה'תש"ץ-ה'תשצ"ג
שבט	ה'תשצ"ד-ה'תשצ"ה
טבת	ה'תשצ"ו-ה'תשצ"ח
כסלו	ה'תשצ"ט-ה'תת"א
חשוון	ה'תת"ב-ה'תת"ג
תשרי	ה'תת"ד-ה'תת"ו

ד'וּ אֶלְ-קַעְדָה (תעתיק מדויק: ד'וּ (א)לְקַעְדָה; בערבית: ذُو ٱلْقَعْدَة) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה המוסלמי והראשון בארבעת החודשים הקדושים: ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה, מוחרם ורג'ב.

משמעות הפועל "קעדה" הוא להימנע או להשתמט מלצאת לקרב, המילה "ד'ו" משמעותה "בעל", "בעלים", כך שמשמעות שם החודש היא "בעל שביתת הנשק". במהלך חודש זה נהגו הערבים הפגאנים שלא להילחם.

אירועים חשובים בחודש זה

• ב-4 בד'ו אלקעדה שנת 7 לאחר ההג'רה אירעה העומרה (עלייה לרגל למכה שאינה במהלך תקופת החג') הראשונה של ראשוני המוסלמים מאל-מדינה.
• ב-11 בד'ו אלקעדה נולד האימאם השיעי השמיני עלי א-רידא.
• ב-29 בד'ו אלקעדה מת האימאם השיעי התשיעי מוחמד א-תקי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ד'ו אל-קעדה בוויקישיתוף