לדלג לתוכן

גני קיו

גני קיו
בניין הדקלים
בניין הדקלים
בניין הדקלים
אתר מורשת עולמית
הגנים הבוטניים המלכותיים בקיו
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2003, לפי קריטריונים 2, 3, 4
נתונים ומידות
שטח 272.32 הקטאר
מיקום
מדינה בריטניהבריטניה הממלכה המאוחדת
מיקום ריצ'מונד שעל התמזה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°28′44″N 0°17′37″W / 51.478888888889°N 0.29361111111111°W / 51.478888888889; -0.29361111111111
www.kew.org
צילום פנורמי של גני קיו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גני קיו, או בשמם המלא הגנים הבוטניים המלכותיים בקיואנגלית; Royal Botanic Gardens, Kew), הם הגנים הבוטניים המפורסמים בעולם ונמצאים בלונדון, בריטניה.

גני קיו הוקמו ב-1759[1] כגנים פרטיים אקזוטיים של הלורד צ'פל. הם הורחבו במהלך השנים וב־1840 הוכרזו הגנים רשמית כ"גנים הבוטניים המלכותיים" של הממלכה המאוחדת. בניין הדקלים המפורסם נבנה בין השנים 1841 ו־1849 בידי הארכיטקט הוויקטוריאני דסימוס ברטון. הגנים הבוטניים המלכותיים בקיו מחזיקים את בנק הזרעים הגדול בעולם. בשנת 2003 הוכרו הגנים הבוטניים המלכותיים בקיו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

הגנים משתרעים על שטח של כ-1,210 דונם[2] הכוללים גנים וחממות, בשטח שבין ריצ'מונד לקיו אשר בלונדון הדרום-מערבית. גני קיו מהווים מוסד מחקרי וחינוכי חשוב בתחום הבוטניקה, הכולל צוות עובדים בן כ-800 איש[3], ומהם כ-650 חוקרים[4]. האתר מהווה יעד תיירות פופולרי, ובמהלך שנת 2009/2010[5] ביקרו בגנים מעל מיליון מבקרים[6].

שטחי הגן כוללים את אוסף הצמחייה הגדול בעולם, הספרייה אשר בגנים כוללת מעל 750,000 כרכים ואוסף איורים השמור בהם כולל למעלה מ-175,000 איורים של צמחים[7].

בנין טמפרנט
חזית מבנה החממה בגני קיו

מקורם של הגנים בגן האקזוטי שהוקם על ידי לורד קייפל ג'ון, בעיירה טוקסברי (Tewkesbury) שבגלוסטרשייר. הגן הורחב על ידי הנסיכה אוגוסטה מוויילס, אלמנתו של פרדריק, הנסיך מוויילס, שעבורו האדריכל הסקוטי ויליאם צ'יימברס בנה מספר מבנים בגן. אחד המבנים הוא הפגודה הסינית שנבנתה בשנת 1761 וקיימת עד היום. ג'ורג' השלישי העשיר את הגנים בסיועו של סר ג'וזף באנקס. קיו פארק הישן (ששמו שונה ל"הבית הלבן"), נהרס בשנת 1802, ו"בית הולנד" הסמוך נרכש על ידי ג'ורג' השלישי בשנת 1871, וכיום הוא נודע בכינויו ארמון קיו.

אוספי הגן גדלו במקצת באקראי עם הזמן, עד למינוי של האספן הראשון בשנת 1771[8]. בשנת 1840 הגנים הוכרזו כגן בוטני לאומי, תחת מנהל הקיו, ויליאם הוקר. הגנים הורחבו ל-75 דונם, והגן הבוטני ל-270 דונם, ומאוחר יותר לגודלו הנוכחי 300 דונם.

חממת הדקליים נבנתה על ידי האדריכל דסימוס ברטון ויצרן הברזל ריצ'רד טרנר בין השנים 1844-1848. החממה היא המבנה הראשון בקנה מידה גדול שנעשה מברזל יצוק. שמשות המבנה מזכוכית ועבודת הניפוח שלה נעשתה ביד. הבית הממוזג, הכפול מגודלה של החממה, נבנה מאוחר יותר, במאה ה-19, וכיום נחשב לחממת הזכוכית הוויקטוריאנית הגדולה בעולם.

בנוסף, בקיו צלח המאמץ מהמאה ה-19 להפיץ ולגדל עצי גומי מחוץ לדרום אמריקה.

ביולי 2003 הגנים הוכנסו לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.

אזכורים בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר "העשב הענק מכה שנית" של להקת הרוק המתקדם ג'נסיס מוזכרים גני קיו כמקום אליו הובא העשב מערבות רוסיה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גני קיו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גני קיו, באתר אונסק"ו
  2. ^ Places, אתר גני קיו
  3. ^ Organisational structure, Staff & Heads of Department, אתר גני קיו
  4. ^ After heading Royal Gardens, plant scientist Crane returning to Chicago, באתר University of Chicago Chronicle
  5. ^ עד 31 במרץ 2010
  6. ^ דוח שנתי לשנת 2009/2010, באתר גני קיו
  7. ^ Royal Botanic Gardens, Kew, באתר אודות אתרי המורשת העולמית
  8. ^ מילון ביוגרפיות קנדיות