לדלג לתוכן

גלית חייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלית חייט
גלית חייט וסרגיי סחנובסקי
גלית חייט וסרגיי סחנובסקי
לידה 29 בינואר 1975 (בת 49)
כפר סבא, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
גובה 1.58 מטרים
ספורט
ענף ספורט החלקה אמנותית
תת-ענף ריקוד זוגות
מאמן Nikolai Morozov עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
אליפות העולם בהחלקה אמנותית על הקרח
ארד נאגנו 2002 ריקוד זוגות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלית חייט-מורצ'י (נולדה ב-29 בינואר 1975) היא מחליקה אמנותית על הקרח ישראלית, ייצגה את ישראל בתחרויות עם בן זוגה, סרגיי סחנובסקי. זוכת מדליית ארד באליפות עולם (נאגנו 2002), היחידה מישראל שזכתה במדליה בענף וסיימה במקום שישי במשחקים האולימפיים (סולט לייק סיטי 2002) הישג השיא בענף זה. לאחר פרישתה עובדת כמאמנת בענף.

חייט נולדה בישראל. משפחתה ירדה עמה לארצות הברית בצעירותה, והם התמקמו בניו ג'רזי. היא החלה להחליק בגיל 8.

ב-2008 היא נישאה לשוטר איטלקי בדימוס, פרנסצקו מורצ'י.

החלקה אמנותית על הקרח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלית חייט וסרגיי סחנובסקי החליקו יחדיו בין השנים 1995–2006. הישג השיא שלהם היה מדליית ארד באליפות העולם ב-2002. הפגינו יציבות כזוג, במיקום בעשירייה הראשונה באליפות העולם 7 פעמים רצופות (2000–2006). בני הזוג השתתפו שלוש פעמים באולימפיאדת החורף, בשנים 1998 (מקום 14), 2002 (מקום ששי), 2006 (מקום שמיני).

לאחר פרישתה מתחרויות בשנת 2007 הפכה גלית למאמנת של הצמד אלכסנדרה ורומן זרצקי. תחת הדרכתה הצמד זכה במדליית זהב באוניברסיאדת חורף 2009 בחרבין סין, ובמדליית ארד בסקייט אמריקה ב-2009.

ב-2013 גלית היא הכוריאוגרפית של צמד המחליקים על הקרח יבגני קרסנופולסקי ואניה דוידוביץ'. הצוות סיים במקום העשירי בתחרות גביע העולם בגרמניה בספטמבר 2013 והבטיח מקום באולימפיאדת סוצ'י (2014).

ב-2014 גלית הייתה הכוריאוגרפית של אלכסיי ביצ'נקו, באולימפיאדת סוצ׳י.

בנוסף מאמנת חייט את הצמד המחליקים היפני קתי וכריס ריד, שייצגו את יפן באולימפיאדת סוצ'י ואת צמד המחליקים האוקראיני שהשתתף באותה אולימפיאדה.

כיום גלית חייט היא המאמנת הראשית של נבחרת ישראל בהחלקה אומנותית, המתגוררת ומתאמנת בניו ג׳רזי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלית חייט בוויקישיתוף