ג'ין וולף
ג'ין וולף, 2005 | |
לידה |
7 במאי 1931 ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
14 באפריל 2019 (בגיל 87) פאוריה, אילינוי, ארצות הברית |
שם לידה | Gene Rodman Wolfe |
מדינה | ארצות הברית |
מקום קבורה | St. Mary's Cemetery |
מקום מגורים | פאוריה, Barrington, יוסטון, ברוקלין |
מקום לימודים | אוניברסיטת יוסטון, אוניברסיטת טקסס A&M, תיכון לאמאר, מיזורי |
שפות היצירה | אנגלית אמריקאית, אנגלית |
סוגה | מדע בדיוני, פנטזיה |
יצירות בולטות | ספר השמש החדשה |
תקופת הפעילות | 1966–2019 (כ־53 שנים) |
הושפע מ | אדגר רייס בורוז, ג'. ר. ר. טולקין, צ'ארלס דיקנס, הרמן מלוויל, ג'פרי צ'וסר, חורחה לואיס בורחס, מרסל פרוסט, William Hope Hodgson, ג'יימס ג'ויס, ר. א. לפרטי, ג'ורג' אורוול, רודיארד קיפלינג, ג. ק. צ'סטרטון, ה.פ. לאבקרפט, לואיס קרול, ארתור קונאן דויל, ג'ק ואנס, ורנור וינג'י, ולדימיר נבוקוב, הרברט ג'ורג' ולס |
פרסים והוקרה |
|
ג'ין וולף (באנגלית: Gene Wolfe; 7 במאי 1931 - 14 באפריל 2019) היה סופר מדע בדיוני ופנטזיה ומהנדס מכונות אמריקאי. יצירתו החשובה ביותר היא מחזור "ספר השמש החדשה" (נקרא גם "מחזור אוּרת'" ו"המחזור הסולארי"), סדרה בת ארבעה ספרים, ספר נוסף ומספר נובלות המתרחשים באותו עולם. סדרה זו זכתה בפרס נבולה. סופרת המדע הבדיוני אורסולה לה-גווין כינתה אותו "הרמן מלוויל שלנו"[1], ניל גיימן טען בחייו של וולף שהוא "הסופר החי הטוב ביותר. נקודה."[2] והוא הושווה גם לחורחה לואיס בורחס[3], לצ'ארלס דיקנס, לוויליאם שייקספיר[4] ולג'יימס ג'ויס, מחבר יוליסס[5]. ב-2013 היה הסופר ה-29, שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים, המחולק החל מ-1975 לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה או שנתיים, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה[6].
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]וולף נולד למשפחה קתולית בניו יורק והוא החזיק באמונה הקתולית, שהשתקפה בספריו. הוא למד הנדסת מכונות באוניברסיטת טקסס A&M ובמקביל החל לחבר ולפרסם סיפורים קצרים ונובלות מדע בדיוני. לפי תיאוריו הוא התמיד מאז בכתיבה יומיומית של לפחות שעה ביום בכל יום. לאחר שתי שנות לימוד עזב את האוניברסיטה ונלחם כחייל במלחמת קוריאה[7]. לאחר מכן השלים את לימודיו באוניברסיטת יוסטון והיה למהנדס מכונות. שיא קריירה זו היה כאשר פיתח את המכונה לייצור החטיף פרינגלס[8].
בשנים אלה התכתב עם ג'ון רונלד רעואל טולקין, במסגרת התכתבות זו החליט שלא להמציא שפה, כפי שעשה טולקין, אלא להשתמש במילים נידחות ומשלבי-דיבור היסטוריים על מנת ליצור את האווירה הנדרשת לו[9].
ב-1970 פרסם את הרומן הראשון שלו, "Operation Ares" וב-1972 פרסם את הספר "ראשו החמישי של קרברוס", שהיה מועמד לפרסי נבולה והוגו. בין 1980 ל-1983 פרסם את ארבעת כרכי הטטרלוגיה "ספר השמש החדשה" ("צל המענה", "טופר המפשר", "חרב הליקטור" ו"מצודת האוטרך"). בשנת 1980 פרסם גם את ספר הסיפורים "האי של ד"ר מוות וסיפורים אחרים; וסיפורים אחרים", הסיפור "המוות של ד"ר איילנד (אי)" מתוכו זכה בפרס נבולה. בשנים אלה ביסס את סגנונו הייחודי, ששילב חשיבה טכנולוגית ומדעית עם שפה ספרותית ומיתולוגיה עשירה בביטויים ייחודיים ומילים נשכחות באנגלית, לטינית, עברית, יוונית ושפות נוספות.
ב-1978 כתב את הפואמה "The computer iterates the Greater Trumps", הסובבת סביב נושא עשרים ושניים קלפי טארוט. על פואמה זו זכה בפרס ריזלינג.
ב-1982 כתב את "טירת האוטר" וב-1987 פרסם את "אוּרת' של השמש החדשה", שהשלים ופתר חידות רבות בסדרת השמש החדשה, להנאת מעריציו הרבים. בשנת 1994 יצא לאור הספר "Lexicon Urthus: A Dictionary for the Urth Cycle"[10], ספר שנכתב על ידי מעריצים כלקסיקון לעולם שיצר וולף בסדרה זו. הסדרה אף זכתה למחקר אקדמי שיצא בספר "Attending Daedalus: Gene Wolfe, Artifice, and the Reader" בהוצאת אוניברסיטת ליברפול.
בין 1993 ו-1996 כתב את ארבעת ספרי סדרת "השמש הארוכה" ובין השנים 1999 ו-2001 יצאו לאור ספרי סדרת "השמש הקצרה".
וולף התגורר עם אשתו רוזמרי בפרבר של שיקגו. נפטר ב-14 באפריל 2019.
סגנונו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שוולף סווג כסופר מדע בדיוני, אופי כתיבתו, סגנונה ותכניה השתרעו הרחק ממגבלות הסוגה ושילבו מיתולוגיה, תאולוגיה ותובנות על פילוסופיה, היסטוריה, ארכאולוגיה וספרות ששולבו בעולמות הייחודיים פרי דמיונו והמצאתו.
רבים מסיפוריו הובאו כדיווחים בגוף ראשון ובשפה עשירה אופיינית. במהלך סיפוריו זרע וולף חידות רבות, רובן נפתרו במסגרת הסיפור, פעמים רבות באופן מפתיע ומקורי, אך חלקן נותרו פתוחות והיוו כר נרחב לדיונים ותאוריות מעריצים (כבר בראשית ימי האינטרנט, ב-1996, נוצר פורום אינטרנטי לדיון ביצירותיו המכיל אלפי דיונים[11]).
וולף תיאר עצמו לעיתים כ"מתורגמן" של כתבי יד שהגיעו אליו (מן העתיד) בשפה לא מוכרת ועל כן הוא "נאלץ" לתרגמם לאנגלית של המאה ה-20 ולהמציא לצורך כך מילים וביטויים. למשל ב"הערה למתרגם" בשולי "צל המענה" כתב וולף לגבי מספר נושאים שהמחבר הדובר בספר בגוף ראשון, סווריאן, אינו יודע או אינו מבחין בנושאים מסוימים ועל כן וולף, המתרגם, נאלץ להותיר את הקורא בחוסר ביטחון לגבי פרטים מסוימים.
עורך אתר המדע הבדיוני הישראלי בלי פאניקה כתב עם צאת התרגום של "צל המענה" לעברית: "הוא [וולף] כותב פרוזה כבדה ועשירה במשמעויות, והמסע ביצירתו תובעני ודורש קשב ספרותי רב אל המהלכים ההולכים ונטווים ביד מיומנת."[12] במקום אחר נכתב: "אפשר לחשוב על סיפור של וולף כעל ציור של אֵשֶר שבו החללים שאינם מצוירים מהווים ציור בפני עצמו, ציור שנוצר באופן עקיף מתוך הנוכחות של הציור ה'מקורי'."[13]
חיבוריו העיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רומנים וסדרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Operation Ares (1970)
- The Fifth Head of Cerberus (1972) - ראשו החמישי של קרברוס
- Peace (1975)
- The Devil in a Forest (1976)
- The Book of the New Sun - ספר השמש החדשה
- The Shadow of the Torturer (1980) - צל המענה, יצא בהוצאת אופוס, 2004, עברית: ורד טוכטרמן
- The Claw of the Conciliator (1981) - טופר המפשר, יצא בהוצאת אופוס, 2004, עברית: ורד טוכטרמן
- The Sword of the Lictor (1982) - חרב הליקטור
- The Citadel of the Autarch (1983) - מצודת האוטרך
- Free Live Free (1986)
- The Urth of the New Sun (1987) - אוּרת' של השמש החדשה
- The Soldier series
- Soldier of the Mist (1986)
- Soldier of Arete (1989)
- Soldier of Sidon (2006)
- There Are Doors (1988)
- Castleview (1990)
- Pandora, By Holly Hollander (1990)
- The Book of the Long Sun - ספר השמש הארוכה
- Nightside the Long Sun (1993)
- Lake of the Long Sun (1994)
- Caldé of the Long Sun (1994)
- Exodus From the Long Sun (1996)
- The Book of the Short Sun - ספר השמש הקצרה
- On Blue's Waters (1999)
- In Green's Jungles (2000)
- Return to the Whorl (2001)
- Latro in the Mist (2003) - omnibus collection of Soldier of the Mist and Soldier of Arete
- The Wizard Knight
- The Knight (2004)
- The Wizard (2004)
- Pirate Freedom (2007)
- An Evil Guest (2008)
- The Sorcerer's House (2010)
- Home Fires (בדפוס, 2011)
- The Land Across (בדפוס, טרם נקבע תאריך)
אוספי סיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Island of Doctor Death and Other Stories and Other Stories (1980)
- Gene Wolfe's Book of Days (1981)
- The Wolfe Archipelago (1983)
- "Death of the Island Doctor" (1983)
- "The Island of Doctor Death and Other Stories" (1970)
- "The Death of Dr. Island" (1973)
- "The Doctor of Death Island" (1978)
- Plan(e)t Engineering (1984)
- Bibliomen (1984)
- Storeys from the Old Hotel (1988)
- Endangered Species (1989)
- Castle of Days (1992)
- The Young Wolfe (1992)
- Strange Travelers (2000)
- Innocents Aboard (2004)
- Starwater Strains (2005)
- The Best of Gene Wolfe (2009) - המיטב של ג'ין וולף
ספרונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- At the Point of Capricorn (1983)
- The Boy Who Hooked the Sun (1985)
- Empires of Foliage and Flower: A Tale From the Book of the Wonders of Urth and Sky (1987)
- The Arimaspian Legacy (1988)
- Slow Children at Play (1989)
- The Old Woman Whose Rolling Pin is the Sun (1991)
- The Case of the Vanishing Ghost (1991)
- The Grave Secret (1991)
- Talk of Mandrakes (2003)
- Christmas Inn (2005)
- Strange Birds (2006)
- Memorare (2008)
פרסומים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Castle of the Otter (1982) (Castle of Days חלק מסדרת "השמש החדשה", כלול גם באוסף)
- Letters Home (1991) (אוסף מכתבים לאמו, שעה שהיה חייל במלחמת קוריאה)
- A Walking Tour of the Shambles (עם ניל גיימן) (2002)
- Shadows of the New Sun: Essays (2007)
ספרים אודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Wizard Knight Companion: A Lexicon for Gene Wolfe's The Knight and The Wizard: Michael Andre-Driussi (Sirius Fiction, 2009, ISBN 978-0964279537), a dictionary of words and names from Wolfe's The Wizard Knight novels
- Lexicon Urthus: Michael Andre-Druissi (Sirius Fiction, 1994, ISBN 0-9642795-9-2), a dictionary of the archaic words used by Wolfe in The Book of the New Sun
- The Long and the Short of It: More Essays on the Fiction of Gene Wolfe: Robert Borski (iUniverse, Inc., 2006, ISBN 978-0595386451)
- Solar Labyrinth: Exploring Gene Wolfe's "Book of the New Sun": Robert Borski (iUniverse, Inc., 2004, ISBN 978-0595317295)
- Attending Daedalus: Gene Wolfe, Artifice, and the Reader: Peter Wright (Liverpool University Press, 2003, ISBN 0-85323-818-9): Study of The Book of the New Sun and The Urth of the New Sun
- Shadows of the New Sun: Wolfe on Writing / Writers on Wolfe: Peter Wright (Liverpool University Press, 2007, ISBN 978-1846310584)
- Strokes: John Clute (Serconia Press, 1988, ISBN 0-934933-03-0)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יונתן אנגלנדר, להתראות ג'ין וולף, "אולי הסופר האמריקאי הטוב ביותר היום", באתר הארץ, 28 באפריל 2019
- ג'ין וולף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אתרים המוקדשים ליצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביבליוגרפיה מלאה ומפורטת של מכלול יצירתו ממסד הנתונים של ספרות המדע הבדיוני (באנגלית)
- "ספריית אולטאן" אתר המוקדש למחקר יצירתו, בדגש על מחזור אורת' (באנגלית)
- גישה לדיונים בפורום ולרשימת הדיוור שפעלה בין 1996 ל-2004 (באנגלית)
- אתר שהוקם על ידי מעריץ (באנגלית)
ראיונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ראיון עם Larry McCaffery מ-1988 (באנגלית)
- ראיון עם Lawrence Person (באנגלית)
- ריאיון עם ניל גיימן, 2002 (באנגלית)
- ראיון על wizard/knight מאתר יוטיוב, 2006 (באנגלית)
תרגומים לעברית של פרקים לדוגמה מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מוזכר על עטיפות הספרים
- ^ ריאיון לפטריק או'ריילי
- ^ נועה מנהיים, העתיד על פי בורחס, באתר ynet, 13 בינואר 2004
- ^ ריאיון עם מייקל סנוויק
- ^ The Book of the New Sun: science fiction's Ulysses? באתר הגרדיאן
- ^ רשימת זוכי הפרס החל מ-1975
- ^ אוטוביוגרפיה קצרה
- ^ ריאיון עם וולף
- ^ על ההתכתבות של וולף עם טולקין וקטעי מכתבים
- ^ ISBN 978-0964279599
- ^ דף גישה לדיונים
- ^ ביקורת על "צל המענה" אתר בלי פאניקה
- ^ ביקורת על "ספר השמש הארוכה, אתר בלי פאניקה