ג'יימס הראשון, מלך אנגליה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |||||||||
| לידה |
19 ביוני 1566 אדינבורו, סקוטלנד | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 במרץ 1625 (בגיל 58) צ'סנט (אנ'), אנגליה | ||||||||
| שם מלא | ג'יימס צ'ארלס סטיוארט | ||||||||
| מדינה |
ממלכת סקוטלנד, ממלכת אנגליה, ממלכת אירלנד  | ||||||||
| מקום קבורה |
 מנזר וסטמינסטר, לונדון | ||||||||
| השכלה |
מורה פרטי | ||||||||
| בת זוג | אן, נסיכת דנמרק | ||||||||
| שושלת בית סטיוארט | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
אביר הבירית | |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
ג'יימס הראשון, מלך אנגליה ואירלנד, הידוע גם כג'יימס השישי, מלך סקוטלנד (באנגלית: James I of England; בסקוטית: James VI, Keeng o Scots; 19 ביוני 1566 – 27 במרץ 1625) היה מלכן של אנגליה, סקוטלנד ואירלנד, והריבון הראשון בהיסטוריה אשר שלט על שלוש הממלכות בו-זמנית.
הומלך על סקוטלנד ב-1567, בגיל 13 חודשים, לאחר שאמו, מרי, מלכת הסקוטים, הודחה מכס המלכות. ב-1603, עם מותה ללא צאצאים של אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה מבית טיודור, בת דודו של סבו, ירש גם את כתר אנגליה, והומלך על אנגליה ואירלנד תחת שם התואר ג'יימס הראשון. בכך נוצר איחוד הכתרים שהפך את אנגליה וסקוטלנד לאוניה פרסונלית תחת שלטון בית סטיוארט.
כמלך סקוטלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'יימס, בנם של מרי סטיוארט ולורד דרנלי, בעלה השני, היה נצר לבית סטיוארט שמלך בסקוטלנד החל מהמאה ה-14. ב-1567 נאלצה אמו לוותר על כתר סקוטלנד לאחר חשיפת הקשר שלה עם הספרדים ומעורבותה בקשר רידולפי, וג'יימס עלה על כס המלכות ב-24 ביוני 1567, בגיל 13 חודשים. בשמו שלט העוצר הלורד מורטון (אנ') עד שג'יימס הגיע לגיל 15. בינתיים שבה אמו, מרי, למלוך, הפסידה במלחמה נגד אנגליה וחייתה כאסירה אצל מלכת אנגליה, אליזבת הראשונה, עד שהוצאה להורג ב-1587. הנער ג'יימס קיבל חינוך מעולה ממיטב המורים באוניברסיטאות המפורסמות של סקוטלנד. באותה עת הוא גילה את נטיותיו ההומוסקסואליות והחל ביחסיו עם סדרה ארוכה של מאהבים שתימשך לאורך חייו.
כשנה לפני הוצאתה להורג של אמו, חתם ג'יימס על חוזה עם המלכה אליזבת והשתדל לשפר כמה שיותר את קשריו עמה במטרה להגיע לכס המלוכה האנגלי לאחר מות אליזבת חשוכת הילדים, בתור אחד מצאצאי סבה, המלך הנרי השביעי. ג'יימס אמנם הגיש מחאה לאליזבת על מאסר אמו, אך זו הייתה רפה ולמעשה הוא לא פעל רבות להצלתה. הוא קשר קשרים עם הכנסייה הקתולית האנגלית ועם אצילים אנגליים רבים ולבסוף נשאו מאמציו פרי ועם מותה של אליזבת ב-24 במרץ 1603, עלה על כיסא המלכות של אנגליה בשם ג'יימס הראשון. המעבר לא היה קל. מלך סקוטלנד היה האציל הסקוטי הראשון במעלה, אך כוחם של שאר האצילים ושל הכנסייה היה רב מאוד והמלך היה תלוי בהם בצורה רבה מאוד. מאידך, באנגליה היה כוחו של המלך כמעט מוחלט, המלך היה ראש הכנסייה, המצביא העליון ובעל רכוש ירושתי רב ביותר. אמנם, באופן מסורתי הוא היה חייב להשמע לפרלמנט, אך היה זה בעיקר בענייני מיסים והקצבות.
ציד מכשפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'יימס פחד ממכשפות והאמין שהן הטילו כישוף על הצי שלו, וגרמו לסערה שבה כמעט איבד את חייו ואחת מאוניותיו טבעה בדרך מדנמרק לסקוטלנד. מיד עם שובו לסקוטלנד פתח בציד מכשפות בעיירה הסקוטית נורת' בריק (אנ'). 70 נשים נשפטו, כמעט כולן הודו בכישוף, תחת עינויים, ביניהן אגנס סמפסון. ג'יימס פיקח בעצמו על עינוי הנשים. הוא נעשה אובססיבי למכשפות והחשיב את עצמו מומחה בנושא. ב-1597 כתב ספר מקיף על מכשפות בשם "Daemonologie" (אנ') (מדע הדמונים), ובו הוא מספר על ניסיונו האישי ועל הידע שצבר. הספר והמלך ג'יימס עצמו היו מקור ההשראה למחזה "מקבת'" מאת שייקספיר.
כמלך אנגליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם עלייתו לשלטון, הייתה אנגליה עדיין במלחמה עם ספרד, וג'יימס חתם עמה על הסכם שלום מיידי וויתר על כל הדרישות שהיו לשלטון האליזבתני. בתחום הדת הוא ניסה להנהיג חופש אמונה בצורה מסוימת ורק לאחר שהקתולים ניסו לפוצץ את בית הפרלמנט הוא הכריז על גזרות נגדם כגון החובה להשתתף במיסות האנגליקניות. בתחום השלטון הוא ניסה להיות ביחסים טובים עם הפרלמנט, למרות שהואשם לפעמים כשואף לזכויות יתר וכמחשיב עצמו מעל החוק. אך כאשר הוא דרש מהפרלמנט למנותו למלך בריטניה, כלומר לאחד את אנגליה וסקוטלנד ולתת שוויון זכויות לסקוטים, הפרלמנט התנגד לכך. בפרלמנט גם לא אהבו את דרישותיו להגדלה ניכרת מאוד של הכנסותיו ממקור אוצר המדינה. ג'יימס פיטר את הפרלמנט ב-1611. בחיי המשפחה היה ג'יימס נשוי לנסיכה אן מדנמרק, ממנה נולדו לו שישה ילדים, מה שלא מנע ממנו להחזיק שורה ארוכה של מאהבים שהשפעתם הייתה רבה מאוד בחצר המלכות והם מונו לתפקידים רמים. מדיניות החוץ שלו הייתה כישלון. בעקבות בתו אליזבת סטיוארט, רעיית הנסיך פרידריך החמישי, שמלך על בוהמיה במהלך המרד הבוהמי, הסתבך ג'יימס במלחמת שלושים השנים, והתוצאה הייתה שנאלץ לשלוח צבא גם נגד פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה וגם כנגד אחיינו פליפה הרביעי, מלך ספרד.
הוצאותיו הכספיות הגדולות במלחמות וכן בזבזנותו הרבה והענקת מתנות יקרות מאוד למאהביו גרמו לו לדרוש שוב כספים מהפרלמנט החדש שהקים. כאשר זה סירב, פיטר אף אותו והקים פרלמנט שלישי שגם הוא התנגד לדרישות הכספיות של המלך. ג'יימס אסר כמה ממנהיגיו, אחרים, משריו, נשפטו ואף הוצאו להורג. ג'יימס נפטר בשנת 1625, משאיר ליורשו מצב שלטוני וכלכלי גרוע שהתפתח לבסוף למלחמת אזרחים.
ג'יימס הראשון נמנה עם האינטלקטואלים והמלומדים שבמלכי אנגליה וסקוטלנד. בתקופתו נמשך שגשוגה התרבותי של אנגליה האליזבתנית, בניצוחם של אישים כפרנסיס בייקון.
בתקופת מלכותו תורגם התנ"ך לאנגלית במה שנודע כ"תרגום המלך ג'יימס". תרגום זה נחשב לתרגום התנ"ך הקלאסי באנגלית עד היום.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'יימס הראשון, מלך אנגליה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'יימס הראשון, מלך אנגליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'יימס הראשון, מלך אנגליה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ג'יימס ה-1, (1566–1625), מלך אנגליה, דף שער בספרייה הלאומית- ג'יימס הראשון, מלך אנגליה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
| מלכי סקוטלנד | ||
|---|---|---|
| בתי אצולה | המלכים הפיקטים • בית אלפין • בית דאנקלד • בית מוריי • בית ברוס • בית באליול • בית סטיוארט • בית הנובר • בית סקסה-קובורג-גותה • בית וינדזור | |
| מלכים | רוברט השני • רוברט השלישי • ג'יימס הראשון • ג'יימס השני • ג'יימס השלישי • ג'יימס הרביעי • ג'יימס החמישי • מרי הראשונה • ג'יימס השישי • צ'ארלס הראשון • צ'ארלס השני • ג'יימס השביעי • מרי השנייה וויליאם השני (בית אוראנז'-סטיוארט) • אן | |