לדלג לתוכן

ג'וש סמית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וש סמית'
Josh Smith
לידה 5 בדצמבר 1985 (בן 38)
קולג' פארק שבג'ורג'יה
עמדה פאוור פורוורד, סמול פורוורד
גובה 2.06 מטר
מספר 5
דראפט בחירה מספר 17, 2004
אטלנטה הוקס
קבוצות כשחקן
2005–2013
2013–2014
2014–2015
2015–2016
2016
2016–2017
2017		 אטלנטה הוקס
דטרויט פיסטונס
יוסטון רוקטס
לוס אנג'לס קליפרס
יוסטון רוקטס
סצ'ואן בלו ויילס
ניו אורלינס פליקנס
הישגים כשחקן
חמישיית ההגנה השנייה של העונה (2010)
חמישיית הרוקיז השנייה (2005)
זוכה תחרות ההטבעות (2005)

ג'ושואה סמית' (באנגלית: Joshua Smith; נולד ב-5 בדצמבר 1985 בקולג' פארק, ג'ורג'יה) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדות הפאוור פורוורד והסמול פורוורד. גובהו 2.06 מטרים.

קריירה ככדורסלן מקצועי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו באקדמיית אווק היל שבוירג'יניה, החליט סמית' לוותר על המכללה ונרשם לדראפט ה-NBA לשנת 2004 כשהוא בן 18 בלבד. מאחר שהיה צעיר במיוחד וחסר ניסיון נבחר רק במקום ה-17 על ידי אטלנטה הוקס. כבר בעונת הרוקי שלו הליגה, גילה יכולת אתלטית טובה במיוחד ונבחר לתחרות ההטבעות של ה-NBA כחלק מסוף-שבוע האולסטאר, בו גבר על אמארה סטודמאייר, ג'יי אר סמית' וכריס אנדרסן וזכה בתואר אלוף ההטבעות.[1] בנוסף על כך גילה גם יכולת חסימה יוצאת מן הכלל וכבר בחודשיו הראשונים בליגה, העמיד שיא קריירה של 10 חסימות במשחק נגד דאלאס מאבריקס בדצמבר 2004.‏[2] הוא סיים את העונה כחוסם הטוב ביותר מבין שחקני השנה הראשונה בליגה עם כמעט 2 חסימות בממוצע למשחק,[3] להן הוסיף 9.7 נקודות, 6.2 כדורים חוזרים ו-1.7 אסיסטים למשחק ונבחר לחמישיית הרוקיז השנייה של העונה. עם זאת לא הצליח לסייע לאטלנטה שסיימה את העונה הסדירה במקום האחרון בליגה עם מאזן של 69 הפסדים לעומת 13 ניצחונות בלבד.

בעונת 2005/2006 עלה מעמדו של סמית' באטלנטה והוא הפך לשחקן משמעותי במיוחד בקבוצה, אך למרות ריבוי דקות המשחק אותם קיבל בתחילת העונה, לא הציג יכולת טובה, כמו כל חבריו לקבוצה שסיימה את החודש הראשון של העונה במאזן של 15 הפסדים לעומת 2 ניצחונות בלבד,[4] מה שלמעשה גמר לה את תקוות ההעפלה לפלייאוף. בהמשך העונה, סבל סמית' מחוסר יציבות דרסטי ביכולתו, שהתבטאה בעיקר בסיום העונה, בה העביר בקביעות מספר משחקים רצופים של כ-20 נקודות ולאחריהם מספר משחקים בהם קלע רק כ-5 נקודות.[5] למרות פתיחת העונה הרעה במיוחד הצליחו סמית' ואטלנטה להתאושש ועד סיום העונה צברו עוד 24 ניצחונות שהעמידו אותם במקום ה-27 בליגה (מתוך 30), עם מאזן של 26 ניצחונות לעומת 56 הפסדים. סמית' סיים את העונה עם ממוצעים טובים בסך הכל של 11.3 נקודות, 6.6 כדורים חוזרים, 2.4 אסיסטים ו-2.6 חסימות בכ-32 דקות למשחק.

תקופת השיא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת 2006/2007 פתחו סמית' ואטלנטה בצורה טובה וכחודש מפתיחת הליגה עמדו על מאזן של 8 ניצחונות לעומת 9 הפסדים.[6] בהמשך העונה המשיכו לשמור על יציבות, אך לקראת סיום העונה חוו שני רצפים של 6 ו-7 הפסדים וסיימו את העונה במאזן של 30 ניצחונות לעומת 52 הפסדים.[6] עונה זו הייתה הטובה ביותר של סמית' מבחינת חסימות. הוא העמיד ממוצע של 2.9 למשחק וסיים כסגן מלך החסימות של הליגה,[7] שני רק למרקוס קמבי עם 3.3 חסימות למשחק. בנוסף העמיד בעונה זו 16.4 נקודות, 8.6 כדורים חוזרים, 3.3 אסיסטים ו-1.4 חטיפות בכ-37 דקות בממוצע למשחק.

בעונת 2007/2008, סמית', יחד עם בחירת הדראפט אל הורפורד, ששימש כמחליפו ושחקנים בכירים כגון ג'ו ג'ונסון ומייק ביבי, הוביל את אטלנטה למאזן טוב במיוחד של 15 ניצחונות לעומת 10 הפסדים בלבד בחודשיים הראשונים של העונה,[8] כשסמית' אף נבחר ל-MVP השבועי בין ה-3 ל-9 בדצמבר 2007.‏[9] גם בהמשך המשיך סמית' להצטיין ואף הציג לראשונה בקריירה טריפל-דאבל, במשחק נגד דנוור נאגטס ב-23 בינואר 2008, משחק בו קלע 22 נקודות, הוריד 12 כדורים חוזרים ומסר 10 אסיסטים. למרות היכולת המרשימה במהלך העונה, רצף של 6 הפסדים באמצע חודש פברואר[8] הוריד את אטלנטה למקום השמיני בליגה, אך גם ממנו העפילה הקבוצה לפלייאוף, לראשונה מאז צירופו של סמית'. כבר בסיבוב הראשון בפלייאוף, התמודדה אטלנטה נגד הבוסטון סלטיקס שסיימו את העונה הסדירה עם המאזן הטוב בליגה ולמרות יכולת טובה של סמית' שמתחה את הסדרה לשבעה משחקים, הודחה אטלנטה לאחר תבוסה 99-65 במשחק המכריע.‏[10] בוסטון המשיכה לשלב הבא ולבסוף זכתה גם באליפות. בסך הכל העמיד סמית' בעונה זו ממוצעים מצוינים של 17.2 נקודות, 8.2 כדורים חוזרים, 3.4 אסיסטים, 2.8 חסימות ו-1.5 חטיפות בכ-35 למשחק בעונה הסדירה ו-15.7 נקודות, 6.4 כדורים חוזרים, 2.9 אסיסטים, 2.9 חסימות ו-1.7 חטיפות בכ-34 דקות למשחק בפלייאוף.

את עונת 2008/2009 פתח סמית' בצורה מצוינת והוביל את אטלנטה לשישה ניצחונות רצופים עם תחילת הליגה.[11] כחודש מפתיחת העונה, שוב ניצחה אטלנטה שישה משחקים רצופים ועלתה למאזן של 15 ניצחונות לעומת 4 הפסדים בלבד[11] כשסמית' קולע 14 נקודות ומוריד 6.7 כדורים חוזרים בממוצע.[12] בהמשך העונה המשיכה אטלנטה במגמת השיפור שלה והיוותה חלק משמעותי בצמרת המזרח. רצף של 7 ניצחונות לקראת סוף העונה,[11] במהלכו קלע סמית' 17 נקודות והוריד 10 כדורים חוזרים בממוצע,[12] העלה את אטלנטה למקום הרביעי במזרח עם מאזן של 47 ניצחונות לעומת 35 הפסדים.

בפלייאוף, התמודדה אטלנטה בסיבוב הראשון נגד מיאמי היט. כבר במשחק הראשון בסדרה, הצטיין סמית' עם 23 נקודות ו-10 כדורים חוזרים והוביל את אטלנטה לניצחון 90-64.‏[12] גם בהמשך הסדרה המשיך לשחק היטב, אך לא הצליח למנוע את שלושת הפסדיה של אטלנטה וההגעה למשחק שביעי מכריע, בו הצטיין עם 21 נקודות ו-9 כדורים חוזרים[12] והוביל את אטלנטה לניצחון בסדרה ועלייה ראשונה מאז הוחתם בקבוצה לחצי גמר המזרח. בסיבוב הבא, התמודדה אטלנטה נגד קליבלנד קאבלירס שבעיני רבים הייתה המועמדת המובילה לזכות באליפות. למרות יכולת טובה של סמית', קליבלנד הייתה עדיפה לאורך כל הסדרה והדיחה את אטלנטה כבר לאחר ארבעה משחקים, כשהיא מביסה אותה בהפרש ממוצע של 18 נקודות.[11]

ב-2 בפברואר 2010, במשחקה של אטלנטה נגד אוקלהומה סיטי ת'אנדר, הגיע סמית' (בגיל 24 שנים ו-59 ימים) ל-1000 חסימות בקריירה ב-NBA ובכך הפך לשחקן הצעיר בהיסטוריה שעושה זאת.[13]

את עונת 2014-2015 פתח בקבוצת דטרויט פיסטונס, הקבוצה החלה את העונה ביכולת ירודה וספגה הפסדים רבים, בדצמבר החליט המאמן והג'נרל מנג'ר סטן ואן גנדי לחתוך מהקבוצה את סמית'. לאחר כמה ימים חתם ביוסטון רוקטס.

ב-2016, לאחר קדנציה קצרה בלוס אנג'לס קליפרס, הועבר סמית' בחזרה ליוסטון רוקטס, לאחר תום העונה שוחרר מהרוקטס.

ב-8 בנובמבר 2016, חתם בסצ'ואן בלו ויילס מהליגה הסינית על חוזה לעונה אחת תמורת יותר מ-1.5 מיליון דולרים.

בספטמבר 2017 חתם על חוזה זמני במכבי חיפה, בעצת סוכנו, במטרה להופיע במדי הקבוצה במשחקי ראווה כנגד קבוצות NBA ואוניברסיטת פלורידה ממוריאל באוקטובר, בהם הרשים עם ממוצעים יפים. ב-26 באוקטובר הודיעו הניו אורלינס פליקנס כי החתימו את סמית' על חוזה עד תום העונה; אולם לאחר ששותף בשלושה משחקים בלבד, נופה מסגל הקבוצה.

סטטיסטיקות קריירה ב-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-30 באפריל 2016‏[14][15]

עונה סדירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2004/2005 אטלנטה 74 59 27.7 0.455 0.174 0.688 6.2 1.7 0.8 2.0 9.7
2005/2006 אטלנטה 80 73 32.0 0.425 0.309 0.719 6.6 2.4 0.8 2.6 11.3
2006/2007 אטלנטה 72 72 36.8 0.439 0.250 0.693 8.6 3.3 1.4 2.9 16.4
2007/2008 אטלנטה 81 81 35.5 0.457 0.253 0.710 8.2 3.4 1.5 2.8 17.2
2008/2009 אטלנטה 69 69 35.1 0.492 0.299 0.588 7.2 2.4 1.9 1.6 15.6
2009/2010 אטלנטה 81 81 35.4 0.505 0.000 0.618 8.7 4.2 1.6 2.1 15.7
2010/2011 אטלנטה 77 77 34.4 0.477 0.331 0.725 8.5 3.3 1.3 1.6 16.5
2011/2012[א] אטלנטה 66 66 35.3 0.458 0.257 0.630 9.6 3.9 1.4 1.7 18.8
2012/2013 אטלנטה 76 76 35.3 0.465 0.303 0.517 8.4 4.2 1.2 1.8 17.5
2013/2014 דטרויט 77 76 35.5 0.419 0.264 0.532 6.8 3.3 1.4 1.4 16.4
2014/2015 דטרויט 28 28 32.0 0.391 0.243 0.468 7.2 4.7 1.3 1.7 13.1
2014/2015 יוסטון 55 7 25.5 0.438 0.330 0.521 6.0 2.6 0.9 1.2 12.0
2015/2016 קליפרס 32 1 14.3 0.383 0.310 0.595 3.9 1.3 0.6 1.1 5.7
2015/2016 יוסטון 23 6 18.3 0.343 0.271 0.480 2.9 2.1 0.7 0.6 6.6
2017/2018 ניו אורלינס 3 0 4.0 0.250 0.000 0.000 1.3 0.0 0.0 0.0 0.7
קריירה 894 772 32.4 0.452 0.285 0.632 7.4 3.1 1.2 1.9 14.5

פלייאוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2007/2008 אטלנטה 7 7 33.9 0.398 0.167 0.841 6.4 2.9 1.7 2.9 15.7
2008/2009 אטלנטה 11 11 37.3 0.421 0.133 0.732 7.5 2.2 1.1 1.5 17.1
2009/2010 אטלנטה 11 11 35.6 0.481 0.333 0.659 9.0 2.6 1.2 1.7 14.1
2010/2011 אטלנטה 12 12 36.5 0.404 0.125 0.597 8.5 2.9 1.1 2.1 15.1
2011/2012 אטלנטה 5 5 39.2 0.386 0.000 0.762 13.6 4.8 0.6 1.0 16.8
2012/2013 אטלנטה 6 6 33.2 0.433 0.250 0.528 7.5 3.5 1.8 0.5 17.0
2014/2015 יוסטון 17 8 23.3 0.438 0.380 0.432 5.6 2.7 0.5 1.0 13.5
2015/2016 יוסטון 4 0 9.5 0.462 0.500 0.00 0.5 1.0 0.3 0.3 4.0
קריירה 73 60 31.6 0.426 0.277 0.627 7.4 2.8 1.0 1.5 14.6
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

הישגים ותארים ב-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וש סמית' בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ .All-Star: Slam Dunk Year-by-Year Results, NBA.com
  2. ^ .Atlanta Hawks at Dallas Mavericks Box Score, December 18, 2004, Basketball-Reference.com
  3. ^ .2004-05‎ BLOCKS LEADERS : Blocks Per Game, Rookies, NBA.com
  4. ^ .2005-06‎ Atlanta Hawks Schedule and Results, Basketball-Reference.com
  5. ^ .Josh Smith 2005-06 Game Log, Basketball-Reference.com
  6. ^ 1 2 .2006-07‎ Atlanta Hawks Schedule and Results, Basketball-Reference.com
  7. ^ .2006-07‎ BLOCKS LEADERS : Blocks Per Game, NBA.com
  8. ^ 1 2 .2007-08‎ Atlanta Hawks Schedule and Results, Basketball-Reference.com
  9. ^ .Smith, Roy Named Players of the Week, December 11, 2007, NBA.com
  10. ^ .Atlanta Hawks at Boston Celtics Box Score, May 4, 2008, Basketball-Reference.com
  11. ^ 1 2 3 4 .2008-09‎ Atlanta Hawks Schedule and Results, Basketball-Reference.com
  12. ^ 1 2 3 4 .Josh Smith 2008-09 Game Log, Basketball-Reference.com
  13. ^ 1 2 .Smith youngest player with 1,000 blocks, February 2, 2010, Sports.ESPN.go.com
  14. ^ NBA.com, Josh Smith Career Stats
  15. ^ הדקות, הריבאונדים, האסיסטים, החטיפות, החסימות והנקודות הם בממוצע למשחק.
  16. ^ .Kent, Austin (2008-08-17). "Never Send a Human to do a Machine's Job". The Good Point. Retrieved 2008-12-24
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27וש_סמית%27&oldid=36997256"