ג'ורג' אייבל
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| ג'ורג' אוגדן אייבל | |
| לידה |
1 במרץ 1927 לוס אנג'לס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
7 באוקטובר 1983 (בגיל 56) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
אסטרופיזיקה, אסטרונומיה |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס |
| תלמידי דוקטורט |
אד קרופ |
| פרסים והוקרה |
עמית הוועדה למחקר סקפטי |
  | |
ג'ורג' אוגדן אייבל (באנגלית: George Ogden Abell, 1 במרץ 1927 - 7 באוקטובר 1983) היה אסטרונום אמריקאי, פרופסור באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס. אייבל עסק במחקר אסטרונומי, בניהול, ובחינוך למדע, והיה ידוע בהתנגדותו לתאוריות פסאודו-מדעיות.
הוא למד במכון הטכנולוגי של קליפורניה בו סיים את הדוקטורט בשנת 1957 תחת הדרכת דונלד אוסטרברוק. את הקריירה שלו באסטרונומיה התחיל בנעוריו כמדריך סיורים במצפה גריפית' בלוס אנג'לס. אייבל תרם תרומות חשובות לידע האסטרונומי באמצעות עבודתו בימי סקר הרקיע שבמצפה פלומאר ואחריו, במיוחד בנוגע לצבירי גלקסיות וערפיליות פלנטריות. לכבודו נושאים את שמו גלקסיה אחת, אסטרואיד, כוכב שביט מחזורי ומצפה אחד. אייבל לימד גם בתוכניות מדע בקיץ ובתוכניות טלוויזיה חינוכית. הוא היה חבר בוועד לחקירה מדעית של טענות לפאראנורמליות, שנודע כ"ועד לחקירה סקפטית".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ורג' אוגדן אייבל נולד בשנת 1927 בלוס אנג'לס כבנם היחיד של תאודור סי. אייבל ואנמרי לבית אוגדן. אביו, יליד ווטרברי, קונטיקט 1890, היה כומר אוניטריאני ואחד החברים המייסדים של החברה ההומניסטית של הוליווד. האם ילידת קנזס סיטי, מיזורי 1896, הייתה זמן מה ספרנית ואחר כך עובדת סוציאלית. ג'ורג' נקרא לפי שם דודו, ג'ורג' אוגדן. הוריו של אייבל התגרשו כשהוא היה בן 6 ואז הוא עבר עם אמו להתגורר בבית הסב מצד האם, שהיה מחבר ספרי מערבונים. אביו, שבהמשך התחתן שנית והוליד בן נוסף, שמר על קשר איתו ונהג באופן קבוע לקחת אותו לביקורים במוזיאונים וכן למצפה גריפית' ולפלנטריום, זמן קצר אחרי פתיחתם, כשהילד היה בן 8. אייבל הסתקרן מגיל ילדות לקרוא ספרים על אסטרונומיה. הוא למד בתיכון ואן נאיס שבו הצטיין במתמטיקה ובמדעים. בנעוריו עבד עבודות מזדמנות, ניהל קו הפצת עיתונים וקו חלוקת דואר, עבד גם במרכז לבאולינג, במסעדה, במכולת ובשיפוצים.
אחרי שסיים את התיכון בשנת 1945 בשלהי מלחמת העולם השנייה התגייס אייבל לחיל האוויר. הוא התקבל לקורס טיס אבל עם סיום המלחמה הקורסים אליהם התקבל נסגרו. הוא נרשם אז לבית הספר למטאורולוגיה בבסיס חיל האוויר בצ'נוט, אילינוי. אייבל עמד להישלח אחר כך לבית ספר לחזאים אבל כדי לקצר את השירות העדיף לוותר על כך ולשרת עוד שישה חדשים ביפן במסגרת השירות המטאורולוגי של חיל האוויר.
בתום שירותו הצבאי שב ללוס אנג'לס, ואחרי שעבד זמן מה בתחנת דלק התחיל לימודי פיזיקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה. כשנפתחה כעבור שנה מחלקה לאסטרונומיה הוא פנה ללימודים במסגרת זו. הוא התגורר במעונות של המכון - "בית פלמינג", והיה חבר בקבוצת הבאולינג של המעונות. בנוסף השתתף בחוג לדרמה ועמד בראשו למשך שנה. כתב גם את הפסקול של השידורים השבועיים של הג'ורנל לחדשות האוניברסיטה 'The California Tech'. כסטודנט מצא עבודה כמדריך סיורים במצפה גריפית'. בשנת 1951 סיים אייבל את התואר הראשון באסטרונומיה. המשיך אחר כך לתואר שני (1952) ולדוקטורט (1957). הוא היה הדוקטורנט הראשון של האסטרונום דונלד אוסטרברוק. באותה תקופה הוא התמנה למרצה במצפה גריפית'.
המשך הקריירה המדעית והאקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאסטרונום, נודע אייבל בקטלוג צבירי הגלקסיות שערך במהלך עבודתו כתצפיתן במסגרת סקר הרקיע של מצפה פלומאר. ניתוחו את הצבירים הללו שיפור את ההבנה לגבי היווצרותם והתפתחותם. הוא דחה את המודל ההיררכי של קרל צ'רלייה והוכיח את קיומם של "צבירים בעלי רמה ב"[דרוש תרגום]. כמו כן הוכיח שהארת הצבירים עשויה לשמש כסולם מרחקים. קטלוג אייבל הוא רשימה כמעט שלמה של כ-4000 צבירים הכוללים לפחות 30 גלקסיות עד להסחה לאדום שבה z = 0,2. הקטלוג ההתחלתי של ההמיספרה הצפונית פורסם בשנת 1958. הקטלוג המורחב, הכולל גם את צבירי ההמיספרה הדרומית, פורסם אחרי מותו של אייבל, בשיתוף פעולה בין הרולד פ. אולווין ורונלד אולווין.(Olowin).
אייבל גילה יחד עם חוקרים אחרים את כוכב השביט המחזורי 52P/Harrington-Abell. יחד עם פיטר גולדרייך קבע כי מקורן של הערפיליות הפלנטריות הוא בענקים האדומים.
אייבל הקדיש זמן ומרץ לתחום ההוראה ובמשך מעל 20 שנה לימד בתוכניות הקיץ לסטודנטים. לאות הוקרה, מלגת הלימודים עבור תוכנית זו קיבלה את שמו. הוא השתתף גם בתוכניות המדע בטלוויזיה "Understanding Space and Time ׁV" (הבנת המרחב והזמן) ו-"Project Universe" (פרויקט היקום). הוא רדף בקנאות נגד טענות פסאודו-מדעיות כמו אלו של עמנואל וליקובסקי. היה אחד ממייסדי "הוועד לחקירה מדעית של הטענות לפאראנורמליות" CSICOP וכתב מאמרים בכתב עת של הוועד "The Skeptical Inquirer" (החוקר הסקפטי) כך, למשל, הוא הוכיח ב-1979 שיתוש המתיישב על זרוע של אדם מפעיל יותר משיכה מירח, ודחה את רעיונות השווא לפיהם לירח השפעה על גופנו מכיוון שהוא מורכב ממים. בשנת 1977 יחד עם פול קורץ ודניס רולינס ערך חישובים בנוגע לאפקט מאדים שקיומו נטען על ידי הנאו-אסטרולוג גוקלן.
ג'ורג' אייבל היה יושב ראש הוועדה לקוסמולוגיה של האיחוד האסטרונומי הבינלאומי ויושב ראש "החברה האסטרונומית של האוקיינוס השקט". בשנת 1970 הוא נבחר לחברה האסטרונומית המלכותית. בשנים 1968–1975 כיהן כראש המחלקה לאסטרונומיה של UCLA. אייבל היה אמור להתחיל לכהן כעורך של Astronomical Journal החל מינואר 1984, אך הוא נפטר מאוטם בלב בגיל 57 בשנת 1983.
תגליותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1954 - פלומאר 1, צביר כדורי מקבוצת הכוכבים קפאוס
- 1955 - אייבל 39, ערפילית פלנטרית מקבוצת הכוכבים הרקולס
- 1958 - אייבל 2142, צביר גלקסיות בכתר הצפוני
- אייבל 2151 או הצביר מהרקולס, המורכב ממאה גלקסיות בקבוצת הכוכבים הרקולס
- אייבל 426 או הצביר מקבוצת הכוכבים פרסאוס
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אייבל התחתן לראשונה בשנת 1951 ונולדו לו שני ילדים. הוא התחתן שנית ב-1972.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האסטרואיד (3449) Abell קיבל את שמו.
- נקרא על שמו המצפה ג'ורג' אייבל במילטון קיינס באנגליה.