בתיספרה
בתיספרה (בתי = עומק, ספירה = כדור) היא סוג של צוללת מאוישת קטנה אשר שימשה לצלילות מחקר סמוך לחופי ברמודה בין השנים 1930–1934. הבתיספרה נבנתה על ידי המהנדס האמריקאי אוטיס ברטון בשנים 1928–1929 ביוזמתו של חוקר הטבע ויליאם ביבי. הצלילות שביצעו ביבי וברטון בבתיספרה היו פורצות דרך לזמנן ולראשונה יכלו ביולוגים לחקור את בעלי החיים באוקיינוס בסביבתם הטבעית, בעומק של כמה מאות מטרים. הצמד קבע סדרה של שיאי עומק לצלילה מאוישת ובשנת 1934 הגיע לעומק של כ-900 מטרים (3,000 רגל), צלילתם העמוקה ביותר. שיא זה נשבר רק בשנת 1949 על ידי ברטון עצמו.
כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1928 קיבל ביבי אישור הממשל הבריטי להקים תחנת מחקר בחופי ברמודה. ביבי תכנן לערוך מחקר מעמיק על החיים במעמקי האוקיינוס עד לעומק של כ-3.5 קילומטרים, ותכננו המקורי היה לבנות צוללת גלילית שתאפשר לו להגיע לעומקים כאלו. מאמר הכולל את תכנונו פורסם בניו יורק טיימס ועורר את תשומת לבו של ברטון. ברטון היה משוכנע כי כלי גלילי לא יוכל לעמוד בלחצים שיופעלו עליו בעומק הים ושלח לביבי מכתב ובו הציע תכנון אלטרנטיבי לכלי הדרוש. בתיווך חבר משותף ניפגשו השניים וסיכמו כי ברטון יבנה את הצוללת מכסף שירש מסבו, ויצטרף לביבי בצלילותיו.
כלי הצלילה שתכנן ברטון היה כדורי בעל חלונות עגולים, עשוי פלדה עבה, שייתלה על כבל בסיפון אונייה וישתלשל ממנה מטה אל עומק הים. פנס הותקן מהצד החיצוני ליד אחד החלונות כדי לאפשר צפייה בבעלי החיים במעמקים. כדי לפתור את בעיות החמצן בבתיספרה דאג ברטון למכל חמצן בלחץ גבוה, ובעזרת תרכובות כימיות שונות הצליח לגרום להתנדפות הפחמן הדו-חמצני והלחות, מהאוויר הנפלט מהצוללים עקב נשימתם. התקשורת בין הצוללים לצוות שעל האונייה התבצע באמצעות קו טלפון שהותקן בבתיספרה במיוחד לשם כך. הסיכונים בצלילה שכזו היו שונים ובהם היה החשש שמא יקרע הכבל המחבר את הבתיספרה לאונייה, וכן שמא לא יעמוד המתקן בתנאי הלחץ הגבוהים המצוים בעומק הים.
ביוני 1929 הושלמה בניית הכלי אך התגלה כי הוא כבד מדי והכננת שאמורה להוריד את הצוללת למים לא תוכל להרים אותה חזרה. הגרסה הסופית הייתה קלה יותר ומשקלה ביבשה היה 2.25 טון, היקפה 1.5 מטר, והדפנות נבנו מ-25 מ"מ פלדה. כבל הפלדה שאורכו היה כ-900 מטרים שקל 1.4 טון.
צלילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1930 ביצע הצמד צלילת מבחן ראשונה לעומק של כ-13 מטרים, כדי לבדוק את הצוללת. בהמשך שלחו השניים את הבתיספרה לשתי צלילות לא מאוישות לעומק גדול יותר, ורק לאחריהן צללו יחד לעומק של 245 מטרים. בקיץ 1930 ביצעו ביבי וברטון צלילות נוספות תוך שהם מתעדים בעלי חיים ימיים שטרם ניראו קודם לכן בסביבתם הטבעית. ברטון ניצל חלק מהצלילות כדי למפות את השטח שמתחת למים סמוך לחופי ברמודה.
ביבי רצה להמשיך את הצלילות בקיץ 1931 אך הדבר נמנע ממנו עקב סדק בכננת המורידה שהוחלפה רק ביולי, אז החלו סערות בים שלא איפשרו צלילה בטוחה.
ב-6 בספטמבר 1932 שודרה צלילה של השניים ברדיו. היה זה יום סוער והספינה שהחזירה את הבתיספרה נעה מצד לצד על הגלים הגבוהים, תוך שהיא מניעה את הבתיספרה כמו מטוטלת. הצמד טולטל בתוך הצוללת ונחבל וברטון אף הקיא במהלך הצלילה. למרות זאת השניים המשיכו בשידור הרדיו דרך הטלפון שהיה מותקן בבתיספרה עד לעומק של כ-670 מטרים. בקיץ 1932 החל ברטון בניסיונות לצלם סרט וידאו דרך אחד החלונות.
בשנת 1934 התחדשו הצלילות כשהמטרה נקבעה להגיע לעומק של חצי מיל (כ-804 מטרים). ב-11 באוגוסט צלל הצמד לעומק של כ-760 מטרים, שיא לזמנו, תוך שביבי מזהה מגוון רחב של בעלי חיים, חלקם חדשים לגמרי למדע. ב-15 באוגוסט באותה שנה הצליחו השניים לצלול לעומק של 923 מטר, כאורך הכבל שקשר אותה אל האונייה. בצלילתם הבחינו המדענים לראשונה בחשיכה שבעומק המים בבעלי חיים זוהרים - בעלי תכונה של אורות ביולוגית. ביבי וברטון החזיקו בשיא לצלילה העמוקה ביותר עד לשנת 1949, אז שבר ברטון בעצמו את השיא כשצלל לעומק של כ-1370 מטרים בעזרת הבנתוסקוף, צוללת חדשה שבנה.
מאוחר יותר באותו היום ביצע ברטון צלילה נוספת עם גלוריה הוליסטר, עוזרת המחקר של ביבי, לעומק של 368 מטרים. היה זה שיא עומק עבור אישה, שיא שהחזיקה הוליסטר למשך שלושה עשורים. הצלילה האחרונה של הבתיספירה התבצעה על ידי ביבי וברטון ב-27 באוגוסט 1934 לכחצי מהעומק המקסימלי.
על אף העבודה המשותפת לאורך השנים, בין ביבי וברטון לא שררה ידידות גדולה. ברטון חש כי ביבי מצניע את תרומתו בתקשורת ומשמיט את שמו בכוונה, וזאת למרות שביבי הקפיד שברטון יקבל קרדיט בראיונות לתקשורת. ביבי מצדו לא אהב את מצבי הרוח של ברטון. ועדיין, השניים הבינו כי ברמה המקצועית הם זקוקים זה לזה ושמרו על יחסי עבודה תקינים.
לאחר סיום הצלילות המשותפות המשיך ביבי לחקור את מעמקי הים. בזמן מלחמת העולם השנייה הפכה ברמודה לבסיס צבאי ובמהלכה נהרסה בה הסביבה הטבעית ומחקרי המשך באזור הפכו ללא מעשיים. בשנת 1938 יצא לאור סרטו של ברטון, "Titans of the Deep" הכולל את הבתיספרה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויליאם ביב, במצולות ים, תרגום מאנגלית של: Half mile down, בהוצאת עם עובד, תל אביב, תשי"ג
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רן לוי, מסעות נועזים אל קרקעית האוקיינוס, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
