בילה צרקווה
| |||
מדינה | אוקראינה | ||
---|---|---|---|
אובלסט | קייב | ||
תאריך ייסוד | 1032 | ||
שטח | 34 קמ"ר | ||
גובה | 148 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 205,000 (2024) | ||
קואורדינטות | 49°47′56″N 30°06′55″E / 49.7988888888889°N 30.1152777777778°E | ||
אזור זמן | UTC+2 | ||
http://www.bilatserkva.info | |||
בִּילַה צֶרְקְווַה (באוקראינית: Біла Церква; ברוסית: Белая Церковь, "בְּיֶילַאיָה צֶרְקוֹב"; ביידיש: שווארצע טומאה; בפולנית: Biała Cerkiew, "בְּיַוַוה צֶרְקִיֶיב") היא עיר השוכנת על נהר רוֹס, 84 ק"מ דרומית לקייב, במחוז קייב שבאוקראינה. משמעות שמה בשפות הסלאביות היא "כנסייה לבנה", ועל כן בפי היהודים כונתה "שׂדה לבן", או בלשון סגי נהור: "שווארצע טומאה" (יידיש: "טומאה שחורה").
בעיר כ-201,200 תושבים והיא משתרעת על פני כ-33.7 קמ"ר. היא העיר הגדולה במחוז קייב (העיר קייב עצמה אינה כלולה מנהלית במחוז קייב). העיר מהווה מרכז תעשייתי גדול, שבו פועלים מעל 40 מפעלים בשטחי תעשייה שונים, שבהם, בין היתר, תעשיית מזון, תעשייה כימית ומוצרי נפט. העיר היא מקום מושבו של בית החרושת לצמיגים "רוֹסַאבַה", אשר נחשב עוד בתקופה הסובייטית לאחד הגדולים בתחומו בכל ברית המועצות. בעיר פועל גם מפעל למכונות חקלאיות, אשר הוקם עוד בשנת 1850.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיירה הוקמה בשנת 1032 בידי ירוסלב החכם, הדוכס הראשי של קייב. למן שנת 1363 נכללה העיר בדוכסות הגדולה של ליטא, ומשנת 1569 באיחוד הפולני ליטאי. עם התפתחות המסחר הפכה העיירה לעיר. בשנת 1651 נחתם בעיר הסכם שלום בין האיחוד הפולני-ליטאי למורדים אוקראינים-קוזאקים תחת הנהגתו של בוגדן חמלניצקי.
הקהילה היהודית "שדה לבן"
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קהילת יהודי בילה צרקווה
הקהילה היהודית בעיר נוסדה בסוף המאה ה-16. בשנת 1646 ישבו יהודים ב־100 מתוך 800 בתיה. בגזירות ת"ח נחרבה הקהילה. באמצע המאה ה-18 פגעו בה ההיידמקים, אך היא שבה והתחדשה. בשנת 1765 נמנו בסביבתה 1,876 יהודים משלמי מס גולגולת, וב-1847 - 6,650 יהודים.
שושלת אדמו"רי לויעב הנהיגו את עדתם בעיר, בין השנים תרס"ו-תרס"ז גר בעיר האדמו"ר מרדכי טברסקי מלויעב, ובין השנים תרס"ז-תש"א הנהיג שם בנו רבי שלום יוסף טברסקי מלויעב שדה לבן.
בשנת 1823 נפתח בעיר בית דפוס עברי, אשר נודעו ממנו שני ספרים חסידיים. מאוחר יותר נדפסו בעיר עוד שני ספרים עבריים, בשני בתי דפוס שונים.
בשנת 1882 ה'תרמ"ב נולד בקהילה החזן יוסלה רוזנבלט, אחד החזנים המוכרים והמשפיעים ביותר עד ימינו.
בשנת 1897 חיו בה 18,720 יהודים (54% מהתושבים), ובשנת 1926 – 15,624 יהודים (36.4% מהתושבים). עם כינון השלטון הסובייטי באוקראינה ב-1918, וחרף פוגרומים בהם נרצחו כ-300 יהודים בעיר, השתלבה הקהילה היהודית היטב בכל תחומי החיים והפעילות בעיר. בעת מלחמת העולם השנייה נטלו יהודי המקום חלק פעיל ביותר בקרבות להדיפת הפלישה הגרמנית. באוגוסט ובספטמבר 1941 רצחו הנאצים כ-3,600 מיהודי העיר שנותרו בה, לאחר שרוכזו במחנה שבויים.
בשנת 2003 חודשה פעילות הקהילה היהודית, וכרב העיר מכהן הרב מאיר הולצברג, נציג חב"ד.
אישים ידועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדו בעיר:
- יעקב שטיינברג, סופר, משורר, ומסאי עברי
- בנציון וול, פיזיקאי סובייטי
- יורי ליניק, מתמטיקאי סובייטי
חיו ופעלו בעיר:
- פאבל פופוביץ', קוסמונאוט סובייטי
- ניקולאי ואווילוב, אגרונום, גנטיקאי, ובוטנאי סובייטי
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סינצ'ז'ואו, הרפובליקה העממית של סין
- סנקי, גאורגיה
- אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי, פולין
- קרמנצ'וג, אוקראינה
- פוחוב, סלובקיה
- טרנוב, פולין
- ביילו פולה, מונטנגרו
- וילנה, ליטא
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של בילה צרקווה
- בילה צרקווה, ברשת החברתית פייסבוק
- בילה צרקווה (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
- בילה צרקווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)