אפרסמון
 אפרסמון
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אברשאים |
| משפחה: | אבניים |
| סוג: | Diospyros |
| מין: | אפרסמון |
| שם מדעי | |
 Diospyros kakiהבן, 1782 | |
אפרסמון (שם מדעי: Diospyros kaki) הוא עץ פרי נשיר ולא גדול, המניב פירות כתומים בסוף הסתיו. מוצא האפרסמון מדרום-מזרח סין, והוא משתייך למשפחת האבניים - Ebenaceae. בלשונות רבים הוא נקרא בשמו היפני, "קאקי", ובאנגלית הוא נקרא "פּרסימון" (Persimmon). שיח האפרסמון הנזכר בתלמוד אינו עץ הפרי הידוע היום בשם זה, והדמיון בשמותיהם הוא שהביא לקריאת עץ הפרי בשם "אפרסמון".
לאפרסמון זנים רבים, הנפוצים ברוב הארצות הממוזגות של העולם, שמתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: זנים בעלי פרי עפיץ בעודו קשה על העץ, אותם נוהגים להעביר תהליך של הבחלה, וזנים בעלי פרי שאינו עפיץ בעודו קשה על העץ. העפיצות, הקרשת הרוק והמרירות, הנגרמת עקב המצאות הטאנין בפרי, מונעת את אכילת הפרי לפני שהוא בשל לחלוטין ישירות מן העץ ברוב הזנים.
האפרסמון הפך במאה העשרים לפרי מסחרי, הביקוש אליו גדל מאוד, ובאזורים נוספים, לבד מסין ויפן, מגדלים אותו בצורה מסחרית. בהם איטליה, ברזיל, ארגנטינה, הרפובליקות האסיאתיות של ברית המועצות לשעבר, דרום אוקראינה, צפון הודו, אוסטרליה הדרומית, דרום צרפת, צפון אפריקה וישראל.
האפרסמון זקוק למנות קור מועטות, העץ נמוך ונוח לקטיף ולעיצוב, והשלכת הסתווית שלו צבעונית ונחשבת ליפה. העלים של האפרסמון עומדים בשלכת בגוונים של אדום וכתום. לאפרסמון יש יכולת להצמיח ייחורים משורשי העץ, גם במרחק רב מעץ האם. פריו מכיל כמות גדולה של ויטמין A, אבל עיכולו קשה לקבוצות מסוימות באוכלוסייה, ורצוי לא להפריז באכילתו.
גידול האפרסמון בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עצי האפרסמון הראשונים הובאו ארצה בראשית המאה העשרים. עם זאת, במשך שנים רבות, עד לאחר הקמת המדינה, הוא היה מצוי רק בתחנות הניסיונות ובחלקות תצפית מעטות. פיתוח מוצלח של שיטות ההבחלה יצר אפשרות לגידול של הפרי באופן נרחב, ובעיקר של הזן "טריומף". בשנות האלפיים, מטעי האפרסמון משתרעים על עשרות אלפי דונמים, והיצוא למדינות אחרות מגיע לכמה עשרות-אלפי טונות בשנה. כמות הסוכר בפירות המגודלים בישראל נחשבת גבוהה במיוחד (22 עד 25 אחוזים), דבר המהווה יתרון על פני פירות מארצות אחרות עם כמות סוכר קטנה יותר.
זני האפרסמון הלא עפיצים אינם מצויים במטעים, אבל מצויים הרבה בגינות פרטיות ובחצרות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפרסמון, באתר ITIS (באנגלית)
- אפרסמון, באתר NCBI (באנגלית)
- אפרסמון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אפרסמון, באתר Tropicos (באנגלית)
- אפרסמון, באתר GBIF (באנגלית)
- אפרסמון, באתר The Plant List (באנגלית)
- אפרסמון, באתר IPNI (באנגלית)
- הילה אלפרט, כתום בעיניכם, באתר ישראל היום, 9 בדצמבר 2011
- מרב מור-אופיר, כתום עולה: למה בריא לאכול אפרסמון, באתר ynet, 12 בנובמבר 2014
