לדלג לתוכן

אלי לנצמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלי לנצמן
לידה 27 בנובמבר 1936
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בדצמבר 2024 (בגיל 88)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי תולדות האמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלי לנצמן (27 בנובמבר 19362 בדצמבר 2024) היה היסטוריון ישראלי של אמנות יפן ומזרח אסיה. מפתח ומנהל מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה בשנים 19661992, וממייסדי האגודה לידידות ישראל-יפן.

נולד בתל אביב. למד כשבע שנים ביפן, בוגר אוניברסיטת ג'ושי (1963-1960) ואוניברסיטת טוקיו (1966-1964). התמחה באוצרות ושימור אמנות יפנית במוזיאון Yamato Bunka-kan בעיר נארה. שימש מבקר אמנות בשניים מהעיתונים הגדולים ביפן: Mainichi ו-Yomiuri.

בשנת 1966 הוזמן על ידי אבא חושי, ראש עיריית חיפה, לנהל ולפתח את המוזיאון לאמנות יפנית בחיפה ולשמש כאוצר ראשי, תפקיד בו שימש כשלושים שנה. בשנת 2000 זכה המוזיאון בפרס "קרן יפן" היוקרתי על שלושים שנות פעילותו. ב-22 ביוני 2001 הוענק לאלי לנצמן אות כבוד אישי מטעם קיסר יפן, "The Order of the Sacred Treasure, Gold Rays with Neck Ribbon", על פעילותו רבת השנים למען קידום תרבות יפן. ספרו "Chinese Portraiture" ‏(1966) הציג לראשונה את ההבדלים המהותיים בין ההתייחסות המערבית לציור לבין ההתייחסות הסינית המדגישה את המאפיינים הרוחניים של הדמויות.

לנצמן תרם ערכים רבים לאנציקלופדיה העברית, כולל הערכים בנושא אמנות יפנית ואמנות סינית. היה מראשוני המרצים בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה ומשמש כמרצה בטכניון, המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות. היה בין מייסדי "האגודה לידידות ישראל-יפן" ושימש בתפקיד יושב-ראש עד לשנת 2007. בשנת 2009 נבחר כיושב-ראש של כבוד של האגודה לידידות ישראל-יפן.

לנצמן היה עורך אנציקלופדיה אודות תרבות ואמנות יפן בעברית. בתו היא הפיזיקאית הגר לנדסמן-פלס.

לנצמן נפטר בדצמבר 2024.[1]

פרסומים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Chinese Portraiture, Tuttle, Tokyo 1966
  • Tessai, New Japan (Mainichi) Vol.19, 1967
  • סין: אמנות והיסטוריה, פרסומי טייוואן, 1979
  • אמנות יפנית, האנציקלופדיה העברית, כרך כ'
  • אמנות סינית, האנציקלופדיה העברית, כרך כ"ה
  • טעם התה והאסתטיקה היפנית, צפון, אגודת בסופרים, תשנ"ח
  • טנטרה: האהבה כסמל רעיוני, נפש, תשס"ג
  • אמנות גדולה בממדים קטנים, פסלוני שנהב יפנים, מרכז וייל, 2007

קטלוגים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רישומים יפנים, מוזיאון ישראל, תשל"ג
  • Hokusai, Paintings & Prints, M.O.J.A.H, 1970
  • Genre Paintings, M.O.J.A.H, 1971
  • Contemporary Japanese Prints, Tel Aviv Museum 1973
  • Hashira-e & Triptychs, M.O.J.A.H, 1980
  • Bijin-ga, M.O.J.A.H, 1981
  • Fauna & Flora in Japanese Art, M.O.J.A.H, 1981
  • Yakusha-e, Kabuki Prints, M.O.J.A.H, 1983
  • Impressions in Monochrome, M.O.J.A.H, 1983
  • Fukei Prints, M.O.J.A.H, 1984
  • Surimono Prints, M.O.J.A.H, 1989

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שי חורב, אלי לנצמן, בלקסיקון החיפאים אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 224, 2018.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלי לנצמן בוויקישיתוף
  • japangeo, אנציקלופדיה אודות תרבות ואמנות יפן בעריכת אלי לנצמן

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]