לדלג לתוכן

אליזבת סידל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליזבת סידל
Elizabeth Siddal
לידה 25 ביולי 1829
הוברן, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בפברואר 1862 (בגיל 32)
בלקפריירס, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Elizabeth Eleanor Siddall עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הייגייט עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דנטה גבריאל רוסטי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליזבת אלינור סידלאנגלית: Elizabeth Elinor Siddal;‏ 25 ביולי 182911 בפברואר 1862) הייתה דוגמנית שעבדה עבור אמנים אנגלים, משוררת ואמנית. היא הייתה השראתם של אמנים מהאחווה הפרה-רפאליטית שכללה בתוכה גם את וולטר דוורל, ויליאם הולמן הנט, ג'ון אברט מיליי (אחראי לתמונה הבלתי נשכחת מ-1852 אופליה) ובעלה של סידל, דנטה גבריאל רוזטי. סידל הופיעה בקביעות בציוריו המוקדמים שעסקו בנשים. סידל מתה ממנת יתר של לאודנום בחודשים המוקדמים של 1862.[1]

חייה בצעירותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבת אלינור סידל נקראה כך על שם אמה, 'ליזי' סידל נולדה ב-25 ביולי 1829, בבית המשפחה ברחוב צ'ארלס, האטון גארדן שבבריטניה. הוריה היו צ'ארלס קרוק סידל, שטען שמשפחתו היא נצר לאצולה ואלינור אוונס, ממשפחה שמקורה באנגליה ובולש. בזמן שנולדה אביה עסק בעסקי הסכו"ם אך ב-1831, משפחתה עברה לבורווג' בסווטווארק בדרום לונדון, אזור יוקרתי פחות. בסווטווארק נולדו שאר אחיה של ליזי. אף על פי שלא נמצאו רישומים שמוכיחים כי הלכה לבית ספר, ליזי ידעה קרוא וכתוב, כנראה על ידי הוריה. אהבתה לשירה התגלתה כבר בגיל צעיר לאחר שנתקלה בטעות בקטע שירה של טניסון שמצאה על פיסת עיתון שעטפה את החמאה בביתה. אירוע זה היווה את ההשראה שלה לכתוב שירה בעצמה בהמשך.

תקופת הדוגמנות לפרי-רפאליטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוטנציאל של סידל זוהה לראשונה על ידי וולטר דוורל ב-1849, כאשר סידל עבדה בייצור ועיצוב כובעים. היא הועסקה כדוגמנית על ידי דוורל ודרכו הוצגה לאמנים הפרה-רפאליטים. אף על פי שמאוחר יותר היא שובחה עבור יופייה, במקור סידל נבחרה בגלל פשטותה. בזמנו, דרוול עבד על ציור שמן גדול שהוא משחזר תמונה מהמחזה "הלילה השנים עשר", שמציג בתוכו את הדמויות הראשיות של המחזה. כמו שאר הפרה-רפאליטים, דרוול מצא את השראתו באנשים חיים ולא במוזות עתיקות מיתוסים. בזמן שביסס את הדמויות הגבריות הראשיות על עצמו ועל חברו דנטה רוזטי, כל שנותר הוא למצוא בחורה שיכולה להתלבש ולהתחזות לגבר. תמונה זו הייתה הראשונה לה סידל דגמנה אי פעם.

אופליה על ידי ג'ון אברט מיליי (1851)

כאשר דגמנה עבור תמונתו של מיליי "אופליה" ב-1852, סידל צפה באמבטיה ימים ארוכים במהלך החורף כדי לדמות את אופליה הטובעת. האמבטיה בה שכבה חוממה מלמטה בקביעות על ידי מנורות. באחד הימים, מיליי, שהיה כל כך עסוק בציורו, לא שם לב שהמנורות כבו והמים הפכו לקפואים. סידל לא פצתה את פיה למחאה וחלתה כתוצאה ממקרה זה בדלקת ריאות. ישנן השערות רבות להשפעה של המקרה הזה על בריאותה.

סידל הייתה המוזה המרכזית בחייו הצעירים של דנטה רוזטי. הוא פגש אותה ב-1849 וכבר ב-1851 היא דגמנה עבורו. רוזטי שהפסיק להזמין דוגמניות אחרות לעבודותיו וגרם לה להפסיק לדגמן עבור אמנים אחרים. יש הטוענים שרוזטי צייר אלפי תמונות שונות של סידל.

נישואיה, חייה ומותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידל שהתה בפריז ובניס מספר שנים בשל מצבה הבריאותי. היא חזרה לאנגליה ב-1860 בשביל להתחתן עם רוזטי. חתונתם התרחשה ביום רביעי ה-23 במאי 1860 בכנסיית קלמנטס שבעיר הייסטינגס, ללא חברים ומשפחה. עדיהם היו אנשים שהכירו בעיר זו. בזמן החתונה סידל הייתה כל כך חולה שהיה צריך לשאת אותה לכנסייה אף על פי שמקום שהותם היה ממוקם חמש דקות ממנה.

בעשר השנים שקדמו לנישואיהם, רוזטי ביטל את אירוסיהם מספר פעמים והרומנים שלו עם נשים אחרות היו ידועים לכל.[2] הסטרס של מעשיו השפיעה לרעה על סידל שניצלה את מצבה הבריאותי כדי להשאיר את רוזטי בחיקה. היא נפלה לדיכאון עמוק שסיפק לה גישה ללאודנום אליו היא התמכרה. ב-1861 סידל נכנסה להריון, היא ציפתה לתינוק באושר רב אך כשזה נולד מת דיכאונה רק התגבר. קצת לאחר מכן היא נכנסה להריון פעם שנייה.

סידל נטלה מנת יתר של לינדאום ונמצאה על ידי רוזטי חסרת הכרה ורוח חיים במיטתם. היא מצאה את מותה בבוקר של ה-11 בפברואר בשנת 1862. אף על פי שמותה הוגדר כתאונה, יש הטוענים שרוזטי מצא מכתב התאבדות. מלא בצער, רוזטי צירף לקברה של סידל את צרור שיריו שהיו עותק יחיד. ב-1869, לאחר שהיה מכור לסמים ואלכוהול ועבר תקופות קשות בחייו, רוזטי החליט באובססיביות שעליו להחזיר את יצירותיו האבודות בקברה וגרם לכך שיוציאו אותם משם.

אליזבת סידל ודנטה גבריאל רוזטי (The Quest of the Holy Grail (1855

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליזבת סידל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]