לדלג לתוכן

איתמר זינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איתמר זינגר
לידה 26 בנובמבר 1946
דז', ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בספטמבר 2012 (בגיל 65)
חולון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט היינריך אוטן, אנסון רייני עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט יורם כהן (היסטוריון) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חתן פרס א.מ.ת בתחום מדעי הרוח, חקר המזרח התיכון הקדום לשנת 2010
תרומות עיקריות
חקר המזרח התיכון הקדום.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איתמר זינגר

איתמר זינגר (26 בנובמבר 1946 - 19 בספטמבר 2012) היה פרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, חיתיתולוג, וחתן פרס א.מ.ת בתחום מדעי הרוח, חקר המזרח התיכון הקדום לשנת 2010.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתמר זינגר נולד בדז', רומניה, להורים ניצולי שואה. אביו זולטן עמד בראש התנועה הציונית בקהילה ונאסר בגלל פעילותו עם עלות הקומוניסטים לשלטון. בגיל 5 עבר עם משפחתו לקלוז', בירת טרנסילבניה.

בגיל 12 עלתה המשפחה לארץ והתגוררה בחולון. למד בתיכון עירוני חדש במגמה סוציולוגית והתגייס לצה"ל במסגרת העתודה האקדמית. בשנים 1973-1969 שרת בחיל האוויר כמפענח תצלומי אוויר והשתחרר בדרגת סרן. בשנים 1968-1965 למד תואר ראשון באוניברסיטה העברית בחוגים לארכאולוגיה וגאוגרפיה ובשנים 1973-1969 למד, במקביל לשרותו הצבאי, תואר שני באוניברסיטת תל אביב בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום. נושא עבודת המאסטר, בהדרכת פרופסור אהרון קמפינסקי, היה "היבטים גאוגרפיים של הבעיה הפרוטו-חתית".

ב-1973 החל לימודי חיתיתולוגיה עם פרופסור היינריך אוטן באוניברסיטת מרבורג בגרמניה והשלים את עבודת הדוקטור על "פסטיבל בית-השער" ב-1978. העבודה הוגשה בבית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל אביב, בהדרכת הפרופסורים היינריך אוטן ואנסון רייני. מ-1975 נמנה עם סגל החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב. לימד לסירוגין גם באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת בן-גוריון ובאוניברסיטת בר-אילן. ב-1996 נתמנה כפרופסור מן המניין. שהה בשבתונים כמרצה אורח בבי"ס ללימודי המזרח ואפריקה של אוניברסיטת לונדון, בסורבון ובקולג' דה פראנס בפריז, באוניברסיטת קיו בטוקיו, באוניברסיטת ניו-אנגלנד באוסטרליה, במכון המזרחני של אוניברסיטת שיקגו, באוניברסיטת פלורידה ובאוניברסיטת בואנוס איירס. ב-2008 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס. בין תלמידיו נמנים פרופ' יורם כהן (אוניברסיטת תל אביב), ד"ר ג'ארד מילר (אוניברסיטת מינכן), ד"ר אמיר גילן (אוניברסיטת תל אביב), ד"ר יצחק פדר (אוניברסיטת בר-אילן), ד"ר שי גורדין (אוניברסיטת תל אביב) וד"ר אילן אבקסיס.

מחקריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של איתמר זינגר עוסקים בתולדות ותרבויות אנטוליה והלבנט באלף השני והראשון לפני הספירה.

ממצאים כתובים מישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זינגר ערך פרסום ראשוני וניתוח של כתובות שונות שנתגלו בחפירות בארץ, בהם מכתב מאוגרית[1], טביעת חותם חיתית[2] ושבר לוח בכתב פלשתי[3] שנתגלו בתל אפק, וחותמות חיתיים מתל אל-פארעה[4], תל נאמי[5] ותל מגידו.[6]

תולדות ארץ כנען

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זינגר ערך מחקרים על השלטון המצרי בכנען בתקופת הברונזה המאוחרת[7] ועל התגבשות הישויות הלאומיות בארץ ישראל בראשית תקופת הברזל.[8] אחת המסקנות המרכזיות אליהן הגיע נוגעת למעמדה הבכיר של מגידו במערך האימפריאלי המצרי.

פלשתים וגויי-הים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיישבות גויי הים בחופי ארץ-ישראל בראשית תקופת הברזל מציבה אתגר מדעי קשה בגלל מיעוט המקורות הכתובים. זינגר בחן את אלו במקביל לנתונים הארכאולוגיים העשירים מחפירות בארץ פלשת.[9] הוא זיהה לראשונה את ראשית ההתיישבות הפלשתית עם הקרמיקה המוכרת בשם "מונוכרומית" שנתגלתה באתריה הגדולים של פלשת.[10] הוא בחן את הארגון המדיני של ערי הפלשתים לאור המקורות המצריים והמסורות המקראיות.[11] זינגר דוחה את ייחוס המסורות המקראיות על הפלשתים לסוף ימי המלוכה, טענתם של מספר היסטוריונים, זאת על-סמך עיון במציאות הגאו-פוליטית המשתקפת בהן.[12] מקורותיו התאולוגיים של דגון אלוהי הפלשתים נבחנו לאור המקורות הסוריים והמקראיים.[13]

תולדות סוריה בתקופת הברונזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרחב הסורי בתקופת הברונזה המאוחרת מוכר היטב מתוך מגוון מקורות חתיים, מצריים וסוריים (כתובות אוגרית ואמר). זינגר ערך עיון מקיף במקורות הכתובים למיניהם ובנתונים הארכאולוגיים, דבר שהניב את שחזור תולדותיהן של שתי ממלכות סוריות חשובות, אוגרית[14] ואמורו.[15] זינגר ערך עיון ביקורתי בשתי תעודות מאוגרית וזיהה התייחסות נדירה לשינוע מטילי נחושת מאוגרית לארץ לוכה שבמערב אנטוליה בשנותיה האחרונות של האימפריה החיתית.[16] הוא פרסם לראשונה טביעות חותם חיתיות[17] ומכתב כתוב חיתית[18] מהעיר אמר שעל הפרת התיכון. זינגר היה מראשוני הטוענים כי בצורת ורעב בממדים חסרי תקדים התפשטו לכל רחבי מזרח הים התיכון בסוף האלף השני לפנה"ס, במשבר תקופת הברונזה המאוחרת[19].

היסטוריה חיתית ונאו-חיתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו החיתיתולוגים של זינגר על תולדות החתים מכסים פרק זמן של כאלף שנה, למן תקופת המושבות האשוריות בראשית האלף השני לפנה"ס[20] ועד לממלכות הנאו-חיתיות ברבע הראשון של האלף הראשון לפנה"ס.[21] דגש מיוחד שם זינגר על תקופת האימפריה החיתית במאות 14-13 ולתהליכים שהביאו לקריסתה.[22] הסוגיות העיקריות בהן הוא דן לעומק הן: הרפורמה הדתית של מוותלי א' והעברת הבירה לתרחונתשה[23] ההפיכה הצבאית של חתושילי ג' והדחתו של מורשיליש השלישי,[24] השלטון החיתי בסוריה,[25] וקשרי חתי עם שאר המעצמות – מצרים,[26] אשור,[27] בבל[28] ואחייווה.[29]

לשונות ותרבויות אנטוליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זינגר ערך מחקרים פילולוגיים בתחום הלשונות הקדומות של אנטוליה ודובריהן,[30] דיונים בסוגיות שונות הנוגעות לכלכלה ולחברה החיתית,[31] וסיכום מצב המחקר בשאלת החתים במקרא וההשפעות האנטוליות על התרבות הישראלית.[32]

דת ומיתולוגיה חיתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זינגר ערך את המחקר הפילולוגי הראשון ששאף להקיף את כל חלקיו של טקסט המתאר חג חיתי, "פסטיבל בית-השער".[33] זהו עיבוד פילולוגי של תפילת מווטלי, היא התפילה החיתית הארוכה והשלמה ביותר,[34] וכן קובץ תרגומים של תפילות חיתיות שונות. מחקרים בסוגיות שונות על הדת החיתית, ובהן הפנתיאון,[35] דמות האל,[36] תפיסת החטא ועונשו[37] ותפיסת המוות.[38] מחקרים על הספרות והמיתולוגיה החיתית[39] וקשריה עם הספרות הסורו-כנענית.[40]

ספרו האחרון של זינגר, "החתים ותרבותם", הוא ספר מקיף על התרבות החיתית, שראה אור בהוצאת מוסד ביאליק בשנת 2009, הכולל תרגומים עבריים של טקסטים חיתיים שונים.

ספר יובל לכבודו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Y. Cohen, A. Gilan and J. Miller (eds.) 2010, Pax Hethitica: Studies on the Hittites and their Neighbours in Honour of Itamar Singer. Studien zu den Bogazkoy-Texten Band 52. Weisbaden: Harrassowitz.

הספר כולל ביוגרפיה וקורות חיים של איתמר זינגר.

ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • The Hittite KI.LAM Festival. Two Parts. Wiesbaden 1983-84.
  • Sh. Izre'el & I.S., The General's Letter from Ugarit. Tel Aviv 1990.
  • Muwatalli's Prayer to the Assembly of Gods Through the Storm-God of Lightning (CTH 381). Atlanta 1996.
  • Hittite Prayers. Atlanta/Leiden 2002.

עריכת ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה. ירושלים תשנ"ד (1994).
  • I. Alon, I. Gruenwald, I. Singer, eds., Concepts of the Other in Near Eastern Religions (Israel Oriental Studies 14), Leiden/New York/Köln 1994.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "כתובות אפק", קתדרה 27 (1983), 19-26.
  2. ^ "A Hittite Hieroglyphic Seal Impression from Tel Aphek", Tel Aviv 4 (1977): 178-190
  3. ^ "A Fragmentary Tablet from Tel Aphek with Unknown Script", in M. Cochavi & Y. Gadot, Aphek II. Tel Aviv (forthcoming).
  4. ^ "שני חותמות טבעת חיתיים מתל פארעה (דרום)", ארץ-ישראל 27 (ספר חיים ומרים תדמור), ירושלים תשס"ג (2003), 133-135.
  5. ^ "A Hittite Signet Ring from Tel Nami", kinattūtu ša dārâti. Raphael Kutscher Memorial Volume, Tel Aviv 1993: 189-193.
  6. ^ "A Hittite Seal from Megiddo", Biblical Archaeologist 58 (1995), 31-33.
  7. ^ "Merneptah's Campaign to Canaan and the Egyptian Occupation of the Southern Coastal Plain of Palestine in the Ramesside Period", Bulletin of the American Schools of Oriental Research 269 (1988): 1-10.
    • "Megiddo Mentioned in a Letter from Boğazköy", in E. Neu & Ch. Rüster, eds., Documentum Asiae Minoris Antiquae: Festschrift für Heinrich Otten zum 75. Geburtstag. Wiesbaden 1988, 327-332.
    • "מעמדה המדיני של מגידו "VII A, ארץ-ישראל 20 (ספר יגאל ידין), ירושלים תשמ"ט (1989), 51-57.
    • "שרון", בתוך מ' הלצר, א' סג"ל, ד' קאופמן (עורכים), מחקרים בארכאולוגיה ובהיסטוריה של ארץ-ישראל מוגשים למשה דותן, חיפה תשנ"ג (1993), 123-132.
  8. ^ "מצרים, כנענים ופלשתים בתקופת ההתנחלות והשופטים", בתוך נדב נאמן וישראל פינקלשטיין (עורכים), מנוודות למלוכה – היבטים ארכאולוגיים והיסטוריים על ראשית ישראל, ירושלים תש"ן (1990), 348-402.
  9. ^ "מוצא 'גויי-הים' והיאחזותם בחופה של ארץ-ישראל", דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות, חטיבה א: תקופת המקרא, ירושלים תשמ"ו (1986), 1-6.
  10. ^ "ראשיתה של ההתיישבות הפלשתית בארץ-ישראל וגבולה הצפוני של פלשת", קתדרה 43 (1987), 3-14.
  11. ^ "The Political Organization of Philistia in Iron Age I", Biblical Archaeology Today, 1990. Proceedings of the Second International Congess on Biblical Archaeology. Pre-Congress Symposium: Population, Production and Power, Jerusalem, June 1990, Jerusalem 1993, 132-141.
  12. ^ "הפלשתים במקרא: האמנם השתקפות של סוף ימי המלוכה?", זמנים 94 (2006), 74-82.
  13. ^ לבעיית זהותו של דגון אלוהי הפלשתים", קתדרה 54 (1989), 17-42.
  14. ^ Sh. Izre'el & I.S., The General's Letter from Ugarit. Tel Aviv 1990.
    • "A Political History of Ugarit", in W.G.E. Watson & N. Wyatt, eds. Handbook of Ugaritic Studies, Leiden 1999, 604-733.
    • "Ships Bound for Lukka: A New Interpretation of the Companion Letters RS 94.2530 and RS 94.2523", Altorientalische Forschungen 33 (2006): 242-262.
  15. ^ A Concise History of Amurru", in Sh. Izre'el, Amurru Akkadian: A Linguistic Study. Atlanta 1991, 134-195.
    • "The 'Land of Amurru' and the 'Lands of Amurru' in the Šaušgamuwa Treaty", Iraq 53 (1991): 69-74.
    • "Hittite Cultural Influence in the Kingdom of Amurru," in D. Charpin & F. Joannès, eds., La circulation des biens, des personnes et des idées dans le Proche-Orient ancien (Acts de la XXXVIIIe Rencontre Assyriologique Internationale, Paris, 8-10 juillet 1991), Paris 1992, 231-234.
    • "Hittite Sealings", in J. Goodnick Westenholz et al., Cuneiform Inscriptions in the Collection of the Bible Lands Museum Jerusalem. The Emar Tablets. Groningen 2000, 81-89.
    • "The Treaties between Hatti and Amurru", in W.W. Hallo, ed., The Context of Scripture, Vol. II, Leiden/Boston/Köln 2000, 93-100.
    • "The Treaties between Hatti and Amurru", in W.W. Hallo, ed., The Context of Scripture, Vol. II, Leiden/Boston/Köln 2000, 93-100.
  16. ^ "Ships Bound for Lukka: A New Interpretation of the Companion Letters RS 94.2530 and RS 94.2523", Altorientalische Forschungen 33 (2006): 242-262.
  17. ^ "Hittite Sealings", in J. Goodnick Westenholz et al., Cuneiform Inscriptions in the Collection of the Bible Lands Museum Jerusalem. The Emar Tablets. Groningen 2000, 81-89.
  18. ^ "A New Hittite Letter from Emar", in L. Milano et al., eds. Landscapes, Territories, Frontiers and Horizons in the Ancient Near East. Papers presented to the XLIV Rencontre Assyriologique Internationale, Venezia 1997, Vol. II, Padova 1999, 65-72.
  19. ^ Cline, Eric H. 1177 BC: the year civilization collapsed. Princeton University Press, 2014, p.144.
  20. ^ "Hittites and Hattians in Anatolia at the Beginning of the Second Millennium B.C.", Journal of Indo-European Studies 9 (1981): 119-134.
  21. ^ "A New Stele of Hamiyatas, King of Masuwari", Tel-Aviv 15-16 (1988-89): 184-192.
  22. ^ Dating the End of the Hittite Empire", Hethitica 8 (1987): 413-421.
    • "Great Kings of Tarḫuntašša", Studi Micenei ed Egeo-Anatolici 38 (1996): 63-71.
    • "New Evidence on the End of the Hittite Empire", in E. Oren, ed. The Sea Peoples and Their World: A Reassessment, Philadelphia 2000, 21-33.
  23. ^ Great Kings of Tarḫuntašša", Studi Micenei ed Egeo-Anatolici 38 (1996): 63-71.
    • "The Fate of Hattuša during the Period of Tarḫuntašša's Supremacy", in Th. Richter, D. Prechel, J. Klinger, eds. Kulturgeschichten. Altorientalische Studien für Volkert Haas zum 65. Geburtstag. Saarbrücken 2001, 395-403.
    • "The failed reforms of Akhenaten and Muwatalli", British Museum Studies in Ancient Egypt and Sudan 6 (2006): 37-58.
  24. ^ "The Urḫi-Tešub Affair in the Hittite-Egyptian Correspondence", in Th. van den Hout, ed. The Life and Times of Ḫattusili III and Tutḫaliya IV (Proceedings of a Symposium held in Honour of J. de Roos, 12-13 Devember 2003, Leiden). Leiden 2006, 27-37.
  25. ^ "A Political History of Ugarit", in W.G.E. Watson & N. Wyatt, eds. Handbook of Ugaritic Studies, Leiden 1999, 604-733.
    • "A Political History of Ugarit", in W.G.E. Watson & N. Wyatt, eds. Handbook of Ugaritic Studies, Leiden 1999, 604-733.
    • "The Title 'Great Princess' in the Hittite Empire," Ugarit-Forschungen 23 (1991): 327-338.
    • "New Evidence on the End of the Hittite Empire", in E. Oren, ed. The Sea Peoples and Their World: A Reassessment, Philadelphia 2000, 21-33.
    • "The Treaties between Karkamiš and Ḫatti," in G. Wilhelm, ed. Akten des IV. Internationalen Kongresses für Hethitologie, Wiesbaden 2001, 635-641.
    • "The Great Scribe Taki-Sarruma", in G. Beckman, R. Beal, G. McMahon, eds. Hittite Studies in Honor of Harry A. Hoffner Jr. on the Occasion of His 65th Birthday, Winona Lake, Indiana 2003, 341-348.
  26. ^ "The Kuruštama Treaty Revisited", in D. Groddek & S. Rössle, eds. Šarnikzel. Hethitologische Studien zum Gedenken an Emil Orgetorix Forrer. Dresden 2004, 591-607.
  27. ^ "The Battle of Niḫriya and the End of the Hittite Empire," Zeitschrift für Assyriologie 75 (1985): 100-123.
    • "A Hittite-Assyrian Diplomatic Exchange in the Late 13th Century BCE", in A. Archi & R. Francia, eds. VI Congresso Internazionale di Ittitologia, Roma 2005. Studi Micenei ed Egeo-Anatolici 50 (2008): 713-720.
  28. ^ "KBo 28.61-64 and the Struggle over the Throne of Babylon at the Turn of the 13th Century BCE", in G. Wilhelm, ed. Das Hethiterreich im Spannungsfeld des Alten Orients. VI. Internationales Colloquium der Deutschen Orient-Gesellschaft, Würzburg 2006, Würzburg 2008.
  29. ^ "Ahhiyawans Bearing Gifts", in a. Teffeteller, ed. Proceedings of the Workshop "Mycenaeans and Anatolians in the Late Bronze age: The Ahhiyawa Question, Montreal 2006.
  30. ^ "Hittite ḫilammar and Hieroglyphic Luwian ḫilana", Zeitschrift für Assyriologie 65 (1975): 69-103.
    • "Semitic dagān and Indo-European *dheĝhom: Related Words?", in Y.L. Arbeitman, ed. The Asia Minor Connexion: Studies on the Pre-Greek Languages in Memory of Charles Carter, Leuven/Paris 2000, 221-232.
    • "On Luwians and Hittites" (Review of H.C. Melchert, The Luwians, 2003), Bibliotheca Orientalis 62 (2005): 430-452.
    • "The 100th Anniversary of Knudtzon's Identification of Hittite as an Indo-European Language", in A. Süel, ed. Acts of the Vth International Congress of Hittitology (Çorum 2002), Ankara 2005, 651-659.
    • "חיתית ושפות אנטוליות", אנציקלופדיה עברית, כרך מילואים ג', תל אביב תשנ"ה (1995), 1014-1016.
  31. ^ The AGRIG in the Hittite Texts," Anatolian Studies 34 (1984): 97-127.
    • "Oil in Anatolia According to Hittite Texts," in M. Heltzer & D. Eitam, eds., Olive Oil in Antiquity. Israel and Neighbouring Countries from Neolithic to Early Arab Period. Haifa (1987), 183-186.
    • "The Mayor of Hattuša and His Duties", in J. Goodnick Westenholz, ed., Capital Cities: Urban Planning and Spiritual Dimensions, Jerusalem 1998, 169-176.
    • . "On Siege Warfare in Hittite Texts", in M. Cogan & D. Kahn, eds. Treasures on Camels' Humps. Historical and Literary Studies from the Ancient Near East Presented to Israel Eph'al, Jerusalem 2008, 250-265.
    • "Purple-dyers in Lazpa", in B.J. Collins et al., eds. Anatolian Interfaces: Hittites, Greeks and their Neighbors. Proceedings of an International Conference on Cross-Cultural Interaction, Atlanta 2004, Oxford 2008, 21-43.
    • "כלכלת המקדש החיתי", בתוך מנחם בן-ששון (עורך), דת וכלכלה – יחסי גומלין, ירושלים תשנ"ה (1987), 103-113.
    • על קבורה חתית", בתוך א' אורן ושמואל אחיטוב (עורכים), ספר זיכרון לאהרון קמפינסקי. מחקרים בארכאולוגיה ותחומים קרובים, באר-שבע תשס"ב (2002), 47-58.
  32. ^ "החיתים והמקרא – עיון מחודש", זמנים 87 (2004), 4-21.
  33. ^ The Hittite KI.LAM Festival. Two Parts. Wiesbaden 1983-84.
  34. ^ Muwatalli's Prayer to the Assembly of Gods Through the Storm-God of Lightning (CTH 381). Atlanta 1996.
  35. ^ "'The Thousand Gods of Hatti': The Limits of an Expanding Pantheon", in I. Alon, I. Gruenwald, I. Singer, eds., Concepts of the Other in Near Eastern Religions (Israel Oriental Studies 14), Leiden/New York/Köln 1994, 81-102.
    • " 'Our God' and 'Their God' in the Anitta Text", in O. Carruba, M. Giorgieri, C. Mora, eds. Atti del II Congresso Internazionale di Hittitologia, Pavia 1995, 343-349.
  36. ^ "The huwaši of the Storm God in Hattusa", in E. Akurgal, et al., eds., IX. Türk Tarih Kongresi (Ankara, 21-25 Eylül 1981) I. (Türk Tarih Kurumu Yayinlari, IX/9), Ankara 1986, 245-253.
  37. ^ "Sin and Punishment in Hittite Prayers", in Y. Sefati et al., eds. "An Experienced Scribe Who Neglects Nothing". Ancient Near Eastern Studies in Honor of Jacob Klein, Bethesda 2005, 557-567.
    • "הטלת ספק בצדק האלוהי בתפילות חיתיות", בתוך ש' ורגון (עורך), עיוני מקרא ופרשנות ט', ספר יובל לכבודו של פרופ' משה גרסיאל, אוניברסיטת בר-אילן.
  38. ^ "על קבורה חתית", בתוך א' אורן וש' אחיטוב (עורכים), ספר זיכרון לאהרון קמפינסקי. מחקרים בארכאולוגיה ותחומים קרובים, באר-שבע תשס"ב (2002), *47-*58.
  39. ^ "Some Thoughts on Translated and Original Hittite Literature", Language and Culture in the Near East (Israel Oriental Studies 15), Leiden/New York/Köln 1995, 123-128.
    • "The Cold Lake and Its Great Rock", Sprache und Kultur 3 (Gregor Giorgadze von Kollegen und ehemaligen Studenten zum 75. Geburtstag gewidmet), Tbilisi 2002, 128-132.
  40. ^ "The Origin of the 'Canaanite' Myth of Elkunirša and Ašertu Reconsidered", in D. Groddek & M. Zorman, eds. Tabularia Hethaeorum. Hethitologische Beiträge Silvin Košak zum 65. Geburtstag, Wiesbaden 2007, 631-642.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=איתמר_זינגר&oldid=39713725"