איתי וירוב
 | |
| לידה |
14 באפריל 1966 (בן 58) רמת הכובש,  ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה |
|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1985 |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
  | |
איתי וירוב (נולד ב-14 באפריל 1966) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, ששימש כמפקד מפקדת העומק ומפקד המכללות הצבאיות. קודם לכן שימש ראש מטה זרוע היבשה, מפקד אוגדת עזה, קצין חי"ר וצנחנים ראשי ומפקד חטיבת כפיר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וירוב נולד וגדל בקיבוץ רמת הכובש. התגייס לצה"ל בשנת 1985, התנדב לצנחנים, למסלול בני משקים בגדוד הנח"ל המוצנח. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בסיום הקורס שב לגדוד הנח"ל המוצנח, ומונה למפקד מחלקה. באוגוסט 1989 התמנה למפקד פלוגת מסלול בגדוד. הייתה זו הפלוגה הראשונה של גדוד 50 שחייליה התגייסו ישירות לחטיבה, שלא דרך מסלול בני משקים או נח"ל מוצנח. בשנת 1991 מונה למפקד הפלוגה המסייעת בגדוד 101. בשנת 1992 מונה לסגן מפקד בא"ח צנחנים. בהמשך מונה לקצין אג"ם של חטיבת הצנחנים[1]. לאחר מכן השלים הסבה מלאה לחיל השריון, לימודים בפו"ם ותואר ראשון בכלכלה[2].
בשנת 1997 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד 101, ושימש בתפקיד עד שנת 1999, הוא הוביל את הגדוד בין היתר בלחימה בדרום לבנון מול חזבאללה[3]. בשלהי 1998 העיר לו הרמטכ"ל, שאול מופז, לאחר שתיחקר אישית אירוע שבו חדר מחבל חזבאללה למוצב סוג'וד שבדרום לבנון, שאויש על ידי לוחמי הגדוד, והצליח להימלט ללא פגע. מופז הדיח מתפקידי לחימה את מפקד המחלקה שאיישה את המוצב, וכן את סמל המחלקה ולוחם שנאבק במחבל והבריח אותו, מכיוון שלא חתרו למגע והרגו את המחבל. כמו כן העיר לכל שרשרת הפיקוד[4], ובהם מפקד הגדוד, וירוב, אשר מחה על כך[5]. מופז ניצל את האירוע כדי לחדד לפקודיו את חשיבות ערך הניצחון בלחימה בעיניו, בכל מפגש ומפגש עם האויב, באומרו: ”בסופו של יום, אנחנו צריכים לנצח”[6]. ביוני 1999 הוביל כוח מן הגדוד שנתקל בחוליה בת ארבעה מחבלים בסמוך למוצב ריחן ומפקדו נפצע[7], הכוח בפיקודו לחם במחבלים בשטח סבוך והררי והרגם[8]. בשנת 1999 מונה למפקד בא"ח צנחנים שהיה ממוקם באותה העת בסמוך לסנור, בתקופתו כמפקד הבסיס הנהיג מדיניות חדשה בטירונות הצנחנים, שדגלה בהימנעות מענישה ובמתן גמול לחיילים מצטיינים[9]. לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, נאלץ להתמודד עם ירי לעבר הבסיס והנחת מטעני חבלה על הצירים המובילים אליו, אך התנגד לפינויו והעברתו למקום אחר, כדי שלא ייווצר הרושם של נסיגה תחת אש המחבלים, צעד שהתבצע לבסוף לאחר סיום תקופת כהונתו[10]. את תפקידו סיים בשנת 2001. לאחר מכן יצא ללימודי תואר שני באסטרטגיה צבאית, בקולג' המלכותי לביטחון לאומי (RCDS) בבריטניה.
בשנת 2003 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד עוצבת חירם, ושימש בתפקיד עד שנת 2005. בהמשך מונה למפקד המכללה לפיקוד טקטי ובמקביל למפקד חטיבה 55 בין השנים 2005–2007, והוביל את החטיבה בין היתר במהלך מלחמת לבנון השנייה[11]. בין פעולות החטיבה היה מבצע איגוף מוצלח של חזבאללה בסיום המלחמה[12][13], במהלכו חבר כוח מן החטיבה בפיקודו לכוח שהוטס במסוקים ללבנון, והשתלט על מרחב הכפרים יעטר־זיבקין. לאחר מכן השמיד הכוח משגרי רקטות וקטיושות והרג מספר פעילי חזבאללה[14]. החטיבה זכתה לפרס ממפקד זרוע היבשה על פעולותיה במלחמה[15]. ב-5 באוגוסט 2007 מונה למפקד חטיבת כפיר, ושימש בתפקיד עד 20 באוגוסט 2009. לאחר לימודים במב"ל מונה לפקד בשנית על חטיבה 55 בין השנים 2010–2011, ובמקביל שימש כמפקד קורס מג"דים בקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים.
ב-23 בינואר 2012 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים, ובמקביל פיקד על פרויקט בזרוע היבשה[16], ושימש בתפקידים אלו עד ספטמבר 2012. ב-13 בספטמבר 2012 מונה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי[17], ושימש בתפקיד עד 1 ביולי 2014. ב-31 באוגוסט 2014 מונה למפקד אוגדת עזה[18], ושימש בתפקיד עד 19 במאי 2016. בתחילת יוני 2016 מונה לראש מטה זרוע היבשה, ושימש בתפקיד עד אפריל 2018. לאחר מכן שימש כפרויקטור במטה הכללי.
ב-5 באוגוסט 2018, מפקד פיקוד המרכז, נדב פדן, מינה ועדת חקירה בראשותו של תא״ל וירוב, על מנת לחקור את נסיבות פציעתם של מספר חיילים, בשורה של אירועים חריגים שאירעו בחטיבת עוז.
ב-10 במרץ 2019 הועלה לדרגת אלוף וב-11 במרץ נכנס לתפקידו כמפקד המכללות הצבאיות[19]. ב-18 באוגוסט 2020 מונה במקביל למפקד מפקדת העומק[20][21].
ב-16 ביולי 2023 סיים את תפקידו כמפקד המכללות הצבאיות ומפקדת העומק[22].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]וירוב מתגורר בקיבוץ מעלה גלבוע, נשוי ליעל, אב לשישה וסב לנכדה. בעל תואר ראשון בכלכלה, ותואר שני באסטרטגיה צבאית מהקולג' המלכותי לביטחון לאומי (RCDS) בבריטניה.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמפקד חטיבת כפיר העיד במשפטו של סגן אדם מלול, סגן מפקד פלוגה בגדוד שמשון, שהואשם כי במהלך פעילות מבצעית בשומרון הכה בידו פלסטיני. על השאלה האם יש מקום לנקוט באלימות פיזית כלפי אזרחים, השיב:
- ”הפעלת אלימות ואגרסיביות שתמנע הסלמת מצב וצורך להשתמש באלימות יותר גדולה, היא לא רק מותרת, היא לעיתים חובה. מכה, דחיפה, גם כשהאנשים אינם מעורבים בסיטואציה מבצעית במידה שיכולה לקדם את ביצוע המשימה היא בהחלט דבר אפשרי”[23].
בעקבות דבריו ננזף על ידי מפקד פיקוד המרכז, גדי שמני, ונרשמה לחובתו הערה פיקודית[24]. פנייה של האגודה לזכויות האזרח, ליועץ המשפטי לממשלה, בקריאה לפתוח נגדו בהליכים פליליים, נענתה בשלילה, לאחר שהיועץ הודיע כי הוא מסתפק בטיפול המשמעתי שננקט בתוך הצבא. עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק של תנועת יש דין, כנגד הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, הובילה להוראת הפרקליט הצבאי הראשי לפתוח בחקירה פלילית[25], שנסגרה לאחר שהפצ"ר קבע ש"מכלל חומר החקירה עולה שבמסגרת תפקידו כמפקד חטיבת כפיר, לא העביר מסרים בלתי חוקיים בכל הנוגע להתנהלות חיילי החטיבה בלחימה בכלל ומול אוכלוסייה אזרחית בפרט, וכן כי לא נקט בעצמו באלימות כלפי האוכלוסייה המקומית, או שהיה עד להתנהלות מעין זו". הפצ"ר אף שיבח אותו ש"מהחקירה עולה כי פעל להטמעת נהלים וביצוע פעילויות חינוכיות ופיקודיות שמטרתן מניעת התנהגות בלתי חוקית כלפי האוכלוסייה המקומית" וכן "לא חסך במאמצים והשתמש בכל במה אפשרית כדי להבהיר לפקודיו את הנורמות שיש לנהוג לפיהן"[26].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמוס הראל, תדע כל אם עברייה, אור יהודה: כנרת זמורה ביתן, 2013, מסת"ב 9789655525564
- עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007, עמ' 398, 399, 402, מסת"ב 9654824086
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נאומו של תא"ל איתי וירוב בישיבת מרכז הרב- יום ירושלים תשע"ח
- צה"ל אוהב אותך, מותק: לידתה של הטירונות המחבקת, באתר וואלה, 26 במרץ 2013
- נועם שרעבי, מקבלים תורה, ביטאון ביבשה, גיליון 24, יוני 2013
- אלמוג בוקר, מפקד אוגדת עזה: "טוב שלא הכרענו את חמאס, האלטרנטיבות גרועות יותר", באתר nana10, 4 בינואר 2015
- רוני דניאל, מה באמת קרה בחטיבת כפיר?, באתר מאקו, 28 באוגוסט 2009
- יניר יגנה, מפקד אוגדת עזה ספד על חבריו: "אין בי את היכולת לזכור את כולם", באתר וואלה, 11 במאי 2016
עמוס הראל, "אנשים התגייסו והשתחררו והמלחמה נמשכה", באתר הארץ, 22 במאי 2020
- מאמרים מפרי עטו
- איתי וירוב ואבי רכטמן, מנהיגות מתגמלת ככלי לשיפור האפקטיביות האישית והארגונית, מערכות 377, יוני 2001, עמ' 34–41
- איתי וירוב, אור ברק, נמרוד הגלעדי, מיקי ברקוביץ', רון בן ישי וקרן אור-חן, על הניצחון, מערכות 487, 2020 עמ' 56–61
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אביחי בקר, "אלוף עצבות", באתר הארץ, 26 באפריל 2002
- ^ צה"ל אוהב אותך, מותק: לידתה של הטירונות המחבקת, באתר וואלה, 26 במרץ 2013
- ^ עמוס הראל, "תדע כל אם עברייה", כנרת זמורה ביתן, 2013, עמודים 31-14
- ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש הוצאת ידיעות אחרונות, עמוד 25
- ^ אנשיל פפר, הפצ"ר גיבה את החלטת אלוף פיקוד מרכז לנזוף באל"מ וירוב, באתר הארץ, 22 במאי 2009
- ^ עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמוד 48
- ^ שי לוי, 40 שנה ל-669: סיפורה המרתק של יחידת העילית, באתר מאקו, 22 בדצמבר 2014
- ^ איתי וירוב, הרצאה במכינת עצם, 7 בפברואר 2014
- ^ פליקס פריש, מהפכה בצנחנים: טירונות בלי עונשים, באתר ynet, 24 בפברואר 2001
- ^ בעקבות ניסיונות הפיגועים: צה"ל עומד לפנות בסיס טירונים מסאנור, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2001(הקישור אינו פעיל, 31.12.2023)
- ^ גל פרל פינקל, משחק הכיסאות 2.0, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 בפברואר 2019
- ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, הוצאת "ידיעות אחרונות", 2007, עמודים 399-398
- ^ חנן גרינברג, "האויב חטף ולא הבין מאיפה זה בא לו", באתר ynet, 17 באוגוסט 2006
- ^ יאיר גולן וגל פרל פינקל, על התמרון והאימונים לקראתו, כתב העת "בין המערכות" באתר צה"ל, 22 בדצמבר 2020
- ^ ליהי ויגודסקי, ווסט פוינט גלילות, ביטאון ביבשה, גיליון 1, אפריל 2007
- ^ מערכת אתר צה"ל, הרמטכ"ל: אני מקבל את ההחלטות על מינויים לפי הבנתי, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 23 בינואר 2012
- ^ סמדר קרמפף, אוגדת עזה ממתינה לקחצ"ר היוצא, אתר מז"י, 13 בספטמבר 2013
- ^ יוחאי עופר, חילופי תפקידים בצמרת פיקוד דרום, באתר nrg, 31 באוגוסט 2014
- ^ טל לב רם, סבב מינויים בצה"ל: האלוף סטריק מונה למפקד זרוע היבשה, אמיר ברעם יחליפו בפיקוד צפון, באתר מעריב אונליין, 17 בפברואר 2019
- ^ גל פרל פינקל, דעה: פרויקט הדיוק של חיזבאללה הוא מבחינת ישראל עילה למלחמה, באתר גלובס, 23 בפברואר 2020
- ^ יואב לימור, כוכבי אישר: אגף התכנון יבוטל, יוקם פיקוד איראן, ישראל היום, 19 בפברואר 2020
- ^
מפקד המכללות הצבאיות ומפקדת העומק, אלוף איתי וירוב, סיים את תפקידו, באתר צה"ל, 16 ביולי 2023
- ^ רועי שרון, "מכה היא לפעמים חלק אינטגרלי מהמשימה", באתר nrg, 15 במאי 2009
- ^ אנשיל פפר, הפצ"ר גיבה את החלטת אלוף פיקוד מרכז לנזוף באל"מ וירוב, באתר הארץ, 22 במאי 2009
- ^ אנשיל פפר, הפצ"ר אביחי מנדלבליט הורה לפתוח בחקירה נגד אל"מ איתי וירוב, באתר הארץ, 13 ביוני 2010
- ^ יהושע בריינר, נסגר התיק נגד המח"ט שהצדיק אלימות במעצרים, באתר וואלה, 1 בינואר 2011
- מפקדי גדודים בחטיבת הצנחנים
- מפקדי עוצבת חירם
- מפקדי המכללה לפיקוד טקטי
- מפקדי חטיבה 55
- מפקדי חטיבת כפיר
- מפקדי קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים
- קציני חיל רגלים וצנחנים ראשיים
- מפקדי אוגדת עזה
- ראשי מטה זרוע היבשה
- מפקדי המכללות הצבאיות
- מפקדי פיקוד העומק
- אלופי צה"ל
- חברי המטה הכללי של צה"ל
- חברי המטה הכללי של צה"ל במלחמת חרבות ברזל
- בוגרי המכללה לביטחון לאומי
- קציני צה"ל בוגרי תוכנית המנהיגות הבכירה של קרן וקסנר
- רמת הכובש: אישים
- מעלה גלבוע: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1966
- מפקדי חטיבות במלחמת לבנון השנייה