PowerBook
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מותג  |
| יצרן |
אפל |
  | |
PowerBook (Macintosh PowerBook עד 1997) הוא משפחה של מחשבי מקינטוש ניידים שתוכננו, יוצרו ושווקו על ידי חברת "אפל" בשנים 1991–2006. במשך השנים קו מוצרי ה-PowerBook עבר מספר שדרוגים מקיפים ועיצובים מחדש, ולעיתים קרובות היה הראשון לשלב תכונות שיהפכו מאוחר יותר לסטנדרט במחשבים ניידים מתחרים. קו מוצרי ה-PowerBook היה מיועד בעיקר לשוק המקצועי. בשנת 1999 נוספה לקו משפחת מוצרי ה-iBook שהתמקד בשוק הביתי ובשוק החינוך[1].
ה-PowerBook הוחלף על ידי ה-MacBook Pro בשנת 2006, כחלק מהמעבר של Mac למעבדי אינטל[2].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרת PowerBook 100
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1991, השיקה אפל את שלושת דגמי ה-PowerBooks הראשונים[3]: ה-PowerBook 100 הבסיסי, ה-PowerBook 140 החזק יותר, וה-PowerBook 170 היוקרתי, היחיד עם צג מטריצה פעיל. המחשבים עוררו סערה בתעשייה עם המארז האפור כהה והקומפקטי שלהם, כדור העקיבה המובנה והמיקום החדשני של המקלדת שהשאיר מקום למשענות כף היד משני צידי אמצעי ההצבעה שלהם. מחשבים ניידים באותה תקופה עדיין היו מבוססים על מערכת הפעלה DOS, ונטו למקמם את המקלדת מקדימה לכיוון המשתמש, עם חלל ריק מאחוריה ששימש לעיתים קרובות לסימון מקשי פונקציה. בימים הראשונים של Microsoft Windows, מחשבים ניידים רבים הגיעו עם כדור עקיבה בקצה תבנית המקלדת. מכיוון שהשימוש ב-DOS פינה את מקומו לממשק המשתמש הגרפי, הסידור של ה-PowerBook הפך לפריסה הסטנדרטית שכל המחשבים הניידים העתידיים יישמו בעקבותיו. המחשבים יכלו להריץ כל תוכנה של מקינטוש ולהתחבר לכל רשת של מחשבי מקינטוש. משקל המחשבים היה בין 2.3 ל־3 ק״ג ומחירי הדגמים בארצות־הברית נועו בין 2,300 דולר לדגם הבסיסי ל-6,400 דולר לדגם היוקרתי[3].
הסדרה הראשונה של מחשבי PowerBook זכתה להצלחה רבה[4], ותפסה 40% מכלל מכירות המחשבים הניידים[5]. למרות זאת, צוות הפיתוח המקורי עזב לעבוד בחברת קומפאק[6]. כאשר אפל ניסתה להגביר את כוח העיבוד של מחשבים, היא סבלה מבעיות התחממות יתר של מעבד ה-Motorola 68040; הסדרה נאלצה להמשיך להשתמש במעבד Motorola 68030 המזדקן, שלא יכול היה להתחרות עם מחשבים ניידים מבוססי אינטל 80486 מהדור החדש יותר, שהושקו ב-1994. במשך מספר שנים, הושקו מחשבי PowerBook ו-PowerBook Duo חדשים שהציגו שיפורים מצטברים, כולל מסכים צבעוניים, אבל עד אמצע העשור, רוב החברות האחרות העתיקו את רוב התכונות של ה-PowerBook. אפל לא הצליחה להשיק PowerBook מצויד במעבד 68040 עד לסדרת PowerBook 500 ב-1994.
סדרת PowerBook Duo
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדרת "PowerBook Duo" הושקה ב-1992 סדרת מחשבים בתצורת Subnotebook (אנ'), משולבים עם מחשב שולחני. הם היו סדרה של מחשבים ניידים דקים וקלים מאוד עם מינימום תכונות, שניתן היה להכניס לתחנת עגינה כדי לספק למערכת זיכרון וידאו נוסף, שטח אחסון, קישוריות, וניתן היה לחבר אותם למסך חיצוני.
סדרת PowerBook 500
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1994 הוצגה סדרת PowerBook 500 מבוססת מעבד Motorola 68LC040, בשם הקוד Blackbird. סדרת דגמי PowerBooks שהיו יותר מעוצבים ומהירים מסדרת 100, שאותה הם החליפו בתור הדגמים הבינוניים והמתקדמים. סדרת 500 כללה צגי LCD אקטיביים, רמקולים בעלי יכולת סטריאו, והם היו המחשבים הראשונים שהשתמש במשטח נגיעה באופן מסחרי; הם גם היו המחשבים הניידים הראשונים שכללו חיבור אתרנט מובנה. סדרת ה-PowerBook 500 הייתה עמוד התווך של קו המוצרים עד ל-PowerBook 5300. סדרת ה-500 הייתה ה-PowerBook הראשון שכלל התקן לחיבור כרטיס PCMCIA, למרות שזו הייתה תכונה אופציונלית שדרשה מהמשתמש להקריב אחד משני חריצי הסוללה הזמינים כדי לאכלס את כרטיס ה-PCMCIA.
סדרת PowerBook 500 הושקה לאחר שאפל כבר העבירה את דגמי המחשבים השולחניים שלה למגוון מעבדי PowerPC, ושדרוג עתידי שלהם הובטח מאז ההשקה. סדרת 500 הופסקה לחלוטין עם הצגת מחליפתה PowerBook 5300 מבוסס PPC, כאשר הדגם PowerBook 190 החליף את הדגם 500 בתור הדגם הבסיסי עם מעבד ה-68LC040 שהציעה אפל.
סדרת PowerBook G3
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרת ה-PowerBook G3 הושקה ב-1998, עם עיצוב חדש לחלוטין ומארז פלסטיק בצבע שחור. מחשבי הסדרה היו כל כך אופנתיים שדגמי G3 שונים הפכו למחשב האישי של קארי בראדשו בסדרת הטלוויזיה סקס והעיר הגדולה. הסדרה כללה דגמים עם תכונות משתנות, כגון מהירויות עיבוד שונות (מ-233 עד 300 מגה-הרץ) והבחירה בין מסכי 12, 13 או 14 אינץ'. כולם כללו תאי כוננים כפולים המסוגלים להכיל כונני CD-ROM/DVD-ROM, כוננים קשיחים, או אפילו סוללות נוספות. PowerBook G3 דור שנית הושקה בשם הקוד "PDQ", מאוחר יותר ב-1998, עם שינויים קלים באפשרויות התצורה[7].
סדרת PowerBook G4
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנכ"ל הזמני סטיב ג'ובס הפנה את תשומת ליבו לעיצוב מחדש של סדרת PowerBook בשנת 2000. התוצאה, הושקה בינואר 2001, סדרת New World PowerBook, שעוצבה מחדש לחלוטין עם מארז טיטניום ומסך רחב בגודל 15.2 אינץ', המתאים לצפייה בסרטים בפורמט רחב. מחשבי הסדרה נבנו עם מעבד PowerPC G4, והם הוגדרו כ"מחשב העל הראשון שאתה באמת יכול לקחת איתך למטוס". הם היו קלים יותר מרוב המחשבים הניידים מבוססי PC, ובשל צריכת החשמל הנמוכה של מעבד ה-PowerPC הם החזיקו מעמד זמן רב יותר ללא טעינה. העיצוב התעשייתי שלהם הפך במהרה לסטנדרט שאחרים בתעשייה יפעלו לפיו, ויצר גל חדש של מחשבים ניידים בעלי מסך רחב[8].
ה-TiBooks, כפי שהם כונו, גם הפכו לפריט אופנה. הם היו פופולריים במיוחד בעסקי הבידור, שם הם עיטרו שולחנות עבודה רבים בסרטי קולנוע בהוליווד. בגלל המסכים הגדולים והביצועים הגבוהים שלהם, Titanium Powerbook היו המחשבים הניידים הראשונים שנפרסו באופן נרחב כמחשבים ניידים חלופיים למחשבים שולחניים. הם היו זמינים בתצורות של 400 מגה-הרץ, 500 מגה-הרץ, 550 מגה-הרץ, 667 מגה-הרץ, 800 מגה-הרץ, 867 מגה-הרץ ו-1 ג'יגה-הרץ. הם היו מחשבי ה-Powerbook האחרונים שהריצו את מערכת ההפעלה Mac OS 9[9].
משבר הסוללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 במאי 2005, אפל והוועדה לבטיחות מוצרי צריכה של ארצות הברית (CPSC) הכריזו על החזרה של סוללות ליתיום פגומות של מחשבי ה-PowerBook. סוללות אלו יוצרו על ידי סוני והמחשבים הניידים של חברות אחרות הושפעו מהסוללות הפגומות[10]. ההודעה לעיתונות המשותפת של אפל/CPSC קבעה שקצר פנימי עלול לגרום לתאי הסוללה להתחמם יתר על המידה, דבר המהווה סכנת שריפה. נמכרו כ-128,000 יחידות פגומות. למרות שנראה שהבעיות נפתרו תחילה, הן נמשכו עבור משתמשים רבים[11]. וב-24 באוגוסט 2006, אפל וה-CPSC הכריזו על ריקול נוסף של סוללות נוספות עבור אותם דגמי PowerBook. כ-1.1 מיליון סוללות פגומות נמכרו בארצות הברית וכ-700,000 נוספים בשאר העולם[12].
הפסקת הייצור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנס המפתחים העולמי של אפל בינואר 2006, הושק ה-MacBook Pro[13]. עם זאת, המחשבים הניידים החדשים הגיעו רק בדגמי 15.4 אינץ' ומכשירי ה-PowerBooks בגודל 12 אינץ' ו-17 אינץ' נותרו זמינים למכירה בחנויות של אפל, כמו גם דגם ה-15 אינץ', שנמכר עד שהמלאי אזל. ב-24 באפריל 2006 הוחלף ה-PowerBook G4 בגודל 17 אינץ' בגרסת MacBook Pro בגודל 17 אינץ'. ה-PowerBook G4 בגודל 12 אינץ' נשאר זמין עד 16 במאי 2006, אז הוצג ה-MacBook כתחליף ל-iBook. בגלל זמינותו בתצורות חזקות במיוחד, הוא נחשב גם תחליף ל-PowerBook בגודל 12 אינץ', וסיים את הייצור של כמעט 15 שנים של מחשבים ממותגי PowerBook[14].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שירות רויטרס, ניו יורק, אפל השיקה את iBook, המחשב הנישא הצבעוני, באתר גלובס, 25 ביולי 1999
- ^ עפרה שלו וקפטן אינטרנט, זה סופי: אפל עוברת לאינטל, באתר הארץ, 5 ביוני 2005
רונן סרברניק, אפל ממשיכה המעבר לאינטל: חשפה מחשב נוסף אשר עושה שימוש בשבבי אינטל, באתר הארץ, 27 בפברואר 2006 - ^ 1 2 אפל הציגה מחשבים נישאים, חדשות, 22 באוקטובר 1991
- ^ אייל פייפל, מבחן דרכים ל-4 מחשבים ניידים, חדשות, 3 במרץ 1992
- ^ יעקב שרגל, ניו יורק, מי שהאמין, הרוויח: אפל קומפיוטר שברה את שיאה מ-91', באתר גלובס, 8 בספטמבר 1999
- ^ "Birth of the Powerbook". Low End Mac. 12 ביולי 2016. ארכיון מ-15 בספטמבר 2022. נבדק ב-18 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אפל חושפת מערכות הפעלה ומוצרים חדשים - בוועידתה למפתחי תוכנות, באתר גלובס, 11 במאי 1999
- ^ אורי אדלר, מקוורלד 2001: חגיגה של חידושים, באתר הארץ, 23 ביולי 2001
- ^ יעקב שרגל, ניו יורק, הבשורה בכנס מקוורלד: אפל תכריז ב-24 במארס על מערכת הפעלה חדשה, באתר גלובס, 10 בינואר 2001
- ^ רויטרס, משבר הסוללות של סוני הולך ומחריף: יאספו 830 אלף סוללות ממחשבים ניידים של טושיבה, באתר TheMarker, 29 בספטמבר 2006
- ^ רויטרס, החזרת המוצר הגדולה בהיסטוריית ה-PC: דל קוראת להחזרת 4.1 מיליון סוללות במחשבים ניידים מתוצרתה, באתר TheMarker, 15 באוגוסט 2006
- ^ רונן סרברניק, אפל מצטרפת לדל ואוספת 1.8 מיליון סוללות פגומות במחשבים נישאים, באתר TheMarker, 27 באוגוסט 2006
- ^ רונן סרברניק, אפל הציגה את המחשב הנייד החדש שלה; מנייתה בשיא בעקבות עלייה במכירות, באתר הארץ, 11 בינואר 2006
ניר נתן, המופע של סטיב, באתר גלובס, 10 בינואר 2006 - ^ אורית זרובבל, אפל משיקה ניידי MacBook Pro, באתר גלובס, 25 באפריל 2006
