מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
קללה
|
הגייה* |
klala
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ק־ל־ל ב
|
דרך תצורה |
משקל קְטָלָה
|
נטיות |
קִלְלַת־; ר׳ קְלָלָוֹת
|
- איחול ומשאלת לב להרע; .
- ”וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ כִּי-לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ.“ (דברים כח, פסוק מה)
- ”וְאֵת כָּל-רָעַת אַנְשֵׁי שְׁכֶם הֵשִׁיב אֱלֹהִים בְּרֹאשָׁם וַתָּבֹא אֲלֵיהֶם קִלֲלַת יוֹתָם בֶּן-יְרֻבָּעַל.“ (שופטים ט, פסוק נז)
- ”וּנְתַתִּים לְזַעֲוָה לְרָעָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ לְחֶרְפָּה וּלְמָשָׁל לִשְׁנִינָה וְלִקְלָלָה בְּכָל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר-אַדִּיחֵם שָׁם.“ (ירמיהו כד, פסוק ט)
- ”יָצָא נִיסָן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, סִימַן קְלָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א׳ יב, פסוק יז) הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם, וגו'.“ (משנה, מסכת תענית – פרק א, משנה ז)
- ”וּפָטוּר עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה, וְעוֹלֶה בְמִשְׁמָרוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה, וְאֵינוֹ חוֹלֵק.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק יא, משנה ז)
- הלכתי למכשפה והטלתי קללה על שונאי.
השורש קלל ב
|
השורש ק־ל־ל ב הוא שורש מגזרת השלמים.
ק־ל־ל ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
קִלֵּל
|
מְקַלֵּל
|
יְקַלֵּל
|
קַלֵּל
|
לְקַלֵּל
|
פֻּעַל
|
קֻלַּל
|
מְקֻלָּל
|
יְקֻלַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְקַלֵּל
|
מִתְקַלֵּל
|
יִתְקַלֵּל
|
הִתְקַלֵּל
|
לְהִתְקַלֵּל
|
| |
|