שלזיה
| |||
.jpeg) | |||
| שלטון מקומי |
 שלזיה שלזיה תחתית אופולה לובוש סקסוניה שלזיה הצ'כית | ||
|---|---|---|---|
| מדינה / טריטוריה | פולין, גרמניה, צ'כיה | ||
| ערים בחבל ארץ | ורוצלב, אוסטרבה, קטוביץ וגרליץ | ||
| בירת החבל ארץ |
ורוצלב  | ||
| שטח | 40,000 קמ"ר | ||
| קואורדינטות | 51°06′13″N 17°02′23″E / 51.1035°N 17.0396°E | ||
| אזור זמן | CET | ||
  | |||
שְׁלֶזְיָה (בפולנית: Śląsk, בגרמנית: Schlesien, ⓘⒾ, בצ'כית: Slezsko, בלטינית: Silesia) היא אזור היסטורי במרכז אירופה, שכיום רובו נמצא בדרום מערב פולין המודרנית. חלקו הקטן, שלזיה הצ'כית, נמצא בצ'כיה ועוד אזור קטן משתייך היום לגרמניה. האזור הפולני של שלזיה כולל את הווייווידות הפולניות שלזיה, שלזיה תחתית ואופולה, כמו גם חלקים מהווייווידה לובוש.
גודלו של אזור שלזיה הוא כ-40,000 קילומטרים רבועים, וכיום מתגוררים בו כעשרה מיליון תושבים. שלזיה משתרעת משני עברי נהר האודר ולאורך המדרונות הצפוניים של הרי הסודטים והרי הבסקידים. שלזיה מחולקת לשני חבלי ארץ מרכזיים: שלזיה תחתית - החצי המערבי, הררי יותר; ושלזיה עילית - החצי המזרחי, מישורי יותר. הסיבה לכך שהחלק המישורי נקרא "שלזיה עילית" והחלק ההררי נקרא "שלזיה תחתית" היא מפני שהשם מתייחס למורד נהר האודר ולא לטופוגרפיה של האזור.
הגבולות של שלזיה והשליטה עליה השתנו לאורך השנים באופן תכוף. בעוד לקראת סוף האלף הראשון האזור היה נתון לשליטה צ'כית, במאות הבאות הוא עבר לשליטה של ממלכת פולין ולאחר מכן לחזקתן של מדינות גרמניות שונות. במהלך המאה ה-20 שינה האזור שוב בעלות, ורובו הועבר לידי פולין, לאחר מלחמת העולם השנייה. היום כבעבר אזור שלזיה מאופיין בעירוניות גבוהה, ומצויות בו ערים רבות. הגם שהיום רובו הגדול של האזור נמצא בפולין, מבחינה תרבותית שלזיה מאופיינת בהשפעה גרמנית חזקה, הודות להיסטוריה של המקום ולמיקומו.
העיר הגדולה והחשובה באזור שלזיה היא ורוצלב שבמרכזו, כאשר עיר גדולה וחשובה נוספת היא קטוביץ המצויה בקצהו המזרחי של אזור זה.
אזור שלזיה גובל בצפון בפולין גדול, במזרח בפולין קטן, בדרום בבוהמיה ובמוראביה ובמערב בסקסוניה.
הגדרה ומשמעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלטינית, סלובקית ופולנית מכונה האזור בשם Śląsk, בגרמנית שלזית Schläsing, בצ'כית Slezsko ובסורבית Šlazyńska. לדעת רבים, המקום נקרא על שמם של נהר הסלזה (Ślęza) והר הסלזה (Ślęza) - המצויים בתחומי אזור שלזיה, כארבעים קילומטרים דרומית לורוצלב. יש חוקרים הטוענים שההר סלזה היה בעת הפרהיסטורית אזור מקודש דתית על ידי האוכלוסייה הפגאנית שבאזור.[1][2][3]
סברה אחרת, הפופולרית בעיקר בקרב חוקרים פולנים, קושרת את השם שלזיה למילה הסלאבית העתיקה ślęg או śląg, אשר משמעותן רטיבות ולחות, עדות אולי לתנאים האקלימים של האזור.[4] ובעוד זאת, בקרב חוקרים גרמנים רווחת במקומות רבים ההנחה שהשם של אזור שלזיה נגזר משמו של שבט בשם "סלינגים" (בלטינית: Silingae, ביוונית עתיקה: Σιλίγγαι), שבט גרמאני ונדלי שלזמן מה התיישב באזור שלזיה.[5][6] במאה השנה האחרונות, יש רבים אשר באומרם שלזיה מתכוונים לאזור שלזיה עילית בלבד ובפרט לאזור קטוביץ, בו נוכח גם יותר הניב הפולני השלזי ויש גם הטוענים שהתרבות המקומית בו חזקה יותר. הבחנה זו קיבלה הכרה רשמית מסוימת כאשר הווייווידה הכוללת את שלזיה עילית מכונת פשוט "שלזיה", וזו הכוללת את שלזיה תחתית מכונה "שלזיה תחתית", כמנוגד אל שלזיה גופא.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור שלזיה כולל את אגן ההיקוות של נהר האודר העליון והתיכון. מקור הנהר הוא רכסי ההרים שבדרומה של שלזיה (שם בקירוב נמצא גם מקורו של נהר הויסלה), ומשם הנהר מוזן ביובלים רבים המנקזים את מימי האזור כולו. הנהר חוצה את האזור מכיוון דרום מזרח לכיוון צפון מערב, וזורם הלאה אל עבר גרמניה של ימינו. מבחינה גאוגרפית האזור מחולק לשני חבלי ארץ מרכזיים: שלזיה עילית (בפולנית: Górny Śląsk ובגרמנית שלזית: Oberschläsing) המחצית המזרחית של האזור, ושלזיה תחתית (בפולנית: Dolny Śląsk ובגרמנית שלזית: Niederschläsing) המחצית המערבית שלו. אזור שלזיה עילית מהווה רמה הררית למחצה אשר גובהה הממוצע הוא כ-500 מטר מעל פני הים. המקום במידה רבה מהווה את החלק המערבי של הרמה של פולין קטן. את מרכז הרמה חוצה נהר האודר ובכך יוצר שפלה צרה וארוכה לכיוון צפון מערב. שפלה זו ממשיכה מערבה אל תוך אזור שלזיה תחתית, שם השפלה הופכת מצרה לרחבה ויוצרת את המישוריות המאפיינת את אזור שלזיה תחתית. את המישור הגדול של שלזיה תחתית אשר גובהו הממוצע הוא כ-200 מטר מעל פני הים, מפרים גבעות והרים מתונים הפרוסים מצפון ומדרום לנהר האודר. לצד זאת, הדבר הבולט ביותר באזור שלזיה תחתית זה השליש הדרומי שלו, הרי הסודטים, מקום המנוגד במיוחד לשאר חלקי המקום. הגם שהרים אלו נמוכים מהרי הקרפטים המצויים מעט ממערב להם, הם גבוהים במיוחד ביחס לאזור ומגיעים עד ל-1,600 מטר.
-
הרים מושלגים בשלזיה -
אגם בסביבה מיוערת בשלזיה
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
העת העתיקה וימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם סימנים ברורים לכך שעוד במהלך התקופה הפרהיסטורית, החלה התיישבות קבע של בני אדם במקום.[7] סביב אזור ההר סלזה (Ślęża) נמצאו ממצאים המעידים על תרבות קלטית מפותחת יחסית, תרבות המשויכת למאה ה-4 לפנה"ס. תנועות ההגירה על פני שלזיה נמשכו גם במאות הבאות, וסביב המאה ה-1 לספרה החלו שבטים גרמאניים פולשים לשלזיה מצפון וממערב - מסקנדינביה ומצפון גרמניה. במהלך המאה ה-7 הגיעו לשלזיה לראשונה שבטים סלאבים, שבטים שעד למאה ה-9 כבר יצרו יישובי קבע באזור, בעיקר במזרחו. הסלאבים יזמו מיזמי בנייה גדולים יחסית לתקופתם - הם חפרו תעלות הגנה ארוכות והקימו יישובים גדולים עם מבנים מרשימים יחסית.[8]
| קבוצה אתנית | שלזיה הפרוסית | שלזיה האוסטרית | סה"כ | |
|---|---|---|---|---|
| סה"כ | 4,942,611 (100%) | 680,422 (100%) | 5,623,033 (100%) | |
| גרמנים | 3,741,300 (75.7%) | 304,149 (44.7%) | 4,045,449 (71.9%) | |
| פולנים | 1,100,831 (22.3%) | 225,900 (33.2%) | 1,326,731 (23.6%) | |
| סלאבים אחרים(*) | 100,480 (2%) | 150,373 (22.1%) | 250,853 (4.5%) | |
| (*) ככל הנראה רובם צ'כים. | ||||
| קבוצה דתית | אחוז משיעור מכלל תושבי שלזיה |
|---|---|
| נוצרים קתולים | 84% |
| נוצרים פרוטסטנטים | 14% |
| יהודים | 2% |
הישויות המדיניות הידועות הראשונות שהתקיימו בשלזיה היו מוראביה ובוהמיה במאה ה-9. מקורן של שתי ממלכות צ'כיות אלו היה בעברם הדרומי של הרי הסודטים, אך הם הרחיבו את שליטתם צפונה אל שטחים נרחבים בשלזיה. במהלך המאה ה-10 מיישקו הראשון, מלך פולין, איחד את רובה של שלזיה עם אזור פולין גדול שמצפון לה, ויצר את ממלכת פולין. תחת המלוכה הפולנית ובמסגרתה, שלטו משפחות אצולה שלזיות רבות על שטחים גדולים בפולין, שטחים גם מחוץ לתחומיה של שלזיה. בשנים אלו גם ההשפעה הגרמנית על שלזיה גדלה, כתוצאה מהגירה של חקלאים גרמנים מהאימפריה הרומית הקדושה, אשר התיישבו במקום הודות למצב הכלכלי הטוב יחסית של שלזיה. במהלך המאה ה-12 המשיכה האצולה השלזית להרחיב את השטחים הסרים למרותה, כאשר זו רכשה לעצמה שטחים בעיקר באזור פולין קטן שבמזרח, בפרט שטחים סביב העיר קרקוב. במהלך שלהי המאה ה-13 התחזקה בוהמיה בשנית וזו שאפה להחזיר לעצמה את השליטה על שלזיה. בשנת 1289 ירש המלך הבוהמי ואצלב ה-2 את השליטה על אזור שלזיה עילית, ועד 1335, עם המשך ההתעצמות הבוהמית, ויתרו מלכי פולין על כל זכויותיהם בשלזיה והשטח כולו הועבר לבוהמיה.[8] אזור שלזיה הפך לחלק מהכתר הבוהמי תחת האימפריה הרומית הקדושה, הודות להצטרפותה של בוהמיה לקונפדרציה זו. בשנת 1526, הארכידוכס פרדיננד הראשון מבית הבסבורג הפך למלך בוהמיה, וזו שולבה בממלכת הבסבורג אשר בסיסה היה בווינה שבאוסטריה. במהלך המאה ה-15 נעשו מספר שינויים בגבולותיה של שלזיה, כאשר בכלל זה חלקים רבים של שלזיה שאיבדה פולין מוקדם יותר לבומיה, נרכשו מחדש על ידי מלכי פולין.[8]
העת החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
בשנת 1740 פרצה באירופה מלחמת הירושה האוסטרית. במסגרתה ניטשו על אדמת שלזיה מספר קרבות בין פרוסיה לממלכת הבסבורג האוסטרית. לבסוף, בשנת 1742, הועברה רוב שלזיה לחזקתו של פרידריך השני, מלך פרוסיה, כאשר בידי אוסטריה נשאר חלק קטן, אשר זהה בקירוב לאזור שלזיה הצ'כית. בשנת 1871, עם הקמת הקיסרות הגרמנית, שולבו השטחים בקיסרות זו, המדינה היורשת של פרוסיה. תחת שלטונה של הקיסרות הגרמנית, עבר אזור שלזיה תיעוש נרחב, והאזור, כמו בימים עברו, משך אליו מהגרים גרמנים רבים אשר הגדילו את הרוב הגרמני במקום. מתיישבים גרמנים הגיעו לשלזיה גם כתוצאה ממדיניות של עידוד הגירה לשם על ידי השלטונות גרמניים. בשנים אלו גם הבירה ברסלאו, אשר לימים תשנה את שמה לורוצלב, הפכה לעיר גדולה ומשגשגת אשר משכה גם אנשי רוח רבים. רוב פולני נשאר בעיקר באזורים הכפריים של הקצה המזרחי של שלזיה, באזורים הסמוכים לקטוביץ, כאשר תחת השלטון הגרמני סבל מדיכוי לאומי ותרבותי.[10] בשנת 1867, האימפריה האוסטרו-הונגרית ירשה את ממלכת הבסבורג האוסטרית. קצת מאוחר בהשוואה לשלזיה הגרמנית, גם שלזיה האוסטרית עברה תיעוש ומודרניזציה. בשנת 1900, עם ראשית המאה ה-20, מפקדי אוכלוסין שנערכו בשלזיה הגרמנית מעידים על רוב גרמני מוצק של כ-75% כאשר, רוב היתר היו פולנים. מפקדי אוכלוסין מקבילים שנערכו בשלזיה האוסטרית מראים שגם שם הגרמנים היו קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר, אם כי אינם רוב: כ-44.5% הגדירו עצמם גרמנים, כ-33% פולנים וכ-22% סווגו כסלאבים שאינם פולנים, כאשר ככל הנראה מדובר בעיקר בצ'כים.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, התפרקה האימפריה האוסטרו-הונגרית ואזור שלזיה האוסטרית הועבר לחזקתה של צ'כוסלובקיה. בעוד מצב העניינים בחלק האוסטרי של שלזיה היה פשוט יחסית, הדברים בחלק הגרמני הסתבכו. באותו הזמן פולין הוקמה מחדש לאחר כ-130 שנה של שלטון זר. בעוד פולנים רבים בשלזיה חפצו שהאזור יועבר לשלטון פולני, הרוב הגרמני רצה בשלטון גרמני. עד מהרה הפך אזור שלזיה לאזור מריבה בין גרמניה החדשה לפולין. שלזים פולנים החלו בהתקוממויות אלימות כנגד השלטון הגרמני, ודרשו איחוד עם פולין. לבסוף הועברו שטחים מוגבלים מאזור קטוביץ מגרמניה לפולין כשרוב השטח נשאר בידי גרמניה.
בשנת 1939, עת פרצה מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית לפולין. שלזיה היה לאחד האזורים הראשונים שספג את מכות המלחמה. בשנים הבאות המיעוט היהודי בשלזיה גורש מהאזור ורובו הוצא להורג במסגרת השואה.[11] במקביל, האוכלוסייה הפולנית - בעיקר אינטלקטואלים, פוליטיקאים, אנשי עסקים ובני המעמד הגבוה - סבלו מהוצאות להורג ומגירוש.[12] עם תום המלחמה, קבעה ועידת פוטסדאם ב-1945 את קו הגבול החדש בין גרמניה לפולין בקו הנהרות אודר-נייסה - כמאה קילומטר מערבית לגבול הקודם. כתוצאה מכך, כמעט כל אזור שלזיה עבר לשלטון פולני, כאשר מאז ועד היום קווי הגבול המדיניים לא השתנו. עם קביעת קו הגבול, רובה ככולה של האוכלוסייה הגרמנית גורשה מהשטחים השלזים שנפלו בפולין ובצ'כוסלובקיה אל מעבר לגבול - למזרח גרמניה ומערבה. מייד לאחר מכן החלה גם התיישבות של פולנים באזור, פולנים אשר הגיעו למקום מחלקים אחרים של פולין.[13] בפולין, נעשו בהמשך צעדים נוספים נגד האוכלוסייה הגרמנית - בשנת 1946, בהתאם לתנאי חוק ההלאמה שעבר אז בפרלמנט הפולני, כל גרמני בפולין שהכריז על עצמו כגרמני, הוחרם כל רכושו ללא פיצוי[14] באותו הזמן רוב התושבים הפולנים שחיו בשלזיה הצ'כית טרם המלחמה, עזבו לאחר המלחמה לכיוון צפון אל תוך השטח הפולני, כאשר הם עושים זאת מרצון. סוף מלחמת העולם השנייה גם בישר את נפילתו של אזור שלזיה לשלטון קומוניסטי-פרו סובייטי - השטח הפולני הפך לחלק מפולין הקומוניסטית, השטח הצ'כי הפך לחלק מצ'כוסלובקיה הקומוניסטית והשטח הגרמני הפך לחלק מגרמניה הקומוניסטית (מזרח גרמניה). תחת השלטון הקומוניסטי, עבר אזור שלזיה שיקום מואץ לצד בנייה מחדש. בשלזיה הפולנית התעשייה הולאמה על ידי הממשלה, והפכה לענף הכלכלי המרכזי של האזור, במיוחד בשלזיה עילית.[15] כמו התעשייה, כך גם שאר תחומי החיים חזרו למסלול של יציבות. בשנת 1989, עם אירועי סתיו העמים, נפלו המשטרים הקומוניסטיים בפולין, בצ'כוסלובקיה ובמזרח גרמניה. בפולין הוקמה הרפובליקה הפולנית השלישית, מזרח גרמניה התאחדה עם מערב גרמניה, וצ'כוסלובקיה התפלגה לשתי מדינות: צ'כיה וסלובקיה, כאשר שלזיה הצ'כית נמצאת כולה בצ'כיה. שלוש מדינות אלו - פולין, גרמניה וצ'כיה, מדינות דמוקרטיות ליברליות, מחזיקות בשלזיה בגבולות הנוכחיים עד ימינו. לטווח הקצר, הגם שכעת תושבי שלזיה כתושבי מדינותיהם כולם נהנו עם נפילת הקומוניזם לראשונה זה שנים מזכויות אדם, זכויות אזרח ופתיחות למערב, המצב הכלכלי הידרדר. התעשייה המקומית, שהתבססה במידה רבה על סובסידיות ומימון של מדינות האם, נקלעה לקשיים רבים. עקב כך החל מנפילת הקומוניזם, מתקיימת מגמה של גיוון ענפי המשק השלזי, כאשר מגזר השירותים קונה לעצמו אחיזה רחבה.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור שלזיה ידוע במיוחד באוכלוסייה העירונית הגדולה שלו. במקום אפשר למצוא עשרות רבות של ערים גדולות אשר חלקן מתקיים מאות רבות בשנים. אחוז העירוניים בווייווידות הפולניות שלזיה ושלזיה תחתית הוא הגדול בפולין ועומד על 77.3% ו-69.3% בהתאמה. עם זאת שיעור האוכלוסייה העירונית באופולה, שלזיה הצ'כית והחלק הגרמני של שלזיה בסקסוניה, הוא נמוך יותר.
| הערים הגדולות והמרכזיות באזור שלזיה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| תמונה | סמל | שם | אוכלוסייה (2014) | מדינה | מחוז |
 |
 |
ורוצלב Wrocław |
633,105 |  פולין |
שלזיה תחתית |
 |
 |
אוסטרבה Ostrava |
295,653 |  צ'כיה |
שלזיה הצ'כית |
 |
 |
קטוביץ Katowice |
303,314 | פולין |
שלזיה |
.JPG) |
 |
גליוויצה Gliwice |
184,993 | פולין |
שלזיה |
 |
 |
זאבז'ה Zabrze |
177,815 | פולין |
שלזיה |
 |
 |
ביטום Bytom |
172,762 | פולין |
שלזיה |
 |
 |
ולבז'יך Wałbrzych |
117,926 | פולין |
שלזיה תחתית |
 |
 |
אופולה Opole |
120,031 | פולין |
אופולה |
_02_ies.jpg) |
 |
גרליץ Görlitz |
54,042 |  גרמניה |
סקסוניה |
שפה, זהות ותרבות מקומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולנית שלזית; פולנית מזוביאנית; פולנית פולין קטן; פולנית פולין גדול; פולנית קשוביאנית
שלזיה מתהדרת בניב פולני מקומי, ניב המייחד במידת מה את דוברי הפולנית בשלזיה מחלקים אחרים בפולין. בנוסף לכך בשלזיה יש גם שפה מקומית הקרובה לפולנית, השפה השלזית. רבים אינם רואים בשפה זו שפה עצמאית ממש, ויש הכוללים אותה בשפה הפולנית.[16] מרכז הניב השלזי והשפה השלזית הוא באזור שלזיה עילית, אך יש לו גם נגיעה בשאר שלזיה.
החברה השלזית כוללת מורשת תרבותית מגוונת יחסית, כאשר זאת הודות להיסטוריה המפותלת של האזור אשר עבר מיד ליד לעיתים קרובות במשך מאות השנים האחרונות. סיבה נוספת לכך זה המיקום הגאוגרפי של האזור, אשר היווה ועודנו מהווה פריפריה לפולין, פריפריה לגרמניה ופריפריה לצ'כיה. בכך היה האזור למרוחק מהמרכזים הלאומיים שסביבו, וכמו כן ספג השפעות הדדיות רבות. לאורך ההיסטוריה, התרבות והשפה הפולניים היו נוכחים יותר בחלקו המזרחי של האזור (שלזיה עילית), התרבות והשפה הגרמניים היו נוכחים יותר בחלקו המערבי של האזור (שלזיה תחתית), והתרבות והשפה הצ'כים היו נוכחים יותר בקצה הדרומי של האזור. במקביל הייתה גם בכל האזור נוכחות יהודית רחבה. האיזון המסוים שהיה לאורך ההיסטוריה בשלזיה והערבוב והגיוון המקומי נגמרו סופית במלחמת העולם השנייה, אז אירעו שתי מגמות חשובות. ראשית, בתחילה גירשו הגרמנים את רובם ככולם של היהודים משלזיה, כאשר עיקרם של אלו עתיד למצוא את מותו במסגרת השואה. שנית, לקראת שלהי המלחמה, כאשר נכבש האזור על ידי ברית המועצות, גורשה כמעט כל האוכלוסייה הגרמנית השלזית מערבה - אל מזרח גרמניה ומערבה. לאחר המלחמה החלה גם התיישבות של פולנים באזור, פולנים אשר הגיעו למקום מחלקים אחרים של פולין.[13] בכך, הפך האזור למקום בעל זהות פולנית דומיננטית (וצ'כית באזור הצ'כי), כאשר גרמנים נשארו כמעט ורק בחלק של שלזיה שנשאר בגרמניה (הקצה המזרחי של מדינת סקסוניה). כיום מתגוררים בחלק הפולני של שלזיה 137,235 גרמנים, מתוכם 104,399 בווייווידה אופולה, שם הגרמנים מהווים מיעוט בולט אשר שיעורו כ-10% מכלל האוכלוסייה המקומית.
למרות השתלבותה של שלזיה בפולין, לזהות המקומית נשארה אחיזה רחבה. בעוד שמאז מלחמת העולם השנייה האוכלוסייה השלזית בפולין היא סלאבית-פולנית רובה-ככולה, ההשפעה הגרמנית נשארה בולטת במיוחד.[17] עם תום מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, דיווחי משטרה אשר סקרו את האוכלוסייה דוברת הפולנית בשלזיה הצביעו על מחוזות מסוימים בהם אוכלוסיות של עשרות אחוזים הגדירו עצמם "שלזים" ולא פולנים.[18] גם כיום פולנים שלזים רבים אינם מזהים את עצמם מהבחינה הלאומית כפולנים, אלא כשלזים. לפי מפקד האוכלוסין הפולני לשנת 2011, כאשר נשאלו על ההגדרה העצמית הלאומית שלהם, כעשרה אחוז מתושבי שלזיה הפולנית, לא פחות מ-847,000 תושבים, הגדירו את עצמם כ"שלזים" מבחינה לאומית, ולא כפולנים.[19] בדומה לכך, גם רבים מבני המיעוט דובר הגרמנית בשלזיה (137,235 במספר) מגדירים עצמם מבחינה לאומית יותר כשלזים פחות מאשר כגרמנים. גם מצדו השני של הגבול, בשלזיה הצ'כית, מפקדי אוכלוסין מעידים על מגמה של תושבים אשר מגדירים עצמם מבחינה לאומית כשלזים, לפני או במקום הזהות המדינית שלהם - הזהות הצ'כית. לפי מפקד האוכלוסין הצ'כי לשנת 2011, 12,231 תושבים, אוכלוסייה קטנה אך עדיין ממשית, עושים זאת ורואים את עצמם מבחינה לאומית כשלזים.[20]
למרות כל זאת, עדיין רוב מוצק של האוכלוסייה השלזית - בין זו שבפולין, בין זו שבצ'כיה, בין זו שבגרמניה - רואה את עצמו כבן הלאום של מדינתו. עם זאת, הגם שאלו הרואים את עצמם כשלזים מבחינה לאומית לא עולים על כעשרה אחוזים מאוכלוסיית שלזיה, רבים יותר חשים חלק מהתרבות השלזית. המטבח השלזי מאופיין ברב גוניות מרכז אירופאית ובהשפעות רבות, כאשר אפשר למצוא בו מרכיבים של המטבח הפולני, הצ'כי, הגרמני, האוסטרי. המטבח המקומי כולל שימוש רב בבסיס ציר ובחמאה, ודוגמאות למאכלים שלזים אופייניים זה הרולדה והכופתאות. מאכלים שלזים רבים קנו להם פופולריות רבה גם בקרב אזורים שונים מחוץ לשלזיה. לצד מטבח שלזי אפשר גם לדבר על תלבושות מסורתיות מקומיות. במקומות מסוימים בשלזיה אפשר עדיין למצוא אנשים המתלבשים בלבוש שלזי קלאסי, אף על פי שזה נחשב היום בעיקר למיושן. השימוש בלבוש עממי נעשה בעיקר במרחבים הכפריים בעת חגים וימי ראשון בכנסייה, וכמו כן בעת פסטיבלים עממיים. המאפיינים הבסיסיים ביותר ללבוש השלזי המסורתי לגברים זה ז'קט, חולצה לבנה עם שרוולים ארוכים, מגפיים גבוהים וכובע. לנשים פריט הלבוש המרכזי זה שמלה לבנה.
כיום ישנה שורה של ארגונים פוליטיים ותרבותיים אשר מזהים את עצמם כשלזים, כאשר המתונים שבהם עוסקים בטיפוח המורשת המקומית או בדרישה למתן אוטונומיה לשלזיה, והקיצונים שבהם דורשים מתן עצמאות מיידית והקמת מדינה שלזית ריבונית.[21]
יהדות שלזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור שלזיה הייתה נוכחות היסטורית משמעותית של יהודים. בחלק מהעיירות היוותה האוכלוסייה היהודית חלק ניכר של אוכלוסיית היישוב. כך למשל, בקלובוצק היוו היהודים כרבע מכלל אוכלוסיית העיירה. שמות המשפחה שלזינגר ושלונסקי מעידים כנראה על משפחות שמוצאן משלזיה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנה הולצר-קוואלקו, בבתים זרים, פולנים ויהודים בשלזיה התחתית לאחר 1945, הוצאת מאגנס, 2022
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלזיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שלזיה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Zbigniew Babik: Najstarsza warstwa nazewnicza na ziemiach polskich w granicach średniowiecznej Słowiańszczyzny. Kraków: Uniwersitas, 2001, s. 274-276. ISBN 83-7052-597-0.
- ^ W.Korta, Spór o nazwę Śląska, "Sobótka" 41, 1986, s.165-186
- ^ "J.Udolph Der Name Schlesien, [w:] Studia Onomastica et Indogermanica Festschrift für F.Lochner v. Hüttenbach zum 65. Geburstag, Graz 1995, s.335-354
- ^ Rudolf Fischer. Onomastica slavogermanica. Uniwersytet Wrocławski. 2007. t. XXVI. 2007. str. 83
- ^ Jankuhn, Herbert; Beck, Heinrich et al., ed. (2006). "Wandalen". Reallexikon der Germanischen Altertumskunde (in German) 33 (2nd ed.). Berlin, Germany; New York, New York: de Gruyter. Da die Silingen offensichtlich ihren Namen im mittelalterlichen pagus silensis und dem mons slenz - möglicherweise mit dem Zobten gleichzusetzen [...] - hinterließen und damit einer ganzen Landschaft – Schlesien – den Namen gaben [...]
- ^ Jerzy Strzelczyk, "Wandalowie i ich afrykańskie państwo" p. 59, Warszawa 1992.
- ^ Cavalli Sforza, "Genes, Peoples, and Languages", Scientific American, November 1991
- ^ 1 2 3 R. Żerelik(in:) M. Czpliński (red.) Historia Śląska, Wrocław 2007
- ^ 1 2 Meyers großes Konversationslexicon, 6. Auflage, Leipzig und Wien, 1909
- ^ Weczerka, Hugo (2003). Handbuch der historischen Stätten: Schlesien. Stuttgart: Alfred Kröner Verlag. ISBN 3-520-31602-1.
- ^ Piotr Eberhardt, Political Migrations in Poland, 1939–1948, Warsaw 2006, p.25
- ^ Maria Wardzyńska "Był rok 1939 Operacja niemieckiej policji bezpieczeństwa w Polsce. Intelligenzaktion" IPN Instytut Pamięci Narodowej, 2009
- ^ 1 2 Lukowski, Zawadski, Jerzy, Hubert (2006). A Concise History of Poland. Cambridge, UK: Cambridge University Press. pp. 278–280. ISBN 978-0-521-61857-1.
- ^ Ustawa o nacjonalizacji podstawowych gałęzi gospodarki narodowej (1946)
- ^ Max Hastings, "Armageddon. The Battle for Germany 1944–1945", Alfred A. Knopf, New York, 2004, page 248.
- ^ Tomasz Kamusella. 2013. The Silesian Language in the Early 21st Century: A Speech Community on the Rollercoaster of Politics (pp 1-35). Die Welt der Slaven. Vol 58, No 1.
- ^ P. Eberhardt, Ethnic Groups and Population Changes in Twentieth-century Central-Eastern Europe: History, Data, and Analysis, M.E. Sharpe, 2003, p. 166, ISBN 0765618338, 9780765618337 Google books
- ^ "Polityka antyniemiecka na Górnym Śląsku w latach 1945-1950" - Bernard Linek, Opole 2000, ISBN 978-83-7126-142-8
- ^ Przynależność narodowo-etniczna ludności – wyniki spisu ludności i mieszkań 2011. GUS. Materiał na konferencję prasową w dniu 29. 01. 2013. p. 3. Retrieved on 2013-03-06.
- ^ "Obyvatelstvo podle národnosti podle krajů" (PDF). Czech Statistical Office.
- ^ Ruch Autůnůmije Ślůnska, abbreviated as RAŚ
| האזורים ההיסטוריים של פולין | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||
 קויאוויה  קשוביה  רותניה  ווהלין  גליציה  מזוריה  ורמיה  זגלמביה
|
.png)
