שדרן רדיו
שדרן רדיו הוא אדם המציג ומגיש תוכניות רדיו. שדרן רדיו עשוי לדון בנושאים שונים כמו פוליטיקה, ספורט, מוזיקה ותרבות פופולרית. רוב תוכניות הרדיו מוגשות על ידי שדרן קבוע המגיש מונולוגים ומנהל שיחות עם מאזינים שמתקשרים לתוכנית. השדרן עשוי גם לספק מידע על חדשות, מזג האוויר ותחבורה. בניגוד לקריין רדיו, שדרן רדיו לאו דווקא מקריא חומר מוכן מראש שנכתב על ידי אחרים. בניגוד ל-DJ העובד ברדיו, קיימים שדרנים שכלל לא משמיעים מוזיקה בתוכניותיהם. חלק משדרני הרדיו נחשבים לכוכבי תקשורת ועוברים מתחנה אחת לאחרת ומקבלים שכר גבוה עבור תוכניותיהם, שלעיתים משודרות במספר תחנות בו זמנית (בעיקר במדינות בהן קיימת מדיניות שוק חופשי ברדיו כמו ארצות הברית וקנדה). עם זאת, משכורתם של מרבית השדרנים בדרך כלל אינה גבוהה.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל עוסקים במקצוע רק מעטים, מרביתם בתחנות הרדיו הממלכתיות והאזוריות. קיימים כ-20 מעסיקים מוכרים בתחום זה (אם כי קיימים לצידם מספר מעסיקים לא-חוקיים, ברדיו הפיראטי. המעסיקים המוכרים הם כאן, תאגיד השידור וגלי צה"ל, כמו גם תחנות הרדיו האזורי והמגזרי).
בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארצות הברית רוב תוכניות הרדיו עוסקות בפוליטיקה, חלקן בתרבות פופולרית (כמו תוכניתו של הווארד סטרן), ואחרות בספורט. עד 1987 חויבו שדרני הרדיו על ידי הוועדה הפדרלית לתקשורת של ארצות הברית (FCC) להקדיש זמן הוגן להשמעת תגובות מן הצד הנגדי לדעותיהם אלא אם אלו נייטרליות. לאחר ביטול מדיניות זו פרחו תוכניות הרדיו, ושדרני הרדיו התחלקו לפי שתי המפלגות העיקריות: שמרנים (התומכים לרוב במפלגה הרפובליקנית) וליברלים (התומכים לרוב במפלגה הדמוקרטית). סקר מ-2004 מצא ש-17% מהציבור האמריקני מאזינים לתוכניות רדיו, רובם גברים שמרנים. שדרני הרדיו מהווים תחליף לרשתות הטלוויזיה העיקריות ואמצעי בידור ברכב לנהגים. בשנות ה-90 הוביל ראש לימבו את שידורי הרדיו השמרניים תוך הצלחה מסחרית. בין שדרני הרדיו הבולטים כיום נמנים ראש לימבו, ביל אוריילי, מייקל סאבג', שון האנטי, גלן בק, ולורה שלזינגר (הידועה כד"ר לורה). שדרני הרדיו השמרניים ידועים בכוחם לגיוס התנגדות ציבורית לחקיקה ליברלית כמו העלאת מסים ומתן זכויות למהגרים.
