רב-מכר
רב-מכר הוא ספר פופולרי שנמכר בעותקים רבים. בדומה ל"שובר קופות" בקולנוע ו"אלבום זהב" במוזיקה. לעיתים מתייחס המושג "רב-מכר" לא להיקף המכירות של הספר, אלא לאופיו שנכתב בסגנון שנועד להפוך אותו לרב-מכר.
הצטרפותו של ספר לרשימת רַבֵּי-המכר היא מקדם מכירות מובהק, ולכן המוציאים לאור נוהגים לציין זאת בפרסומת לספר ועל עטיפתו.
את הצירוף "רב-מֶכֶר" חידש הבלשן יצחק אבינרי.
רשימות רבי-מכר
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימות רַבֵּי-מכר, שנוצרות לפי מדגם של חנויות ספרים, מתפרסמות בעיתונים. ברשימות אלה מחולקים רַבֵּי-המכר לשתי קטגוריות בסיסיות: סיפורת (Fiction) וספרי עיון (Non-fiction). חלוקות נוספות הן לפי קהל היעד: מבוגרים וילדים. אחת הרשימות הידועות בעולם היא של העיתון הניו יורק טיימס בצפון אמריקה.
היקף המכירות המביא להכללת ספר ברשימת רַבֵּי-המכר תלוי במדינה ובשפה שבה נמכר הספר. בממלכה המאוחדת ספר נחשב לרב-מכר כאשר נמכרים ממנו בין 4,000 ל-25,000 עותקים בשבוע, ולעומת זאת בקנדה מספיקה מכירה של 5,000 עותקים בשבוע כדי להיחשב לרב-מכר.
בארצות הברית נהוג להדפיס ספרים חדשים בכריכה קשה, ואת אלה מתוכם שהפכו לרבי-מכר להדפיס גם במהדורה זולה יותר בכריכה רכה, פעמים רבות על נייר באיכות נמוכה. בישראל לא נהוגה הבחנה כזו.
בעיתונות הישראלית החל בשנת 1993 מוסף הספרים של "הארץ" לפרסם רשימת רבי-מכר. ב-1997 החל גם "ידיעות אחרונות" לפרסם רשימה כזו. ביוני 2009 חדלה העיתונות הישראלית מלפרסם את טבלאות רבי המכר, לאחר שרשת סטימצקי הפסיקה למסור נתוני מכירות, בטענה כי רשתות אחרות מפרסמות נתוני מכירות מעוותים[1]. להתאחדות הוצאות ספרים בישראל רשימות משלה[2].
על פי הוצאת הספרים טקסט רץ, בציבור החרדי והדתי 'רב מכר' הוא ספר שמכר מעל 1,000 ספרים תוך שבוע, או מעל 10,000 מאז צאתו לאור[3]. זאת למעט ספרים שחולקו או נמכרו במחיר סמלי ולמעט ספרי יסוד תורניים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר "ייסורי ורתר הצעיר" (בגרמנית: Die Leiden des jungen Werthers) מאת גתה, שפורסם בגרמניה בשנת 1774, נחשב לרב-המכר המודרני הראשון – מיד עם פרסומו הוא נקרא ברחבי אירופה וארצות הברית. אף על פי שכיום הסופרים עושים רווח נאה מספרים שהם רבי-מכר, לא כך היה עם גתה (בספרו "ייסורי ורתר הצעיר"), שכן באותו זמן לא הייתה נהוגה שיטת התמלוגים.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגדרת ספר כרב מכר אינה על פי תקן. חנויות הספרים מוכרות ספרים כרב מכר לפי שיקול דעתן.
נטען שרשת סטימצקי, שחולשת על כחצי ממכירות הספרים בישראל מגדירה את רשימת רבי המכר של השבוע על פי כמות מכירה שבועית. כך, למשל, ספר פרוזה צריכים להירכש בשבוע רגיל 300–1,000 עותקים ממנו בכדי שייכנס לרשימת רבי המכר.[4] הרף לרבי מכר הולך ויורד עם הגידול במספר הספרים המודפסים בשנה בישראל, בשנת 1990 הרף עמד בערך על 20,000 ובשנת 2011 הרף עמד על כ-5,000.[5]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריק גלסנר, "כשרוח האדם מיתרגמת לטבלת נתוני בורסה", ארץ אחרת 34, יוני–יולי 2006.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יותם שווימר, מבוא לספרות: כך נוצר רב מכר, באתר ynet, 27 בדצמבר 2014
- רשימת רבי המכר, באתר עברית
- רשימת רבי המכר, באתר הניו יורק טיימס
- רב-מכר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חנוך מרמרי, כשהטבלה משקרת, באתר העין השביעית, 28 ביוני 2009
- ^ אותות ספרותיים, ”ספר זהב” ו”ספר פלטינה”
- ^ איך מגדירים ספר כ'רב מכר'?, באתר טקסט רץ
- ^ איך ליחצ"ן ספר חדש #4: כמה עותקים צריך למכור כדי שהספר יהיה ברשימת רבי המכר? ועוד שאלות בכלל לא מופשטות, באתר של ארנה קזין
- ^ כמה הסברים על שוק הספרים, בבלוג יעל ישראל עושה רוח
