קורבן התמיד

קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.

קורבנות התמיד מהווים פתיחה וסיום של המלאכה בבית המקדש: אין מקריבין קורבנות לפני תמיד של שחר ולא לאחר תמיד של בין הערביים. יוצא דופן הוא קורבן פסח, המוקרב לאחר תמיד של בין הערביים.

מקור

הציווי על קרבנות התמיד מופיע בתורה פעמיים, בפרשת תצוה ובפרשת פינחס:

וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוָה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד. אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם ... עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה.

— ספר במדבר, פרק כ"ח, פסוקים ג'–ו'

יחד עם התמיד מצווה להקריב מנחת סולת ולנסך יין, בדומה לקרבנות אחרים.

זמן השחיטה

קורבן תמיד של שחר נשחט לכתחילה בתחילת הבוקר, מעט לפני הנץ החמה, כאשר כבר יש מעט אור בשמיים,. בדיעבד ניתן להקריבו עד סוף ארבע שעות זמניות.

זמנו של קורבן תמיד של בין הערביים מתחיל מעט לאחר אמצע היום, בשעה שש וחצי, כאשר השמש מתחילה לנטות ממרכז השמיים לצד מערב, וניתן להקריבו עד השקיעה.

בדרך כלל התמיד של בין הערביים היה נשחט בשעה שמונה וחצי וקרב בתשע וחצי, כדי להשאיר זמן נוסף להקרבת נדרים ונדבות לפני הקרבת התמיד שחותם את קורבנות היום. בערב פסח הייתה מוקדמת הקרבת התמיד לשבע וחצי (או כשחל בערב שבת, לשש וחצי), כדי להשאיר זמן להקרבת קורבן פסח לאחר הקרבת התמיד. לפי חלק מהדעות, גם בשבת הייתה מוקדמת הקרבת התמיד, כיוון שבשבת לא ניתן להקריב נדרים ונדבות.

אף על פי שלא מתחילים להקריב קרבנות לאחר תמיד של בין הערביים, ניתן להמשיך כל הלילה להקטיר איברים של קרבנות שדמם נזרק קודם הקרבת התמיד.

סדר ההקרבה

תמיד של שחר

על מנת לבחור בכוהנים שיעסקו בעבודות השונות הנעשות בכל יום במקדש נערכו מדי יום ביומו "פייסות", הגרלה באמצעות עמידה במעגל וסיבוב בין האנשים עד למספר מסוים.

שחיטה וזריקה

לאחר הפייס השני מביאים מלשכת הטלאים כבש שבוקר ממום ארבעה ימים מראש, מבקרים אותו עוד פעם ומביאים אותו אל הטבעות. את התמיד של שחר שוחטים בטבעת השנייה מדרום, בשורת הטבעות המערבית. לפני השחיטה משקים את התמיד כדי שיהיה קל להפשיט אותו. לאחר השחיטה, מקבלים את דמו של הקרבן, זורקים אותו על המזבח שתי מתנות שהן ארבע, ואם נשאר דם, שופכים אותו על היסוד הדרומי של המזבח.

הקרבה

לאחר זריקת הדם מפשיטים את התמיד, ומנתחים אותו את הנתחים מוסרים לששת הכהנים שזכו בהולכת האיברים לכבש המזבח, וביחד עם הכהנים שזכו בהולכת הנסכים ומנחת החביתין הם מוליכים אותם לכבש. נחלקו תנאים באשר לסדר הקרבת האברים:

סדר הקרבת אברי התמיד

סתם משנה	בן עזאי	רבי יוסי	רבי עקיבא	רבי יוסי הגלילי
הראש והרגל	הראש והרגל	הראש והרגל	הראש והרגל	הראש והרגל
שתי הידים	החזה והגרה	העוקץ והרגל	שתי ידים	החזה והגרה
העוקץ והרגל	שתי ידים	שתי דפנות	החזה והגרה	שתי הדפנות
החזה והגרה	שתי דפנות	שתי הידים	שתי דפנות	העוקץ והרגל
שתי הדפנות	העוקץ והרגל	החזה והגרה	העוקץ והרגל	שתי הידים
הקרבים	הקרבים	הקרבים	הקרבים	הקרבים

הכהנים מניחים הכל על הכבש, מולחים את אברי הקרבן והולכים להתפלל. אחרי התפילה, מעלים הכהנים את האיברים מהכבש למזבח, וזורקים אותם אל המערכה הגדולה. לאחר מכן מולחים את מנחת הנסכים ומקטירים אותה, מולחים את מנחת החביתין ומקטירים אותה, ומנסכים את היין. במקביל לניסוך היין שרים הלויים את שיר של יום.

תמיד של בין הערביים

הקרבת תמיד של בין הערביים זהה כמעט לחלוטין לתמיד של שחר, חוץ מכך ששוחטים אותו בטבעת השנייה מדרום בשורה המזרחית על מנת שיישחט נגד השמש.

עשה דהשלמה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

התמיד על הר סיני ולדורות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סדר הקרבת קורבן התמיד מתואר במשנה במסכת המוקדשת לכך בסדר קודשים ונקראת על שמו - מסכת תמיד.

תפילות כנגד התמיד

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לדעת ר' יהושע בן לוי, התפילות נתקנו כנגד הקרבנות: תפילת שחרית נתקנה כנגד תמיד של שחר, ותפילת מנחה נתקנה כנגד תמיד של בין הערביים. דבר זה מתבטא בזמני התפילות: תפילת שחרית זמנה עד ארבע שעות, ותפילת המנחה זמנה משש שעות וחצי בדיעבד (מנחה גדולה) ולכתחילה מתשע שעות וחצי (מנחה קטנה).

קישורים חיצוניים

• הערך "תמיד", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• הרב אשר וייס, במצות התמידין ומוספין, באתר מנחת אשר