קפלאוויק
 | |
| מראה ביישוב | |
| מדינה |
 איסלנד |
|---|---|
| מחוז | סואורנס |
| גובה | 5.0 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 23,329 (31 בדצמבר 2023) |
| קואורדינטות | 64°01′00″N 22°34′00″W / 64.0166666666667°N 22.5666666666667°W |
| אזור זמן | UTC |
| http://www.rnb.is/ | |
|
(למפת איסלנד רגילה)  | |
קפלאוויק (ⓘⒾ) היא עיירה באיסלנד בעלת אוכלוסייה של כ-14,000 נפש. העיירה שנוסדה בתחילת המאה ה-16 ככפר דייגים, ממוקמת בדרום מערב המדינה כ-35 ק"מ מדרום מזרח לבירה רייקיאוויק. בשנות ה-60 וה-70 יצאו מקפלאויק מוזיקאים רבים, ולכן נודעת העיר גם בשם "ביטלאברין" (עיירת הביטלס) על שם להקת החיפושיות.
הבסיס האווירי הצבאי בקפלאוויק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נמל התעופה הבינלאומי קפלוויק
בסמוך לעיירה שוכן נמל התעופה הבינלאומי קפלוויק, אשר הוקם כבסיס צבאי על ידי צבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. הנמל שימש הן כנמל אזרחי והן כבסיס צבאי אשר שירת את כוחות נאט"ו מאז שנת 1951. איסלנדים בעלי תודעה לאומית ראו בבסיסים אלה בעיה מדינית וחברתית עבור איסלנד העצמאית. הכוחות הזרים, אם כי ידידותיים, הגנו על איסלנד חסרת הכח הצבאי אך גם נטלו ממנה ממד חשוב של ריבונות. דרישות לסגירת הבסיסים עלו מדי פעם ומהוות אבני דרך בהיסטוריה של איסלנד. בעיה נוספת הייתה שבבסיסים התגוררו חיילים אמריקנים בכמות שעלתה לעיתים על כמות הגברים הבוגרים במדינה כולה. לחיילים, שהביאו עמם תרבות זרה למנהגים השמרניים של האוכלוסייה המקומית, הייתה השפעה על מרקם היחסים בין המינים באזור דרום-מערב איסלנד ועל פער הדורות בין צעירים שנהו אחר חידושים כגון הדיסקוטקים של החיילים האמריקנים ובין דור הוריהם שראה בדבר התדרדרות רוחנית ואף סכנה קיומית עקב נישואין עם חיילים והגירה של צעירות רבות. לכן, במשך השנים הונהגו כללים מחמירים בשיתוף ממשלות איסלנד וארצות הברית שיצרו נתק בין החיילים המשרתים בבסיסים לבין האוכלוסייה האזרחית הרגילה. מאז 1951 הניבו שירותים שונים לבסיס קפלאוויק כ-10% מכלל הרווחים של הכלכלה האיסלנדית וקרוב ל-100% מכלכלתה של קפלאוויק. כ-1,000 עובדים איסלנדים (בין 1 ל-1.5 אחוז מכח העבודה) עבדו בבסיס בשנת 1994 והבסיס פירנס בשנה זו כ-2,000 משפחות באופן ישיר[1]. בשנת 2006 נסגר הבסיס הצבאי באופן סופי.
הצצה אל הווי החיים המושפעים מבסיסי קפלוויק בשנות ה-60 של המאה ה-20 ניתן למצוא בספרו (שתורגם לעברית) של הלדור לכסנס (זוכה פרס נובל לספרות), "תחנת האטום".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלדור לכסנס, תחנת האטום, עם עובד 1973
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jim Wesneski, "Keflavik NATO base" in Tony Perrottet (Ed.) Iceland p. 189
