לדלג לתוכן

קליי תומפסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קליי תומפסון
Klay Thompson
לידה 8 בפברואר 1990 (בן 34)
לוס אנג'לס, מחוז לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה קלע, סמול פורוורד
גובה 1.98 מטרים
מספר 11
מכללה אוניברסיטת המדינה של וושינגטון
דראפט בחירה מספר 11, 2011
גולדן סטייט ווריורס
קבוצות כשחקן
2011–2024
2024–		 גולדן סטייט ווריורס
דאלאס מאבריקס
הישגים כשחקן
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אולימפיאדה
זהבריו דה ז'ניירו 2016 כדורסל גברים
גביע העולם
זהבספרד 2014כדורסל גברים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קליי אלכסנדר תומפסון (באנגלית: Klay Alexander Thompson; נולד ב-8 בפברואר 1990) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדות הקלע והסמול פורוורד בקבוצת דאלאס מאבריקס מליגת ה-NBA, וכן בנבחרת ארצות הברית.

קליי שיחק את מרבית שנותיו בגולדן סטייס ווריורס העפיל עם הווריורס לגמר ה-NBA במשך 5 עונות ברציפות (2015–2019), וזכה עמה ב-4 אליפויות בעונות 2015, 2017, 2018 ו-2022.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומפסון נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה למשפחה ספורטיבית. אביו הוא כדורסלן העבר מייקל תומפסון, שנבחר בבחירה הראשונה בדראפט 1978, וזכה לאורך הקריירה בשתי אליפויות בליגה. אמו ג'וליה שיחקה כדורעף באוניברסיטת סן פרנסיסקו, אחיו הגדול מייקל[1] גם הוא כדורסלן ששיחק ב-NBA, ואילו אחיו הצעיר טרייס משחק בייסבול בקבוצת לוס אנג'לס דודג'רס מה-MLB אחרי שנבחר בדראפט של 2009 על ידי שיקגו וייט סוקס.[2]

בנעוריו שיחק תומפסון בקבוצת הכדורסל של תיכון "סנטה מרגריטה", ובעונתו האחרונה בו רשם ממוצעים של 21 נקודות, 4.3 ריבאונדים ו-3.1 אסיסטים והוביל את קבוצת התיכון עד לגמר האליפות המקומי של הליגה השלישית בו קלע 37 נקודות, וסחף את הקבוצה עם שיא של 7 קליעות לשלוש, לניצחון 72-55.[3]

קריירת המכללות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום לימודיו התיכוניים החל ללמוד באוניברסיטת המדינה של וושינגטון בה שיחק במדי קבוצת הכדורסל המשחקת בבית הפסיפי של המכללות (נקרא Pac-10). כפרשמן פתח תומפסון בחמישייה בכל 33 משחקי קבוצתו, והיה לקלע השלישי בטיבו בקבוצה עם 12.5 נקודות למשחק, ובמהלך העונה רשם שיא קריירה של 28 נקודות, בהן שיא לפרשמן באוניברסיטה של שמונה קליעות לשלוש.

בעונת הסופומור כבר היה תומפסון לקלעי המוביל של קבוצתו. הוא פתח את העונה עם רצף של שישה משחקים בהם קלע מעל 20 נקודות, ולאורך העונה קלע 19.6 נקודות למשחק, שני בחטיבה רק ללנדרי פילדס,[4] ובסיום העונה נבחר לחמישייה המצטיינת של החטיבה.[2]

בשנתו השלישית באוניברסיטה פתח תומפסון ב-32 מתוך 33 משחקיה של קבוצתו, והיה לקלעי המצטיין בחטיבה עם 21.6 נקודות למשחק.[2] בשלב רבע-גמר טורניר החטיבה קבע תומפסון שיא חטיבה חדש כשקלע 43 נקודות במשחק מול אוניברסיטת וושינגטון, אולם לא הצליח למנוע את הפסד קבוצתו 87–89 והדחה מהטורניר.[5] בסיום העונה נבחר תומפסון לחמישיית העונה בחטיבה הפסיפית בפעם השנייה ברציפות.

בשלוש שנותיו בוושינגטון סטייט היה תומפסון לקלעי השלישי בטיבו במדי הקבוצה עם 1,756 נקודות, ולקלע המצטיין בהיסטוריה של וושינגטון סטייט מטווח שלוש הנקודות עם 242 קליעות.[2]

קריירה ב-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומפסון התמודד בדראפט ה-NBA של שנת 2011 ונבחר במקום ה-11 על ידי גולדן סטייט ווריורס. הוא החל את הקריירה ב-NBA כמחליפו של מונטה אליס, ולאחר העברתו של אליס בטרייד למילווקי באקס החל לעלות בחמישייה הפותחת. הוא פתח ב-28 משחקים בהם תרם בממוצע 18 נקודות למשחק באחוזי קליעה גבוהים,[6] ועם 12.5 נקודות בממוצע לאורך העונה כולה נבחר בסיום העונה לחמישיית הרוקיז הראשונה.

בעונתו השנייה כבר היה לשחקן חמישייה עם ממוצעים של 17 נקודות למשחק. שיתוף הפעולה המצוין בינו לבין רכז קבוצתו סטפן קרי, שני גארדים בעלי יכולת קליעה מהירה ואיכותית הוליד תגובות רבות והחלו לכנותם ה"ספלאש ברדרס" (Splash Brothers). קבוצתם גם היא החלה בשיפור, ובעונות 2012/2013 ו-2013/2014 הצליחה להגיע לפלייאוף.

בעונת 2014/2015 מונה שחקן העבר סטיב קר למאמן הקבוצה, והוא עזר לגולדן סטייט להפוך לאחת הקבוצות הטובות בתולדות הכדורסל, תוך הצגת משחק מהיר ויפה, שמבוסס על קליעות מאזור השלשה. בעונה זו קבעו תומפסון וקבוצתו שיא מועדון תוך כדי שהם מנצחים 18 משחקים ברציפות (הרצף הקודם עמד על 12).

ב-24 בינואר 2015, במשחקה של קבוצתו נגד סקרמנטו קינגס, קלע שיא קריירה של 52 נקודות. באותו משחק השיג מספר שיאים נוספים: הוא קלע 37 נקודות ברבע השלישי, שיא נקודות לשחקן אחד ברבע בהיסטוריה של הליגה. כולל 9 מ-9 בשלשות - האחוז הגבוה ביותר, ובמשחק כולו קלע 11 שלשות והשווה את השיא של חברו לקבוצה סטפן קרי, שיא שקרי שבר מאוחר יותר עם 13 שלשות (קבוצתו ניצחה את סקרמנטו 126:101).[7]

ב-30 בינואר, נבחר לראשונה בקריירה למשחק האולסטאר של ה-NBA.[8] בפלייאוף, תומפסון סייע לקבוצתו לעבור את ניו אורלינס פליקנס, את ממפיס גריזליס ואת יוסטון רוקטס, בדרך להופעה בגמר ה-NBA, שם קבוצתו גולדן סטייט ניצחה את קליבלנד קאבלירס בתוצאה 4:2 וזכתה באליפות.

בפתיחת עונת 2015/2016, היה שותף לקביעת שיא ה-NBA לפתיחה הטובה בהיסטוריה, 24-0.[9] ב-28 בינואר 2016, נבחר תומפסון בפעם השנייה למשחק האולסטאר.[10] בפברואר 2016 זכה תומפסון בתחרות השלשות. בסוף העונה הסדירה, שברה קבוצתו את שיא הניצחונות לעונה אחת עם 73 מול 9 הפסדים. תומפסון קלע בעונה זו 22.1 נק' ב-47 אחוז, שיא קריירה. בנוסף, תומפסון סיים את העונה עם 276 שלשות שנקלעו, שווה ערך למקום השני בליגה (אחרי חברו לקבוצה סטפן קרי), אותן הוא קלע ב-42.5 אחוזים - מקום 6 בליגה. ב-29 במאי 2016 במשחק השישי בפלייאוף נגד אוקלהומה סיטי קלע תומפסון 11 שלשות, שיא NBA במשחק פלייאוף.

ב-6 בדצמבר 2016 במשחק נגד אינדיאנה קלע תומפסון 60 נקודות (ב-3 רבעים) ובכך קבע שיא נקודות במשחק בקריירה.

ב-29 באוקטובר 2018 במשחק נגד שיקגו בולס קלע תומפסון 52 נקודות (ב-3 רבעים) כולל 14 שלשות ובכך קבע שיא ליגה לשלשות במשחק. ב-22 בינואר 2019 במשחק נגד לוס אנג'לס לייקרס השווה תומפסון את שיא הליגה עם 10 שלשות רצופות במשחק ללא החטאה.

ב-1 ביולי 2019 חתם על הארכת חוזה בגולדן סטייט ל-5 עונות נוספות, עבור כ-190 מיליון דולר.[11][12] ביום שלאחר מכן עבר ניתוח לטיפול בקרע ברצועה הצולבת הקדמית, אשר השבית אותו ממשחק לכל אורך עונת 2019/2020.[13] בפגרה שלאחר העונה חזר להתאמן עם קבוצתו אך קרע את גיד האכילס בכף רגלו הימנית, מה שגרם לו להחמיץ גם את עונת 2020/2021.

ב-9 בינואר 2022 חזר תומפסון לשחק לאחר היעדרות של 941 יום ממשחק פעיל כשבמשחקו הראשון שיחק 20 דקות שבהן תרם 17 נקודות, 3 אסיסטים ו-3 ריבאונדים לניצחון 96—82 של גולדן סטייט נגד קליבלנד קאבלירס.[14][15]

בסיום עונת 2022 בליגת ה-NBA זכו תומפסון וקבוצתו בגמר ה-NBA לאחר ניצחון 4-2 נגד בוסטון סלטיקס בסדרת הגמר.

ב-3 בינואר קלע תומפסון שיא עונתי של כ-54 נקודות במשחק נגד אטלנטה הוקס.[16][17]

ב-1 ביולי 2024 סיכם תומפסון בקבוצת דאלאס מאבריקס לשלוש שנים.

שיאים שקבע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומפסון זומן לראשונה לנבחרת ארצות הברית על ידי מייק ששבסקי, מאמן הנבחרת, לקראת טורניר גביע העולם בספרד. בטורניר גילה יכולת גבוהה והיה חלק מזכייתה של נבחרתו במדליית הזהב.

סטטיסטיקות הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הסדירה של ה-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % משלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2011/2012 גולדן סטייט 66 29 24.4 0.443 0.414 0.868 2.4 2.0 0.7 0.3 12.5
2012/2013 גולדן סטייט 82 82 35.8 0.422 0.401 0.841 3.7 2.2 1.0 0.5 16.6
2013/2014 גולדן סטייט 81 81 35.4 0.444 0.417 0.795 3.1 2.2 0.9 0.5 18.4
2014/2015 גולדן סטייט 77 77 31.9 0.463 0.439 0.879 3.2 2.9 1.1 0.8 21.7
2015/2016 גולדן סטייט 80 80 33.3 0.470 0.425 0.873 3.8 2.1 0.8 0.6 22.1
2016/2017 גולדן סטייט 78 78 34.0 0.468 0.414 0.853 3.7 2.1 0.8 0.5 22.3
2017/2018 גולדן סטייט 73 73 34.3 0.488 0.440 0.837 3.8 2.5 0.8 0.5 20.0
2018/2019 גולדן סטייט 78 78 34.0 0.467 0.402 0.816 3.8 2.4 1.1 0.6 21.5
2019/2020 גולדן סטייט — — — — — — — — — — —
2020/2021 גולדן סטייט — — — — — — — — — — —
2021/2022 גולדן סטייט 32 32 29.4 0.429 0.385 0.902 3.9 2.8 0.5 0.5 20.4
2022/2023 גולדן סטייט 69 69 33.0 0.436 0.412 0.879 4.1 2.4 0.7 0.4 21.9
קריירה 716 679 32.9 0.455 0.416 0.852 3.5 2.3 0.9 0.5 19.8

בפלייאוף ה-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % משלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2012/2013 גולדן סטייט 12 12 41.3 0.437 0.424 0.833 4.6 1.8 1.0 0.6 15.2
2013/2014 גולדן סטייט 7 7 36.7 0.408 0.364 0.792 3.4 3.6 1.0 0.7 16.4
2014/2015 גולדן סטייט 21 21 36.2 0.446 0.390 0.800 3.9 2.6 0.8 0.9 18.6
2015/2016 גולדן סטייט 24 24 35.4 0.444 0.424 0.854 3.7 2.3 1.1 0.4 24.3
2016/2017 גולדן סטייט 17 17 35.1 0.397 0.387 0.788 3.9 2.1 0.8 0.3 15.0
2017/2018 גולדן סטייט 21 21 37.8 0.465 0.427 0.871 4.1 1.8 0.8 0.3 19.6
2018/2019 גולדן סטייט 21 21 39.0 0.456 0.443 0.902 4.1 2.1 1.3 0.7 20.7
2021/2022 גולדן סטייט 22 22 36.0 0.429 0.385 0.867 3.9 2.3 1.1 0.7 19.0
2022/2023 גולדן סטייט 13 13 36.0 0.388 0.368 0.875 4.2 2.2 0.5 0.3 18.5
קריירה 158 158 36.9 0.436 0.405 0.845 4.0 2.2 0.9 0.5 19.2

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קליי תומפסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שמו של אביו נכתב "Mychal" בעוד שמו של אחיו נכתב "Mychel"
  2. ^ 1 2 3 4 ביוגרפיה באתר אוניברסיטת וושינגטון
  3. ^ פרופיל באתר Scout.com
  4. ^ עונת 2009/2010 בחטיבת ה-pac-10
  5. ^ Cougs fall despite Thompson's historic night
  6. ^ יובל שפירא‏, גולדן סטייט ווריורס: נלחמים בעיקר בעצמם, באתר וואלה, 16 באוקטובר 2012
  7. ^ אורי זיו, ‏סטיב קר: אפילו מייקל ג'ורדן לא עשה דבר כזה, באתר ערוץ הספורט, 24 בינואר 2015
  8. ^ פורסמו המחליפים באולסטאר: 3 נציגים להוקס, לילארד בחוץ, באתר וואלה, 30 בינואר 2015
  9. ^ גולדן סטייט ניצחה את בוסטון אחרי שתי הארכות, 38 לסטף קרי, באתר וואלה, 12 בדצמבר 2015
  10. ^ פורסמו המחליפים לאולסטאר: לאב בחוץ, תומפסון, גרין וקאזינס בפנים, באתר וואלה, 29 בינואר 2016
  11. ^ תומפסון חותם על חוזה בגולדן סטייט, באתר הקבוצה, 10 ביולי 2019
  12. ^ תומפסון מסכם על חוזה בגולדן סטייט, באתר cbssports.com,‏ 1 ביולי 2019
  13. ^ תומפסון עבר ניתוח בברכו, באתר bleacherreport.com,‏ 3 ביולי 2019
  14. ^ קאמבק השנה: קליי תומפסון חזר אחרי למעלה משנתיים וחצי, באתר ערוץ הספורט, 10 בינואר 2022
  15. ^ סטטיסטיקות המשחק, באתר ESPN
  16. ^ לילה של הצגות: 54 נקודות לקליי תומפסון, 43 ללברון, 39 לדונצ'יץ', באתר וואלה, 3 בינואר 2023
  17. ^ [1], באתר ערוץ הספורט


נבחרת ארצות הברית – גביע העולם בכדורסל 2014 (מדליית זהב)

1  • 2  • 3  • 4 קרי • 5 תומפסון • 6 רוז • 7 פאריד • 8 גיי • 9 דרוזן • 10 אירווינג (MVP) ‏ • 11 פלאמלי • 12 קאזינס • 13 הארדן • 14 דייוויס • 15 דראמונד • מאמן: ששבסקי

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - ריו דה ז'ניירו (2016)

1  • 2  • 3  • 4 באטלר • 5 דוראנט • 6 ג'ורדן • 7 לאורי • 8 בארנס • 9 דרוזן • 10 אירווינג • 11 תומפסון • 12 קאזינס • 13 ג'ורג' • 14 גרין • 15 אנתוני • מאמן: ששבסקי

ארצות הבריתארצות הברית
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קליי_תומפסון&oldid=39855845"