קיני (כדורגלן)
קיני ב-1983 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
23 בספטמבר 1949 אוביידו שבספרד | |||
פטירה |
27 בפברואר 2018 (בגיל 68) חיחון, ספרד | |||
שם מלא | אנריקה קסטרו גונסאלס | |||
גובה | 1.76 מטר | |||
עמדה | חלוץ | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
אנריקה קסטרו גונסאלס (בספרדית: Enrique Castro González; 23 בספטמבר 1949, אוביידו, ספרד - 27 בפברואר 2018, חיחון, ספרד) היה כדורגלן ספרדי הידוע בכינוי קיני. קיני שיחק כחלוץ בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 במדי ספורטינג חיחון וברצלונה. קיני היה ידוע כאחד מהחלוצים הטובים בהיסטוריית ספרד הודות לזכייתו 5 פעמים בתואר מלך השערים של ליגת העל הספרדית - "הפיצ'יצ'י". כמו כן, ייצג קיני את מדינתו בשני גביעי עולם ובאליפות אירופה אחת.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה קבוצתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הדרך בחיחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיני הצטרף בנעוריו למחלקת הנוער של אנסידסה, קבוצה קטנה מהעיר אבילס שבאסטוריאס. הוא עלה לקבוצת הבוגרים שלה בעונת 1967/68, אז שיחקה בליגה השלישית. ב-8 בנובמבר 1968 הצטרף קיני לספורטינג חיחון, ששיחקה בליגה השנייה. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה, בגיל 19 בלבד, כבש קיני 15 שערים ב-21 משחקים ועזר לקבוצתו לסיים במקום החמישי בליגה. בעונה הבאה, עונת 1969/70, היה קיני מלך שערי הליגה השנייה, עם 21 שערים ב-34 משחקים. קיני הוביל את חיחון למקום הראשון של הליגה השנייה, ממנו העפילה הקבוצה לליגה הראשונה. בעונתם הראשונה בליגה הבכירה בספרד, הצליחה הקבוצה לסיים במקום ה-12, וקיני עצמו כבש 13 שערי ליגה, ביניהם שלושער לרשתה של סביליה ב-14 בפברואר 1971. עונת 1971/72 הייתה העונה היחידה בה הבקיע קיני במספר חד-ספרתי במהלך שנות ה-70: 9 שערים בלבד ב-24 משחקים. שתי עונות לאחר מכן, בעונת 1973/74, היה קיני מלך שערי הליגה הבכירה לראשונה בקריירה שלו, בזכות 20 השערים שכבש, 3 יותר מהמקום השני, מרסיאל פינה. בין היתר כבש שלושער לרשתה של אספניול ב-9 בדצמבר 1973 וצמדים לרשתן של קאסטיון, ריאל סוסיאדד וריאל מדריד. בעונה שלאחריה דעכה יכולתו של קיני והוא הצליח לכבוש רק 12 פעמים, אך בעונת 1975/76 שב קיני להציג יכולת גבוהה. הוא הבקיע 21 שערים, כולל רביעייה לאספניול ושלושערים לריאל בטיס וללאס פאלמס, והוא זכה פעם נוספת בתואר מלך השערים של הליגה. למרות היכולת האישית הגבוהה שהציג, כשלה קבוצתו במשחקי הליגה, והיא סיימה במקום ה-18, ממנו יורדים לליגה השנייה.
פעם נוספת בליגה השנייה, קיני תרם משמעותית לכך שחיחון עלתה חזרה לליגה הראשונה מהמקום הראשון, בכך שהבקיע 26 שערים והיה מלך השערים של הליגה. בעונתם הראשונה בחזרה בליגה הבכירה, קיני אמנם לא כבש באותה כמות כבעבר, אך הוא היה משמעותי בכך שחיחון סיימה במקום החמישי והעפילה לגביע אופ"א, בזכות 15 שערים שכבש. העונה הבאה, עונת 1978/79, הייתה מוצלחת אף יותר הן לחיחון, שהגיעה למקום השני, והן לקיני, שהבקיע 23 שערים והיה שני רק להנס קרנקל בטבלת מלך השערים. בעונת 1979/80 המשיכה ההצלחה. קיני היה מלך השערים של הליגה הראשונה בפעם השלישית בקריירה שלו, עם 24 שערים, וחיחון סיימה במקום השלישי את הליגה.
התקופה בברצלונה - החטיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיץ 1980, כשהיה כבר בן 31, עבר קיני מחיחון לברצלונה תמורת 80 מיליון פסטות. קיני השתלב מהר בקבוצתו החדשה ועזר לה עם שערים רבים. בין היתר כבש צמד לרשתה של אתלטיקו מדריד ב-9 בנובמבר 1980 ושער בניצחון 1–2 על ריאל מדריד ב-30 בנובמבר. ב-1 במרץ 1981 כבש קיני צמד בניצחון 0–6 על הרקולס. לאחר המשחק היה אמור קיני לנסוע לשדה התעופה אל פראט, שם קבע להיפגש עם משפחתו, אך הוא נחטף על ידי שני אנשים חמושים בכלי ירייה. אשתו, מריה ניאבס, שחיכתה לו זמן רב בשדה התעופה, נסעה לביתם במונית וגילתה שבעלה נעדר, ומיד התקשרה למשטרה ולחבריו לקבוצה. ההעלמות יצרה מתח רב והייתה אי-ודאות רבה. במקביל לחיפושים אחריו, מספר ארגונים וגופים לקחו אחריות על החטיפה, אף על פי שהיה מדובר בשקרים. רק יומיים לאחר היעלמותו של קיני, ב-3 במרץ, צלצלו החוטפים האמיתיים לבית משפחת קיני והודיעו על דרישת כופר נפש בגובה 100 מיליון פסטות.
על אף ההלם של שחקני ואנשי ברצלונה, כולל הצהרה של ברנד שוסטר הגרמני שלא ישחק כל עוד קיני בשבי, המשיכו להתקיים משחקי הליגה כשגרה. לא הייתה התקדמות הן במשא ומתן עם החוטפים והן בחקירת המשטרה, על אף שיחות טלפון רבות של מריה ניאבס וחוסה רמון אלשנקו, בלם הקבוצה שהפך למעין מתווך, עם החוטפים. בארבעת המשחקים שלאחר החטיפה השיגה ברצלונה תוצאת תיקו אחת והפסידה 3 פעמים. ב-23 במרץ העלו החוטפים את דרישתם בפני אלשנקו פעם נוספת - 100 מיליון פסטות שיופקדו בחשבון בנק בשווייץ. סגן נשיא ברצלונה בעצמו טס לשווייץ על מנת להפקיד את הכסף, והוא שיתף פעולה עם המשטרה המקומית כדי להתחקות על עקבות הפושעים. ב-25 במרץ משך אחד החוטפים מיליון פסטות ונסע לכיוון שדה התעופה, אז נתפס על ידי השוטרים. בחקירתו התבררו פרטיה המלאים של החטיפה, כולל זהות שותפו לפשע ומיקומו של קיני. קיני נמצא במרתף מתחת לחנות בסראגוסה, והוא שוחרר כבר בערב של אותו יום.
שחרורו של קיני גרר הקלה ושמחה רבה בקרב כל המעורבים בדבר. משפטתם של החוטפים הסתיים בגזר דין של מאסר ל-10 שנים ותשלום פיצויים בגובה 5 מיליון פסטות - סכום כסף אותו סירב קיני לקבל, ככל הנראה בשל תסמונת סטוקהולם שפיתח, שכן במהלך כל המשפט טען שהוא סולח להם על מעשיהם.
לפני חטיפתו של קיני, הייתה ברצלונה במקום השני ומועמדת לזכייה באליפות, אך בשל הידרדרות הקבוצה בהיעדרו, עם 3 הפסדים ותיקו כאמור, היא סיימה את העונה רק במקום החמישי. על אף היעדרותו של קיני, הוא הבקיע 18 שערים לפני החטיפה ועוד שניים לאחריה, ועם 20 שערים היה מלך שערי הליגה בפעם השנייה ברציפות. בגביע המלך היה קיני גורם משמעותי בזכייה של ברצלונה בתואר. עד הגמר הבקיע קיני 9 שערים, ובמשחק הגמר עצמו, מול ספורטינג חיחון, קבוצתו הקודמת, הבקיע קיני צמד, ועם שער נוסף של אסטבן ויגו, ניצחה ברצלונה 1–3 וזכתה בתואר.
שלהי הקריירה בברצלונה ובחיחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונה הבאה המשיך קיני לשחק כרגיל במדי ברצלונה. קיני הבקיע 27 שערים בליגה בעונת 1981/82 ובכך היה מלך השערים של הליגה בפעם השלישית ברציפות. הוא סייע לקבוצתו לסיים במקום השני בליגה, רק שתי נקודות מתחת לריאל סוסיאדד. קיני תרם לזכייתה של ברצלונה בגביע מחזיקות הגביע עם 3 שערים - אחד בסיבוב הראשון של הטורניר, אחד ברבע הגמר מול לוקומוטיב לייפציג ושער הניצחון בגמר מול סטנדרד לייז', בו ברצלונה ניצחה 1–2. בעונה הבאה, עונת 1982/83, דעכו יכולתו ומעמדו של קיני בקבוצה, בין היתר בשל הגעתו של החלוץ הארגנטינאי דייגו מראדונה. קיני הבקיע 4 שערי ליגה בלבד ב-22 משחקים בהם שותף, והוא סייע לקבוצה לזכות בגביע הליגה ובגביע המלך פעם נוספת. בתחילת העונה הבאה עזר קיני לברצלונה לזכות בסופר קאפ, הודות לניצחון על אתלטיק בילבאו. גם בעונת 1983/84 מיעט קיני לשחק ולהבקיע בליגה, אך בגביע היה לו חלק משמעותי. הוא כבש שער בשמינית הגמר מול הרקולס ורביעייה ברבע הגמר מול אוסאסונה, וברצלונה הגיעה עד לגמר, בו הפסידה לאתלטיק בילבאו.
בקיץ 1984, בגיל 34, החליט קיני לפרוש ממשחק ואף נערך לכבודו משחק פרידה בברצלונה, אך הוא חזר בו והצטרף לקבוצת נעוריו, ספורטינג חיחון. בעונתו הראשונה בחזרה בחיחון, עונת 1984/85, הבקיע קיני 9 שערים ב-21 הופעות והוא סייע לקבוצתו לסיים במקום הרביעי בליגה. בעונה הבאה פתח ב-11 משחקים ונכנס כמחליף ב-13 נוספים, בהם כבש 7 שערים בלבד. בקיץ 1986 הבקיע שער בודד בגביע הליגה, נגד קבוצתו הקודמת ברצלונה, אך חיחון הודחה על ידיה בתוצאה המצטברת 2–3. בעונת 1987/88 פתח קיני במשחק אחד בלבד ונכנס כמחליף ב-15 נוספים. קיני כבש שער בודד באותה עונה, שערו האחרון כמקצוען, במשחק מול ריאל סרגוסה ב-1 בפברואר 1987. משחקו האחרון בליגה הספרדית היה ב-14 ביוני 1987, נגד ברצלונה. קיני פרש ממשחק בגיל 37, לאחר שכבש 219 שערים ב-448 הופעות בסך הכול בליגה הראשונה, בנוסף להם כבש 62 שערים ב-93 הופעות בליגה השנייה, כך שבסך הכול לרשותו 281 שערים ב-541 משחקים. קיני הוא מבין השחקנים בעלי מספר השערים הגבוה ביותר בתולדות הכדורגל הספרדי.
קריירת נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]את הופעת בכורתו במדי נבחרת ספרד ערך קיני ב-28 באוקטובר 1970, במשחק ידידות מול יוון, בו כבש קיני בניצחון נבחרתו 1–2. קיני השתתף עם הנבחרת במוקדמות יורו 1972, אך הוא לא הצליח לסייע לנבחרתו להעפיל לטורניר הגמר, ובמשחק המכריע מול צפון אירלנד אף הוחלף בדקה ה-28. במוקדמות מונדיאל 1974 נכנס קיני כמחליף במשחק הפלייאוף מול יוגוסלביה, אך נבחרתו הפסידה 0–1 והיא לא העפילה לטורניר הגמר. במוקדמות יורו 1976 כבש קיני צמד ב-20 בנובמבר 1974, בניצחון 1–2 על סקוטלנד. נבחרתו עברה את שלב הבתים והגיעה לפלייאוף מול גרמניה. קיני השתתף בשני המשחקים מולה, אך לא הצליח לכבוש ולעזור לנבחרתו להעפיל לטורניר הגמר.
נבחרת ספרד העפילה למונדיאל 1978 שנערך בארגנטינה, וקיני, שהבקיע פעמיים במשחקי ידידות לפני כן, נכלל בסגל הנבחרת. קיני שותף רק במשחק אחד בשלב הבתים, בהפסד 1–2 לאוסטריה, וספרד הודחה כבר בשלב זה. בהמשך, הבקיע קיני במשחק ידידות מול צ'כוסלובקיה לקראת יורו 1980 והוא השתתף עם הנבחרת בטורניר הגמר. במחזור השני של שלב הבתים, מול בלגיה, הבקיע קיני שער ונבחרתו הפסידה 1–2. במשחק השלישי קיני לא שותף, נבחרתו הפסידה 1–2 לאנגליה והודחה. נבחרת ספרד העפילה אוטומטית למונדיאל 1982, בתור המדינה המארחת. בטורניר הגמר השתתף קיני ב-3 משחקים אך לא כבש אף שער, ונבחרתו הודחה בשלב הבתים השני. בסך הכול הבקיע קיני 8 שערים בלבד, מתוכם 5 במשחקי ידידות, ב-35 הופעות במדי הנבחרת הלאומית.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיני נישא למריה ניאבס ב-1974. לזוג נולדו שלושה ילדים: לורנה, אנריקה (כשמו של קיני עצמו ושל אביו) וחורחה. אחיו של קיני, חסוס קסטרו, היה שוער כדורגל. ב-27 בפברואר 2018 הלך קיני לעולמו כתוצאה מהתקף לב[1].
סטטיסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצה | עונה | ליגה | גביע | אירופה[2] | אחרים[3] | סך הכול | |||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | ||
אנסידסה | 1967/68 | 22 | 17 | - | - | - | - | 22 | 17 | ||
סך הכול | 22 | 17 | - | - | - | - | 22 | 17 | |||
ספורטינג חיחון | 1968/69 | 21 | 15 | - | - | - | - | 21 | 15 | ||
1969/70 | 35 | 24 | 1 | 1 | - | - | 36 | 25 | |||
1970/71 | 30 | 13 | 2 | 0 | - | - | 32 | 13 | |||
1971/72 | 24 | 9 | 3 | 1 | - | - | 27 | 10 | |||
1972/73 | 34 | 11 | 8 | 5 | - | - | 42 | 16 | |||
1973/74 | 34 | 20 | 2 | 1 | - | - | 36 | 21 | |||
1974/75 | 32 | 12 | 6 | 3 | - | - | 38 | 15 | |||
1975/76 | 34 | 21 | 3 | 2 | - | - | 37 | 23 | |||
1976/77 | 38 | 26 | 5 | 4 | - | - | 43 | 30 | |||
1977/78 | 32 | 15 | 10 | 9 | - | - | 42 | 24 | |||
1978/79 | 33 | 23 | 1 | 0 | 4 | 0 | - | 38 | 23 | ||
1979/80 | 34 | 25 | 9 | 3 | 2 | 0 | - | 45 | 28 | ||
סך הכול | 381 | 214 | 50 | 29 | 6 | 0 | - | - | 421 | 243 | |
ברצלונה | 1980/81 | 30 | 20 | 10 | 11 | 2 | 1 | - | 42 | 32 | |
1981/82 | 32 | 27 | 2 | 0 | 8 | 3 | - | 42 | 30 | ||
1982/83 | 22 | 4 | 2 | 0 | 4 | 0 | 1 | 0 | 29 | 4 | |
1983/84 | 16 | 3 | 5 | 6 | 1 | 2 | 7 | 0 | 29 | 11 | |
סך הכול | 100 | 54 | 19 | 17 | 15 | 6 | 8 | 0 | 142 | 77 | |
ספורטינג חיחון | 1984/85 | 21 | 9 | 7 | 5 | - | 6 | 5 | 32 | 17 | |
1985/86 | 24 | 7 | 3 | 3 | 2 | 0 | 4 | 1 | 29 | 10 | |
1986/87 | 16 | 1 | 1 | 1 | - | - | 17 | 2 | |||
סך הכול | 62 | 17 | 11 | 9 | 2 | 0 | 10 | 6 | 78 | 32 | |
סך הכול | 565 | 302 | 80 | 55 | 23 | 6 | 18 | 6 | 686 | 369 |
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברצלונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גביע מחזיקות הגביע (1): 1981/82
- הגביע הספרדי (2): 1980/81, 1982/83
- הסופר קאפ הספרדי (1): 1983
- גביע הליגה הספרדית (1): 1982/83
אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מלך השערים של הליגה הספרדית הראשונה (הפיצ'יצ'י) (5): 1973/74, 1975/76, 1979/80, 1980/81, 1981/82
- מלך השערים של הליגה הספרדית השנייה (2): 1969/70, 1976/77
- פרס דון בלון לכדורגלן העונה בספרד: 1978/79
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קיני, באתר Transfermarkt
- קיני, באתר Soccerway
- קיני, באתר BDFutbol
- קיני, באתר WorldFootball.net
- קיני, באתר National Football Teams
- קיני, באתר FootballDatabase.eu
- Quini, the Wizard, Ángel Iturriaga, אתר G14, 2.4.2015
- שגיב ברעם, שלושה וחצי שבועות במרץ 1981, באתר וואלה, 2 באוגוסט 2014
- History: The kidnap of Enrique ‘Quini’ Castro באתר totalBarça
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שחקן ברצלונה לשעבר "קיני" מת מהתקף לב, באתר ONE, 27 בפברואר 2018
- ^ כולל את גביע אופ"א ואת גביע מחזיקות הגביע
- ^ כולל את גביע הליגה הספרדית ואת הסופר קאפ הספרדי
נבחרת ספרד – מונדיאל 1978 | ||
---|---|---|
1 ארקונדה • 2 דה לה קרוס • 3 אורייה • 4 אסנסי • 5 מיגלי • 6 ביוסקה • 7 דאני • 8 חואניטו • 9 קיני • 10 סנטיאנה • 11 קרדניוסה • 12 גוסמן • 13 מיגל אנחל • 14 ליאל • 15 מרניון • 16 אולמו • 17 מרסלינו • 18 פירי • 19 רשאק • 20 קאנו • 21 סן חוסה • 22 אורוטי • מאמן: קובאלה |
נבחרת ספרד – יורו 1980 | ||
---|---|---|
1 ארקונדה • 2 אלכסנקו • 3 מיגלי • 4 דייגו • 5 אורייה • 6 אסנסי • 7 דאני • 8 קרדניוסה • 9 קרסקו • 10 קיני • 11 דל בוסקה • 12 חואניטו • 13 אורוטי • 14 גורדיו • 15 אולמו • 16 סנטיאנה • 17 סטרוסטגי • 18 סאורה • 19 קונדי • 20 טנדיו • 21 סאמורה • 22 ארטולה • מאמן: קובאלה |
נבחרת ספרד – מונדיאל 1982 | ||
---|---|---|
1 ארקונדה • 2 קמאצ'ו • 3 גורדיו • 4 אלונסו • 5 טנדייו • 6 אלכסנקו • 7 חואניטו • 8 חואקין • 9 סטרוסטגי • 10 זאמורה • 11 לופס אופרטה • 12 אורקיאגה • 13 חימנס • 14 מאקדה • 15 סאורה • 16 סאנצ'ס • 17 גאייגו • 18 אורלדה • 19 סנטיאנה • 20 קיני • 21 אורוטי • 22 מיגל אנחל • מאמן: סנטמריה |