קורצ'ה
| |||
 | |||
| מדינה |
 אלבניה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | קורצ'ה | ||
| נפה | קורצ'ה | ||
| גובה | 872 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 51,152 (1 באוקטובר 2011) | ||
| קואורדינטות | 40°36′58″N 20°46′48″E / 40.616°N 20.78°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.bashkiakorce.gov.al | |||
  | |||
קורצ'ה (באלבנית: Korçë או Korça, באיטלקית: Corizza, בארומנית: Curceaua או Cоrceaо, בבולגרית: Корча או Горица, בטורקית: Görice, ביוונית: Κορυτσά, במקדונית: Горица) היא עיר בדרום-מזרח אלבניה, בירת מחוז קורצ'ה. בשנת 2001 התגוררו בה כ-59 אלף תושבים, והיא הייתה העיר השביעית בגודלה במדינה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור העיר התגלו ממצאים ארכאולוגיים משלהי תקופת האבן החדשה, המעידים על נוכחות אנושית קבועה במקום מסביבות האלף הרביעי לפנה"ס. באזור הכפר קמניצה (Kamenica), כ-10 ק"מ דרומית לקורצ'ה, התגלו אתרי קבורה מהמאה ה-13 לפנה"ס ועד המאה השישית לפנה"ס. בהמשך, היה האזור בתפר שבין איליריה לבין מוקדון.
עיר בשם קוביצה מוזכרת במסמכים מ-1280, אך העדויות הראשונות לקיומה של העיר הנוכחית הן משלהי המאה ה-15. ב-1440 נכבש האזור בידי האימפריה העות'מאנית. הסולטאן מהמט השני החליט לתגמל את אחד מנאמניו, איליאז הוג'ה, שהיה ממפקדי צבאו בעת כיבוש קונסטנטינופול (1453). הוא נתן לו את התואר ביי, והעניק לו את הסנג'ק של מנסטיר, שכלל גם את אזור קורצ'ה. הוג'ה הקים את העיר, שנקראה אז גריצה Görice. התפתחותה של העיר הואצה לאחר כיבושה של העיר הוולאכית הסמוכה מוסקופולה בידי עלי פאשה ב-1788. חרף התאסלמותם של מרבית האלבנים בתקופת השלטון העות'מאנית, נותר בקורצ'ה קהילה יוונית-אורתודוקסית גדולה.
ב-1724 הוקם בעיר בית הספר הראשון, והלימודים בו היו בשפה היוונית. ב-1887 נפתח בעיר בית הספר הראשון באלבניה כולה שהלימודים בו היו בשפה האלבנית, וב-1891 נפתח בית הספר הראשון באלבניה לבנות.
לפי חוזה סן סטפנו מ-1878, הייתה אמורה קורצ'ה לעבור מהעות'מאנים לידי הבולגרים, אך החוזה בוטל עוד באותה שנה בקונגרס ברלין. ב-28 בנובמבר 1912 הכריזה אלבניה על עצמאותה, אך קורצ'ה נכבשה בידי יוון כבר ב-6 בדצמבר, במהלך מלחמת הבלקן הראשונה. יוון שאפה לחזק את שליטתה באזורים שבהם הייתה אוכלוסייה יוונית-אורתודוקסית וראתה באזור חלק מהאימפריה היוונית ההיסטורית. ב-1914] כוננו היוונים בדרומה של אלבניה את הרפובליקה האוטונומית של צפון אפירוס, וקורצ'ה הייתה לחלק ממנה. ב-1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה, השתלט כוח צרפתי-איטלקי על הרפובליקה האוטונומית. האזור חולק ביניהן, וקורצ'ה הייתה נתונה לשליטה צרפתית עד קביעת גבולותיה הסופיים של אלבניה ב-1920.
ב-1939 כבשה איטליה את אלבניה כולה, אך לאחר פרוץ מלחמת איטליה–יוון, כבשו היוונים את דרום המדינה, לרבות קורצ'ה (נובמבר 1940). גרמניה נחלצה לעזרתה של איטליה, והשליטה בעיר חזרה לאיטלקים באפריל 1941. עם כניעתה של איטליה לבעלות הברית ב-1943 השתלטו על העיר הגרמנים, והם החזיקו בה עד ה-24 באוקטובר 1944. במהלך הכיבוש האיטלקי והגרמני הייתה העיר לאחד מקני ההתנגדות לכיבוש, בהנהגת מפלגת העבודה האלבנית, מפלגה קומוניסטית שנוסדה בקורצ'ה ב-1941 ושלטה באלבניה בין 1946 ל-1991.
ב-1971 נפתחה בעיר אוניברסיטת פאן נולי. בתחילה כללה האוניברסיטה פקולטה לחקלאות בלבד, ובהמשך נפתחו גם פקולטות להוראה ולמנהל עסקים (1992), סיעוד (1994) ושלוחה בפוגרדץ ללימודי תיירות (2009).
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המאה ה-20 התבססה קורצ'ה כמרכז תעשייתי, בעיקר לתעשיית הטקסטיל. באזורים החקלאיים שמסביב לעיר שדות חיטה וקני סוכר, ובקורצ'ה עצמה פועלות תעשיות נלוות - קמח, סוכר, וכן מותג בירה, בירה קורצ'ה. תעשייה נוספת מבוססת על כריית ליגניט.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקורצ'ה פועלים מספר מוזיאונים: המוזיאון הלאומי לאמנות ימי הביניים, המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה, המוזיאון הלאומי לחינוך (השוכן בבית בו פעל בית הספר הראשון באלבניה) ומוזיאון בראטקו לאמנות המזרח.
מועדון הכדורגל סקנדרבאו קורצ'ה משחק בליגת העל האלבנית. הוא זכה באליפות אחת, ב-1933.
לקורצ'ה עיר תאומה אחת, סלוניקי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קורצ'ה- קורצ'ה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
-
המוזיאון לחינוך, השוכן בבית הספר הראשון באלבניה -
השוק של קורצ'ה -
בית בקורצ'ה
