צפון אוסטיה - אלניה
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של צפון קווקז | ||
| מחוז כלכלי | מחוז צפון הקווקז | ||
| מושל | סרגיי מניילו | ||
| רשות מחוקקת |
פרלמנט של צפון אוסטיה - אלניה  | ||
| בירת הרפובליקה | ולדיקווקז | ||
| שפה רשמית | אוסטית, רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 7 ביולי 1924 | ||
| שטח | 8,000 קמ"ר (דירוג: 80) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ ברפובליקה | 678,879 (דירוג: 68, 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 85 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 43°11′00″N 44°14′00″E / 43.183333333333°N 44.233333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| www.rso-a.ru | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת צפון אוסטיה - אלניה רגילה)   אלאגיר ארדון זאבודסקוי אלחוטובו צפון אוסטיה - אלניה | |||
  | |||
רפובליקת צפון אוסטיה - אלניה (ברוסית: Республика Северная Осетия — Алания; באוסטית: Цæгат Ирыстоны Аланийы Республикæ) היא רפובליקה של רוסיה השוכנת בדרום הפדרציה הרוסית. נכון לשנת 2024 ברפובליקה מתוגררים 678,879 תושבים. בירתה ולדיקווקז.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימי הביניים האזור נשלט על ידי מספר נסיכויות. בשנת 1238 מונגולים השטלתו על השטח ושרפו רוב היישובים. בסוף המאה ה-13 צבאות של טימור לנג גרמו לאזור נזק רב.
האזור היה בין הראשונים שהועבר לשליטה של האימפריה הרוסית באוזר הקווקז כבר שנת 1774. ולדיקווקז היה מבצר רוסי ראשון באזור והוקם בשנת 1784. החלק בדרומי של אוסטיה סופח לרוסיה רק בשנת 1801 ביחד עם חלקים של גאורגיה. השטח היה חלק של גוברנייה טביליסי.
בתקופה הסובייטית החלק הצפוני היה תחילה חלק של רפובליקת ההרים ובשנת 1924 הוקמה רפובליקה אוטונומית של אוסטיה הצפונית. החלק הדרומי של אוסטיה היה חלק של גאורגיה הסובייטית.
בתקופת מלחמת העולם השנייה חלק מהשטח נכבש על ידי ורמאכט אך הם נעצרו בפעתי ולדיקווקז.
לאחר התפרקות ברית המועצות על בסיס הרפובליקה אוטונומית הוקמה רפובליקת צפון אוסטיה - אלניה כחלק של הפדרציה הרוסית.
בשנת 2004 התרחש משבר בני הערובה בבסלאן.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממשל אורגן בהתאם לחוקה שהתקבלה בשנת 1994. בראש הרשות המחוקקת עומד פרלמנט שכולל 70 חברים. בהתאם לבחירות שנערכו בשנת 2022 סיעת רוסיה המאוחדת כוללת 46 חברים. בראש הרשות במבצעת עומד "ראש הרפובליקה" (עד לשנת 2005 נשיא) שנבחר על ידי הפרלמנט לכהונה של 5 שנים. בשנת 2021 סרגיי מניילו נבחר לכהונה של 5 שנים.
מבחינה מנהלית הרפובליקה מחולקת ל-8 ראיונים ועיר בעל חשיבות.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צפון אוסטיה - אלניה היא רפובליקה אוטונומית השוכנת באזור הקווקז והיא שייכת לחבל אוסטיה שמתחלק בין רוסיה לבין גאורגיה. 22% משטח הרפובליקה מכוסים ביער. הרפובליקה גובלת בתחום רוסיה בקברדינו-בלקריה, מחוז סטוורופול, צ'צ'ניה, ואינגושטיה וכמו כן היא גם גובלת עם גאורגיה.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשטח הרפובליקה התגלו מרבצי נחושת, אבץ, כסף, נפט וגז טבעי
תיירות מהווה חלק חשוב בכלכלת האזור.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קו מסילת רכבת שקושר את האזור עם מוסקבה הופעל בשנת 1875. מאז רשת מסילות ברזל באזור הורחבה.
דרך שטחי הרפובליקה עוברים כבישים ארציים הדרך הצבאית הגאורגית שמקשרת רוסיה עם גאורגיה החל מהמאה ה-18 וכביש A-164 "הדרך הטראנס-קווקזית".
באזור פועל נמל תעופה בין-לאומי שדרכו עברו בשנת 2023 כמיליון נוסעים.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדת השולטת בצפון אוסטיה היא נצרות פרבוסלבית. נכון לנתוני מפקד של שנת 2021, כ-65.6% מהאוכלוסייה הם אוסטינים (451 אלף). הרוסים מהווים כ-16.3% (112 אלף) ואינגושים כ-3.5% (24 אלף).
כבר עשרות שנים שחידוש האמונה העתיקה של האוסטים טרם התנצרותם, אסייניזם/וואצדין, מצליח לאיטו. נכון ל-2012, כ-29% מהאוכלוסייה במדינה משתייכים לאמונת אבותיהם האוסטיים.
בעבר ישבו באזור זה אינגושים בהיקף משמעותי (מעל ל-32 אלף בשנת 1989) אך עם נפילת ברית המועצות רובם עזבו בחזרה לאינגושטיה. כיום יש ברפובליקה כ־90 קבוצות אתניות. הקבוצות העיקריות הן: אוסטים כ־65%, רוסים כ־13%, אינגושים כ־3%- הנתונים נכונים לשנת 2021.
ישנה אגדה אוסטית ישנה הגורסת שמוצאם הוא משבטים יהודיים, אך טענה זו מעולם לא אומתה, כל שכן ששפתם היא ממשפחת שפות האיראנים, והגנים שלהם איראניים ומקומיים-קווקזיים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של צפון אוסטיה - אלניה (בויקיפדיה הרוסית)- צפון אוסטיה - אלניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
