ציריך (קנטון)
| |||
 | |||
| מדינה |
 שווייץ | ||
|---|---|---|---|
| רשות מחוקקת |
מועצת הקנטון של ציריך  | ||
| בירת הקנטון | ציריך | ||
| שפה רשמית |
גרמנית | ||
| תאריך ייסוד | 1351 | ||
| שטח | 1,729 קמ"ר | ||
| גובה | 408 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Schnebelhorn (1,291.3 מטר) | ||
| ‑ הנקודה הנמוכה |
הריין הגבוה (330 מטר) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בקנטון | 1,539,275[1] (31 בדצמבר 2019) | ||
| ‑ צפיפות | 858.3 נפש לקמ"ר (2013) | ||
| קואורדינטות | 47°22′N 8°32′E / 47.367°N 8.533°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| http://www.ZH.ch | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||
  | |||
ציריך (בגרמנית: Zürich, ⓘⒾ) הוא קנטון של שווייץ. הוא ממוקם בצפון-מזרח שווייץ. אוכלוסייתו מונה כ-1.5 מיליון תושבים (נכון ל־2019). ובירת הקנטון, שנושאת גם את שמו, היא ציריך. השפה הרשמית בקנטון היא גרמנית, אך תושבי הקנטון מדברים ניב של גרמנית שווייצרית שנקרא "גרמנית של ציריך".
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנטון ציריך ממוקם צפונית להרי האלפים. הקנטונים השכנים לו הם שפהאוזן בצפון, ארגאו במערב, הקנטונים צוג ושוויץ בדרום והקנטונים תורגאו וסנט גלן במזרח. רוב אגם ציריך נמצא בתחומי הקנטון.
שטח הקנטון הוא 1,729 קמ"ר. כ-80% מהשטח נחשב טוב לעיבוד חקלאי. חלקם של היערות הוא 505 קמ"ר ושל האגמים 73 קמ"ר.
אפיקים נמצאים ברוב שטח הקנטון לכיוון נהר הריין בצפון הקנטון. דרום-מערב ודרום-מזרח הקנטון הם אזורים הרריים. עמק הנהר לינת מוביל לאגם ציריך וממשיך לנהר לימאט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנטון ציריך מחזיק בשטחים שהושגו על ידי הבירה ציריך לאחר שנהפך ליחידה אוטונומית באימפריה הרומית הקדושה ב-1218 ובעיקר לאחר מהפכת הגילדות ב-1336. ציריך הצטרף לאיחוד השווייצרי ב-1351. החלק התחתון של הקנטון נוסף לשטחי ציריך ב-1362. ציריך כבש ואיבד את טוגנבורג בסביבות שנת 1440, מלחמת ציריך הישנה. החלקים הצפוניים לנהר הריין הגיעו לקנטון לאחר שרכשה העיר ציריך את וינטרטור מבית הבסבורג ב-1468. חלקו המערבי של הקנטון קיבל עצמאות כקנטון ארגאו ב-1803. חוקת הקנטון נוצרה ב-1869.
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם 180 חברי פרלמנט שנבחרים מדי ארבע שנים.
הקנטון נמשל בידי מועצה של שבעה חברים. הבחירות האחרונות נערכו ב־2015.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב האדמה מעובדת, אך קנטון ציריך אינו נחשב לאזור חקלאי. באדמות בצפון ובמזרח נעשית יותר עבודה חקלאית אבל בכל חלק של הקנטון התחום השלט הוא ייצור, מפעלי הקנטון מתמחים במכונאות. אריגת משי וכותנה הייתה חשובה בעבר, אך חדלה מלהיות כך. ישנה תעשיית ייצור נייר. לחברות קטנות ובינוניות משקל רב בכלכלת קנטון ציריך. העיר ציריך היא מרכז בנקאות ולביטוח חשיבות גם כן.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסילות רכבת עוברות בכל הדרכים החשובות בקנטון. מרכז התחבורה היא העיר ציריך, בה מספר גדול של רכבות מקומיות מחברות לרשתות לאומיות ובינלאומיות. תחנת הרכבת של העיר, התחנה המרכזית של ציריך, היא אחת העמוסות והפעילות בעולם לפי מספר רכבות נכנסות ויוצאות. כמו כן, מחוברת ציריך לערים אירופאיות אחרות בעזרת קווי רכבת. הרכבת המרכזיות אינטרסיטי אקספרס, TGV וצ'יסאלפינו מחוברות לציריך.
קו הרכבת הראשון בשווייץ נוצר ב-1847 וחיבר בין ציריך לבאדן (שבקנטון ארגאו).
שדה התעופה המרכזי של שווייץ רחוק 12 קילומטר ממרכז ציריך ומשמש כנמל הבית לחברות תעופה שווייצריות.
הכבישים המהירים A1, A3 ו-A4 עוברים דרך הקנטון. כבישים נוספים שעוברים דרך הקנטון הם A7, A51, A52 ו-A53.
סמל ודגל הקנטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]דגל הקנטון מקורו בדגל העיר ומשמש כיום את שניהם. סמל הקנטון המלא כולל שני אריות. האריה הימני אוחז בכפת תמרים המסמלת את השלום ואילו האריה השמאלי אוחז בחרב המסמלת את הסמכות הממלכתית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ציריך (בגרמנית)- אתר הקנטון
- תיירות בציריך (אורכב 20.08.2014 בארכיון Wayback Machine)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Switzerland's population in 2019, נוישאטל 2020, באתר המשרד הפדרלי לסטטיסטיקה, שווייץ. (באנגלית)
| הקנטונים של שווייץ | ||
|---|---|---|
|
