פרצ'ב

פרצ'ב
**Parczew**
סמל פרצ'ב סמל פרצ'ב	דגל פרצ'ב דגל פרצ'ב
מדינה	פולין
פרובינציה	לובלין
ראש העיר	פאבל קֶדרַצקי; ‏Paweł Kędracki
תאריך ייסוד	זכויות עיר בשנת 1401
שטח	8.05 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	10,519 (31 במרץ 2021)
‑ צפיפות	1,277.1 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות	51°38′N 22°54′E / 51.633°N 22.900°E
אזור זמן	UTC+1
	http://parczew.com
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי פרצ'ב

פַּרְצֶ'ב (בפולנית: Parczew; ביידיש: פּאַרטשעוו, פארצווא, פארציווא; ברוסית: Парчев) היא עיירה בחבל לובלין, במזרח פולין. בעיר גרים כ-10,000 בני אדם (2006).

היסטוריה

פרצ'ב היא אחת מן העיירות העתיקות ביותר בחבל לובלין. ידוע כי יישוב בשם זה התקיים כבר במאה ה-12. בשנת 1401 זכתה העיירה לזכויות עיר.

יהודי העיירה

קהילה יהודית מאורגנת התקיימה בעיירה כבר למן ראשית המאה ה-16. סבו של יוסף טרומפלדור, הרב שמואל אשר היה אחד מתושבי העיר באמצע המאה ה-19 ושם גם נולד וגדל אביו של יוסף טרומפלדור, זאב וולף, עד שנחטף על ידי השלטונות הרוסיים וגויס לצבא הצאר ל-25 שנים כאחד הקנטוניסטים^[1]. לזמן מה בסוף המאה ה-19 הקים בה נתן דוד רבינוביץ מפארציווא חצר חסידית.

ערב מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית בעיר כ-5,000 נפש, אשר היוו למעלה ממחצית תושבי העיר.

בעת הכיבוש הנאצי תחמו הנאצים את הקהילה בגטו, ולאחר מכן, בספטמבר 1942, שולחו יהודי העיירה ואלפי היהודים הנוספים שהובאו לגטו שהוקם בה למחנה ההשמדה טרבלינקה, שם נרצחו. מספר קבוצות של פרטיזנים יהודים פעלו ביערות שמסביב לעיירה.

חלק מיהודי העיר שולבו ביחידת הפרטיזנים של פרצ'ב.

לאחר המלחמה הייתה פרצ'ב בין השטעטלעך (עיירות בעלות אוכלוסייה יהודית) היחידות שנעשה בהן ניסיון לכונן מחדש קהילה יהודית; בראשית שנת 1946 כבר ישבו בעיירה כ-200 יהודים. בפברואר של אותה שנה השתלטו פרטיזנים אנטי-קומוניסטים מקומיים על העיירה וביצעו בה פוגרום; שלושה יהודים הוצאו להורג, ומרבית הבתים נשדדו. בעקבות אירועים אלה עזבו היהודים רובם ככולם את העיירה בחפשם אחר מקום מושב בטוח יותר בערים גדולות יותר.

ב-1977 ראה אור הספר "פרצ'ב - ספר זיכרון לקדושי פרצ'ב והסביבה", בעריכת שלמה זוננשין (חיפה).