פיקוח מחירים
פיקוח מחירים הוא מנגנון רגולציה הקובע מחיר מרבי (ולעיתים מחיר מזערי) למוצרים ושירותים.
בשוק חופשי שמאפיין כלכלת שוק, המחירים מתייצבים בתחום שבו הביקוש וההיצע שווים.
במצבים שכאלה, כל התערבות ממשלתית במחירי השוק אינה רצויה והיא תביא לאחת משתי תוצאות לא רצויות של מחסור או לחלופין של מחירים גבוהים יותר מאלה שהיו במצב של שוק תחרותי חופשי.[1]
עם זאת, מצבים שבהם לא מתקיים מצב של שוק תחרותי חופשי אלא במקום יש מצב של תחרות מונופוליסטית, מצדיקים התערבות ממשלתית וזאת בשל המחירים הגבוהים שנקבעים בנקודת שיווי משקל בתחרות מונופוליסטית.
פעמים רבות הונהג פיקוח מחירים כחלק מחבילת צעדים רחבה יותר לייצוב משק. אף שפיקוח מחירים על מוצרים מסוימים נהוג במדינות רבות, בקרב כלכלנים רבים רווחת הדעה כי במקרה של במצב של כלכלת שוק הוא לא משיג את מטרתו, ורצוי ולהימנע ממנו.
לפיקוח מחירים שורשים במשפט העברי, כשעל המדינה חלה החובה להטיל פיקוח על "מפקיעי שערים", כפי שמדינת ישראל עושה בחוק פיקוח מחירים ושירותים.[2]
קביעת מחיר מרבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – אסדרה |
קביעת מחיר מרבי נועדה לאפשר זמינות נוחה של המוצרים שבפיקוח גם למעוטי הכנסה, למנוע הפקעת מחירים ולהאט את האינפלציה.
דיוקלטיאנוס, קיסר האימפריה הרומית, ניסה, בסוף המאה השלישית, לקבוע מחיר מרבי לכל המוצרים, אך זכה להצלחה מועטה בלבד. בתקופות מסוימות מונה האגרונומוס לפקח על המחירים בנוסף לתפקידו בפיקוח על המידות.
בטור חושן משפט, ספר ההלכה מאת רבי יעקב בן אשר מהמאה ה-14, נפסק: "ובכל המפקיע השערים, שמוכר ביוקר יותר מן הראוי, רשאין להלקותו ולעונשו כפי הראוי לו. בד"א [במה דברים אמורים], בדברים שיש בהן חיי נפש, כגון יינות, שמנים וסולת, אבל בשאר עניינים אין פוסקין להם שער אלא ירוויחו בהן מה שירצו".[3]
בשנת 1793, במהלך המהפכה הצרפתית, נחקק בצרפת חוק (loi du maximum général) הקובע מחיר מרבי לתבואה. במהלך מלחמת העולם הראשונה הונהג בארצות הברית פיקוח על מחירי המזון. במהלך מלחמת העולם השנייה הונהג פיקוח מחירים בארצות הברית ובגרמניה הנאצית.
במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 הונהג בישראל פיקוח מחירים נרחב. בינואר 1986 החלה הסרה הדרגתית של פיקוח זה, והוא חזר לרמתו בשנות ה-70 וה-80.[4] עדיין מתקיים פיקוח מחירים על מוצרי יסוד אחדים בהתאם לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996[5][6]
קביעת מחיר מזערי
[עריכת קוד מקור | עריכה]קביעת מחיר מזערי נועדה להבטיח הכנסת מינימום לספקי מוצרים ושירותים שבהם התחרות עזה. הדוגמה המובהקת לקביעת מחיר מזערי היא קביעת שכר מינימום, שהוא מחיר מזערי לשעת עבודה. אף שהנהגתו של שכר מינימום שנויה במחלוקת, הוא נהוג במדינות רבות.
בצרפת קובע החוק מחירי מינימום לספרים כדרך לעידוד הסופרים והמו"לים, ובישראל עלתה הצעת חוק דומה.[7]
על רב הונא מסופר[8] שמדי יום שישי אחר הצהריים שלח לשוק שליח, שקנה את הירקות שנותרו בידי החקלאים והשליכם לנהר. צעד זה נועד להבטיח לחקלאים מחיר מינימום לתוצרתם, על מנת שימשיכו להביאה לעיר. כמו כן, היד רמ"ה[9] הבין שהאגורנומוס שמפקח על מחירים (לדעת קרנא) הוא מפקח שנועד להבטיח שלא מוכרים בשוק מתחת למחיר מוסכם.
סעיף 28 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה מכתיב מחיר מינימום לשירותים שנותן קבלן שירות, כך שמחיר מינימום זה יכסה את כל עלויות הקבלן ויותיר בידיו רווח. דברי ההסבר להצעת החוק מלמדים שדרישה זו נועדה למנוע הפרה של זכויות העובדים על ידי הקבלן, ולהגן על קבלנים שומרי חוק מפני תחרות בלתי הוגנת.[10]
היתרונות בפיקוח מחירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיקוח מחירים יכול למנוע גביית מחירים מופרזים ופגיעה בציבור הצרכנים במקרים של שווקים עם ריכוזיות גבוהה (מונופול או קרטל).
- פיקוח מחירים שומר על גישה של אוכלוסיות חלשות למוצרי בסיס.
- בעיתות משבר, פיקוח מחירים בא להגן על הצרכנים מפני מחירים מופקעים.
החסרונות בפיקוח מחירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קביעה של מחיר נמוך גורמת לעלייה בביקוש ללא שיהיה היצע מתאים, וכך נוצר מחסור. דוגמה לכך היא המחסור בחמאה שנוצר בישראל החל משנת 2018.[11]
- קביעה של מחיר גבוה יותר משהיה נקבע במנגנון שוק יפגע ברווחת הצרכנים מכיוון שהם ישלמו עבור המוצרים יותר מכפי שהיו יכולים ללא הפיקוח. הקושי הזה קשור בעיקר ביתרון שיש ליצרנים בניהול המשא ומתן עם פקידי המדינה על המחיר המוסכם. במקרים רבים היצרנים מבקשים להכניס את מוצריהם לפיקוח כי בצורה זאת הם יודעים שהמחירים שיוכלו לגבות יהיו גבוהים יותר. בפיקוח מחירים יש חשש לקביעת מחיר "לא מתאים". אם ייקבע מחיר גבוה מדי, הצרכנים יפגעו ואם ייקבע מחיר נמוך מדי היצרנים יפגעו.[6]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החקיקה הרלוונטית באתר התמ"ת
- מתודולוגיה חדשה לפיקוח על המחירים, באתר משרד האוצר, 21 ביוני 2018
- מבקר המדינה, חוות דעת הפיקוח על מחירי המזון והפיקוח על מחירי מוצרי חלב, 12 בספטמבר 2012
- נורית רוט, לשכת עורכי הדין אישרה כללים חדשים למתן סעד משפטי למעוטי יכולת, באתר TheMarker, 21 בספטמבר 2010
- תומס סואל, פיקוח על מחירים, באתר מידה, 20 במרץ 2014
- פיקוח על מחירים, באתר "מעות"
- מחיר מופרז כניצול לרעה של כוח מונופוליסטי, פרופ' דוד גילה, כתב העת "משפטים" גיליון מ"ה שנת תשע"ו, עמ' 761-799
- אנה נודל, הפיקוח מייקר את המחירים, באתר מידה, 6 בספטמבר 2012
- טום קרגנבילד, "מחירים: מה זה בכלל? מה אפשר ללמוד מהם? ולמה אסור לגעת בהם?", באתר כלכלה קלה, 28 בדצמבר 2016
ויסות מחירים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
נתי טוקר, רוח הרפאים של פיקוח המחירים חוזרת; רוב הכלכלנים חושבים שזה רעיון גרוע, באתר TheMarker, 19 בינואר 2022
- ^ נחום רקובר "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 964–965 חוק הפיקוח על מוצרים ושירותים, באתר דעת.
- ^ חושן משפט, סימן רלא, באתר HebrewBooks
- ^ פיקוח על המחירים - מידע כללי, באתר של משרד הכלכלה
- ^ חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים - כולל חקיקת משנה, באתר של משרד הכלכלה
פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, באתר של משרד הכלכלה - ^ 1 2 מירב ארלוזורוב, פיקוח מחירים הוא לא הפתרון, באתר TheMarker, 19 באוקטובר 2014
- ^ גלי ברגר, ההצעה של ניצן הורוביץ: מחיר מינימום לספרים, באתר כלכליסט, 8 ביוני 2009
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ', עמוד ב'
- ^ פירושו על תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף פ"ט, עמוד א'
- ^ הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח-2008, ה"ח הממשלה 363 מיום 5 בפברואר 2008
- ^ מירב ארלוזורוב, המחסור בחמאה הוא תוצאה של מדיניות בולשביקית, באתר TheMarker, 13 בינואר 2020
