עשרת בני המן
 | |
| דימוי של עשרת בני המן תלויים על העץ. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית. | |
| אב |
המן האגגי  |
|---|---|
| אם |
זרש |
  | |
לפי מגילת אסתר (פרק ט פסוקים ז' עד י') עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן היו עשרה מבניו של המן האגגי וסופם היה שנהרגו בי"ג באדר ונתלו למחרת היום על העץ עליו היה תלוי אביהם (שנתלה אחד עשר חודשים קודם לכן, בניסן של השנה שקדמה[1]).
בני המן היו נכדיהם של המדתא ושל אמתלאי בת עורבתי[2]. הם היו צאצאיו של אגג מלך עמלק.
עשרת בני המן
[עריכת קוד מקור | עריכה]עשרת בני המן (כמוזכר במגילת אסתר, פרק ט') הם:
| | שם | אודות | אודות השם |
|---|---|---|---|
| 1 | פַּרְשַׁנְדָּתָא | לפי המדרש היה הגמון בקרדוניא. שלח לאביו קורה באורך 50 אמה, אותה לקח מתיבת נח. מאוחר יותר נתלה על אותה קורה[3]. | השם פרדשנדתא נמצא על חותם גליל ארמי מהתקופה האחמנית. יש הסוברים ששמו במקור הוא parshno + Dāta שפירושו: נברא למלחמה. לעומת זאת, יש הסוברים ששמו במקור הוא parshno + Data שפירושו: נתון לשאלות.[4]
יש הסוברים שהמקור לשם הוא מהמילה Parshinta, ולפי זה יהיה פירוש השם Parshinta + Dāta, היינו: נולד ססגוני או נברא על ידי הססגוני, תוארו של אחד האלים הפרסיים. פרופ' שוורץ אמר ששמו במקור הוא Parshanta + Dāta, כלומר נולד לאדם ססגוני.[4] |
| 2 | דַּלְפוֹן | עד כה פירוש שמו לא הובהר לחלוטין. באכדית דומה לו השורש דלפ (dulup; דולופ) שפירושו בעל תכונות גופניות מסוימות, ובעיקר בעל מום. יש האומרים שהיו לו נדודי שינה ויש האומרים שמקורו מהמילה הארמית דלפנא שפירושה, בעל עיניים דולפות.[5] | |
| 3 | אַסְפָּתָא | רוב החוקרים סוברים שהשם הוא קיצור של המילה: Aspa-Dāta. חלקה הראשון של המילה, Aspa, פירושו סוס. על פירוש השם אספתא הוצעו שתי הצעות: הצעה אחת היא שפירוש השם אספתא הוא פרש וההצעה השנייה סוברת שפירוש השם הוא ניתן מאת הסוס הקדוש.[6] | |
| 4 | פּוֹרָתָא | יש חוקרים הסוברים ששמו מגיע מהמילה paura-da שפירושה הנותן הרבה או החונן. חוקרים אחרים סוברים שפירוש השם הוא "ניתן על ידי המזל".[4] | |
| 5 | אֲדַלְיָא | יש הסוברים ששמו מגיע מהפרסית Âdârya שפירושו נכבד, ראוי ויש הסוברים ששמו מגיע מהמילה Adolios שפירושה הוא המערבי, הבא מן המערב.[6] | |
| 6 | אֲרִידָתָא | רוב החוקרים סוברים שחלקו הראשון של השם (ארי) הוא קשור לאלוהות או לעם הארי. יש מספר הצעות לפירוש שמו של ארידתא. המקובלות והמוסמכות ביותר הן: Harridâta שפירושו מתנת האל הארי, ari-dâta שפירושו נדיב או ariya-dâta שפירושו יוצא מגזע האריים.[6] | |
| 7 | פַּרְמַשְׁתָּא | לפי רוב החוקרים, שמו של פרמשתא נגזר מהמילה Paramesta שפירושה, הראשון במעלה.[7] | |
| 8 | אֲרִיסַי | חוקרים סוברים ששמו מגיע מהשפה ההודית ופירושו גר בין האריים.[7] | |
| 9 | אֲרִידַי | יש הסוברים שפירוש שמו של ארידי הוא "מתנת העם הארי", ואולי יש קשר בין שם זה ובין שם העיר ארוד, הנזכרת בדברי הימים של שלמנאסר השלישי. לעומת זאת, יש הסוברים ששמו במקור הוא "ariya dî ariya Dây" שזה בפרסית עתיקה "מראהו הוא של בן העם הארי".[7] | |
| 10 | וַיְזָתָא | הוצעו מספר אפשרויות לפירוש שמו. יש הסוברים ששמו הוא Vahyaz-data שפירושו מתנת הטוב, ואף נמצאה כתובת עתיקה עם שם זה. לעומת זאת, יש הסוברים שפירוש שמו הוא "בן הזקונים". המקור לטענה זאת מובא מכך שבהודית Vayo-Zata פירושו בן זקונים. עוד מה שמחזק טענה זאת זה שויזתא נכתב אחרון בבניו של המן.[5] |
במדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי המדרשים היו להמן בנים רבים נוספים. בתלמוד הובא כמה דעות בכך, יש אומרים 30 בנים, יש אומרים תשעים, ויש אומרים 208: ”וכמה 'רוב בניו'? אמר רב 'שלושים', עשרה מתו ועשרה נתלו ועשרה מחזרין על הפתחים. ורבנן אמרי אותן שמחזרין על הפתחים שבעים הויא דכתיב "שבעים בלחם נשכרו" אל תקרי 'שבעים' אלא 'שבעים'. ורמי בר אבא אמר כולן מאתים ושמונה הוו שנאמר "ורוב בניו" 'ורוב' בגימטריא מאתן וארביסר הוו (מאתיים וארבעה עשר הן) אמר רב נחמן בר יצחק "ורב" כתיב.” (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד ב').
רש"י על מגילת אסתר בשם חז"ל מפרש שאלו העשרה שנהרגו ונתלו הם אותם אלו שכתבו דברי שטנה על היהודים ועל ירושלים, כפי שכתוב בספר עזרא ד, ו.
בניו של המן נזכרו גם בפיוט מעוז צור המושר בחנוכה לאחר הדלקת הנרות:
כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה, רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ, רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ.
במגילת אסתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכתיבת וקריאת עשרת בני המן במגילה הכשרה למקרא מגילה בפורים ישנם מאפיינים מיוחדים:
- בעת קריאת המגילה, נוהגים ברוב המקומות, שהציבור קורא בעצמו את קטע המתאר את תלייתם החל מהמילים 'ואבד חמש מאות איש', עד המילה 'עשרת'[8].
- על פי התלמוד הבבלי במסכת מגילה[9], יש לקרוא בעת קריאת המגילה, את שמותיהם של עשרת בני המן, יחד עם המילה "עשרת" שאחריהם, בנשימה אחת. להורות שכולם יצאה נשמתם בפעם אחת, ולכתחילה נפסק להלכה שיש לעשות כך. יש הסוברים שמי ששכח או לא מסוגל לקרוא בנשימה אחת, יחזור ויקרא, אמנם להלכה אין צריך לחזור ובדיעבד הוא יצא ידי חובתו.
- שמות עשרת בני המן צריכים להיכתב בצורה הנקראת "אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה". דהיינו: שני טורים המסודרים אחד בצד ימין ואחד בצד שמאל. על פי הפרשנות המקובלת לגמרא, עשרת בני המן צריכים להיכתב בעמודה נפרדת, ללא טקסט לפניהם ולאחריהם. דין זה גרם לכך שבמגילות בעלות מספר שורות רב, שמות בני המן נכתבים בגופן גדול יותר, על מנת שיתפסו מקום של כמה שורות.
- בספרי המסורה מובא סימן, כי כל השמות שנגמרים בהברה "תא" (פרשנדתא, אספתא, פורתא, ארידתא, פרמשתא, ויזתא) טעמם הוא במלעיל, ואילו שאר השמות (דלפון, אדליא, אריסי, ארידי) טעמם הוא במלרע.
ביטויים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשפת היום-יום השתמרו ביטויים שונים משמותיהם של עשרת בני המן.
- דלפון - משמש ככינוי לעני מרוד.
- ויזתא - הוא כינוי לשלומיאל ולא יוצלח.
- פרשנדתא - הוא אחד מכינוייו של רש"י שמשמעותו פרשן-דתא, כלומר פרשן הדת זאת כהוקרה לפירושיו רחבי ההיקף על התנ"ך והתלמוד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על בני המן בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרקי דרבי אליעזר פרק נ
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א'
- ^ ילקוט שמעוני בשלח רמז רנ"ו.
- ^ 1 2 3 ראו אנציקלופדיה מקראית, כרך ו
- ^ 1 2 ראו אנציקלופדיה מקראית, כרך ב
- ^ 1 2 3 ראו אנציקלופדיה מקראית, כרך א
- ^ 1 2 3 אנציקלופדיה מקראית, כרך א
- ^ הסברים שונים נאמרו בטעם הדבר, הסבר מחודד נכתב על ידי רבי יוסף רוזין שמאחר שיש לקרא קטע זה בנשימה אחת, אי אפשר לצאת ידי חובה מדין שומע כעונה, לעניין זה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ז, עמוד ב'
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.