עמיצור שפירא
 | |
| עמיצור שפירא ואסתר שחמורוב במינכן 1972 | |
| לידה |
9 ביולי 1932 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| נרצח |
6 בספטמבר 1972 (בגיל 40) פירסטנפלדברוק, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מידע כללי | |
| מדינה |
ישראל |
| ספורט | |
| ענף ספורט |
אתלטיקה |
  | |
עמיצור שפירא (ה' בתמוז תרצ"ב, 9 ביולי 1932 – כ"ז באלול תשל"ב, 6 בספטמבר 1972) היה מאמן אתלטיקה וחבר משלחת ישראל באולימפיאדת מינכן (1972), מקורבנות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן שביצע ארגון הטרור "ספטמבר השחור".
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמיצור שפירא נולד ב-1932 בתל אביב ולמד בגמנסיה העברית הרצליה. בשנות ה-50 היה אצן. ב-1952 הוסמך כמורה לחינוך גופני, והחל לעבוד כמורה לחינוך גופני ברמת גן ולאחר מכן בבית הספר החקלאי מקוה ישראל. בד בבד עם התפתחותו כמאמן אתלטיקה קלה, החל לשמש כמורה לאתלטיקה קלה ולכדוריד במדרשה למורים לחינוך גופני במכון וינגייט.[1] עמיצור אימן אתלטיקה קלה באגודת הפועל תל אביב באצטדיון המכבייה הישן ונחשב לאחד המאמנים החשובים ביותר באתלטיקה הקלה הישראלית. חניכיו הגיעו להישגים רבים, והוא זכה למעמד מוערך בתחום החינוך הגופני. חניכיו הבולטים היו שלמה ניצני, מרים סידרנסקי, אילנה גרבורג, קלרה פלום, ציון חצרוני ואסתר רוט-שחמורוב, עמה נסע לאולימפיאדת מינכן כמאמנה האישי.
עמיצור החל לאמן את אסתר שחמורוב כאשר הייתה בת 14. הוא הבין שאסתר נחנה בכישרון אתלטי נדיר ובמשך שש שנים הקדיש את כל מאמציו לקדמה. מקצועיותו ויכולת האימון יוצאת הדופן שלו נשאו פרי. כבר בשנת 1970, זכתה אסתר במדליית זהב באליפות אסיה שנערכה בבנגקוק. באולימפיאדת מינכן 1972, הצלחתה של אסתר הייתה מסחררת. היא עלתה לחצי הגמר בריצת 100 מטר וריצת חצי הגמר במקצועה הראשי - 100 מטר משוכות. כאן התרחשה הטרגדיה הגדולה של עמיצור, שעמד לקטוף את פרי השקעתו הגדולה, אך נרצח על ידי מחבלים פלסטינים ולא זכה לצפות בהצלחתו יוצאת הדופן באתלטיקה הישראלית.
עמיצור ליווה את נבחרות ישראל כמאמן לאומי במפעלים ותחרויות בינלאומיות רבות וכמאמן אולימפי באולימפיאדת טוקיו 1964. שימש זמן רב רכז האתלטיקה הקלה בבית הספר למאמנים במכון וינגייט ובמסגרתו הכשיר מאמנים רבים בתחום זה. בשנת 1974 התפרסם הספר "אתלטיקה קלה בבית הספר - פרקים מעיזבונו של מורה מאמן". זהו ספר הדרכה מפורט על הוראת אתלטיקה קלה בבתי ספר, שהתבסס על עזבונו הספרותי מקצועי של עמיצור, שתכנן לכתוב ספר מקיף בנושא זה. את הספר ערך עמנואל גיל שהסתייע בכתב היד של עמיצור ובחומר רב שהובא על ידי תלמידיו ונמסר לעורך בידי חניכתו בתיה פוקס (לזניק). בסיוע אשתו יצא הספר לאור לאחר מותו וגם כיום משמש חומר עזר חשוב למורים לחינוך גופני.[2]
שפירא השאיר אחריו אישה, שושנה, וארבעה ילדים (שניים מנישואים קודמים). הוא נטמן בבית העלמין קריית שאול.[3]
המכללה האקדמית בווינגייט עורכת מאז מותו מדי שנה את "מרוץ עמיצור" לזכרו, בו משתתפים תלמידים, סטודנטים וקבוצות אתלטיקה מרחבי הארץ.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמיצור שפירא, באתר olympedia.org
- דף לזכר עמיצור שפירא, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- מורה לחיים - עמיצור שפירא, סרט תעודה באתר רשות השידור, 2014
- עמיצור שפירא, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמיצור שפירא, באתר one
- ^ אתלטיקה קלה בבית-הספר: פרקים מעזבונו של מורה-מאמן, 1976, באתר סימניה
- ^ עמיצור שפירא באתר GRAVEZ
- ^ כל הפוסטים במירוץ עמיצור, באתר המכללה האקדמית בווינגייט
מירה-בל גזית, וינגייט: זוכרים את עמיצור שפירא, באתר מגפון, 4 בדצמבר 2014
| בקרת זהויות |
|
|---|