לדלג לתוכן

סטודנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטודנט לומד לקראת מבחן
סטודנטים בשיעור אלגברה ליניארית, באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה

סטודנט הוא תלמיד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה.

התוצר של לימודי הסטודנט נקרא הישגים אקדמיים[1].

התנהגות וניהול עצמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטודנטים לומדים לקראת בחינה, לאוניד פסטרנק.

במהלך שנות הלימוד עוברת בהדרגה האחריות על תהליך הלמידה מהמורים וההורים אל הלומד עצמו, כך שבאקדמיה מצופה ממנו להתנהל באופן עצמאי[2].

השפעת הסטודנטים בחברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטודנטיות באוקספורד מחזור 1907

במקרים רבים מהווים סטודנטים גורם משמעותי בפוליטיקה, כיוון שהם מהווים כוח אידאולוגי ובעל דעות מוצקות, שיכול לפעול ללא מגבלות רבות של משפחה או פרנסה. לדוגמה: המרד בהונגריה בשנת 1956 החל בעקבות מחאות לא-אלימות של סטודנטים שדוכאו.

אגודות הסטודנטים הן מסגרות פעילות מקובלות לאקטיביזם סטודנטיאלי ובדרך כלל מרכזות חלק מהפעילות החברתית והקהילתית של הסטודנטים. חלק מהאגודות הסטודנטים מפיקות מגזינים שונים המיועדים לסטודנטים, לדוגמה פי האתון, צ'ופציק, ותזה.

בישראל פועלים תאי סטודנטים בחלק מהקמפוסים, כדי לקדם מגוון רחב של דעות ופעולות. חלקם פועלים תחת מטרייה מפלגתית לדוגמה: הדור החדש, תא אופק, תא כתום, מרצ סטודנטים, שינוי בקמפוס, רוח חדשה, או תל"ם וחלקם באמצעות גיבוי של אגודות הסטודנטים למשל: קואליציית הסטודנטים וגופים עצמאיים כדוגמת מגמה ירוקה, תג מאיר ונאמני תורה ועבודה.

שומע חופשי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שומע חופשי הוא תלמיד שלא מן המניין במוסד להשכלה גבוהה.

שומע חופשי אינו זכאי לקבלת תואר אקדמי על לימודיו, אך הוא משתתף במספר קורסים אקדמיים, אשר לא נכללים לבסוף לכדי תואר. מדובר בדרך כלל באנשים שיש להם עניין מיוחד במספר קורסים מצומצם, ואינם מעוניינים בהשכלה אקדמית מלאה. לרוב, בניגוד לסטודנטים מן המניין, שומעים חופשיים אינם נבחנים על הידע שצברו במהלך הקורס.

חוק זכויות הסטודנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חוק זכויות הסטודנט

בישראל עוסק חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007, בהסדרת זכויותיהם של הסטודנטים. החוק קובע: "לכל אזרח ישראלי או תושב ישראל הזכות לשוויון הזדמנויות בקבלה ללימודים במוסד לצורך רכישת השכלה גבוהה והשכלה על תיכונית, בכפוף להוראות חוק זה".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.
  2. ^ Eunju Lee, (2005). The Relationship of Motivation and Flow Experience to Academic Procrastination in University Students. The Journal of Genetic Psychology: Research and Theory on Human Development, 166:1, 5–15.