לדלג לתוכן

סדר קדשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סדר קודשים)
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים.
מעצבת הבול: דנה זדה

סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה. עניינו העיקרי של הסדר הוא עבודת הקרבנות בבית המקדש ומוספים בו עניינים נוספים המתקשרים לנושא זה.

בתלמוד[1] נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..."[2] על שישה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר קודשים היא "חָכְמַת", כנראה מפני שההלכות שבו מורכבות ומחכימות יותר מהלכות אחרות.

המסכתות שבסדר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדר כולל את אחת עשרה המסכתות הבאות:

על הסיבה לסידור זה כותב הרמב"ם[3], שרבי יהודה הנשיא התחיל את סדר קדשים דווקא ממסכתות זבחים ומנחות כפי שבתורה דינים אלו הם הפותחים את ספר ויקרא. לאחר מכן סודרו דיני שחיטה המופיעים במסכת חולין, משום שבתורה מופיעים דיני שחיטה – "רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר..[4]." – לאחר הפסוק "והיה המקום אשר יבחר... שמה תביאו... עולותיכם וזבחיכם..[5].". לאחר מכן מופיעה מסכת בכורות, כי בפסוקים שלאחר מכן כתוב – "לא תוכל לאכול בשעריך... ובכורות בקרך וצאנך[6]", ומשום שהתחיל לדבר על קדושות, סידר את מסכת ערכין שגם מדברת על קדושה. מסכת תמורה מופיעה אחרי מסכת ערכין – כפי סידורן בתורה[7]. לאחר שדובר על כל הדינים הבסיסיים, הובאו עונשיהם במסכת כריתות ומסכת מעילה – שחומרתה פחותה. מסכתות תמיד ומידות הובאו לקראת הסוף משום ששתיהן עוסקות בתיאור מה שהיה בבית המקדש וצורתו ובסוף הובאה מסכת קינים העוסקת בעיקר בדיני תערובות בין קורבנות, שהוא עניין פחות בחשיבותו משום שאלו מקרים נדירים.

הסדר מחוץ למשנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמוד בבלי לסדר קדשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שעל סדר קדשים התחבר תלמוד בבלי (בשונה מסדר טהרות), עוד בתקופת האמוראים העיסוק בו לא היה נפוץ[8]. על פי פירוש רש"י לתלמוד, סדר קדשים נחשב בזמן התלמוד לסדר קשה ועמוק[9]. גם בתקופת הראשונים לא עסקו כמעט בסדר זה ועד לעת החדשה כמעט ולא עסקו בסדר זה בישיבות הגולה, מלבד במסכת חולין העוסקת בענייני שחיטה, בשר בחלב ותערובות הנוגעים לזמן הזה. כתוצאה מכך, מלבד על מסכת חולין, רוב פרשני התלמוד לא כתבו את פירושיהם על סדר זה (לעומת פרשני המשנה שכתבו את פירושיהם)[10]. בנוסף, אין על סדר זה את ספרי הפסק של הראשונים כמו הרי"ף והרא"ש, שחוברו רק על מצוות הנוהגות בזמן הזה[11]. ה"חפץ חיים" בהקדמתו לספרו ליקוטי הלכות, מעלה שתי השערות בנידון. השערה אחת גורסת שטרם הופעת הדפוס, הפצת כתבי היד נעשתה על ידי העתקה ידנית, מה שגרם לתפוצה מצומצמת של הכתבים, ולכן העדיפו הראשונים לכתוב על נושאים הנוגעים לזמן הזה. השערה שנייה היא שאכן נכתבו פירושים על מסכתות אלו, אך הם אבדו, וייתכן שימצאו בבוא היום, כפי שנמצאו חידושי הרשב"א על מסכת מנחות[12]. הראשונים היחידים שקיימים כיום בצורה מסודרת על סדר קדשים הם: רש"י, תוספות, רבנו גרשום, תוספות רי"ד ושיטה מקובצת[13]. בנוסף לכך, הרמב"ם פסק בספרו היד החזקה גם את הלכות סדר קדשים, ופרשני הרמב"ם עסקו גם בחלק זה.

בנוסף, דפוס שונצינו, אשר היווה את הבסיס למהדורות התלמוד ונציה ואחריה וילנה המצויה כיום, לא הדפיס את התלמוד בבלי על סדר קדשים. דפוס שונצינו התבלט בנוסח המוגה והמובן של התלמוד, ומשכך הדפוסים המצויים כיום מלאים חילופי גרסאות וטקסט קשה להבנה.

גם רוב האחרונים אשר פירושיהם נדפסו בדפוסי התלמוד המצויים, כהמהרש"ל, מהרש"א[14], מהר"ם ומהר"ם שיף[15], לא כתבו את פירושם והגהותיהם על סדר קדשים. בין האחרונים אשר פירושיהם נדפסו בדפוסי התלמוד המצויים: לבוש, רש"ש, יעב"ץ, ברוך טעם, מצפה איתן, הרב אלעזר משה הורוביץ, חשק שלמה, מלוא הרועים, דברי נחמיה ועוד. גם רוב האחרונים אשר כתבו על חלקים נרחבים מהתלמוד, לא כתבו על סדר קדשים. מבין הספרים שחוברו על מרבית הש"ס יש על סדר קדשים את הספר חידושי רבי עקיבא איגר, חזון איש, ומהדור האחרון קהלות יעקב, איילת השחר ומנחת יהודה.

בעת החדשה פעל רבי ישראל מאיר הכהן, ה"חפץ חיים", ללמוד את סדר קדשים והלכות בית המקדש, במטרה להתכונן לגאולה, לאחר שראה את הפוגרומים באימפריה הרוסית כחבלי משיח. הוא חיבר ספר בשם "תורה אור" על חיזוק לימוד ענייני קדשים ופתח כולל אברכים ללימוד קדשים. רבי ישראל מאיר הכהן חיבר את הספר "ליקוטי הלכות", חיבור הלכתי על סדר התלמוד, במתכונת החיבור הלכות רב אלפס. בנוסף הוא הדפיס את התורת כהנים (מדרש הלכה על חומש ויקרא) עם פירוש הגר"א ופירוש שלו, וכן את הספר "אספת זקנים" (מספר חיבורים נדירים של גדולי האחרונים על סדר קדשים)[16]. בנוסף, הייתה עדנה לסדר קדשים, בכך שבישיבות בריסק עוסקים רק בסדר קדשים (או שאר מסכתות העוסקות בקדשים). כתוצאה מכך התרבה העיסוק במסכתות אלו, והתחברו ספרים רבים על סדר זה.

בין הספרים הבולטים המיוחדים לסדר קדשים – "ברכת הזבח" למהראש"ק, "צאן קדשים" לרבי אברהם חיים שור, "פנים מאירות" לרבי מאיר אייזינשטאט, "חק נתן" לרבי נתן בורגיל (ארבעת האחרונים נדפסו ב"אספת זקנים"), "קרן אורה" לרבי יצחק מקרלין, "שפת אמת" לרבי יהודה אריה לייב אלתר מגור, "מקדש דוד" לרבי דוד רפפורט וספר "עולת שלמה" לרבי שלמה זלמן ליפשיץ מהורודנה.

בין הספרים הבולטים בתקופה האחרונה: "כנסת הראשונים" – ליקוט ראשונים משאר חלקי התלמוד בבלי, העוסקים בענייני קדשים, הוציא הרב מרדכי אילן. "חידושי רבנו הגרי"ז הלוי" ("סטענסיל") שיעוריו של הרב מבריסק לקבוצת תלמידיו על מסכתות קדשים. ספר זה נחשב לנכס צאן ברזל בין הלומדים בסגנון הישיבתי, בהיותו הספר הראשון בסגנון הלימוד הישיבתי על מסכתות אלו. כמו כן נפוצים ספרי השיעורים על סדר קדשים ממספר ראשי ישיבות כמו רבי ברוך דב פוברסקי, הרב יחיאל מיכל פיינשטיין[17], רבי יושע בער סולובייצ'יק, רבי משולם דוד סולובייצ'יק, הרב אברהם נח גרבוז ("מנחת אברהם") והרב שלמה כץ ("נפש טובה"). כמו כן מופיעים חידושים על סדר קדשים בספרי ראשי הישיבות שיעורי ר' אריה לייב, משנת ר' אהרן, אשר לשלמה וברכת מרדכי.

מיקום סדר קדשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר קדשים ממוקם אחרי סדר נזיקין. הסיבה לכך היא מפני שארבעת הסדרים הראשונים של המשנה מדברים על דינים המופיעים בספר שמות ואילו הדינים המופיעים בסדר זה נמצאים רק בספר ויקרא[18].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא' עמוד א'
  2. ^ ספר ישעיהו פרק לג' פסוק ו'
  3. ^ בהקדמה לפירוש המשנה.
  4. ^ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק ט"ו.
  5. ^ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק י"א.
  6. ^ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק י"ז.
  7. ^ ספר ויקרא פרק כז'.
  8. ^ ראו בבא מציעא קט, ב, "כי מטית לשחיטת קדשים", ובשיטה מקובצת שם (אתר היברובוקס).
  9. ^ ראו בבא מציעא שם בפירוש רש"י, וכן בפירוש רש"י עירובין דף נג עמוד ב, ד"ה מסכתא.
  10. ^ ראו בהסכמת החוזה מלובלין לספרים "ברכת הזבח" ו"צאן קדשים".
  11. ^ יוצאות מן הכלל מספר סוגיות במסכת מנחות העוסקות במצוות ציצית ועוד, וכן פסקי הרא"ש על מסכת בכורות והלכות בכורות לרמב"ן עם פירוש המהרי"ט אלגאזי.
  12. ^ ניתן למצוא סימוכין להשערות אלו, מכך שהריטב"א מזכיר במספר מקומות (בהם, יומא עז, ב) את חידושיו למסכת זבחים.
  13. ^ בנוסף ישנם את פירוש הראב"ד על מסכת תמיד, שיטה לא נודע למי על מסכת מעילה (הועתק על ידי רבי בצלאל אשכנזי), ופירושי ראשונים על מסכת קינים.
  14. ^ המהרש"א הגיה חלק ממסכת ממנחות וכתב חידושים על מסכת בכורות. כמו כן כתב את חלק "חידושי אגדות".
  15. ^ נמצאו מספר דפי חידושים והגהות על מסכת זבחים.
  16. ^ ראו בספרו של בנו, אתר היברובוקס.
  17. ^ יצאו בשתי הוצאות, חידושי רבינו הגרי"מ ושיעורי רבנו יחיאל מיכל.
  18. ^ רמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה