נפתלי טרופ
 | |
| לידה |
אפריל 1871 גרודנו, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
24 בספטמבר 1928 (בגיל 57) ראדין, בלארוס |
| כינוי | הגרנ"ט |
| מדינה |
בלארוס |
| תקופת הפעילות |
? – 24 בספטמבר 1928 |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
| צאצאים | |
  | |
הרב נפתלי צבי טרופ (ביידיש: נפתלי טראפּ, בכינויו המקוצר: הגרנ"ט; י"ג בניסן תרל"א, אפריל 1871 - ג' בתשרי תרפ"ט, 24 בספטמבר 1928) היה מחשובי ראשי הישיבות באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה. הרב טרופ היה ממפתחיה של שיטת הלימוד הידועה כשיטת בריסק, ושיעוריו וחידושיו הנלמדים עד היום בכל הישיבות בעולם, הם מאושיותיה של שיטת הלימוד הישיבתית. הגרנ"ט נודע בעמקנותו שבין היתר התבטאה בחקירותיו התלמודיות הייחודיות, לצד יראת שמים ומוסריות בולטת.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בי"ג בניסן, ה'תרל"א (1871), לר' משה ולנעשה, בעיר גרודנא שבאימפריה הרוסית (בלארוס של ימינו). בשנות ילדותו למד תורה מאביו, ובגיל 15 נשלח ללמוד בישיבת קלם, שבראשה עמד רבי שמחה זיסל זיו, הידוע בכינויו "הסבא מקלם". לאחר שנתיים עבר ללמוד בישיבת טלז, ולמד רבות מראש הישיבה רבי אליעזר גורדון. לאחר כשנתיים נוספות עבר לישיבת סלובודקה, שבראשה עמד רבי נתן צבי פינקל - "הסבא מסלובודקה". בעת ההיא שימש כר"מ בישיבה רבי יעקב יצחק רבינוביץ (ידוע בשם ר' איצל'ה מפוניבז'), שהיה גאון בלימודי התלמוד, ור' נפתלי קיבל ממנו דרכי לימוד ועיון.
בהיותו כבן 22, התארס עם בתו של ראש הישיבה (הרב פינקל), אך חודשים ספורים לאחר מכן היא חלתה ומתה, עוד לפני שהספיקו להינשא. לאחר כשנתיים שוב התארס ונישא, לפעשא לאה - בתו של העסקן החרדי ר' אליעזר יעקב חווס. לאחר נישואיו חזר לקלם, ועסק שם בתורה ובעבודה מוסרית בדרכה של תנועת המוסר.
לאחר כארבע שנים, התמנה למשרת ראש ישיבת "אור החיים" שבסלובודקה. שם החלה להתגלות ייחודיותו במסירת השיעורים וביצירת קשר חם ואישי עם תלמידיו.
בגיל 33 שנים, בי"א בניסן תרס"ד (1904), הוצעה לו משרת ראש ישיבת ראדין, הישיבה שהקים וניהל החפץ חיים. תפקידו זה הוא שפרסם את שמו של ר' נפתלי ברחבי העולם התורני, ובישיבה זו מסר את שיעוריו שהודפסו לאחר שנים והתפרסמו ברחבי עולם הישיבות.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גלתה ישיבת ראדין לסנובסק. ר' נפתלי ומשפחתו הצטרפו לישיבה בנדודיה וחלקו עמה את תקופת המלחמה ופגעיה. בזמן המלחמה נפגע ר' נפתלי מרסיסי פגז שנורה לאזור הישיבה. מיד לאחר סיומה של המלחמה נפטרה אשתו, בחודש ניסן ה'תר"פ. הצרות הללו השפיעו לרעה על בריאותו של ר' נפתלי והיא התערערה מאוד. בשנת ה'תרפ"ה חזרה הישיבה לראדין, אך גם שם לא חזר רבי נפתלי טרופ לאיתנו, ובג' בתשרי תרפ"ט (24 בספטמבר 1928) נפטר ונקבר בראדין.
כחניך מובהק של תנועת המוסר, התבלט הגרנ"ט במידות טובות ובמעשי חסד מרובים, ביראת שמים ובתפילות שנאמרו בכוונה ובהתלהבות.
שיטת לימודו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיטת לימודו התמקד בהבנת סוגיות התלמוד מתוכן עצמן, ללא הכרח בהשוואתן לסוגיות אחרות העוסקות בנושאים מקבילים. שיטה זו נחשבת מקבילה לשיטת בריסק, אותה פיתח ושכלל רבי חיים מבריסק. דוגמה לחקירה בעלת משמעות הלכתית שהמציא ר' נפתלי: לפי ההלכה, אשה שנדרה נדר, ביד בעלה הרשות להפר אותו או להחליט שברצונו שיתקיים הנדר. חקר הגרנ"ט, האם כאשר אומר הבעל לאשתו שהוא מקיים את נדרה, יש לו בכך שותפות בעצם הנדר, ונחשב שחלק מהנדר מתייחס גם אליו, או שמא אין לבעל כל חלק בנדר, וכאשר הוא מקיים אותו, אין בכך אלא "מניעת ביטולו" של הנדר, אך כל חלותו היא מכח האשה בלבד. כאמור, בשני צדדים אלו תלויה הבנת סוגיא במסכת כתובות.
למרות כשרונותיו הברוכים, עמל קשות על חידושי תורתו, ונהג לבדוק אותם ולבחון אותם שוב ושוב כדי להבטיח שהם נכונים ומדויקים בתכלית. לעיתים קרובות נתקף בכאב ראש חזק עקב התאמצותו בעיון בתלמוד. הוא נהג לכרוך מטפחת רטובה סביב ראשו כדי להקל על כאביו, והמשיך להתעמק בסוגיה שלמד.
במקביל ללימוד התלמוד וההלכה, עסק רבות גם בתחומי המקרא והאגדה. גם בתחומים אלו חידש חידושים רבים, ונהג למסור שיחות בנושאים אלו בלילות שבת.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשתו של ר' נפתלי, פעשא (פסיה) לאה, חלתה במחלת טיפוס ונפטרה בשנת תר"פ (1920).
- בנו הבכור הרב אברהם חיים טרופ, נישא לאסתר, בת הרב יעקב משה ספיר. שימש כראש ישיבה בראדין עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא היגר לארצות הברית, שם הוא מונה לראש ישיבת חפץ חיים; אחר כך הוא שימש כראש ישיבת קרלין-סטולין. הוא עלה לישראל בשנת תשל"ח (1978), שנה לפני פטירתו. חתנו הוא הרב אלתר חנוך העניך ליבוביץ, ראש ישיבת חפץ חיים בארצות הברית.
- בנו השני הרב ראובן טרופ, עלה לארץ ישראל כחלק מחבורת תלמידי ישיבת סלובודקה שיסדו את ישיבת כנסת ישראל בחברון. אחר כך שימש כראש ישיבת היישוב החדש בתל אביב שהוקמה על ידי הרב משה אביגדור עמיאל. נפטר בה'תשי"ג.
- בתו הגדולה טויבה, התחתנה עם ר' יהושע אייזיק (יצחק) קמנצקי, "אייזיק קוברינר", מחשובי תלמידי ישיבת ראדין ולימים רבה של נובידבור. כל המשפחה נהרגה על ידי הנאצים.
- בתו השנייה, פייגא אטיל, התחתנה עם הרב ברוך יוסף פייבלזון, שהתמנה לאחר פטירת חמיו לר"מ בישיבה.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חידושיו על התלמוד הבבלי בסדרים נשים ונזיקין נדפסו בספר חידושי הגרנ"ט, שנחשב לאחד מחיבורי היסוד בעולם הישיבות. הספר מבוסס בעיקרו על שיטת בריסק.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהרן סורסקי, מרביצי תורה ומוסר, כרך שני, ע' ט-כח, ארץ-ישראל תשל"ו.
- מאמר "הנותן אמרי שפר", לרב מנחם מנדל גרליץ בתחילת "חידושי הגרנ"ט", הוצאת "אורייתא-אדרת", ירושלים ה'תשמ"ט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה צינוביץ, הגאון ר' נפתלי מראדין, הצופה, 19 ביוני 1959
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' נפתלי צבי טראפ זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 60, באתר היברובוקס
- 'טרופ, ר' נפתלי־צבי ב"ר משה', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 53 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1251).
- דוד זריז (זריצקי), ישיבת ראדין ורבי נפתלי טרופ, באתר "דעת"
- ר' נפתלי טרופ ומקום קבורתו באתר "MyTzadik".
נפתלי טרופ (1871-1929), דף שער בספרייה הלאומית
| בקרת זהויות |
|
|---|