לדלג לתוכן

נחף

נחף
שם בערבית نحف
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה מוחמד זורי
גובה ממוצע[1] ‎317 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 13,935 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 148
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.01 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 2,311 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 98
תחום שיפוט[4] 6,030 דונם
    - דירוג ארצי[2] 180
32°56′06″N 35°19′02″E / 32.9348677088505°N 35.3171422073921°E / 32.9348677088505; 35.3171422073921
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 223
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3794
    - דירוג ארצי[2] 185
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.8%
גילאי 5 - 9 10.1%
גילאי 10 - 14 9.5%
גילאי 15 - 19 10.7%
גילאי 20 - 29 18.6%
גילאי 30 - 44 19.7%
גילאי 45 - 59 14.4%
גילאי 60 - 64 2.7%
גילאי 65 ומעלה 4.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 5
תלמידים 3,463
 –  יסודי 1,628
 –  על-יסודי 1,835
מספר כיתות 147
ממוצע תלמידים לכיתה 25.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל נחף נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

נַחְףערבית: نحف) היא מועצה מקומית בצפון בישראל, בבקעת בית כרם (בקעת שגור) סמוך ומצפון לכרמיאל בלב הגליל. במקום הייתה התיישבות בלתי רציפה החל מתקופת הברונזה. הכפר הנוכחי הוקם במאה ה-15 והוא הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1968. בשנת 1961 הופקעו חלק מאדמות הכפר לצורך הקמת העיר כרמיאל[6].

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בנחף 13,935 תושבים (מקום 148 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 77.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,495 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[7]

מקור השם אינו חד-משמעי:

  • "נחיף" בערבית, משמעותו: "רזה", "קטן"
  • "לחף", משמעותו: מדרון ההר. במשך הזמן נשתנה השם.

במהלך המרד הערבי הגדול יצאו מהכפר פעולות חבלה רבות[8] ועל הכפר הוטלו מספר פעמים קנסות. בנובמבר 1937 הוטל על הכפר לממן הצבת ארבעה שוטרים, בגלל ניתוק קווי טלפון[9]. בדצמבר 1937 נכנס כוח של הצבא הבריטי לכפר ותפס בו מספר בתים[10]. באפריל 1938 פוצץ הצבא מספר בתים בכפר[11]. בספטמבר ובאוקטובר 1938 הוטלו קנסות על הכפר בגלל פגיעה בתחבורה בכביש עכו–צפת[12][13].

באוקטובר 1959 נחנך כביש גישה לנחף[14]. בשנת 1962 התגוררו בנחף כ-1,800 תושבים והכפר התפתח במידה רבה. בכפר היה בית ספר יסודי עד כיתה ח' ומועדון נשים שבו למדו הנשים עברית ומלאכות שונות[8]. לצד בקתות הטיט הישנות נבנו אז בתים חדשים מאבן[15]. בניית מכון מים לכפר התעכבה בגלל שבעלי הקרקע סירבו למכור אותה לצורך הקמת בית השאיבה[16]. באוגוסט 1968 הוקמה מועצה מקומית לכפר, בעת שמספר תושביו היה כ-3,000[17].

בין השנים 2018–2024 היה עבד אל-באסט קיס ראש המועצה המקומית. בשנת 2024 זכה בבחירות מוחמד זורי, ששימש לפני-כן כסגן ראש המועצה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ דן הורביץ, ועדת הכספים אישרה הפקעות, דבר, 30 באוקטובר 1962
    שמואל שגב, נוטרי האיבה בכרמיאל, מעריב, 8 בפברואר 1963
  7. ^ פרופיל נחף באתר הלמ"ס
  8. ^ 1 2 עמנואל הראובני, תגובות על מאמר כפר נחף, הַבֹּקֶר, 20 ביוני 1962
  9. ^ עונשין וקנסות, הארץ, 16 בנובמבר 1937
  10. ^ פעולות הצבא בכפרי הצפון, דבר, 21 בדצמבר 1937
  11. ^ פיצוץ בתים בצפון, הצופה, 10 באפריל 1938
  12. ^ קנסות על 13 כפרים ערביים, הצופה, 1 בספטמבר 1938
  13. ^ פעולות עונשין נגד כפרים מתפרעים, הַבֹּקֶר, 26 באוקטובר 1938
  14. ^ נחנכו כבישי גישה לכפרי המיעוטים בגליל, דבר, 28 באוקטובר 1959
  15. ^ עמנואל הראובני, הכפר נחף - בית ספר לשנאת ישראל, הַבֹּקֶר, 1 ביוני 1962
  16. ^ מונעים הקמת מכון מים בכפר נחף, הארץ, 14 באוקטובר 1963
  17. ^ מועצה מקומית הוקמה בכפר נחף, דבר, 9 באוגוסט 1968