לדלג לתוכן

מרקוס באבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרקוס באבל
Markus Babbel
מידע אישי
לידה 8 בספטמבר 1972 (בן 52)
מינכן שבגרמניה המערבית
גובה 1.91 מטר
עמדה בלם, מגן ימני
מועדוני נוער
19791981
19811991
גילשינג-ארגלסריד
באיירן מינכן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19911992
19921994
19942000
20002004
20032004
20042007
באיירן מינכן
המבורג
באיירן מינכן
ליברפול
בלקברן רוברס
שטוטגרט
12 (0)
60 (1)
170 (9)
42 (3)
25 (3)
46 (2)
נבחרת לאומית כשחקן
19952000 נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה 51 (1)
קבוצות כמאמן
20072008
20082009
20102011
2012
20142018
2018 -
שטוטגרט (עוזר מאמן)
שטוטגרט
הרטה ברלין
הופנהיים
לוצרן
וסטרן סידני וונדררס
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

מרקוס באבלגרמנית: Markus Babbel, נולד ב-8 בספטמבר 1972 במינכן שבגרמניה המערבית) הוא כדורגלן עבר גרמני, ומאמן קבוצת וסטרן סידני וונדררס בהווה. באבל שיחק בבונדסליגה ובפרמייר ליג בעיקר בתפקיד המגן הימני, וזוהה בעיקר עם באיירן מינכן. באבל ערך 51 הופעות במדי נבחרת גרמניה, וזכה עמה ביורו 1996.

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיירן מינכן, המבורג והחזרה לבאיירן מינכן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באבל החל את הקריירה בקבוצת הילדים של גילשינג-ארגלסריד, ובגיל 9 עבר לבאיירן מינכן, בה שיחק עשר שנים בקבוצות הילדים והנוער. בשנת 1981, בגיל 19, עלה באבל לבוגרים של באיירן מינכן, שם מיעט לשחק. בסוף עונת 1992 עבר באבל להמבורג שם שיחק שתי עונות, צבר 60 הופעות וכבש שער אחד. בתום תקופתו בהמבורג, חזר באבל לבאיירן מינכן. באבל שיחק שש עונות בקבוצה הבווארית, זכה עמה בגביע אופ"א בשנת 1996 לאחר ניצחון במפגש כפול בגמר מול בורדו, ונטל חלק בגמר ליגת האלופות 1999, בו הפסידה באיירן מינכן למנצ'סטר יונייטד בשני שערים בתוספת הזמן. לאחר 170 הופעות בקבוצה, 9 שערים, זכייה בשלוש אליפויות, שני גביעים מקומיים, שלושה גביעי ליגה וגביע אופ"א אחד, חתם באבל בליברפול, לאחר שדחה התעניינות ממספר קבוצות אחרות.

באבל תפס מקום חשוב בליברפול של המאמן ז'ראר הויה, והיה חלק מהקבוצה שזכתה בגביע אופ"א בשנת 2001, לאחר ניצחון 5-4 במשחק הגמר על דפורטיבו אלאבס. לבאבל זו הייתה זכייה שנייה בגביע אופ"א, לאחר שכבר עשה זאת עם באיירן מינכן בשנת 1996. עם ליברפול זכה בנוסף בטורניר מגן הקהילה, בגביע ה-FA, בגביע הסופר-קאפ האירופי ובגביע הליגה האנגלית.

בעונת 2002/2003, באבל היה מושבת למשך שנה שלמה ממשחק פעיל לאחר שלקה בתסמונת גייאן-בארה, הפוגעת פגיעה חריפה במערכת העצבים.

בלקברן רוברס ושטוטגרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף עונת 2003 הושאל באבל לתקופה של שנה לבלקברן רוברס, לאחר שהחלים מהמחלה. עם תום תקופת ההשאלה, עבר באבל בהעברה חופשית לשטוטגרט, בה פרש ממשחק פעיל בתום עונת 2007, לאחר זכייה באליפות הבונדסליגה.

נבחרת גרמניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבאבל 51 הופעות במדי נבחרת גרמניה, ושער אחד. באבל היה חלק מהנבחרת שזכתה ביורו 1996. באבל ייצג את גרמניה גם במונדיאל 1998 ויורו 2000.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרישתו של באבל ממשחק פעיל, מונה לעוזר מאמן שטוטגרט. בנובמבר 2008, לאחר ששטוטגרט פתחה רע את העונה, מונה באבל למאמן הראשי, והצליח להצעיד את הקבוצה למקום השלישי בטבלה בתום העונה ולהבטיח לה מקום בליגת האלופות, עובדה שהקנתה לו חוזה חדש עד 2011. עם זאת, פוטר באבל בדצמבר 2009, לאחר פתיחת עונה רעה של שטוטגרט, שנמצאה במקום ה-16 בטבלה.

הרטה ברלין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2010 חתם באבל בהרטה ברלין שהציבה לעצמה מטרה לחזור אל הבונדסליגה, לאחר שנשרה בעונה הקודמת. באבל הצליח במשימתו והחזיר את הרטה ברלין לבונדסליגה כבר בעונתו הראשונה. בדצמבר 2011, פוטר מהקבוצה.

בפברואר 2012 חתם באבל בהופנהיים, ופוטר בדצמבר 2012 לאחר תוצאות גרועות והימצאות במקום ה-16 בטבלה.

באבל מונה כמאמן לוצרן באוקטובר 2014, לאחר פיטוריו של קרלוס ברנגר, שפתח את העונה עם רצף ארוך של משחקים ללא ניצחון. את עונת 2014/15 סיים באבל במקום החמישי, ואת עונת 2015/16 סיים במקום השלישי בליגת העל השווייצרית. בעונת 2016/17 סיים באבל עם לוצרן במקום החמישי. בינואר 2018 פוטר באבל מלוצרן לאחר פתיחת עונה חלשה.

תארים כשחקן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם באיירן מינכן:

עם ליברפול:

עם שטוטגרט:

עם נבחרת גרמניה:

תארים כמאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הרטה ברלין:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרקוס באבל בוויקישיתוף


נבחרת גרמניהאלופת אירופה 1996 (תואר שלישי)

1 קפקה • 2 רויטר • 3 בודה • 4 פרוינד • 5 הלמר • 6 זאמר • 7 מולר • 8 שול • 9 בוביץ' • 10 הסלר • 11 קונץ • 12 קאן • 13 באסלר • 14 באבל • 15 קולר • 16 שניידר • 17 ציגה • 18 קלינסמן • 19 שטרונץ • 20 בירהוף • 21 איילטס • 22 רק • 23 טוט • מאמן: פוגטס

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניהמונדיאל 1998

1 קפקה • 2 ורנס • 3 היינריך • 4 קולר • 5 הלמר • 6 תון • 7 מולר • 8 מתאוס • 9 קירסטן • 10 הסלר • 11 מארשל • 12 קאן • 13 ירמיס • 14 באבל • 15 פרוינד • 16 האמאן • 17 ציגה • 18 קלינסמן • 19 רויטר • 20 בירהוף • 21 טרנאט • 22 להמן • מאמן: פוגטס

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניהיורו 2000

1 קאן • 2 באבל • 3 רהמר • 4 לינקה • 5 בודה • 6 נובוטני • 7 שול • 8 הסלר • 9 קירסטן • 10 מתאוס • 11 רינק • 12 להמן • 13 באלאק • 14 האמאן • 15 ווש • 16 ירמיס • 17 ציגה • 18 דייסלר • 19 יאנקר • 20 בירהוף • 21 ראמלו • 22 בוט • מאמן: ריבק

גרמניהגרמניה