לדלג לתוכן

מרים רוטשילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרים לואיזה רוטשילד
Miriam Louisa Rothschild
לידה 5 באוגוסט 1908
Ashton, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 2005 (בגיל 96)
אונדל, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי זואולוגיה, אנטומולוגיה ובוטניקה
מקום מגורים בריטניה
מקום לימודים
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית
  • Fellow of the Royal Entomological Society
  • עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • מדליית הכבוד של ויקטוריה (1991)
  • גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית
  • H. H. Bloomer Award (1968)
  • Honorary Fellow of the Zoological Society of London עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג George Lane (1943, 14 באוגוסט 19431957) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Mary Rozsiska Lane, Charlotte Theresa Lane, Charles Daniel Lane, Johanna Miriam Lane עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר הפרעושים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרים לואיזה רוטשילד אנגלית: Miriam Louisa Rothschild; ‏ 5 באוגוסט 1908 – 20 בינואר 2005) הייתה מדענית בריטית יהודייה שעסקה בזואולוגיה, באנטומולוגיה ובבוטניקה.

ראשית חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוטשילד נולדה בשנת 1908 באשטון וולד (אנ') שבנורת'האמפטונשייר. הוריה היו צ'ארלס רוטשילד (en'), בנקאי ובן למשפחת רוטשילד, ורוז'יקה אדל רוטשילד, טניסאית הונגרית ובת למשפחת אצולה יהודית הונגרית, שהייתה משפחת האצולה היהודית הראשונה באירופה. היא הייתה אחייניתו של וולטר רוטשילד, הברון רוטשילד השני של אנגליה, אחיה ויקטור הפך לברון רוטשילד השלישי של אנגליה ואחת מאחיותיה הייתה פאנוניקה רוטשילד, לימים הברונית פאנוניקה דה קניגסווארטר, חובבת בי בופ ג'אז ופטרוניתם של ת'לוניוס מונק ושל צ'ארלי פארקר

אביה גילה למדע כ-500 מינים חדשים של פרעושים, ודודה וולטר רוטשילד בנה מוזיאון פרטי להיסטוריה של מדעי הטבע בטרינג. עוד בטרם מלאו ארבע שנים, החלה רוטשילד לאסוף מושיתיים וזחלים, ואף היה לה שליו מאולף. אביה הלך לעולמו בהיותה בת 15 בלבד. היא למדה בביתה עד גיל 17, שבו דרשה לפקוד את בית הספר, ומאז למדה זואולוגיה ב-Chelsea College of Science and Technology.

במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, בנתה לעצמה שם מדעי כביולוגית ימית בזכות מחקריה בתחום הרכיכות שנערכו בפלימות'. בהיותה בת למשפחת רוטשילד העשירה, לא נזקקה למלגות או למימון חיצוני למחקריה. מסיבה זו, כמו גם מפני שלא היה חינוך פורמלי (כל הדוקטורטים שקיבלה היו לשם כבוד) היא תמיד נחשבה ל"חובבנית".

לפני מלחמת העולם השנייה תבעה מממשלת בריטניה לקבל פליטים יהודים גרמנים רבים יותר מגרמניה הנאצית, ובעת המלחמה עבדה בבלצ'לי פארק כקריפטואנליטקאית.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1943 נישאה רוטשילד לג'ורג' ליין, שהיה קצין בכיר ומעוטר בצבא הבריטי. לאחר נישואיהם עברה לווילס, שם כונתה "הגברת של פלגה x".[1] לזוג נולדו ארבעה ילדים, והם אימצו שני ילדים נוספים. השניים התגרשו בשנת 1957.

הישגיה בתחום האנטומולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרים רוטשילד מרצה ב-1988

רוטשילד הייתה בת סמכא בולטת בתחום חקר הפרעושים, ובין היתר הייתה הראשונה שחקרה את מנגנון הקפיצה שלהם. היא חקרה גם את מחזור הווסת של הפרעושים, וקישרה אותו לשינויים הורמונליים שחלו אצל הארנבים ששמשו כפונדקאי הפרעושים בניסוייה. רוטשילד חקרה גם טפילים אחרים, כגון תולעים וקוקיות, וספר מקצועי שפרסמה בנושא הטפילים זכה להצלחה גדולה.

רוטשילד הייתה חברה בבית הספר לגנטיקה של אוניברסיטת אוקספורד בשנות ה-60 של המאה ה-20, ושם פגשה את אדמונד פורד (אנ'), שהתמחה בגנטיקה אקולוגית - חקר הגנים באוכלוסיות הנמצאות בסביבתן הטבעית. רוטשילד הייתה בין הנשים המעטות שעימן היה פורד מיודד, ושניהם פעלו יחדיו למען הסרת האיסור הפלילי שהיה קיים בבריטניה באותה תקופה על הומוסקסואליות.

הוקרה והנצחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוטשילד הייתה חברת כבוד זרה באקדמיה האמריקאית למדעים ולאומניות החל משנת 1973. כמו כן, היא צורפה לחברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע בשנת 1985, וקיבלה את תואר האצולה דיים (באנגלית: Dame, תואר מקביל לסר) בשנת 2000. במהלך השנים קיבלה רוטשילד תוארי דוקטור לשם כבוד משמונה אוניברסיטאות, ובין היתר מאוניברסיטת קיימברידג' ומאוניברסיטת אוקספורד, ונשאה את הרצאת רומנס (אנ') לשנת 1985 באוניברסיטת אוקספורד.

בשנת 2006 נקראה על שמה "קרן מרים רוטשילד וג'ון פוסטר לזכויות האדם" (למן הקמתה ועד לשנה זו נקראה הקרן על שמו של פוסטר (אנ') בלבד).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרים רוטשילד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ליאה גארט, יחידה x הקומנדו היהודי הסודי של מלחמת העולם השניה, ישראל: מטר, 2023, עמ' 327