M1938 (מרגמה)
מרגמה M1938 היא מרגמה בקוטר 120 מילימטר, תוצרת ברית המועצות, הייתה בשימוש הצבא האדום במלחמת העולם השנייה. הדגם המשופר של המרגמה (120-PM-43) נמצא עד היום (2010) בשימוש מספר צבאות במזרח התיכון ובאפריקה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרגמה פותחה ב-1938, ומכאן שמה. חלקיה הם: פלטת בסיס, קנה, רגל תומכת קנה, וזרוע גרירה. אל פלטת הבסיס מרותך ציר עם שני גלגלים המאפשרים גרירה של המרגמה על ידי רכב. את הגלגלים ניתן לפרק בקלות, כדי לייצב את המרגמה לקראת הירי.
ייצור המרגמה החל בשנת 1940 ועד לפלישת גרמניה לברית המועצות ביוני 1941 יוצרו כ-3,000 יחידות. במהלך המלחמה יוצרה המרגמה בכמויות גדולות, כדי למלא את המחסור בתותחים, שנוצר בשל האבדות שספג הצבא האדום בחודשים הראשונים של המלחמה. אחד השיקולים העיקריים להגברת הייצור היה עלות הייצור הנמוכה של המרגמה, לעומת תותח בקוטר דומה. המרגמות שיוצרו בשנים 1941–1942 לא כללו את הציר עם גלגלי הגרירה. בשנת 1943 פותח דגם משופר של המרגמה, שנקרא 120-PM-43. בסך הכול יוצרו בברית המועצות כ-350,000 מרגמות משני הדגמים במהלך המלחמה.
מרגמה M1938 הופעלה גם על ידי הוורמאכט. מרגמות השלל נאספו והוכנסו לשימוש תחת השם (12 cm Granatwerfer 378 (r. יתרה מזו, התעשייה הגרמנית ייצרה העתק של המרגמה תחת השם 12 cm GrW 42 (בשנים 1943–1945 יוצרו כ-8,500 יחידות כאלה).
לאחר מלחמת העולם השנייה סופקו מרגמות M1938 (והדגם המשופר שלה) לסין, לקוריאה הצפונית, לווייטנאם, למצרים, לסוריה ולעיראק. הסינים מייצרים עד היום (2010) העתק של המרגמה תחת השם "דגם 55".
כמה עשרות מרגמות M1938 (והדגמים המשופרים שלה) נלקחו בידי צה"ל במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. כיום ניתן לראות אחת מהן בבית התותחן בזכרון יעקב ושתיים נוספות במוזיאון בתי האוסף בתל אביב.
נתונים טכניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קוטר: 120 מ"מ
- משקל: 280 ק"ג במצב מורכב (כולל גלגלים)
- אורך קנה: 1862 מ"מ
- מהירות התחלתית של פגז: 272 מטר/שנייה
- קצב אש: 15 פצצות לדקה
- טווח מקסימלי: 5700 מטר
- משקל פצמ"ר: 16 ק"ג
