לדלג לתוכן

ליונל מסי

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליונל מסי
Lionel Messi
מסי במדי נבחרת ארגנטינה, 2022
מסי במדי נבחרת ארגנטינה, 2022
מידע אישי
לידה 24 ביוני 1987 (בן 37)
רוסאריו, ארגנטינה
שם מלא לְיוֹנֵל אַנדְרֶס מֶסִי קוּצִ'יטִינִי
גובה 1.69 מטר
עמדה חלוץ, קיצוני ימני
מועדוני נוער
1994–2000
2000–2004 		ניואל'ס אולד בויס
ברצלונה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2003–2004
2004–2005
2004–2021
2021–2023
2023– 		ברצלונה ג'
ברצלונה אתלטיק
ברצלונה
פריז סן ז'רמן
אינטר מיאמי 		10 (5)
22 (6)
520 (474)
58 (22)
25 (21)
נבחרת לאומית כשחקן**
2005– נבחרת ארגנטינה בכדורגל ארגנטינה 189 (112)
מאזן מדליות
מתחרה עבור נבחרת ארגנטינה בכדורגל ארגנטינה
גביע העולם
זהבקטר 2022כדורגל גברים
כסףברזיל 2014כדורגל גברים
קופה אמריקה
זהבארצות הברית 2024כדורגל גברים
זהבברזיל 2021כדורגל גברים
כסףונצואלה 2007כדורגל גברים
כסףצ'ילה 2015כדורגל גברים
כסףארצות הברית 2016כדורגל גברים
ארדברזיל 2019כדורגל גברים
הפיינליסימה
זהבאנגליה 2022כדורגל גברים
המשחקים האולימפיים
זהבבייג'ינג 2008כדורגל גברים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-20 באוקטובר 2024
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-16 באוקטובר 2024

לְיוֹנֵל אַנדְרֶס "לֵאוֹ" מֶסִי קוּצִ'יטִינִי (או לִיאוֹנֵל; בספרדית: Lionel Andrés "Leo" Messi Cuccittini;[1] נולד ב־24 ביוני 1987) הוא כדורגלן ארגנטינאי, המשחק בעמדות החלוץ והקשר ההתקפי במועדון האמריקאי אינטר מיאמי ובנבחרת ארגנטינה, בהם הוא משמש כקפטן. מכונה "הפרעוש" (בספרדית: "La Pulga"), בשל זריזותו וקומתו הנמוכה[2]. מסי נחשב על ידי רבים לשחקן הכדורגל הגדול בכל הזמנים. הוא זכה בשמונה כדורי זהב[3] ושישה נעלי זהב, ונבחר גם לנבחרת כל הזמנים של כדור הזהב. עד שעזב ב־2021, בילה את כל הקריירה המקצוענית שלו במועדון הקטלוני ברצלונה, עימה זכה ב־35 תארים, כולל עשר זכיות בלה ליגה, שבע זכיות בגביע המלך הספרדי וארבע זכיות בליגת האלופות. ככובש פורה ופליימייקר יצירתי, מסי מחזיק בשיאי שערים ובישולים רבים, הוא מלך השערים בכל הזמנים של הלה ליגה (474) ומלך השערים בהיסטוריה של נבחרות אמריקה הדרומית (104). מסי הבקיע 837 שערים בקריירת הבוגרים שלו, הוא סגן מלך השערים בכל הזמנים לפי הפדרציה הבין-לאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל. הוא מלך השערים עבור מועדון בודד (672) ומלך השערים של נבחרת ארגנטינה. הישגיו האישיים והקבוצתיים של מסי קיבעו את מעמדו כאחד מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים, ולדעת רבים גם כטוב בהיסטוריה[4][5].

מסי נולד וגדל ברוסאריו, שם החל לשחק בילדותו במחלקות הנוער של ניואל'ס אולד בויס. בשנת 2000, בגיל 13, עבר לספרד והוחתם בברצלונה, שהסכימה לממן עבורו טיפול רפואי יקר בהורמון גדילה, לו הזדקק. באוקטובר 2004 שיחק לראשונה בקבוצה הבוגרת בגיל 17 בלבד. בשלוש השנים הבאות הוא ביסס את מעמדו כשחקן אינטגרלי עבור המועדון, ואף זכה בשתי אליפויות ספרד ואליפות אירופה. בעונתו המלאה הראשונה במדי הקבוצה, 2008/2009, הוא הוביל את הקבוצה לזכייה בטרבל ראשון מסוגו בכדורגל הספרדי. בהמשך שנת 2009 זכה בכדור הזהב בגיל 22 בלבד, והוא הוסיף וזכה בפרס בשלוש העונות הבאות והפך לשיאן הזכיות בו ולכדורגלן הראשון שזכה בו ארבעה פעמים ברציפות. בעונת 2011/2012, הוא כבש 50 שערי ליגה ו־73 שערים בכל המסגרות עבור ברצלונה, שיא אירופי של כל הזמנים[6]. במהלך שנת 2012, כבש 91 שערים ב־69 הופעות במדי ברצלונה וארגנטינה, דבר שהוכר על ידי גינס כשיא עולמי[7]. בשתי העונות הבאות זכה יריבו כריסטיאנו רונאלדו בכדור הזהב, וב־2015 זכה מסי בפעם החמישית לאחר עונת טרבל נוספת בה שבר את שיא השערים של הלה ליגה, שהחזיק מעמד 60 שנה. מסי הפך לקפטן הקבוצה ב־2018, וזכה בכדור הזהב השישי ונעל הזהב השישית שלו בסיום אותה עונה. ב־2021, לאחר שנות שפל בברצלונה, עזב מסי את ברצלונה שלא יכלה להכיל את חוזהו מבחינה כלכלית, וחתם במועדון הצרפתי פריז סן-ז'רמן, עימה זכה באליפות צרפת בעונת 2021/2022. ב-2023 חתם במועדון אינטר מיאמי[8].

כשחקן נבחרת ארגנטינה, מסי הוא מלך השערים (106) ושיאן ההופעות (180) בכל הזמנים. ברמת הנוער, מסי זכה בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 ב־2005, בטורניר בו היה השחקן והכובש המצטיין, ומדליית זהב אולימפית באולימפיאדת בייג'ינג. סגנון המשחק שלו, מכדרר שמאלי ונמוך קומה, גרר השוואות לבן ארצו דייגו מראדונה, שהכריז אז על מסי כיורשו. לאחר הופעת בכורה בנבחרת הבוגרת ב־2005, הפך מסי במונדיאל 2006 לארגנטינאי הצעיר שמשחק וכובש בגביע העולם, הגיע לגמר קופה אמריקה 2007 (בו נבחר לשחקן הצעיר המצטיין) ולרבע גמר מונדיאל 2010. כקפטן הנבחרת החל מ־2011, הוביל מסי את נבחרתו לשלושה גמרים רצופים: גמר מונדיאל 2014, גמר קופה אמריקה 2015 וגמר קופה אמריקה 2016, אך היא הפסידה בכולם. לאחר ההפסד האחרון פרש מהנבחרת, אך חזר לאחר זמן קצר בעקבות לחץ כבד בארגנטינה. הוא הוביל את ארגנטינה להעפלה למונדיאל 2018, מקום שלישי בקופה אמריקה 2019, זכייה בקופה אמריקה 2021, בה נבחר לשחקן המצטיין והיה מלך השערים והבישולים, ובסיום שנת 2021 הוא זכה בכדור הזהב השביעי שלו. בשנת 2022 הוביל את נבחרתו לזכייה בפיינליסימה ובמונדיאל 2022, בו נבחר לשחקן המצטיין וזכה בנעל הכסף, עם שבעה שערים.

מסי מעניק חסות לחברת אדידס מאז 2006. לפי העיתון פראנס פוטבול, הוא היה המשתכר הבכיר בעולם הכדורגל בחמש שנים מתוך שש בין 2009–2014 והוא דורג כספורטאי המרוויח ביותר לפי פורבס בשנים 2019 ו־2022[9]. מסי נכלל ברשימת 100 המשפיעים בעולם של טיים מגזין בשנים 2011 ו־2012. בשנת 2020 זכה בפרס לוריוס לספורטאי השנה, והפך לספורטאי הקבוצתי הראשון שזוכה בפרס.

קריירה

נעוריו ותחילת דרכו

מסי במשחק נגד מאלגה, 2005

מסי נולד בעיר רוסאריו שבארגנטינה. למשפחה שורשים איטלקיים – אנג'לו מסי, מאבות המשפחה, היגר מרקנאטי שבמארקה לארגנטינה ב-1883. כבר בגיל 5 החל לשחק כדורגל והצטרף לקבוצת גראנדולי שאימן אביו. בגיל 7 עבר מסי לאחת מקבוצות הילדים של ניואל'ס אולד בויס, אחת משתי הקבוצות הבכירות של העיר רוסאריו (לצד רוסאריו סנטרל). בגיל 11 אובחן מסי כסובל מהפרעת גדילה והחל לעבור טיפול יקר בהורמון גדילה, בעלות 900 דולר לחודש. במשך שנתיים הסתדרה המשפחה עם מימון הטיפול, בעזרת ביטוחים רפואיים ועזרה של ניואלס, אך בשלב מסוים הופסקה התמיכה ומשפחתו של מסי נאלצה לחפש פתרון חדש[10]. תחילה פנתה המשפחה לריבר פלייט[11], ולאחר שזה לא צלח, סוכנים שראו את יכולתו של מסי בניואלס קישרו אותו לקרלס רשאק, המנהל הטכני של ברצלונה, שזימן את מסי למבחנים בברצלונה בספטמבר 2000[12]. לאחר תהליך ארוך של דיונים וסיכומים שנמשך כ-4 חודשים, נחתם ההסכם הראשוני לצירופו של מסי לברצלונה, כולל כיסוי עלויות הטיפול והמעבר[13].

ברצלונה

מסי עבר לברצלונה והחל בקבוצת נערים ב' של המועדון. תחילת דרכו של מסי במועדון כללה מספר בעיות, שהעיקרית שבהן הייתה אי-הסדר בין התאחדות הכדורגל הספרדית לארגנטינאית, שמנע ממנו לשחק במשחקי ליגה, ולכן הוא מיעט לשחק בעונתו הראשונה במועדון[14]. רק ב-17 בפברואר 2002 הגיעו האישורים מפיפ"א שאפשרו למסי להתחיל לשחק במשחקים הרשמיים[15]. חודש מאוחר יותר השתתף מסי עם הקבוצה בטורניר משמעותי ראשון, גביע מאסטרלי שנערך באיטליה, בו מסי היה המצטיין ועזר לקבוצה לזכות בגביע[16]. בעונה הבאה, עונת 2002/2003, עלה מסי לנערים א', שם הבקיע 36 שערים ב-30 משחקי ליגה, והוא עלה לקבוצת הנוער לקראת סוף העונה[15]. בקיץ של 2003, בגלל אילוצים כלכליים, היה מסי קרוב לשחרור מהמועדון, אך המאמנים במערכת הנוער של המועדון תמכו ודחפו לכך שמסי כן יישאר. שחקנים אחרים כדוגמת ססק פברגאס עזבו את המועדון באותו קיץ[17]. בעונה שהגיעה לאחר מכן, 2003/2004, התקדם מסי בין 5 דרגים שונים בברצלונה, דרך ברצלונה ג' ועד ברצלונה אתלטיק, קבוצת המשנה של המועדון; מעבר כה מהיר בין הדרגים הוא שיא של המועדון[18]. בנוער א' הבקיע מסי 37 שערים ב-30 משחקים, בברצלונה ג' 5 שערים ב-10 משחקים, ובברצלונה ב' 6 שערים ב-22 משחקים.

ב-16 בנובמבר 2003, בגיל 16 ו-145 ימים, ערך מסי את הופעת הבכורה הלא-רשמית בקבוצה הבוגרת במשחק ידידות נגד פורטו. בעונת 2004/2005, בעודו שחקן בסגל קבוצת המשנה, ערך את הופעת הבכורה הרשמית: ב-16 באוקטובר 2004 הכניס פרנק רייקארד, מאמן הקבוצה הבוגרת, את מסי כמחליף בדרבי של ברצלונה מול אספניול. בכך שבר את השיא לשחקן הצעיר ביותר שמשחק במשחק רשמי של המועדון, עד שהשיא נשבר על ידי בויאן קרקיץ' ב-2007. מסי הבקיע נגד אלבסטה ב-1 במאי 2005 מבישול של רונאלדיניו, ובגיל 17 ו-10 חודשים היה לצעיר ביותר שמבקיע במדי הקבוצה, עד שפעם נוספת שבר קרקיץ' את השיא הזה[19]. רייקארד תפקד את מסי בעמדת הקיצוני הימני, לרוב על חשבונו של לודוביק ז'ולי הצרפתי. מסי שותף עד סיום העונה ב-7 משחקי ליגה ובמשחק אחד בליגת האלופות, במחזור האחרון של שלב הבתים נגד שחטאר דונצק[20].

2005/2006 – תחילת הדרך הרשמית

מסי צורף לסגל הקבוצה הבוגרת של ברצלונה בעונת 2005/2006, בלבשו את החולצה שמספרהּ 19, ובמהלך הקיץ חתם לראשונה על חוזה מקצועני. בעת רישומו בסגל היה נתון בתהליך קבלת אזרחות ספרדית. בסגל היו רשומים 3 זרים נוספים, ומשום כך נשמעה תרעומת מצידן של קבוצות מסוימות בליגה כשהבולטת ביניהן הייתה אלאבס, היריבה הראשונה של ברצלונה לעונה זו בליגה, שהגישה תלונה להתאחדות הכדורגל הספרדית[21]. ב-16 בספטמבר חתם על חוזה מעודכן, עם שכר משופר והארכה עד שנת 2014. ב-26 בספטמבר קיבל אזרחות ספרדית, וכך היה יכול להחשב, על פי תקנון התאחדות הכדורגל הספרדית, שחקן מקומי ולא זר. זמן קצר לאחר מכן, שיחק מסי לראשונה במשחק בית בליגת האלופות, נגד קבוצת אודינזה האיטלקית. עם החלפתו בדקה ה-70 של המשחק, נעמד הקהל באצטדיון קאמפ נואו והריע לו[22].

מסי פיתח קשר הדוק עם רונאלדיניו, וביחד עם חלוץ הקבוצה, סמואל אטו, יצרו השלושה משולש התקפי מרשים, אשר זכה לכינוי R.E.M, ראשי תיבות של שמות משפחתם של שלושת השחקנים: Ronaldinho, Eto, Messi, כשם להקת הרוק "אר.אי.אם.". ב-2 בנובמבר כבש מסי את שערו הראשון בליגת האלופות בניצחון הביתי 0–5 על פנאתינאיקוס. ב-19 בנובמבר, עת שיחק לראשונה במשחק קלאסיקו נגד ריאל מדריד, באצטדיון סנטיאגו ברנבאו, בישל מסי שער לאטו, והיה חלק מניצחון 3–0. משחק הזכור בזכות תשואות הקהל המדרידאי לרונאלדיניו. בדצמבר העניק העיתון האיטלקי "טוטוספורט" את פרס נער הזהב למסי, פרס המוענק לשחקן הצעיר הטוב באירופה. ב-29 בינואר 2006 נכנס מסי כמחליף במשחק נגד מיורקה, ולאחר כעשר דקות בלבד, כבש את הצמד הראשון בקריירה שלו וכך סייע לקבוצתו לנצח 3–0. במשחק הראשון של שמינית גמר ליגת האלופות נגד צ'לסי, אשר נערך באצטדיון סטמפורד ברידג', קצר מסי שבחים על הופעתו[23]. במשחק הגומלין, קרע מסי את שריר הירך הימנית, ונעדר עד תום עונה זו. עד פציעה זו, השכיל מסי לכבוש שישה שערי ליגה ב-17 משחקים, וכן שער אחד בשש הופעות בליגת האלופות. ברצלונה המשיכה וזכתה הן באליפות הליגה והן בליגת האלופות, בפעם השנייה בתולדותיה, אחרי ניצחון 2–1 במשחק הגמר על ארסנל.

2006/2007 – שלושער בקלאסיקו

מסי לפני הבקעת שער בחצי גמר גביע המלך הספרדי, במהלך משחקה של ברצלונה נגד חטאפה, אפריל 2007

בעונת 2006/2007, ביסס מסי את מעמדו כשחקן הרכב בקבוצה, וכבש שערים הן בשחקו במסגרת משחקי הליגה הספרדית, נגד סלטה ויגו, אוסאסונה וסביליה, והן במסגרת משחקי ליגת האלופות, נגד ורדר ברמן הגרמנית. ב-12 בנובמבר 2006 שבר את עצם המסרק החמישית בכף רגלו השמאלית, ונאלץ לעבור ניתוח. פציעה זו אילצה אותו להיעדר מהמגרשים למשך כשלושה חודשים[24]. ב-11 בפברואר 2007 שב מסי לשחק. במשחק הקלאסיקו שנערך ב-11 במרץ כבש מסי שלושער ראשון בקריירה, שכלל כיבוש שער דרמטי בתוספת הזמן של המשחק. בכבשו שער זה, חילץ מסי את קבוצתו מהפסד, וקבע את תוצאת המשחק הסופית: 3-3. ברצלונה שיחקה בעשרה שחקנים במשך רוב דקות המשחק, עובדה שהעצימה את הישגו של מסי[25].

תקופתו של מסי לאחר הפציעה הייתה מוצלחת אף יותר מזו שלפניה, ובה מסי כבש 11 שערים ב-13 משחקי הליגה האחרונים של העונה. ב-17 באפריל, בחצי גמר גביע המלך נגד חטאפה, הבקיע מסי צמד שערים. כשהשער השני שכבש, עורר את תשומת לבהּ של התקשורת העולמית, בזכות דמיונו לשערו של דייגו מראדונה, ברבע גמר מונדיאל 1986, אשר נערך נגד אנגליה – שניהם החלו את המהלך במחצית המגרש, עברו שישה שחקנים, חדרו לרחבה וכבשו מנקודה דומה. במסגרת ההשוואות של מהלך זה למהלכו של מראדונה, כונה מסי "מסידונה" (הלחם של "מסי" ו"מראדונה")[26]. ברצלונה הייתה במחזורי הסיום במאבק צמוד עם ריאל מדריד על האליפות. במחזור הליגה ה-35, כבש מסי צמד שערים, עת הביסה ברצלונה 0–6 את אתלטיקו מדריד. במחזור לפני האחרון, בדרבי נגד אספניול, הבקיע מסי. אולם אחד מהם לא היה חוקי, משום שנכבש באמצעות ידו, ואמור היה להיפסל. למרות זאת, אושר השער על ידי השופט, שלא הבחין במתרחש, ובחר להתעלם ממחאות שחקני אספניול. בעקבות כיבוש שער זה, הושווה מסי פעם נוספת למראדונה, בהזכירו את שערו הידוע לשמצה: "שער יד האלוהים", אותו כבש מראדונה ברבע גמר מונדיאל 1986, שנערך במקסיקו. משחק זה הסתיים לבסוף בתוצאה 2–2[27]. למרות ניצחון במחזור האחרון וצמד נוסף של מסי, הפעם לרשתה של ז'ימנסטיק טרגונה, ברצלונה כשלה במשימתה לזכות באליפות הליגה הספרדית, בסיימה עונה זו כסגניתהּ של ריאל מדריד. יתר על כן, היא כשלה להעפיל לגמר גביע המלך לאחר שהפסידה בגומלין 0–4 לחטאפה, ומליגת האלופות הודחה בשמינית הגמר על ידי ליברפול.

עונת 2007/2008

בקיץ 2007 צורף לסגל הקבוצה החלוץ הצרפתי תיירי הנרי. צירופו העלה בקרב התקשורת את הציפיות מברצלונה, שהעניקה לרביעיית שחקני ההתקפה של הקבוצה את הכינוי "ארבעת המופלאים"[28]. עם זאת התקשתה הקבוצה בליגה ואיבדה נקודות רבות כבר משלבי הפתיחה. בחודש ספטמבר הבקיע מסי 8 שערים בשישה משחקים רצופים, כשבין היתר הבקיע צמדים במשחקים נגד סביליה, ריאל סרגוסה ושטוטגרט[29]. לקראת סיום 2007 זכה מסי בפרס בראבו, המוענק מדי שנה לשחקנים מצטיינים, עד גיל 21. כבר באותה תקופה, בגיל 20, נחשב לאחד השחקנים הטובים בעולם, וזה התבטא בהיבחרו למקום השני בפרס כדורגלן השנה בעולם הנערך והמוענק על ידי פיפ"א, כמו גם למקום השלישי בפרס כדור הזהב. שני פרסים אלו הם הפרסים האינדיבידואליים הנחשקים ביותר בעולם הכדורגל, והם מתבססים על דירוג של שחקנים, מאמנים ועיתונאי כדורגל מרחבי העולם[30].

בדצמבר קרע מסי את שריר הירך ונעדר למשך חודש וחצי. בפברואר 2008, במשחק מול ולנסיה, ציין מסי 100 משחקים רשמיים במדי ברצלונה. לרוע המזל, ימים ספורים לאחר מכן נפצע פעם נוספת בשריר הירך, בשמינית גמר ליגת האלופות נגד סלטיק[31]. בשל הפציעה נעדר מרבע הגמר וחזר לכשירות בחצי הגמר נגד מנצ'סטר יונייטד האנגלית, שהדיחה את ברצלונה בתוצאה המצטברת 1–0. כך סיימה ברצלונה עונה זו ללא זכייה בתואר כלשהו, לאחר שגם במסגרת משחקי הליגה הספרדית סיימה במקום השלישי, אחרי ריאל מדריד וויאריאל, מה שהביא לעזיבתו של המאמן רייקארד. במישור האישי המשיך מסי להצטיין באותה עונה. במסגרת הליגה הבקיע 10 שערים ובישל 12 נוספים ב-28 הופעות, ובמסגרת ליגת האלופות הבקיע 6 שערים נוספים.

2008/2009 – טרבל ראשון בהיסטוריה הספרדית

מסי בגמר ליגת האלופות, 2009

ז'וזפ גוארדיולה, קפטן העבר של ברצלונה, מונה במקומו של רייקארד כמאמן הקבוצה. עם עזיבתו של רונאלדיניו את ברצלונה בקיץ, קיבל מסי את מספר החולצה של רונאלדיניו – 10. הוא המשיך לשחק באגף ימין של ההתקפה, לצדם של אטו והנרי. ב-27 בספטמבר 2008, בדרבי נגד אספניול, הבקיע מסי בעיטת עונשין מכריעה בתוספת הזמן של המשחק כדי להביא לברצלונה ניצחון 2–1. מספר ימים לאחר מכן, במשחק החוץ נגד שחטאר דונצק האוקראינית בליגת האלופות, הבקיע מסי צמד שערים בדקות האחרונות של המשחק. צמד זה חולל מהפך דרמטי, שחילץ את ברצלונה מפיגור 0–1 לניצחון 2–1[32]. בקלאסיקו שנערך ב-13 בדצמבר ניצחה ברצלונה את ריאל מדריד 0–2, במהלכו כבש מסי את השער השני לזכות קבוצתו[33]. היה זה ניצחונה הראשון של קבוצתו על ריאל מדריד מזה חמישה משחקים[34].

מסי הגיע למקום השני הן בתואר כדורגלן השנה באירופה והן בתואר כדורגלן השנה בעולם לשנת 2008, אחרי כריסטיאנו רונאלדו. ב-6 בינואר 2009, במסגרת שמינית גמר גביע המלך, הבקיע מסי שלושער בניצחון ברצלונה 3–1 על אתלטיקו מדריד בביתה, השלושער הראשון שהבקיע במדי ברצלונה מחוץ לקאמפ נואו[35]. ב-1 בפברואר נכנס מסי כמחליף במשחק מול ראסינג סנטנדר באל סרדינרו, כשברצלונה בפיגור 0–1 ואחד משחקניה הורחק בכרטיס אדום. לאחר הכנסו, כבש צמד שערים וקבע מהפך עבור קבוצתו, שניצחה לבסוף 1–2. השער השני שכבש, היה השער ה-5,000 של ברצלונה בליגה הספרדית[36]. ב-8 באפריל, במסגרת רבע גמר ליגת האלופות, הבקיע מסי צמד לרשתה של באיירן מינכן הגרמנית ועזר לקבוצתו להעפיל לחצי הגמר. ב-2 במאי לקח מסי חלק באחד ממשחקי הקלאסיקו הגדולים של ברצלונה[37]. במשחק זה, הביסה ברצלונה 2–6 את ריאל מדריד, כשמסי כובש שני שערים ומבשל אחד נוסף לתיירי הנרי. מאמן ברצלונה, ז'וזפ גוארדיולה, הסיט את מסי מעמדת הקיצוני הימני לעמדת החלוץ המזויף, ואת אטו הציב במקומו של מסי באגף ימין. צעד טקטי זה הפתיע את ריאל מדריד והיה משמעותי בניצחון[38]. ארבעה ימים לאחר מכן, בגומלין חצי גמר ליגת האלופות מול צ'לסי בסטמפורד ברידג', כשברצלונה בפיגור 0–1, בישל לאנדרס אינייסטה שער בתוספת הזמן. השער השווה את התוצאה לתיקו 1–1, ובזכות חוק שערי חוץ הבטיח לברצלונה העפלה לגמר.

ב-13 במאי, בגמר גביע המלך, הביסה ברצלונה את אתלטיק בילבאו 4–1 וכך זכתה בגביע. במהלך משחק זה כבש מסי שער אחד ובישל אחד נוסף[39]. שלושה ימים לאחר מכן הבטיחה ברצלונה את הזכייה באליפות הליגה. בגמר ליגת האלופות, כבש מסי את השער השני לזכות קבוצתו, בניצחון 2–0 על מנצ'סטר יונייטד האנגלית. עם הזכייה בתואר זה, השלימה ברצלונה זכייה בטרבל ראשון בהיסטוריית המועדון בפרט, ובהיסטוריה של קבוצה ספרדית כלשהי בכלל[40]. באותה עונה, הבקיע מסי בכל המסגרות 38 שערים – 23 מהם בליגה, 9 בליגת האלופות ו-6 בגביע. נוסף על כך, בישל 18 שערים נוספים לחבריו לקבוצה. 9 שעריו של מסי בליגת האלופות זיכו אותו בתואר מלך השערים של המפעל לעונה זו, כשבנוסף להם בישל 5 שערים במסגרת משחקי מפעל זה[41][42].

2009/2010 – עונת ששת התארים

מסי במשחק האליפות של ברצלונה מול ויאדוליד, 2010

בקיץ 2009 צורף החלוץ זלאטן איברהימוביץ' לברצלונה במקומו של אטו. ב-23 באוגוסט, במשחק הגומלין של הסופר קאפ הספרדי נגד אתלטיק בילבאו הבקיע מסי צמד ועזר לקבוצתו לזכות בתואר עם ניצחון מצטבר של 5–1. ב-28 באוגוסט, בהגרלת שלב הבתים בליגת האלופות מסי זכה בתואר חלוץ השנה של אופ"א. במשחק סופר קאפ האירופי נגד שחטאר דונצק האוקראינית, בישל מסי את שער הניצחון לפדרו במהלך ההארכה, וכך ברצלונה זכתה בתואר[43]. ב-18 בספטמבר חתם מסי על הארכת החוזה עד 2016, עם סעיף שחרור של 250 מיליון אירו ועם שכר משודרג שהוערך על ידי התקשורת בגובה שבין 10 ל-12 מיליון אירו בשנה[44]. ב-1 בדצמבר זכה מסי בכדור הזהב, בפעם הראשונה בקריירה שלו. ב-19 בדצמבר התמודדה ברצלונה נגד אסטודיאנטס לה פלאטה הארגנטינאית במסגרת גמר אליפות העולם לקבוצות. במהלך ההארכה של המשחק, כבש מסי את שער הניצחון באמצעות חזהו, וכך הבטיח את זכייתה של ברצלונה בטורניר. עם הזכייה בתואר השלימה ברצלונה זכייה בכל ששת התארים המשמעותיים בכדורגל האירופי במהלך שנה אחת – אליפות הליגה, הגביע המקומי, ליגת האלופות, סופר קאפ מקומי ואירופי ואליפות העולם לקבוצות – הישג יחיד במינו בהיסטוריית הכדורגל[45]. יומיים לאחר משחק הגמר הוכתר מסי ככדורגלן השנה בעולם, וכך היה לשחקן הארגנטינאי הראשון שזוכה בתואר זה[46]. כמו כן, היה מסי לשחקן הראשון מבוגרי מחלקת הנוער של ברצלונה שזוכה בכדורגלן השנה בעולם ובכדור הזהב[47].

ב-10 בינואר 2010, במשחקה של ברצלונה אצל טנריפה, הבקיע מסי את השלושער הראשון שלו לעונת 2009/2010. במרץ הבקיע מסי 8 שערים במהלך שבוע אחד בלבד: צמד בשמינית גמר ליגת האלופות נגד שטוטגרט הגרמנית ושלושערים בשני מחזורים רצופים, האחד לוולנסיה והשני לריאל סרגוסה. עד נקודה זו, בכל ההיסטוריה של הליגה הספרדית, הבקיעו רק 8 שחקנים שלושער בשני מחזורים רצופים, ומסי היה שחקן ברצלונה הראשון לעשות זאת[48]. במשחק נגד סראגוסה, שנערך ב-21 במרץ, הוכשל מסי ברחבה וקבוצתו קיבלה בעיטת עונשין. כבועט הפנדלים הקבוע של קבוצתו, ויתר מסי על ההזדמנות לכבוש רביעייה ראשונה בקריירה, והוא העניק לזלאטן איברהימוביץ' את ההזדמנות לבעוט במקומו[49]. זמן קצר לאחר מכן השכיל מסי לקבוע ציון דרך זה: ב-6 באפריל, בגומלין רבע גמר ליגת האלופות נגד ארסנל האנגלית, הבקיע מסי את כל ארבעת שערי קבוצתו עת ניצחה 4–1 והעפילה לחצי הגמר. בזכות כך הפך מסי לשחקן הראשון שמבקיע ארבעה שערים במשחק בודד בשלב כה מתקדם בהיסטוריית המפעל[50] וכמו כן לכובש המוביל במסגרת אירופית במדי ברצלונה, כשהוא עוקף את ריבאלדו. גם את עונה זו סיים מסי כמלך שערי ליגת האלופות עם 8 שערים במהלך העונה. למרות הישגיו האישיים המרשימים, הודחה ברצלונה בחצי גמר המפעל, על ידי אינטר מילאנו האיטלקית.

במסגרת משחק הליגה האחרון לעונה זו, בו ניצחה ברצלונה את קבוצת ריאל ואיאדוליד, כבש מסי צמד שערים. ניצחון משמעותי זה הבטיח את זכייתה של ברצלונה באליפות הליגה הספרדית עונה שנייה ברציפות, עם 99 נקודות, כמות שיא של נקודות בעונה בודדת לקבוצה בליגה הספרדית. שני השערים שהבקיע הביאו את מאזנו ל-34 שערים בליגה, בכך השווה מסי את שיא הכיבושים של ברצלונה עבור שחקן בודד, במהלך עונה אחת, אותו קבע רונאלדו בעונת 1996/1997. בזכות 34 השערים שהבקיע במסגרת הליגה זכה בתואר מלך שערי הליגה הספרדית, המכונה ה"פיצ'יצ'י", וכן בתואר היוקרתי נעל הזהב האירופית, שניתנת למבקיע המצטיין בכלל הליגות באירופה[51]. בסך הכול בכל המסגרות היו למסי 47 שערים, שווה לשיא של רונאלדו בברצלונה בהיבט זה, ולצד שערים אלו סיפק 11 בישולים. במהלך העונה העביר גוארדיולה את מסי באופן קבוע יותר מעמדת הקיצוני הימני לעמדה מרכזית, בין אם כחלוץ שני מאחורי איברהימוביץ' או כחלוץ מזויף, מה שעזר לו להבקיע שערים בתדירות גבוהה יותר מבעונות קודמות[52].

2010/2011 – זכייה בליגה ובליגת האלופות

מסי במשחק נגד ריאל מדריד בליגת האלופות

בקיץ 2010 עזב זלאטן איברהימוביץ' את הקבוצה והצטרף במקומו דויד וייה, ששיחק במדי ברצלונה בעיקר כקיצוני שמאלי ובכך קובעה עמדתו של מסי כחלוץ מזויף או מרכזי. ב-14 באוגוסט, במסגרת המשחק הראשון של הסופר קאפ הספרדי נגד סביליה, הפסידה ברצלונה 1–3. במשחק הגומלין שבוע לאחר מכן הבקיע מסי שלושער בניצחון קבוצתו 4–0, ניצחון שהפך את ההפסד במשחק הראשון והביא לברצלונה את התואר. ב-19 בספטמבר נקע מסי את קרסולו הימני לאחר תיקול חזק של תומאש אויפלושי, בלמה של אתלטיקו מדריד. למרות חשש ראשוני מצד הצוות המקצועי של הקבוצה ומצד אוהדיה ששבר עצם ברגלו, ועתיד היה להיעדר תקופה ארוכה, התברר שזהו נקע, שהשבית את מסי לעשרה ימים בלבד[53]. בחודשים אוקטובר–נובמבר הבקיע מסי בתשעה משחקים רצופים, ביניהם שלושער לרשתה של אלמריה ב-20 בנובמבר[54]. הרצף נעצר בקלאסיקו נגד ריאל מדריד, בו ברצלונה הביסה את יריבתה 5–0 ומסי בישל שניים מהשערים לווייה.

במהלך שנת 2010 אוחדו תואר כדורגלן השנה בעולם ותואר כדור הזהב לתואר אחד שנקרא כדור הזהב של פיפ"א, בו זכה מסי לראשונה בתחילת שנת 2011. מסי הועדף על פני חבריו לקבוצה צ'אבי ואנדרס אינייסטה, על אף שזכו בגביע העולם בקיץ, מה שהעצים את משמעות זכייתו בתואר יוקרתי זה[55]. מסי היה לשחקן הצעיר ביותר שזוכה בכדור הזהב (כולל גלגולו הקודם) פעמיים[56].

ב-5 בפברואר 2011 הבקיע מסי את שלושת שערי קבוצתו בניצחונה 3–0 על אתלטיקו מדריד. בגומלין שמינית גמר ליגת האלופות נגד ארסנל האנגלית שנערך ב-8 במרץ, כבש מסי צמד, הראשון שבהם הבקיע לאחר שעבר את שוער ארסנל, וויצ'ך שצ'נסני, כשהקפיץ את הכדור מעליו. צמד זה עזר לברצלונה לנצח 3–1, ניצחון שהפך הפסד 1–2 במשחק הראשון בין הקבוצות. לאחר מכן לא הצליח מסי לכבוש במשך חודש, עד שכבש צמד נגד אלמריה ב-9 באפריל. שלושה ימים לאחר מכן, כבש גם שער הניצחון בגומלין רבע גמר ליגת האלופות נגד שחטאר דונצק האוקראינית, ועזר לקבוצתו לעלות לחצי הגמר עם התוצאה המצטברת 6–1. ב-11 באפריל הבקיע מסי שער בבעיטת עונשין נגד ריאל מדריד, במשחק שהסתיים בתוצאה 1–1 וקירב את ברצלונה לאליפות. ב-20 באפריל הפסידה ברצלונה, עם מסי בשורותיה, לריאל מדריד בגמר גביע המלך 1–0. ברצלונה הבטיחה את אליפות הליגה לפני סיומה, והייתה זו זכייתה השלישית ברציפות של ברצלונה בתואר. במהלך העונה בליגה כבש מסי 31 שערים, מקום שני בטבלת מלך השערים אחרי כריסטיאנו רונאלדו; מסי בישל 18 שערים נוספים, ובכך היה המוביל בליגה בנתון זה.

במשחק הראשון של חצי גמר ליגת האלופות נגד ריאל מדריד שנערך ב-27 באפריל הבקיע מסי את שני שערי קבוצתו בניצחונה 2–0. במהלך השער השני חלף מסי על פני מספר שחקנים יריבים בדרכו להבקעת השער, שהוכר על ידי התקשורת כאחד היפים בתולדות הטורניר[57][58]. משחק הגומלין הסתיים בתיקו 1–1 וברצלונה התקדמה למשחק הגמר כשהתוצאה היא 3–1 לזכות ברצלונה בסיכום שני המשחקים. ב-28 במאי, במשחק הגמר נגד מנצ'סטר יונייטד, הבקיע מסי את השער השני מבין שלושת שערי ברצלונה, שניצחה 3–1 וזכתה בתואר בפעם הרביעית בתולדותיה. בסיכום העונה הבקיע 53 שערים בכל המסגרות – 31 בליגה, 12 בליגת האלופות, 7 בגביע ו-3 בסופר קאפ הספרדי – שהיוו שיא חדש הן ברמה האישית והן ברמת המועדון. בפעם השלישית ברציפות היה מסי מלך השערים בליגת האלופות. לצד השערים גם בישל 24 פעמים בכל המסגרות.

2011/2012 – שיא 73 השערים

מסי במהלך משחק גמר אליפות העולם לקבוצות נגד סאנטוס, 2011

עונת 2011/2012 הייתה פורייה במיוחד עבור מסי בהיבט של הבקעת שערים. באוגוסט 2011, בסופר קאפ הספרדי נגד ריאל מדריד, הבקיע מסי שער אחד במשחק הראשון שהסתיים בתוצאה 2–2, ובגומלין שהסתיים בניצחון 3–2, בישל מסי שער אחד והבקיע פעמיים, כולל שער הניצחון שהביא לברצלונה את התואר. ב-28 באוגוסט הבקיע מסי את הראשון ובישל את השני בניצחונה של ברצלונה 2–0 על פורטו בסופר קאפ האירופי. בספטמבר הבקיע צמד לוויאריאל, שלושערים לאוסאסונה ולאתלטיקו מדריד וצמד נוסף לבאטה בוריסוב הבלארוסית בליגת האלופות, שהשווה אותו ללאסלו קובאלה במקום השני במדד כובשי השערים הרבים בהיסטוריה של ברצלונה[59]. מסי המשיך להבקיע בכמות גבוהה, כשבין היתר כבש שלושער במשחק הליגה נגד מיורקה ושלושער במשחק ליגת האלופות נגד ויקטוריה פלזן הצ'כית, אולם הוא החטיא בעיטת עונשין בתוספת הזמן של המשחק נגד סביליה, שהסתיים בתיקו מאופס[60]. ב-18 בדצמבר, בגמר אליפות העולם לקבוצות נגד סאנטוס, הבקיע מסי צמד ועזר לקבוצתו לזכות בתואר עם ניצחון 4–0. במשחק זה השלים מסי הישג יחיד במינו, הבקעה ובישול בכל שש המסגרות הרשמיות האפשריות לקבוצה אירופית במהלך שנה אחת[61].

מסי במהלך משחק נגד ריאל מדריד באצטדיון סנטיאגו ברנבאו, 2012

ב-10 בינואר 2012 זכה מסי פעם נוספת בכדור הזהב של פיפ"א – הפעם השלישית ברציפות בה הוא זוכה בו (כולל גרסתו הקודמת); מסי הוא בין בודדים שזכו בתואר שלוש פעמים בקריירה, והיחיד לצד מישל פלאטיני שזכה בהם ברצף[62]. ב-19 בפברואר הבקיע מסי רביעייה לרשתה של ולנסיה, בהופעתו ה-200 בליגה הספרדית. ב-7 במרץ, בגומלין בשמינית גמר ליגת האלופות נגד באייר לברקוזן הגרמנית, הבקיע מסי חמישייה. מסי הוא השחקן הראשון שהבקיע חמישייה מאז עבר הטורניר למתכונתו הנוכחית ב-1992[63]. ב-20 במרץ הבקיע מסי שלושער במשחק נגד גרנדה, וכך חלף על פני ססאר רודריגס אלברס ככובש מספר השערים הרב ביותר בהיסטוריה של ברצלונה במשחקים רשמיים[64].

ב-3 באפריל, בגומלין רבע גמר ליגת האלופות נגד מילאן האיטלקית, הבקיע מסי שתי בעיטות עונשין שעזרו לברצלונה להעפיל לחצי הגמר בתוצאה המצטברת 3–1. בחצי הגמר כשלה ברצלונה לגבור על צ'לסי. המשחק הראשון הסתיים בהפסד 1–0, ובמשחק הגומלין שנערך ב-24 באפריל מסי אמנם בישל שער לאנדרס אינייסטה, אך הוא החמיץ בעיטת עונשין מכרעת, במצב של 2–2. המשחק הסתיים בתוצאה זו, והתוצאה המצטברת הייתה 3–2 לטובת צ'לסי. ב-2 במאי הבקיע מסי שלושער למאלגה, ושלושה ימים מאוחר יותר רביעייה בדרבי נגד אספניול[65]. ב-25 במאי זכתה ברצלונה בגביע המלך הודות לניצחון 3–0 על אתלטיק בילבאו בגמר, מסי הבקיע את השני מבין שלושת שערי קבוצתו. באותה עונה איבדה ברצלונה את תואר אליפות ספרד לריאל מדריד.

מסי סיים את עונת 2011/2012 עם 73 שערים ו-29 בישולים בכל המסגרות. בכך, שבר את שיא השערים בעונה באירופה, שהחזיק עד אז גרד מילר – 68 שערים בעונת 1972/73[66]. הוא היה מלך השערים של הליגה הספרדית בעונה זו עם 50 שערים, כמות שיא היסטורי לשחקן בליגה הספרדית, והוא זכה גם בנעל הזהב האירופית, המוענקת לכובש המצטיין באירופה[65]. כמו כן, סיים מסי כסגן מלך הבישולים של הליגה בעונה זו עם 16 שערים, שני רק למסוט אוזיל שבישל 17 שערים. בליגת האלופות היה מלך השערים בפעם הרביעית ברציפות בטורניר עם 14 שערים, שיא שערים לעונה עד אותה נקודה[67]. בנוסף לשערים, בישל מסי גם 5 פעמים בליגת האלופות.

2012/2013 – אליפות עם וילאנובה

גוארדיולה עזב את עמדת המאמן בברצלונה בסיום העונה, ולקראת עונת 2012/13 החליפו עוזרו, טיטו וילאנובה. העונה החלה עם הסופר קאפ נגד ריאל מדריד, אותו הפסידה ברצלונה בתוצאה מצטברת של 4–4 בגלל חוק שערי חוץ. מסי הבקיע שער אחד בבעיטת עונשין במשחק הראשון ואחד נוסף בשני בבעיטה חופשית מטווח רחוק[68]. בתחילת עונה זו היה מסי פורה במיוחד בהבקעת שערים, כולל צמדים בליגה נגד ריאל סוסיאדד, אוסאסונה, חטאפה וריאל מדריד, ובליגת האלופות נגד ספרטק מוסקבה הרוסית. ב-27 באוקטובר הגיע מסי ל-300 שערים במדי ברצלונה כשהבקיע צמד בביתה של ראיו וייקאנו[69]. מסי כבש צמדים בשמונה משחקים רצופים, נגד מאיורקה, ריאל סרגוסה, ספרטק מוסקבה, לבאנטה, אתלטיק בילבאו, ריאל בטיס, קורדובה ואתלטיקו מדריד. הצמד נגד ריאל בטיס, שהיה ב-9 בדצמבר, העמיד את מאזנו ל-86 שערים בשנה קלנדרית הן במדי ברצלונה והן במדי נבחרת ארגנטינה. בכך שבר את השיא שקבע גרד מילר ב-1972 עם 85 שערים[70][71]. גם לאחר שבירת שיאו של מילר, המשיך מסי לכבוש עד שהעמיד את השיא על 91 שערים[70].

ב-18 בדצמבר הודיעה ברצלונה כי מסי האריך את חוזהו בקבוצה עד 2018[72]. ב-7 בינואר 2013 זכה מסי בכדור הזהב של פיפ"א – הייתה זו זכייתו הרביעית ברציפות בתואר והוא היחיד בהיסטוריה שקבע ציון דרך זה[73]. ב-27 בינואר הבקיע מסי רביעייה לרשתה של אוסאסונה. במשחק זה הפך לשחקן הצעיר ביותר שמגיע ל-200 שערים בליגה הספרדית[74]. מסי המשיך וכבש ברצף של משחקי ליגה, בין היתר צמד נגד גרנדה שהביא את מסי ל-300 שערים במשחקים רשמיים במדי ברצלונה[75], וכן שער בקלאסיקו נגד ריאל מדריד. ב-30 במרץ הבקיע נגד סלטה ויגו, ובכך מסי השלים הישג יחיד במינו: הבקעת שער נגד כל 19 קבוצות הליגה הספרדית במחזורים רצופים[76][77].

במשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות נגד מילאן האיטלקית הפסידה ברצלונה בתוצאה 0–2. במשחק הגומלין הביסה ברצלונה את מילאן 4–0, התגברה על ההפסד במשחק הראשון והעפילה לרבע הגמר, וזאת בהובלתו של מסי, שכבש את שני השערים הראשונים של ברצלונה[78]. ב-2 באפריל, במשחק הראשון של רבע הגמר נגד פריז סן-ז'רמן, הבקיע מסי שער לפני שנפצע בשריר מיתר הברך והוחלף[79]. פציעה זו מנעה ממסי להשתתף במשחקי הקבוצה באופן סדיר למשך זמן מה. דוגמה לכך היא שיתופו כמחליף בלבד בגומלין. למרות כניסתו המאוחרת למשחק, שינה מסי את מהלך המשחק, וסייע לברצלונה לעלות לחצי גמר המפעל עם התוצאה המצטברת 3–3, כשהיתרון לפי חוק שערי חוץ הוא של ברצלונה[80]. בחצי הגמר הודחה ברצלונה על ידי באיירן מינכן בתוצאה המצטברת 0–7. בליגה, למרות מפח הנפש במישור הקבוצתי, המשיך מסי לכבוש שערים משחק אחר משחק במסגרת משחקי הליגה הספרדית, עד שהרצף נעצר על 21 משחקים, במפגש מול אתלטיקו מדריד. במשחק זה הוחלף מסי בשל פציעה חוזרת בשריר מיתר הברך[81].

בעונה זו זכתה ברצלונה באליפות הליגה כשברשותה כמות שיא בהיסטוריית הליגה של 100 נקודות[82]. מאזן שעריו של מסי בליגה היה 46 שערים, בזכותם הוכתר למלך שערי הליגה וכן זכה בנעל הזהב האירופית בפעם השנייה ברציפות – והשלישית בקריירה; בכך היה הראשון שזוכה בתואר זה שלוש פעמים בקריירה[83]. מאזן שעריו הכללי של מסי בכל המסגרות היה 60 שערים ו-16 בישולים, 12 מתוכם בליגה.

2013/2014 – עם טאטה מרטינו

מסי במשחק נגד אלמריה, 2014

בתחילת הקיץ הצטרף שחקן ההתקפה הברזילאי ניימאר לקבוצה במקומו של דויד וייה[84]. בזמן הפגרה שבין העונות, עבד מסי על שיקום מלא מהפציעה שחווה חודשים לפני כן. במהלך ההכנות לעונת 2013/2014 עזב וילאנובה את הקבוצה בשל התמודדתו עם מחלת הסרטן, ואת מקומו תפס חרארדו "טאטה" מרטינו הארגנטינאי. במחזור הראשון של הליגה הבקיע מסי צמד ובישל שער נוסף בניצחון 7–0 על לבאנטה[85]. ב-28 באוגוסט זכתה ברצלונה בסופר קאפ הספרדי על חשבונה של אתלטיקו מדריד, לאחר שהמשחק הראשון, בביתה של אתלטיקו מדריד הסתיים בתיקו 1–1, ובמשחק הגומלין, שבו מסי החמיץ בעיטת עונשין, הסתיים בתיקו מאופס[86], מה שהביא לברצלונה את התואר בזכות חוק שערי חוץ. ימים ספורים לאחר מכן, הבקיע שלושער במשחק נגד ולנסיה באצטדיונה הביתי, במשחק שהסתיים בניצחון 3–2 לזכות ברצלונה. ב-18 בספטמבר הבקיע מסי שלושער נוסף, במשחק ליגת האלופות נגד אייאקס אמסטרדם ההולנדית, וכך היה לשחקן הראשון בהיסטוריית המפעל שמבקיע שלושער ארבע פעמים בקריירה[87]. בסוף ספטמבר נפצע בשריר מיתר הברך הימני ונעדר משני משחקים[88]. ב-6 בנובמבר, במשחק ליגת האלופות מול מילאן האיטלקית, הבקיע מסי שני שערים[89]. במשחק שלאחריו, שבו התמודדה ברצלונה נגד ריאל בטיס, נפצע מסי בשריר הירך הדו-ראשי השמאלי[88]. פציעה זו השביתה אותו ממשחק פעיל במשך חודשיים.

ב-8 בינואר 2014 חזר מסי חזר מהפציעה כשנכנס כמחליף במשחק גביע המלך נגד חטאפה. בחצי שעה על המגרש הספיק להבקיע צמד, וברצלונה ניצחה 4–0[90]. חמישה ימים לאחר מכן נבחר מסי למקום השני בכדור הזהב של פיפ"א. ב-22 בינואר, במשחק גביע נגד לבאנטה, בישל מסי לראשונה בקריירה שלו שלושה שערים במשחק, כולם לכריסטיאן טייו[91]. במשחק מול ראיו וייקאנו שנערך ב-15 בפברואר, הגיע מסי ל-337 שערים במדי ברצלונה, ובכך שבר את שיאו של תלמו סארה לכדורגלן שהבקיע את מספר השערים הרב ביותר של שערים במדי קבוצה ספרדית כלשהי במסגרות רשמיות[92]. ב-12 במרץ ניצחה ברצלונה במסגרת משחק שמינית גמר ליגת האלופות את מנצ'סטר סיטי האנגלית בתוצאה 2–1 והעפילה לרבע גמר המפעל עם התוצאה המצטברת 4–1. במהלך המשחק הבקיע מסי בעיטת עונשין, ובכך הפך לשחקן שמבקיע את מספר השערים הרב ביותר בהיסטוריית המפעל במדי קבוצה אחת, עם 67 שערים לזכותו[93]. ארבעה ימים לאחר מכן, במשחק בו הביסה ברצלונה את אוסאסונה 7–0, הבקיע מסי שלושער, שמונה חודשים לאחר הפעם הקודמת שעשה זו. מסי הפך במשחק זה למבקיע המוביל בהיסטוריה של ברצלונה כולל משחקי ידידות[94]. בקלאסיקו שנערך שבוע לאחר מכן באצטדיון סנטיאגו ברנבאו, כבש מסי שלושער, כששניים מהשלושה הבקיע בבעיטות עונשין מוצלחות, וברצלונה ניצחה 4–3. מסי עקף את אלפרדו די סטפאנו והפך למלך שערי הקלאסיקו בכל הזמנים, עם 21 שערים;[95] כמו כן, חלף גם על פני הוגו סאנצ'ס ויקבע את מעמדו במקום השני בטבלת המבקיעים הגדולים בהיסטוריית הליגה הספרדית[96].

בעונה זו כשלה ברצלונה לזכות באחד מהתארים שנותרו: היא הודחה ברבע גמר ליגת האלופות על ידי אתלטיקו מדריד, הפסידה בגמר גביע המלך לריאל מדריד וסיימה במקום השני בליגה. במסגרת הליגה כבש מסי 28 שערים במהלך עונה זו, המאזן הנמוך ביותר שלו מזה 5 עונות, והוא היה סגן מלך השערים. בסך כל המסגרות היו למסי 41 שערים ו-15 בישולים. ב-16 במאי האריך מסי את חוזהו בברצלונה בחמש שנים נוספות, חוזה לפיו שכרו יהיה, לפי הערכות, כ-20 מיליון אירו לעונה[97].

2014/2015 – טרבל שני

מסי חוגג שער שכבש במשחק נגד גרנדה, ספטמבר 2014

מרטינו התפטר מתפקיד המאמן בסוף עונת 2013/2014 ולואיס אנריקה, קפטן ברצלונה בעבר, התמנה במקומו. בקיץ זה הצטרף החלוץ האורוגוואיי לואיס סוארס לסגל הקבוצה, אך עקב השעיה לא השתתף במשחקי הקבוצה עד סוף אוקטובר. במחזור הפתיחה של עונת 2014/2015 הבקיע מסי פעמיים בניצחון ברצלונה על אלצ'ה[98]. ב-27 בספטמבר הבקיע מסי שני שערים ובישל שניים נוספים בניצחון 6–0 על גרנדה. במשחק זה הגיע מסי ל-400 שערים בקריירה המקצועית שלו, הן במדי ברצלונה והן במדי נבחרת ארגנטינה[99]. ב-22 בנובמבר כבש מסי שלושער נגד סביליה. במשחק זה הגיע מסי ל-253 שערים בליגה הספרדית בכל הקריירה, ובכך תפס את מקומו של תלמו סארה בתור מלך שערי הליגה בכל הזמנים, הישג שהחזיק מעמד מאז 1955[100]. שלושה ימים לאחר מכן, במשחק בו ניצחה ברצלונה 4–0 את אפואל ניקוסיה הקפריסאית, כבש מסי שלושער והפך למלך שערי ליגת האלופות בכל הזמנים; הוא הגיע ל-74 שערים ושבר את שיאו הקודם של ראול גונזלס[101]. ב-7 בדצמבר הבקיע מסי שלושער שלישי במהלך פרק זמן של שבועיים בלבד, בדרבי נגד אספניול. גם במשחק זה קבע מסי ציון דרך: הוא היה למלך שערי הדרבי של ברצלונה בכל הזמנים[102].

על מנת לנצל את היכולת של סוארס כחלוץ מרכזי, החל לואיס אנריקה להציב את מסי באגף ימין, בעמדה בה שיחק תחת פרנק רייקארד[103]. בעונה זו התהדק שיתוף הפעולה של מסי וניימאר; עדות לכך היא מספר הבישולים של מסי לניימאר[104]. השניים, יחד עם לואיס סוארס, היוו את אחת משלישיות ההתקפה הפוריות ביותר באירופה. השלישייה כונתה MSN, ראשי תיבות של שמות השחקנים, כשם פורטל האינטרנט של מיקרוסופט[105]. ב-11 בינואר 2015 הייתה סנונית ראשונה לשיתוף הפעולה הפורה ביניהם: שלושת השחקנים הבקיעו בניצחון 3–1 על אתלטיקו מדריד[106]. למחרת הגיע מסי למקום השני בכדור הזהב של פיפ"א, בפעם השנייה ברציפות. ב-15 בפברואר הבקיע מסי שלושער ובישל שער נוסף בניצחון 5–0 על לבאנטה. עם הבישול תפס מסי את מקומו של לואיש פיגו כמלך הבישולים של הליגה הספרדית בכל הזמנים[107][108]. במשחק שבו ניצחה ברצלונה את ולנסיה 2–0 ב-18 באפריל, הבקיע מסי את שערו ה-400 במדי ברצלונה. ב-6 במאי, במשחק הראשון של חצי גמר ליגת האלופות נגד באיירן מינכן הגרמנית, הבקיע מסי צמד ובישל שער נוסף בניצחון ברצלונה 3–0[109]. את שערו השני הבקיע בהקפצה מעל מנואל נוייר, שוערה של באיירן מינכן לאחר שהטעה את הבלם היריב ג'רום בואטנג וגרם לו למעוד; השער הפך לתופעת אינטרנט והיה לרגע הספורט הפופולרי ביותר בטוויטר לשנת 2015[110]. ברצלונה עלתה למשחק הגמר למרות הפסד 3–2 בגומלין, בעקבות ניצחונה 5–3 בסיכום שני המשחקים.

ב-17 במאי כבש מסי את שער הניצחון במשחק הליגה נגד אתלטיקו מדריד. ניצחון זה העניק לברצלונה את תואר אליפות ספרד בעונה זו. מאזנו האישי של מסי במשחקי הליגה עמד על 43 שערים ו-18 בישולים, בכך היה מלך הבישולים וסגן מלך השערים של הליגה בעונה זו[111]. ב-30 במאי, בגמר גביע המלך מול אתלטיק בילבאו, ניצחה ברצלונה 3–1 וזכתה בתואר. בגמר כבש מסי צמד שערים, כשהראשון מביניהם נכבש לאחר מבצע אישי עם יכולת טכנית גבוהה, אותו החל במחצית המגרש, ובמהלכו היתל בארבעה שחקנים של בילבאו[112]. ב-6 ביוני, בגמר ליגת האלופות, ניצחה ברצלונה את יובנטוס האיטלקית בתוצאה 3–1, עם מסי בהרכב הקבוצה, וזכתה בתואר אלופת אירופה. בזכות זכייה זו השלימה טרבל שני בהיסטוריה שלה; ברצלונה היא הקבוצה הראשונה באירופה שהגיעה להישג שכזה. במסגרת משחקי ליגת האלופות בעונה זו כבש מסי 10 פעמים ובישל 5 פעמים נוספות, כשאף שחקן אחר לא כובש או מבשל יותר ממנו[113].

2015/2016 – כדור זהב חמישי ודאבל מקומי

מסי במהלך משחק הסופר קאפ האירופי נגד סביליה, 2015

ב-11 באוגוסט 2015 נערך משחק הסופר קאפ האירופי נגד סביליה. מסי הבקיע צמד בעיטות חופשיות שעזר לקבוצתו לזכות בתואר עם ניצחון 5–4 בהארכה. ב-26 בספטמבר סבל מסי מקרע ברצועה העקיפה התיכונה בברכו השמאלית. הוא שב לשחק כעבור חודשיים, ב-21 בנובמבר, כשנכנס כמחליף בקלאסיקו בסופו הביסה ברצלונה את ריאל מדריד בתוצאה 4–0. ב-24 בנובמבר הבקיע צמד שערים ובישל שער נוסף, בניצחון ברצלונה 6–1 על רומא האיטלקית בליגת האלופות. ב-20 בדצמבר הביסה ברצלונה את ריבר פלייט הארגנטינאית בתוצאה 3–0 בגמר אליפות העולם לקבוצות, כשמסי מבקיע את השער הראשון לזכות קבוצתו. בזכות הניצחון זכתה ברצלונה בתואר, בפעם השלישית בתולדותיה, יותר מכל קבוצה אחרת עד אותה נקודה. ב-6 בינואר 2016, בדרבי מול אספניול במסגרת גביע המלך, הביסה ברצלונה את יריבתה בתוצאה 4–1. במשחק זה כבש מסי צמד שערים ובישל שניים נוספים. שלושה ימים לאחר מכן, כבש שלושער ראשון בעונה זו, במשחק הליגה בו הביסה ברצלונה את גרנדה בתוצאה 4–0. ב-11 בינואר זכה מסי בפעם החמישית בקריירה שלו בכדור הזהב של פיפ"א.

ב-14 בפברואר, במשחק הליגה נגד סלטה ויגו, ניגש מסי לבעיטת עונשין מ-11 מטרים, אך במקום לבעוט לשער, מסר הצידה ובישל ללואיס סוארס. המהלך נתפס כמחווה ליוהאן קרויף, שביצע דבר דומה כשחקן, ובימים ההם נאבק בסרטן הריאות[114]. במסגרת שמינית גמר ליגת האלופות בו פגשה ברצלונה את ארסנל האנגלית, הבקיע מסי צמד במשחק הראשון ושער נוסף בגומלין. ברצלונה העפילה לרבע גמר המפעל לאחר שהתוצאה המצטברת עמדה על 5–1 לטובתה. אולם, לאחר משחק זה החל רצף של חמישה משחקים בהם מסי לא בישל או הבקיע. במהלך רצף משחקים זה הפסידה ברצלונה לריאל מדריד בקאמפ נואו והודחה מליגת האלופות על ידי אתלטיקו מדריד בשלב רבע הגמר. ב-17 באפריל עצר את הרצף והבקיע שער בהפסד 1–2 לוולנסיה. במשחק זה קבע מסי ציון דרך, בהגיעו ל-500 שערים בקריירה המקצוענית שלו[115].

בעונה זו זכתה ברצלונה באליפות שנייה ברציפות ושישית בשמונה שנים. מסי תרם לזכייה 26 שערי ליגה, שני ללואיס אלברטו סוארס בקטגוריית כובשי שערי הקבוצה. לראשונה מזה שבע שנים, לא הוביל מסי את הקבוצה בקטגוריה זו. בנוסף לשעריו, תרם 16 בישולים, ובכך היה מלך הבישולים של הליגה במשותף עם סוארס עצמו. עונת 2015/2016 הסתיימה עם משחק גמר הגביע הספרדי מול סביליה. המשחק נגרר להארכה, במהלכה בישל מסי פעמיים, באמצעות כדורי עומק, הראשון לג'ורדי אלבה והשני לניימאר. ברצלונה ניצחה 2–0 והשלימה דאבל מקומי, שביעי בהיסטוריית המועדון. בסך כל המסגרות הבקיע מסי 41 שערים ובישל 23 נוספים.

2016/2017 – נעל זהב אירופית רביעית

מסי בשנת 2016

עונת 2016/2017 החלה עם זכייתה של ברצלונה בסופר קאפ הספרדי הודות לניצחון כפול על סביליה. במשחק הראשון בישל מסי שער אחד, ובגומלין כבש שער אחד ובישל אחד נוסף. במחזור הפתיחה של הליגה הספרדית כבש צמד לרשת של ריאל בטיס, עת ניצחה ברצלונה 6–2. במשחק הראשון של ליגת האלופות לעונה זו, בו הביסה ברצלונה את סלטיק הסקוטית בתוצאה 7–0, כבש מסי שלושער. ב-20 בספטמבר נפצע במפשעה ונעדר ממשחק פעיל לפרק זמן של שלושה שבועות. לאחר שיבתו לפעילות, הבקיע שלושער בליגת האלופות גם במשחק הביתי בו ניצחה ברצלונה את מנצ'סטר סיטי האנגלית בתוצאה 4–1. בפרסי "The Best" וכדור הזהב שחולקו בסוף שנת 2016 הגיע למקום השני, אחרי כריסטיאנו רונאלדו.

בינואר 2017, בטווח זמן של שבוע בלבד, כבש מסי שלושה שערים בבעיטות חופשיות. שניים מהם היו במסגרת משחקי שמינית גביע המלך נגד אתלטיק בילבאו, שערים שבזכותם העפילה ברצלונה לרבע הגמר. השער השלישי היה שער שוויון מאוחר במשחק אצל ויאריאל, שחילץ את ברצלונה מהפסד. ב-4 בפברואר, במשחק ליגה נגד בילבאו, הבקיע מסי את שערו ה-27 בבעיטות חופשיות במדי ברצלונה. עם שער זה שבר את שיאו של רונאלד קומאן במועדון, ככובש מספר השערים הרב ביותר בהיסטוריית המועדון בבעיטות חופשיות[116]. במשחק הראשון של שמינית גמר ליגת האלופות הובסה ברצלונה על ידי פריז סן-ז'רמן הצרפתית בתוצאה 0–4. אף קבוצה בכל היסטוריית המפעל לא הצליחה לכפר על הפסד בהפרש ארבעה שערים או יותר ולעלות לשלב הבא. במשחק הגומלין שנערך ב-8 במרץ בקאמפ נואו הבקיע מסי שער בבעיטת עונשין, ברצלונה ניצחה 6–1 והעפילה לשלב הבא, וכך היה מסי שותף פעיל למהפך ראשון מסוגו בהיסטוריית המפעל[117]. על אף ההישג המרשים, הודחה ברצלונה בשלב רבע הגמר על ידי יובנטוס האיטלקית לאחר הפסד 0–3 בטורינו ותיקו מאופס בקאמפ נואו. בסך הכול כבש מסי 11 שערים ובישל שניים נוספים בעונה זו בליגת האלופות.

ב-23 באפריל, במשחק הקלאסיקו בליגה נגד ריאל מדריד שנערך בסנטיאגו ברנבאו, כבש מסי צמד שערים. השער השני, שנכבש בדקה ה-92, שניות ספורות לפני סיום המשחק, היה גם השער שהעניק לברצלונה ניצחון 3–2. שער הניצחון היה שערו ה-500 בכל המסגרות הרשמיות במדי ברצלונה, והוא חגג אותו במחווה של הורדת חולצתו והצגתה לעיני הקהל העוין במדריד[118]. מסי אמנם סיים את העונה בליגה עם 37 שערים, שבזכותם זכה בתואר מלך השערים של הליגה הספרדית וכן בנעל הזהב האירופית בפעם הרביעית בקריירה שלו, אך ברצלונה איבדה את האליפות לריאל מדריד[119]. בגמר גביע המלך נגד דפורטיבו אלאבס, שהיה גם משחקו האחרון לעונה, הבקיע מסי שער ובישל אחד נוסף לפאקו אלקאסר. המשחק נחתם בניצחון 3–1 לזכות ברצלונה, שזכתה בתואר זה בפעם ה-29 בתולדותיה. מאזנו הכללי של מסי בעונת 2016/2017 עמד על 54 שערים ו-16 בישולים בכל המסגרות.

2017/2018 – דאבל ונעל זהב חמישית

בתום שלוש שנים בתפקיד, עזב לואיס אנריקה את עמדת מאמן ברצלונה, ובמקומו הוחתם ארנסטו ואלוורדה שהגיע מאתלטיק בילבאו. ואלוורדה יישם טקטיקה שונה ממה שהיה נהוג בברצלונה בשנים הקודמות – הוא שינה את המערך מ-3–3–4 ל-2–4–4, כשלרוב מסי וסוארס מתפקדים בתור שני החלוצים במערך, האחד חלוץ מזויף והשני חלוץ מטרה.

ב-25 בנובמבר חתם מסי על הארכת חוזהו בברצלונה, המשאיר אותו במועדון עד סוף עונת 2020/2021, ומציב את סעיף השחרור שלו על גובה 700 מיליון אירו[120]. ב-10 בדצמבר 2017, במשחק ליגה נגד ויאריאל, השווה מסי את שיאו של גרד מילר: מספר השערים הרב ביותר במדי מועדון אחד באחת מהליגות הבכירות באירופה, בהגיעו ל-525 שערים במדי ברצלונה. ב-4 במרץ 2018, במשחק הליגה נגד אתלטיקו מדריד, כבש מסי את השער היחיד במשחק, בניצחון ברצלונה 1–0, באמצעות בעיטה חופשית. היה זה משחק ליגה שלישי ברציפות בו מסי מבקיע בבעיטה חופשית, הישג חסר תקדים בליגה הספרדית, ובנוסף היה זה שערו ה-600 בקריירה המקצוענית. ב-14 במרץ, במסגרת גומלין שמינית גמר ליגת האלופות נגד צ'לסי האנגלית, ניצחה ברצלונה 3–0. מסי בישל שער לעוסמאן דמבלה וכבש את השניים האחרים, ובכך העמיד את מאזנו בליגת האלופות על 100 שערים[121]. ב-7 באפריל כבש שלושער בניצחון 3–1 על לגאנס.

שלושה ימים לאחר מכן הודחה ברצלונה ברבע גמר ליגת האלופות על ידי רומא האיטלקית. למרות ניצחון 4–1 במשחק הראשון בקאמפ נואו, ברצלונה הובסה 3–0 במשחק הגומלין והודחה בעונה השלישית ברציפות בשלב רבע הגמר, כשמסי לא מצליח לכבוש שער במהלך התמודדות זו. ב-21 באפריל נערך גמר גביע המלך בין ברצלונה לסביליה. ברצלונה הביסה את יריבתה 5–0, ומסי הבקיע את שערה השני של קבוצתו. ב-29 באפריל, במשחק החוץ נגד דפורטיבו לה קורוניה, הבקיע מסי שלושער עת ניצחה ברצלונה בתוצאה 4–2 וכך הבטיחה את זכייתה באליפות ספרד, הזכייה ה-25 בהיסטוריית המועדון. הזכייה באליפות השלימה דאבל שמיני בתולדות ברצלונה. במסגרת הליגה בעונה זו הבקיע מסי 34 שערים, והוא זכה בתואר מלך השערים של הליגה הספרדית ובתואר נעל הזהב האירופית בפעם החמישית בקריירה, יותר מכל שחקן אחר[122]. ל-34 שעריו בליגה הוסיף 12 בישולים. בסך כל המסגרות עמד מאזנו של מסי בעונה זו על 45 שערים ו-18 בישולים ב-54 הופעות.

2018/2019 – קפטן ברצלונה, תואר לה ליגה עשירי ונעל זהב שישית

ליונל מסי, 2018

בקיץ 2018 עזב קפטן ברצלונה אנדרס אינייסטה את הקבוצה, ומסי, שהיה סגנו בעונה שלפני כן, ירש את תפקידו. ב-12 באוגוסט הניף מסי את התואר הראשון כקפטן כשזכה עם ברצלונה בסופר קאפ הספרדי בניצחון 2–1 על סביליה. ב-19 באוגוסט הבקיע צמד בניצחון 3–0 על דפורטיבו אלאבס במחזור הראשון של העונה, שערו הראשון היה השער ה-6,000 של ברצלונה בלה ליגה.

ב-18 בספטמבר קבע מסי שיא חדש כאשר כבש את השלושער השמיני שלו בליגת האלופות, בניצחון הביתי 4–0 על פ.ס.וו. איינדהובן. ב-20 באוקטובר כבש ובישל ב-4–2 הביתי על סביליה, אך הוחלף בדקה ה-26 לאחר שנפל ונחבל בידו הימנית. בדיקות שנעשו לאחר מכן אישרו שמדובר בשבר והשאירו את מסי שלשה שבועות מחוץ למגרשים.

ב-8 בדצמבר כבש מסי שתי בעיטות חופשיות בניצחון החוץ 4–0 על אספניול בדרבי של ברצלונה. הייתה זאת הפעם הראשונה שהגיע להישג זה בליגה. שערו הראשון היה העשירי לעונה, מה שהפך את מסי לשחקן הראשון שכובש בספרות כפולות בלה ליגה, 13 עונות רצופות. באותו משחק הוא ערך את הופעתו ה-32 בדרבי של ברצלונה, והשווה את שיאו של צ'אבי.

ב-13 בינואר 2019 הבקיע מסי את שערו ה-400 ב-435 הופעות בלה ליגה, בניצחון הביתי 3–0 על אייבר, והפך לשחקן הראשון אי פעם שהגיע להישג זה רק באחת מחמש הליגות הבכירות באירופה. ב-30 בינואר הוא הבקיע את שערו ה-50 בקופה דל ריי בניצחון 6–1 במשחק הגומלין בשלב רבע הגמר, בו הוא גם בישל וסייע לברצלונה להעפיל לחצי הגמר, 6–3 במצטבר. ב-2 בפברואר הבקיע מסי פעמיים בתיקו 2–2 מול ולנסיה כששערו הראשון היה מנקודת העונשין, שערו ה-50 מהנקודה בלה ליגה, והפך לשלישי בתולדות הלה ליגה, לאחר כריסטיאנו רונאלדו והוגו סאנצ'ס שהבקיע 50 פנדלים. ב-23 בפברואר כבש את השלושער ה-50 בקריירה וגם בישל לסוארס, בניצחון החוץ והמהפך 4–2 על סביליה, וכבש את שערו ה-650 בקריירת הבוגרים. ב-17 במרץ הבקיע את השלושער ה-51 ב-4–1 נגד ריאל בטיס.

ב-16 באפריל כבש מסי צמד ב-3–0 מול מנצ'סטר יונייטד, במשחק השני ברבע גמר ליגת האלופות, והעניק לברצלונה 4–0 במצטבר שהעלה אותה לחצי הגמר לראשונה מ-2015. אלה היו גם השערים הראשונים שלו ברבע גמר ליגת האלופות מאז 2013. ב-27 באפריל עלה מסי מהספסל וכבש את השער היחיד ב-1–0 על לבאנטה, וזכה עם ברצלונה באליפות העשירית בקריירה. זו הייתה הופעתו ה-450 בלה ליגה, והאליפות הראשונה שלו כקפטן. ב-1 במאי כבש מסי צמד בניצחון 3–0 במשחק הראשון בחצי גמר ליגת האלופות נגד ליברפול. שערו השני, בעיטה חופשית מכ-30 מטרים, היה שערו ה-600 בקריירת המועדונים שלו, והיה גם בדיוק 14 שנה לאחר שערו הראשון בברצלונה (ובקריירה). בגומלין, שישה ימים לאחר מכן, הובסה ברצלונה 0–4 באנפילד, והודחה לאחר 3–4 במצטבר.

ב-19 במאי במשחק הליגה האחרון לעונה, כבש מסי צמד ב-2–2 מול אייבר, וזכה בתואר הפיצ'יצ'י השלישי ברציפות עם 36 שערים ב-34 הופעות; עם הזכייה השישית הוא השווה את שיאו של תלמו סארה מ-1953. הוא גם זכה בנעל הזהב האירופית בפעם השישית והשלישית ברציפות. ב-25 במאי הבקיע מסי את שערו האחרון של העונה בהפסד 1–2 לוולנסיה בגמר הגביע הספרדי, והוא סיים את העונה עם 51 שערים ו-19 בישולים ב-50 הופעות בכל המסגרות.

2019/2020 – כדור זהב שישי ועונת השפל של ברצלונה

בתחילת העונה סבל מסי מפציעה ולא שיחק במשך חודש וחצי. ב-29 באוגוסט זכה בתואר חלוץ העונה של אופ"א וסיים במקום השני בתואר שחקן השנה. מסי חזר לשחק ב-17 בספטמבר במחזור הראשון של ליגת האלופות נגד בורוסיה דורטמונד כשעלה מהספסל. ב-23 בספטמבר בטקס הענקת הפרסים של פיפ"א שהתקיים במילאנו מסי נכלל בקבוצת השנה וזכה בתואר שחקן השנה של פיפ"א. ב-6 באוקטובר כבש את שערו הראשון לעונה נגד סביליה בבעיטה חופשית. במחזור העשירי כבש ובישל פעמיים כל אחד נגד ריאל ואיאדוליד. באותו משחק כבש מסי את שערו ה-50 בקריירה מבעיטה חופשית. במחזור השלושה עשר כבש שלושער נגד סלטה ויגו כששניים מהשלושה הגיעו בבעיטה חופשית. במחזור החמישי של ליגת האלופות נגד בורוסיה דורטמונד ערך מסי את הופעתו ה-700 במדי ברצלונה ונתן תצוגה מרשימה עם שער וצמד בישולים. שערו היה הראשון בקריירה נגד דורטמונד ובכך הפך לשחקן שכבש נגד הכי הרבה קבוצות בליגת האלופות. במחזור החמישה עשר כבש מסי את שער הניצחון בדקות האחרונות של המשחק נגד אתלטיקו מדריד, ויום לאחר מכן זכה בכדור הזהב השישי בקריירה שלו וחלף על פני כריסטיאנו רונאלדו בכמות הזכיות בתואר. במחזור השישה עשר נגד מיורקה הציג את כדור הזהב השישי שלו בפני האוהדים, וסיים את המשחק עם שלושער. מסי הבקיע את השלושער ה-35 שלו בליגה, ובזכות כך הפך לשחקן שכבש הכי הרבה שלושערים בהיסטוריה של הלה ליגה.

בסיום העונה לאחר חזרתה מפגרת הקורונה מסי זכה בתואר מלך השערים של הליגה, עם 25, ובנוסף גם מלך הבישולים של הליגה, עם 21. בכך הוא שבר את השיא של צ'אבי וקבע שיא חדש במספר בישולים לעונה בלה ליגה, וב-5 הליגות הבכירות בצוותא עם תומאס מולר. ברצלונה סיימה במקום השני בלה ליגה והפסידה את האליפות ליריבה המרה ריאל מדריד. ב-8 באוגוסט ברצלונה שיחקה בגומלין שמינית ליגת האלופות נגד נאפולי. מסי סייע לברצלונה לנצח 3–1 (4–2 בסיכום) על ידי כך שכבש שער, שער נוסף שנפסל בחסות ה-VAR, וסחט פנדל שחברו לקבוצה לואיס אלברטו סוארס תרגם לשער. ב-14 באוגוסט נערך רבע גמר ליגת האלופות בין ברצלונה לבאיירן מינכן. ברצלונה ספגה את התבוסה הקשה בתולדותיה, כאשר באיירן מינכן הביסה אותה 2–8. בעקבות ההשפלה, המאמן ורבים מההנהלה פוטרו או התפטרו. בסך כל המסגרות הבקיע מסי 31 שערים ובישל 25 נוספים ב-43 הופעות.

בתאריך 25 באוגוסט 2020 הודיע מסי כי הוא רוצה לעזוב את המועדון של ברצלונה[123]. לאחר משא ומתן כושל בין הצדדים, נאלץ מסי להישאר במועדון שנה נוספת עד לתום החוזה. מסי טען בראיון עימו כי הנשיא הבטיח לו כי יוכל להחליט על עתידו בסוף העונה, אך הפר את מילתו[124]. למרות זאת, מסי הבטיח כי יישאר מחויב לברצלונה עד תום החוזה.

2020/2021 – תואר פיצ'יצ'י שמיני וזכייה בגביע הספרדי

העונה נפתחה עם מינויו של רונאלד קומאן למאמן ברצלונה. קומאן הודיע למספר שחקנים בכירים כי הם לא בתוכניותיו וכי הם צריכים למצוא לעצמם קבוצה חדשה, ביניהם לואיס סוארז, חברו הטוב ביותר של מסי. מסי לא פתח טוב את העונה, כאשר לא הצליח לכבוש שער שדה בתשעת המשחקים הראשונים של העונה (אם כי כבש מספר פנדלים). ב-20 באוקטובר כבש מסי פנדל בניצחון 5–1 נגד פרנצווארוש ובכך הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שכבש 16 עונות רצופות בליגת האלופות. ב-7 בנובמבר מסי כבש צמד כאשר נכנס כחילוף בתוצאה של 1–1 נגד ריאל בטיס. ב-22 בדצמבר קבע מסי שיא חדש, כאשר כבש נגד ויאדוליד את שערו ה-644 במדי ברצלונה, וכך הפך לשחקן שכבש הכי הרבה שערים עבור קבוצה אחת (שבר את שיאו של פלה בסנטוס)[125]. לרגל ההישג, מסי שלח 644 בקבוקי בירה באדוויזר, לכל אחד מהשוערים שהכניע בקריירה בהתאמה[126].

במהלך גמר הסופר קאפ הספרדי בין ברצלונה לאתלטיקו בילבאו, מסי ראה את הכרטיס האדום הישיר בדקה ה-120, בעקבות חבטה מכוערת ששלח לשחקן היריבה, וייליברה, כשהכדור לא נמצא באזור. בכך, הפרעוש רשם ציון דרך שלילי כשבפעם הראשונה אחרי 753 הופעות במדי הבלאוגרנה, הוא ראה את הכרטיס האדום. עם החזרה מהשעיה לשני משחקים מסי כבש בגביע נגד ראיו ואיקאנו בניצחון 2–1 וב-31 בינואר חזר לשחק בליגה, שוב נגד בילבאו, וכבש בכדור חופשי את שערו ה-650 בברצלונה.

ב-10 במרץ במשחק נגד פריז סן-ז'רמן בשמינית גמר ליגת האלופות, הבקיע מסי שער לחיבורים ממרחק 30 מטרים, אבל ברצלונה סיימה 2–5 בסיכום שני המשחקים והודחה מהמפעל, ובפעם הראשונה מזה 14 שנים לא הגיעה לרבע הגמר. ב-15 במרץ הבקיע מסי צמד בניצחון 4–1 נגד וסקה ובכך היה לשחקן הראשון בחמש הליגות הבכירות שמגיע ל-20 שערי ליגה לפחות 13 עונות ברציפות[127]. ב-21 במרץ, בניצחון 6–1 נגד ריאל סוסיאדד (בו כבש צמד), ערך מסי את הופעתו ה-768 במדי ברצלונה, ובכך שבר את שיאו של צ'אבי[128]. ב-17 באפריל מסי כבש צמד בניצחון 4–0 את אתלטיק בילבאו בגמר גביע המלך הספרדי, ובכך הגיע ל-30 שערים ב-13 עונות ברציפות, ושבר את שיאו של גרד מילר. גביע המלך היה תוארו ה-35 במועדון, ובכך שבר את שיאו של ראיין גיגס למספר תארים במועדון בודד[129].

במשחקי הליגה האחרונים הציגה ברצלונה כושר גרוע עם הפסדים בבית לגרנדה וסלטה ויגו. בשני המקרים כבש מסי שער יתרון לפני שהיריבה כבשה שניים. גם במשחק נגד לבאנטה כבש מסי את השער הראשון במשחק לפני שהוא נגמר בתיקו 3–3. ברצלונה סיימה את העונה במקום השלישי, אחרי אתלטיקו מדריד וריאל מדריד, בפעם הראשונה מאז עונת 2007/2008.

מסי סיים את העונה בליגה עם 30 שערים ו-9 בישולים וזכה בתואר הפיצ'יצ'י בפעם השמינית ובפעם החמישית ברציפות, שניהם שיא של כל הזמנים. כמו כן הוא סיים במקום השני בנעל הזהב לאחר רוברט לבנדובסקי שזכה בפרס, עם 60 נקודות. בסך כל המסגרות עמד מאזנו של מסי בעונה זו על 38 שערים ו-12 בישולים ב-47 הופעות.

ב-30 ביוני 2021 תם חוזהו של מסי בברצלונה והוא הפך לשחקן חופשי. לאחר מכן החל משא ומתן על חידוש החוזה בין מסי למועדון. בסופו של דבר המשא ומתן כשל וב-5 באוגוסט 2021 הודיע המועדון שמסי סיים את דרכו בברצלונה[130]. ב-8 באוגוסט 2021 ערך מסיבת עיתונאים, בה הצהיר כי הוא עשה הכל כדי להישאר בקבוצה, אך היא לא יכלה להכיל את חוזהו בשל מצבה הפיננסי.

פריז סן ז'רמן

מסי במדי פריז סן-ז'רמן

ב-10 באוגוסט 2021, לאחר 21 שנים בהן שיחק בכל הקבוצות של ברצלונה, חתם מסי לשנתיים בקבוצת פריז סן ז'רמן הצרפתית[131]. מסי קיבל את החולצה מספר 30[132], ולפי הדיווחים הרוויח 35 מיליון יורו נטו לעונה, לא כולל בונוסים.

2021/2022: כדור זהב שביעי

ב־29 באוגוסט 2021 ערך מסי את הופעת הבכורה שלו במועדון, כשהחליף את ניימאר בניצחון 2–0 על סטאד ריימס במסגרת המחזור הרביעי בליגה[133]. ב־15 בספטמבר הוא פתח לראשונה בהרכב, בתיקו 1–1 מול קלאב ברוז' במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות[134]. ארבעה ימים לאחר מכן הוא ערך את הופעת הבכורה שלו באצטדיון הביתי, בניצחון 2–1 על אולימפיק ליון[135]. את שער הבכורה במדי הקבוצה כבש ב־28 בספטמבר 2021 במסגרת המחזור השני בשלב הבתים של ליגת האלופות, כאשר הבקיע את השער השני בניצחון 2–0 על מנצ'סטר סיטי של ז'וזפ גוארדיולה[136]. ב־20 בנובמבר 2021 כבש מסי את שער הבכורה בליגה הצרפתית בניצחון 3–1 על נאנט[137]. ב־28 בנובמבר הוא סיפק שלושה בישולים במשחק בפעם החמישית בקריירה, בניצחון 3–1 בחוץ על סנט אטיין[138]. הוא שחזר הישג זה ב־9 באפריל 2022, בניצחון 6–1 בחוץ על קלרמון פוט[139].

ב־29 בנובמבר 2021 זכה מסי בכדור הזהב השביעי שלו, לאחר שכבש 43 שערים וסיפק 18 בישולים בשנת 2021 עבור ברצלונה, פריס סן-ז'רמן וארגנטינה, ולאחר שזכה בקופה אמריקה ובגביע המלך הספרדי. מסי גבר על מועמדים אחרים, כמו רוברט לבנדובסקי וז'ורז'יניו[140].

ב־2 בינואר 2022 הודיעה פריס סן-ז'רמן כי מסי נבדק ונמצא חיובי לנגיף הקורונה[141]. הוא החמיץ בשל כך שני משחקי ליגה ומשחק גביע. הוא חזר ב־23 בינואר למשחק הביתי בליגה מול סטאד ריימס, שם נכנס כמחליף במחצית השנייה ובישל את השער השלישי בניצחון 4–0[142]. ב־13 במרץ, לאחר שפריס הודחה במפתיע מליגת האלופות בשמינית הגמר על ידי ריאל מדריד, מסי וניימאר ספגו שריקות בוז מחלק מאוהדי פריס בפארק דה פראנס במשחק הליגה נגד בורדו[143]. קריאות הבוז זכו לביקורת מצד שחקנים, מאמנים ואנשי תקשורת[144][145][146]. מאמן פריס, מאוריסיו פוצ'טינו, אמר כי "לשפוט את מסי בצורה הזאת,זה לא הוגן", והוסיף כי "זו הייתה עונת למידה, ולא רק מבחינה מקצועית – המעבר לפריז, הליגה החדשה, החברים החדשים לקבוצה – אלא גם עבור המשפחה שלו. חייבים לקחת את זה בחשבון. זה מכשול, שיכול להשפיע מאוד על כדורגלן"[147]. ב־23 באפריל זכה מסי בתואר הראשון שלו בפריס סן-ז'רמן, אליפות צרפת, לאחר תיקו 1–1 בבית עם לאנס, במשחק בו כבש מסי את השער היחיד לזכות קבוצתו, בבעיטה מחוץ לרחבה ממרחק של 17 מטרים מהשער[148]. מסי סיים את עונת הבכורה שלו עם 11 שערים ו־14 בישולים בכל המסגרות. עם 6 שערי ליגה בלבד, הייתה זאת הפעם הראשונה מאז עונת 2005/2006 בה הוא כבש פחות מעשרה שערי ליגה.

2022/2023

ב-27 בפברואר זכה מסי בתואר כדורגלן השנה בעולם מטעם פיפ"א, כשהוא עוקף את כרים בנזמה וקיליאן אמבפה. את עונת 2023/2022 סיים מסי עם 16 שערים ו-16 בישולים ב-32 הופעות בליגה הצרפתית. בסיום העונה, הודיע מסי שיעזוב את פריז סן ז'רמן אחרי שנתיים בקבוצה.

אינטר מיאמי

ב-15 ביולי 2023 חתם באינטר מיאמי מליגת ה-MLS[149]. לאחר אישור עזיבתו מפ.ס.ז', מסי נקשר לחזרה למועדון לשעבר ברצלונה, כמו גם למעבר כסף גדול למועדון הליגה המקצוענית הסעודית אל-הילאל, אך החלטתו בסופו של דבר לחתום במועדון הכדורגל אינטר מיאמי. נמסר לנשיא ברצלונה ג'ואן לאפורטה עד 5 ביוני 2023. ברצלונה לא הצליחה להחתים אותו בגלל אילוצים כספיים.

ב-7 ביוני, אינטר מיאמי פרסמה סרטון ברשתות החברתיות שלהם, הרמז על החתמתו הקרובה של מסי. את כוונתו להצטרף למיאמי בראיון משותף ל"מונדו דפורטיבו" וספורט, בו אמר שהם "לא סגרו את זה ב-100 אחוז"; MLS גם הצהירה כי העסקה לא הושלמה סופית. הוא הסביר שאף על פי שהליגה קיבלה הכל והיה בסדר מבחינתו לחזור לברצלונה, נותרו דברים רבים לעשות כמו הורדת משכורות ומכירת שחקנים, והוא לא רצה לעבור את זה שוב או להיות אחראי לזה. הוא אישר שמועדונים אירופיים אחרים פנו אליו, אך ברצלונה הייתה הקבוצה האירופית היחידה בה רצה לשחק[150].

ב-15 ביולי 2023, אינטר מיאמי הודיעה על החתמתו של מסי על חוזה לשנתיים וחצי. הוא הוצג רשמית למעריצים באירוע ששודר בשידור חי, שכונה "La PresentaSÍon", באצטדיון DRV PNK למחרת יחד עם חברו לשעבר של ברצלונה, סרג'יו בוסקטס. שכרו הבסיסי נקבע על 12 מיליון דולר עם פיצוי מובטח בסך כולל של 20.4 מיליון דולר לעונת 2023; מסי גם אמור להרוויח מניות נוספות ממכירת חולצות, מנויים ל-MLS Season Pass והנתח במועדון עצמו.

2023: זכייה בגביע הליגות וכדור הזהב השמיני

מסי ערך את הופעת הבכורה שלו במועדון ב-21 ביולי במשחק גביע הליגה נגד קרוז אזול, כשהבקיע בבעיטה חופשית בזמן הפסקה לניצחון 1–2. לאחר שכבש תשעה שערים בששת משחקיו הראשונים במיאמי, מסי פתח בגמר גביע הליגות 2023 נגד נאשוויל SC ב-19 באוגוסט לפני שנאשוויל השוותה במחצית השנייה. המשחק הסתיים בדו-קרב פנדלים בו ניצחה מיאמי 10–9, כאשר מסי הבקיע את הראשון, והעניק למועדון את הגביע הראשון שלהם אי פעם.

מסי ערך את הופעת הבכורה שלו ב-MLS ב-26 באוגוסט, נכנס כמחליף בדקה ה-60 וכבש שער מאוחר בניצחון חוץ 0–2 מול ניו יורק רד בולס, מה ששם קץ לרצף של אינטר ללא ניצחון בליגת אחד עשר. השער הראשון של מסי בעונה הסדירה זיכה אותו בשער המשחק עם 89.7% מהקולות. ב-30 באוקטובר, בעקבות זכייתו בגביע העולם עם ארגנטינה וגביע ליגה 1 עם פ.ס.ז', הוענק למסי כדור הזהב השמיני שמאריך את השיא. מסי סיים את עונתו הראשונה באינטר מיאמי עם 11 שערים ב-14 משחקים, לאחר ששיחק במשחקו האחרון בהפסד 1–0 לשארלוט FC ב-21 באוקטובר. מיאמי סיימה במקום ה-14 במזרח, לאחר שלא ניצחה בשבעת משחקיה האחרונים.

נבחרת ארגנטינה

2004–2005: הצלחה בנבחרות הנוער

כבעל אזרחות כפולה, ארגנטינאית־ספרדית, יכול היה מסי לשחק בשתי הנבחרות הלאומיות. בשנת 2003 החלה לגשש סביבו ספרד עד גיל 17, לאחר שהמנהל הספורטיבי של ברצלונה, קרלס רשאק, דיווח להתאחדות הספרדית על הילד המוכשר. מסי סירב להצעה, משום שחלומו היה ונותר לשחק במדי לה אלביסלסטה. על מנת למנוע מספרד לפתות את מסי, ביוני 2004 ארגנה התאחדות הכדורגל הארגנטינאית שני משחקי ידידות לנבחרת עד גיל 20, מול פרגוואי ואורוגוואי, על מנת לקבע את מעמדו בפיפ"א כשחקן ארגנטינאי. ב־29 ביוני 2004, חמישה ימים לאחר יום הולדתו ה־17, לבש מסי בפעם הראשונה את מדי התכול לבן של ארגנטינה, כבש שער ובישל שניים בניצחון 8–0 על פרגוואי. לאחר מכן הוא נכלל בסגל הנבחרת הצעירה לאליפות אמריקה הדרומית בכדורגל עד גיל 20 שנערכה בתחילת 2005 בקולומביה. מכיוון שהוא היה בצורה משמעותית נחות מבחינה פיזית ביחס לחבריו, תוצאה של גילו הצעיר ובעיות הגדילה מהם עדיין סבל, הוא שימש כמחליף בשישה מתוך תשעה משחקים. במשחקה האחרון של ארגנטינה בטורניר, כבש מסי שער ניצחון מכריע מול ברזיל, שקבע כי ארגנטינה תסיים שלישית בטורניר, ובזכות כך הייתה אחת מארבע הנבחרות שהעפילו לגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 שנערך בקיץ 2005 בהולנד.[151] מסי סיים את הטורניר עם חמישה שערים.

לקראת הטורניר העסיק מסי מאמן כושר אישי על מנת להגדיל את מסת השריר שלו, והוא חזר לסגל הנבחרת במצב משופר לקראת גביע העולם עד גיל 20. הוא נותר מחוץ להרכב הפותח במשחקה הראשון של ארגנטינה בשלב הבתים נגד ארצות הברית, עלה במחצית כשהתוצאה 0–1 לטובת היריבה, אך לא הצליח לשנות את התוצאה. לאחר ההפסד, ביקשו השחקנים הבכירים מהמאמן פרנסיסקו פרארו לתת למסי, שטרם חגג 18, לפתוח, מכיוון שהם רואים בו את השחקן הטוב ביותר בנבחרת. מסי פתח בשני המשחקים הבאים, בהם ניצח ארגנטינה את מצרים וגרמניה, ואף כבש שער אחד, אך תרומתו המכריעה הגיעה בשלב הנוקאאוט, אליה העפילה ארגנטינה מהמקום השני בבית בזכות שני הניצחונות. שער שוויון מול קולומביה בשמינית הגמר, שער ובישול מול ספרד הפייבוריטית ברבע הגמר, ובחצי הגמר כבש שער תוך פחות מ־7 דקות מול ברזיל, האלופה המכהנת, במשחק שהסתיים בתוצאה 2–1 ובעקבותיו העפילה ארגנטינה לגמר[152]. לקראת הגמר קיבל מסי את כדור הזהב של הטורניר. בגמר, מול ניגריה, כבש מסי שני בעיטות עונשין בניצחון 2–1, ארגנטינה זכתה בגביע העולם החמישי, ומסי זכה גם בנעל הזהב לאחר שכבש שישה שערים[153]. הופעותיו עוררו השוואות עם אגדת ארגנטינה דייגו מראדונה, שהוביל את ארגנטינה ב־1979 לזכייה בתואר[154].

2005: תחילת הדרך בנבחרת הבוגרת

בעקבות הישגיו עם הנבחרת הצעירה, הוא זומן לנבחרת הבוגרת על ידי המאמן חוסה פקרמן למשחק ידידות מול הונגריה ב־17 באוגוסט 2005[155]. בדקה ה־63, באצטדיון פרנץ פושקש בבודפשט, ערך מסי את הופעת הבכורה שלו עבור נבחרת ארגנטינה, רק על מנת לקבל כרטיס אדום פחות מדקה לאחר מכן. המגן ההונגרי וילמוש ואנצאק אחז בחולצתו של מסי, שבתגובה הכה אותו בזרועו על מנת להשתחרר, דבר שהשופט, בהחלטה שנויה במחלוקת, פירש כמרפק מכוון[156]. על פי הדיווחים, מסי מירר בבכי בחדר ההלבשה לאחר ההרחקה. הוא חזר לנבחרת ב־3 בספטמבר, בהפסד 0–1 לפרגוואי במסגרת מוקדמות מונדיאל 2006, בעת שארגנטינה כבר הבטיחה את מקומה במונדיאל. הוא נכנס כמחליף בדקה ה־80, בהופעה עליה הכריז כ"בכורה מחודשת"[157]. במשחק המוקדמות הבא, בניצחון 2–0 על פרו, פתח מסי לראשונה בהרכב נבחרת ארגנטינה, ואף סחט בעיטת עונשין אותה תרגם חואן רומן ריקלמה לשער[158]. לאחר המשחק תיאר פקרמן את מסי כ"תכשיט"[159]. מסי המשיך להיות שחקן קבוע בסגל נבחרת ארגנטינה, ואף הבקיע את שער הבכורה שלו בהפסד הידידותי 2–3 לקרואטיה, ב־1 במרץ 2006[160]. שבוע לאחר מכן הוא נפצע בשריר הירך האחורי במדי ברצלונה[161], אך חזר לכושר וזומן במאי לסגל של פקרמן לקראת מונדיאל 2006 שנערך בגרמניה[162]. לאחר ששותף בניצחון 2–0 על אנגולה במשחק הכנה למונדיאל, זכה מסי לשבחים על משחקו, ופקרמן אמר בסיום המשחק: "מסי משדרג את הקבוצה כשהוא עולה לשחק"[163].

2006: הופעה ראשונה במונדיאל

במשחק הפתיחה של ארגנטינה במונדיאל 2006, ניצחה ארגנטינה 2–1 את חוף השנהב, אך למרות הציפיות הגבוהות מסי לא שותף[164]. במשחק השני, מול סרביה ומונטנגרו, הפך מסי לשחקן הצעיר ביותר שמייצג את ארגנטינה במונדיאל, כאשר החליף את מקסי רודריגס בדקה ה־75. שלוש דקות לאחר מכן הוא כבר בישל להרנן קרספו את השער הרביעי של ארגנטינה, ובדקה ה־88 הוא כבש בעצמו וקבע את תוצאת הסיום, 6–0. עם שער זה הוא הפך לכובש הצעיר ביותר של ארגנטינה בגביע העולם, והשישי הצעיר ביותר בכל תולדות המונדיאל[165]. במשחק זה הבטיחה ארגנטינה את ההעפלה לשלב הבא, ולכן מסי פתח במשחק האחרון בשלב הבתים, נגד הולנד. מסי התקשה להרשים, והמשחק הסתיים בתיקו מאופס, שבעקבותיו העפילה ארגנטינה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית[166]. במשחק שמינית הגמר מול מקסיקו, נכנס מסי בדקה ה־84 במצב של 1–1, וכמעט הכריע את ההתמודדות אך שער שכבש נפסל בשל נבדל. בסופו של דבר ניצחה ארגנטינה 2–1 בהארכה והעפילה לרבע הגמר[167]. במשחק רבע הגמר מול גרמניה, מסי לא שותף, וצפה בנבחרתו סופגת שער שוויון מאוחר לאחר שכבר הייתה ביתרון. לאחר הארכה המשחק עבר להכרעה בדו־קרב בעיטות עונשין, וארגנטינה הפסידה בו 2–4 והודחה מהטורניר[168]. אף על פי שזכה להערכה על ביצועיו בנבחרת, החליט פקרמן לעזוב את תפקידו[169], ובמקומו מונה אלפיו באסילה[170].

2007: גמר קופה אמריקה ראשון

מסי בניצחונה של ארגנטינה על פרו, רבע גמר קופה אמריקה 2007

עם התפתחותו של מסי כאחד השחקנים הצעירים הטובים בעולם, הוא הבטיח את מקומו בהרכב הפותח של אלפיו באסילה, כחלק מנבחרת שנחשבה לפייבוריטית לזכות בקופה אמריקה 2007 שנערך בוונצואלה. באסילה היה מאמנה של הנבחרת גם ב־1993, אז זכתה בתואר האחרון שלה. מסי פתח בשני משחקיה הראשונים של ארגנטינה בטורניר, בישל להרנן קרספו בניצחון 4–1 על ארצות הברית[171], ובניצחון 4–2 על קולומביה הוא סחט בעיטת עונשין אותה תרגם קרספו לשער[172]. לאחר שארגנטינה הבטיחה את העפלתה לשלב הבא, נותר מסי על הספסל במשחק נגד פרגוואי, עלה כמחליף, ובישל לחאבייר מסצ'ראנו את השער היחיד במשחק, שהותיר את ארגנטינה עם מאזן מושלם בשלב הבתים[173]. בשלב רבע הגמר, כבש מסי את השער השלישי בניצחון 4–0 על פרו[174], ובחצי הגמר כבש שער מרהיב בניצחון 3–0 על מקסיקו[175]. בגמר הובסה ארגנטינה באופן מפתיע בתוצאה 0–3 על ידי ברזיל, שחסרה את כוכביה הגדולים כמו רונאלדיניו וקאקה[176]. ההפסד הלא צפוי גרר ביקורת קשה על הנבחרת מצד האוהדים הארגנטינאים, ביקורת ממנה מסי חמק בשל גילו הצעיר ומעמדו המשני לכוכב הנבחרת, חואן רומן ריקלמה[177]. מסי נבחר על ידי CONMEBOL לשחקן הצעיר המצטיין של הטורניר[178], לנבחרת הטורניר[179], ושערו נגד מקסיקו נבחר לשער הטורניר[180].

2008: מדליית זהב אולימפית

מסי נגד ברזיל, חצי גמר הטורניר האולימפי

בקיץ 2008, לקראת אולימפיאדת בייג'ינג, זומן מסי לסגל הנבחרת האולימפית של ארגנטינה, במטרה לקחת חלק בטורניר הכדורגל האולימפי. אך המשחקים האולימפיים חפפו למשחקי מוקדמות ליגת האלופות בהם השתתפה ברצלונה, שיכלה כעת באופן חוקי לסרב לתת למסי להשתתף באולימפיאדה. מכיוון שתופעה זו חזרה על עצמה גם בקבוצות אחרות, התערבה פיפ"א בנושא והחליטה ביולי 2008 כי המועדונים יאולצו לאפשר לכל השחקנים עד גיל 23 להשתתף במשחקים האולימפיים, באותו האופן בו היה נהוג באולימפיאדות קודמות[181]. מסי כבר נסע לבייג'ינג, אך ברצלונה לא ויתרה והגישה ערעור לבית הדין לבוררות בספורט, שקיבל את בקשת המועדון. לבסוף, לאחר שיחה עם מאמנו החדש בברצלונה, ז'וזפ גוארדיולה (שבעצמו זכה במדליית זהב אולימפית בברצלונה 1992), התירה ברצלונה למסי להישאר בבייג'ינג בנבחרת האולימפית של סרחיו באטיסטה[182].

במשחק הראשון בטורניר האולימפי, מסי כבש ובישל וסייע לנבחרתו לנצח 2–1 את חוף השנהב[183]. ארגנטינה ניצחה גם את אוסטרליה והבטיחה את העפלתה לשלב הבא[184]. מסי קיבל מנוחה במשחק האחרון בשלב הבתים, וארגנטינה ניצחה בלעדיו 2–0 את סרביה והעפילה לרבע הגמר עם מאזן מושלם של 3/3 ניצחונות[185]. ברבע הגמר כבש מסי את השער הראשון ובישל לאנחל די מריה את שער הניצחון, בניצחון 2–1 בהארכה על הולנד[186]. לאחר שהביסה 3–0 את יריבתה ההיסטורית ברזיל בחצי הגמר, ניצחה ארגנטינה 1–0 בגמר האולימפי את ניגריה, כאשר מסי בישל לדי מריה את השער היחיד במשחק, ושחקניה עוטרו בזהב האולימפי[187]. למרות היעדרו של פרס השחקן הטוב ביותר בטורניר האולימפי, פיפ"א הדגישה את הקמפיין האישי של מסי בכך שהוא "גרם למגנים לצרות יותר מכל שחקן אחר בטורניר". יחד עם חואן רומן ריקלמה וחאבייר מסצ'ראנו, הוא אוזכר כשחקן הבולט בנבחרת שזכתה בטורניר[188].

2008–2010: מונדיאל עם מראדונה

מסי נגד גרמניה, רבע גמר מונדיאל 2010

באוקטובר 2007 החלו מוקדמות המונדיאל. ארגנטינה ניצחה את שלושת משחקיה הראשונים, אך לאחר מכן הגיע הפסד וארבעה משחקים רצופים שהסתיימו בתיקו[189]. באוקטובר 2008 נשבר הרצף, וארגנטינה ניצחה 2–1 את אורוגוואי החזקה, כאשר מסי כובש את השער הראשון[190]. ארבעה ימים לאחר מכן שבה ארגנטינה לסורה והפסידה 0–1 לצ'ילה, הפסד שבעקבותיו התפטר מאמן הנבחרת, אלפיו באסילה[191]. מי שהחליף אותו בתפקיד היה אגדת העבר דייגו מראדונה[192]. במשחקו הראשון של מראדונה על הקווים, במרץ 2009, הביסה ארגנטינה 4–0 את ונצואלה, כאשר מסי כובש את השער הראשון[193]. באותו משחק לבש מסי בפעם הראשונה את החולצה מספר 10 של ארגנטינה, לאחר פרישתו של חואן רומן ריקלמה[194]. המשך דרכו של מראדונה בנבחרת לא הייתה מרשימה במיוחד. ארבעה ימים לאחר הניצחון על ונצואלה ספגה ארגנטינה תבוסה 1–6 משפילה לבוליביה החלשה יחסית[195]. במחזור הבא ניצחה ארגנטינה, אך מייד לאחר מכן ספגה שלוש הפסדים רצופים שדרדרו אותה עד למקום החמישי כשנותרו שני מחזורים לסיום המוקדמות, שמוביל לפלייאוף עלייה למונדיאל[196]. בסופו של דבר, ארגנטינה ניצחה את שני המשחקים הנותרים (פרו ואורוגוואי) והעפילה ישירות למונדיאל מהמקום הרביעי בבית[197]. מסי סיים את טורניר המוקדמות עם ארבעה שערים בלבד ב־18 משחקים.

לאחר שתי עונות עמוסות תארים בברצלונה, ולאחר זכייתו בפרסי הכדורגל הנחשבים בעולם (כדורגלן השנה בעולם, כדור הזהב ונעל הזהב האירופית), עלה רף הציפיות מהנבחרת בהנהגתו של מסי. האוהדים, כמו גם תקשורת הספורט העולמית, ציפו ממנו לשחזר את הישגיו של מראדונה במונדיאל 1986[198], ציפיות אליהן הצטרף מראדונה עצמו[199]. לקראת המונדיאל, שהתקיים בדרום אפריקה, שינה מראדונה את המערך של הנבחרת למערך דומה לברצלונה; מערך 4–3–1–2, כאשר מסי משחק מאחורי שני החלוצים. המונדיאל נפתח בצורה מבטיחה: ניצחון דחוק 1–0 על ניגריה[200], ניצחון מרשים 4–1 על קוריאה הדרומית[201], וניצחון 2–0 על יוון שהותיר אותה מושלמת עם 9/9 נקודות[202]. מסי שיחק טוב אך לא כבש, ובישל רק את השער האחרון של שלב הבתים, במשחק בו שימש כקפטן הנבחרת בפעם הראשונה ואף זכה לפרס מצטיין המשחק[203].

ארגנטינה לא התקשתה בשמינית הגמר מול מקסיקו, עם ניצחון 3–1[204]. אך למרות הפתיחה המצוינת, הודחה ארגנטינה ברבע הגמר עם הפסד 0–4 לגרמניה, הדחה זהה ל־2006[205]. היה זה ההפסד הגדול ביותר של ארגנטינה בגביע העולם, מאז ההפסד 0–4 להולנד ב־1974. לאחר הטורניר, פיפ"א זיהתה את מסי כאחד מעשרת השחקנים הטובים ביותר במונדיאל, תוך ציון הקצב והיצירתיות ה"יוצאים מן הכלל" שלו, והכדרור, הבעיטה והמסירה ה"מרהיבים והיעילים" שלו[206]. לעומת זאת, בארגנטינה היה מסי מושא לביקורת קשה. כשחקן הטוב בעולם, הייתה ציפייה ממסי להוביל את הנבחרת הבינונית לזכייה בתואר, כפי שניתן לטעון כי מראדונה עשה בזמנו, אבל הוא לא הצליח לשחזר בנבחרת את הופעותיו הספקטקולריות בברצלונה, מה שהוביל להאשמות כי אכפת לו מהמועדון שלו יותר ממולדתו.[207]

2011: קופה אמריקה ביתי

מסי נגד בוליביה, קופה אמריקה 2011

לאחר המונדיאל הוחלף מראדונה בסרחיו בטיסטה, המאמן שהוביל את ארגנטינה ומסי לזכייה במדליית זהכ אולימפית בבייג'ינג 2008[208]. בטיסטה הצהיר כי מתכוון לבנות את הנבחרת סביב מסי, ולתפקד אותו כמספר 9 מזויף במערך 4–3–3, באותה צורה שזכתה להצלחה רבה בברצלונה באותה עת[209]. אף על פי שמסי כבש לא פחות מ־53 שערים בעונת 2010/11 במדי ברצלונה, הוא לא כבש שער במשחק רשמי לזכות ארגנטינה מאז מרץ 2009. ב־17 באוקטובר 2010 ניצחה ארגנטינה 1–0 את ברזיל, כאשר מסי כבש את השער היחיד במשחק בדקה ה־90[210]. ב־9 בפברואר 2011 הבקיע מסי שוב שער ניצחון בדקה ה־90, ועזר לנבחרתו לנצח 2–1 את פורטוגל[211].

ביולי 2011 אירחה ארגנטינה את הקופה אמריקה 2011, טורניר בו נתלו תקוות רבות, לאחר שארגנטינה לא הניפה את הגביע מאז 1993[209]. אף על פי שהנבחרת נבנתה סביבו, בצורת השערים של מסי נמשכה גם בקופה, שנגמרה באכזבה מבחינת ארגנטינה. בשני משחקיה הראשונים, נגד בוליביה וקולומביה, סיימה ארגטינה בתיקו, כאשר מסי זכה בפרס איש המשחק בתיקו 1–1 מול בוליביה[212][213]. התקשורת ציינה כי מסי התקשה לשתף עם פעולה עם חברו להתקפה קרלוס טבס, שזכה לאהדה גדולה יותר מצד האוהדים הארגנטינאים[209]. כתוצאה מכך, ספג מסי שריקות בוז מצד אוהדי קבוצתו בפעם הראשונה בקריירה[214]. מסי ספג ביקורות רבות גם על כך כי היה נראה שלא שר את המנון ארגנטינה לפני תחילת המשחק[215]. במהלך המשחק האחרון והמכריע בשלב הבתים, ספסל באטיסטה את טבס, ומסי סיפק הופעה טובה ובישל שני שערים בניצחון 3–0 על קוסטה ריקה, ניצחון שבעקבותיו העפילה ארגנטינה לרבע הגמר מהמקום השני בבית[216]. ברבע הגמר התמודדה ארגנטינה מול אורוגוואי. מסי בישל לגונסאלו היגוואין שער שוויון במחצית הראשונה, ואף על פי שבסיומה נותרה אורוגוואי בעשרה שחקנים, לא מצאה ארגטינה את שער הניצחון. לאחר הארכה, המשחק עבר להכרעה בדו־קרב בעיטות עונשין בו הפסידה ארגנטינה 4–5 לאורוגוואי, שהמשיכה עד להנפת הגביע[217]. מסי סיים את הטורניר ללא שערים, אך עם מירב הבישולים (3) ושני פרסי איש המשחק (מתוך ארבעה משחקים).

2011–2013: קפטן הנבחרת

לאחר ההדחה המאכזבת מהקופה אמריקה, מונה אלחנדרו סאבלה למאמן נבחרת ארגנטינה. באוגוסט 2011 העניק סאבלה למסי את תפקיד קפטן הנבחרת באופן קבוע, במקום חברו לקבוצה חאבייר מסצ'ראנו[218]. מסי, השמרן מטבעו, המשיך להוביל את נבחרתו כשחקן הטוב ביותר שלה, ומסצ'ראנו נותר מנהיג הקבוצה בפועל על המגרש[219]. סאבלה עיצב מחדש את הנבחרת, קרלוס טבס הודח, ושחקנים נוספים שזכו באליפות העולם ובמשחקים האולימפיים בנבחרות הצעירות יחד עם מסי זומנו לנבחרת. בבכורה של סאבלה כמאמן ב־7 באוקטובר, כשהוא משחק בתפקיד חופשי יותר ובקבוצה משתפרת, שבר מסי את בצורת השערים שלו כשכבש ובישל בניצחון 4–1 על צ'ילה במסגרת המחזור הראשון במוקדמות מונדיאל 2014. היה זה שערו הראשון במדי ארגנטינה במסגרת תחרותית מאז מרץ 2009, בבכורה של דייגו מראדונה על הקווים[220].

תחת סאבלה, שיעור כיבוש השערים של מסי עלה באופן דרסטי; מ־17 שערים ב־61 הופעות תחת המאמנים הקודמים, הוא כבש 25 שערים ב־32 הופעות בשנים 2011–2014. הוא כבש 12 שערים ב־9 הופעות עבור ארגנטינה בשנת 2012, והשווה את שיאו של גבריאל באטיסטוטה משנת 1998[221]. ב־29 בפברואר 2012 הוא כבש את השלושער הבינלאומי הראשון שלו, בניצחון 3–1 על שווייץ במסגרת משחק ידידות[222], ועשה זאת פעמיים נוספות בשנה וחצי הבאות, במשחקי ידידות מול ברזיל וגואטמלה[223][224]. ב־10 בספטמבר 2013 כבש מסי צמד בעיטות עונשין בניצחון 5–2 על פרגוואי במסגרת מוקדמות המונדיאל, ועם ניצחון זה הבטיחה ארגנטינה את ראשות הבית ואת ההעפלה למונדיאל[225]. בסך הכול כבש מסי עשרה שערים ב־14 משחקים בקמפיין המוקדמות (שני רק ללואיס סוארס). עם סיום שנת 2013, ניצב מסי עם 37 שעריו במקום השני בטבלת מלכי השערים של נבחרת ארגנטינה, שני רק לבאטיסטוטה[226]. במקביל לביצועיו המשופרים על המגרש, האהדה כלפיו בארגנטינה הלכה וגברה.[227]

2014: גמר המונדיאל

מסי צופה בכדור שבעט ממרחק 23 מטרים פוגע ברשת ומנצח את המשחק מול איראן במשחק השני של שלב הבתים במונדיאל 2014.

מסי הגיע למונדיאל 2014, שנערך בברזיל לאחר עונה לא מוצלחת ורוויית פציעות בברצלונה, אך עם תחילת הטורניר הוא נתן הופעות מרשימות ונבחר לאיש המשחק בכל ארבעת משחקיה הראשונים של ארגנטינה. ב־15 ביוני 2014, במשחקו הראשון במונדיאל כקפטן ארגנטינה, כבש מסי את השער השני בניצחון 2–1 על בוסניה והרצגובינה[228]. היה זה השער הראשון של מסי במונדיאל מאז הופעת הבכורה שלו במפעל שמונה שנים קודם לכן. ב־21 ביוני, בניצחון 1–0 על איראן, הבקיע מסי את שער הניצחון בתוספת הזמן, בבעיטה ממרחק 23 מטרים[229]. ב־25 ביוני, במשחק השלישי והאחרון בשלב הבתים, כבש מסי צמד שערים בניצחון 3–2 על ניגריה, וארגנטינה נותרה מושלמת בשלב הבתים והעפילה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית[230]. ב־1 ביולי בישל מסי לאנחל די מריה את שער הניצחון במשחק שמינית הגמר נגד שווייץ, שתי דקות לסיום ההארכה. מסי נבחר לשחקן המצטיין בפעם הרביעית ברציפות[231]. ב־5 ביולי העפילה ארגנטינה לחצי הגמר, לאחר ניצחון 1–0 על בלגיה, בפעם הראשונה מאז 1990[232]. בחצי הגמר, לאחר 120 דקות נטולות שערים, גברה ארגנטינה על הולנד בדו־קרב בעיטות עונשין כאשר מסי כובש את הבעיטה הראשונה של נבחרתו, והעפילה לגמר[233].

מסי נאבק על הכדור עם מאטס הומלס הגרמני במהלך גמר מונדיאל 2014.

הגמר נערך ב־13 ביולי במרקנה, והוכרז כקרב בין השחקן הטוב בעולם (מסי) לנבחרת הטובה בעולם (גרמניה), וכשחזור של גמר מונדיאל 1990 (דייגו מראדונה מול גרמניה המערבית)[234]. בחצי השעה הראשונה של המשחק היה מסי מעורב בשער שכבש גונסאלו היגוואין, אך נפסל בשל נבדל. לאחר מכן החמיץ מסי מספר הזדמנויות לשער, במיוחד עם תחילת המחצית השנייה כאשר פרץ עם הכדור מהאגף השמאלי ובעט לשער, אך הכדור חלף ליד הקורה הרחוקה. לבסוף, המחליף הגרמני מריו גצה כבש בדקה ה־113 בתוך ההארכה והעניק לגרמניה את גביע העולם[235]. בסיום המשחק קיבל מסי את כדור הזהב של המונדיאל[236]. מסי סיים את המונדיאל במקום השלישי מבין כובשי השערים (ארבעה שערים ובישול; מתחת חאמס רודריגס ותומאס מילר, ובצוותא עם ניימאר ורובין ואן פרסי), יצר הכי הרבה הזדמנויות, השלים הכי הרבה כדרורים, מסר הכי הרבה לרחבת העונשין והגביה הכי כדורים בטורניר כולו[237]. למרות זאת, הזכייה הייתה שנויה במחלוקת משום שמסי לא כבש כלל בשלב הנוקאאוט; נשיא פיפ"א ספ בלאטר הביע את הפתעתו, ומראדונה טען כי הבחירה במסי נבעה ממטרות שיווקיות[238].

2015: גמר קופה אמריקה שני

לאחר המונדיאל מונה טאטה מרטינו, שהיה מאמנו של מסי בברצלונה בעונה החולפת, למאמן נבחרת ארגנטינה[239]. כסגנית אלופת העולם, ארגנטינה הגיעה לטורניר קופה אמריקה 2015 כמועמדת לזכייה. במשחק הראשון של שלב הבתים מול פרגוואי, הבקיע מסי בבעיטת עונשין את שערו היחיד בטורניר, וארגנטינה איבדה יתרון שני שערים במחצית בדרך לתיקו 2–2[240]. מסי נבחר לשחקן המצטיין במשחק אך הוא דחה את קבלת הפרס[241]. נבחרת ארגנטינה סיימה את שלב הבתים במקום הראשון, אחרי שני ניצחונות בתוצאה 1–0, על האלופה המכהנת אורוגוואי[242], ועל ג'מייקה. במשחק נגד ג'מייקה, שנערך ב־20 ביוני, הגיע מסי ל-100 הופעות במדי הנבחרת, והפך לארגנטינאי החמישי בלבד שמגיע לציון דרך זה[243].

ברבע הגמר שנערך ב־26 ביוני, התמודדה ארגנטינה מול קולומביה. אף על פי שליטה מוחלטת של ארגנטינה, משחק יוצא מן הכלל של השוער הקולומביאני דויד אוספינה גרם ל־90 דקות נטולות שערים, וההכרעה עברה לדו־קרב בעיטות עונשין. מסי כבש את הבעיטה הראשונה, ולאחר שבעה סיבובים גברה ארגנטינה בתוצאה 5–4[244]. בחצי הגמר הצטיין מסי כפליימייקר כאשר בישל שלושה משערי נבחרתו בניצחון 6–1 על פרגוואי, והוא אף זכה לתשואות מהקהל העוין בתחילה. הוא אף זכה בפרס איש המשחק, בפעם הרביעית בטורניר[245]. הגמר נערך ב־4 ביולי באצטדיון הלאומי של צ'ילה מול צ'ילה, וארגנטינה הגיעה אליו כפייבוריטית. למרות זאת, ארגנטינה כשלה גם הפעם והמשחק הסתיים אף הוא בתיקו מאופס בתום 90 הדקות וגם בתום ההארכה. בדו-קרב בעיטות העונשין, מסי כבש את בעיטתו בסיבוב הראשון, אך הוא היה היחיד בנבחרתו שהבקיע, וארגנטינה הפסידה בתוצאה 1–4[246]. מסי סיים את הטורניר כמלך הבישולים (בצוותא עם חורחה ואלדיביה הצ'יליאני), והוא נבחר לשחקן המצטיין בטורניר, אך הוא דחה את קבלת הפרס בתום משחק הגמר[247]. ההפסדים בגמר המונדיאל והקופה אמריקה, ובצורת התארים הנמשכת מאז 1993, הביאו שוב לביקורת עזה מצד התקשורת והאוהדים בארגנטינה[248].

2016–2017: גמר שלישי בקופה אמריקה, פרישה וחזרה

שנה בלבד לאחר מכן נערך גביע המאה של קופה אמריקה, מהדורה חגיגית של הטורניר לציון 100 שנים להקמתה של התאחדות הכדורגל הדרום־אמריקאית, CONMEBOL. מקומו של מסי בהרכב הנבחרת הועמד בסכנה, לאחר שספג פציעה בגבו בניצחון 1–0 של ארגנטינה על הונדורס ב־27 במאי, במסגרת משחק ידידות[249]. מאוחר יותר דווח כי הוא סבל מחבלה באזור המותן[250]. במשחק הפתיחה של הטורניר נשאר מסי על הספסל, וארגנטינה ניצחה בלעדיו 2–1 את האלופה המכהנת, צ'ילה[251]. גם במשחק השני מול פנמה מסי לא פתח בהרכב, החליף את אוגוסטו פרננדס בדקה ה־61 וכבש שלושער תוך 19 דקות בניצחון 5–0 שהעלה את ארגנטינה לרבע הגמר[252]. במשחק האחרון בשלב הבתים שיחק מסי את המחצית השנייה כולה בניצחון 3–0 על בוליביה[253].

ב־18 ביוני, ברבע הגמר מול ונצואלה, פתח מסי לראשונה בהרכב, בישל פעמיים וכבש שער נוסף בניצחון 4–1. במשחק זה השווה מסי את מאזן השערים של גבריאל באטיסטוטה, מלך השערים של נבחרת ארגנטינה[254]. שלושה ימים לאחר מכן הוא שבר את השיא והפך למלך השערים, כאשר כבש שער בבעיטה חופשית ובישל פעמיים בניצחון 4–0 על ארצות הברית בחצי הגמר[255]. הוא נבחר לאיש המשחק, בפעם השלישית בטורניר.

הגמר היה שחזור של הגמר מהשנה שעברה, כאשר ארגנטינה וצ'ילה סיימו בתיקו נטול שערים והמשחק עבר להכרעה בדו־קרב בעיטות עונשין. מסי בתורו בעט את הכדור מחוץ למסגרת השער, וצ'ילה ניצחה 4–2 בבעיטות עונשין, בפעם השנייה בתוך שנה. היה זה ההפסד הרביעי של מסי בגמר, ושנה שלישית ברציפות, והוא נצפה ממרר בבכי על המגרש לאחר ההפסד[256]. מיד עם ההפסד פרש מסי מהנבחרת בשידור חי: "זה נגמר, הפסדתי ארבעה גמרים בנבחרת, אז כנראה שזה לא בשבילי. הסיפור שלי בנבחרת הסתיים"[257]. מסי סיים כסגן מלך השערים (לאחר אדוארדו ורגאס) עם חמישה שערים, ומלך הבישולים עם ארבעה כאלו. הוא זכה בהכי הרבה פרסי איש המשחק (3), אך הפסיד את פרס השחקן המצטיין של הטורניר לאלכסיס סאנצ'ס.

לאחר הצהרתו המפתיעה של מסי, האוהדים בארגנטינה החלו בקמפיין על מנת לשנות את דעתו[258][259]. כשהקבוצה נחתה בבואנוס איירס האוהדים קיבלו את פניו של מסי עם שלטים "מסי אל תלך". נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי דחק במסי לא לעזוב ואמר: "אנחנו בני מזל, זו מתנה מאלוהים שיש לך את השחקן הטוב ביותר בעולם. ליאו מסי הוא הדבר הגדול ביותר שיש לנו בארגנטינה ואנחנו צריכים לדאוג לו"[260]. במאמץ לשכנע את מסי, ראש עיריית בואנוס איירס, הוראסיו רודריגס לארטה, חשף פסל של מסי בבירה[261]. גם דייגו מראדונה ושחקני עבר נוספים הפצירו במסי לחזור לנבחרת[262]. המערכה נמשכה גם ברחובות, כאשר ב־2 ביולי נערכה הפגנת המונים באובליסק של בואנוס איירס תחת הסיסמה "אל תלך ליאו", שהפכה להאשטאג פופולרי[263].

חזרה

מסי חוגג שער שכבש נגד אקוודור, במשחק המכריע של מוקדמות מונדיאל 2018

שבוע בלבד לאחר הודעת הפרישה דיווח העיתון הארגנטינאי "לה נאסיון" כי מסי נכנע ללחץ הציבורי, ושוקל לחזור לנבחרת לקראת משחקי מוקדמות מונדיאל 2018 שיחלו בספטמבר[264]. ב־11 באוגוסט מונה אדגרדו באוסה למאמן הנבחרת, ולמחרת הודיע מסי כי הוא חוזר באופן רשמי לנבחרת ארגנטינה[265]. ב־1 בספטמבר כבש מסי בניצחון 1–0 על אורוגוואי, במסגרת הסיבוב הראשון במוקדמות המונדיאל[266].

ב־28 במרץ 2017 הורחק מסי לארבעה משחקים בינלאומיים ונקנס ב־10,000 פרנק שווייצרי, בעוון העלבת עוזר שופט בניצחון 1–0 מול צ'ילה ב־23 במרץ. מסי היה צפוי להחמיץ את המחזורים המכריעים במוקדמות המונדיאל (בוליביה, אורוגוואי, ונצואלה ופרו), ולשוב רק במחזור האחרון (אקוודור)[267]. בינתיים ארגנטינה הפסידה בלעדיו 0–2 לבוליביה[268]. ב־5 במאי קיבלה פיפ"א את הערעור של התאחדות הכדורגל הארגנטינאית וביטלה את עונש ההרחקה והקנס, ומסי חזר לסגל ארגנטינה לקראת ארבעת משחקי המוקדמות הנותרים (לאחר שכבר החמיץ משחק אחד)[269]. למרות זאת ארגנטינה לא השכילה לנצח בשלושת המשחקים הבאים, והגיעה למחזור האחרון כשהיא במקום השישי בבית, מתחת המקום הרביעי שמוביל למונדיאל, ומתחת למקום החמישי שמוביל לפלייאוף בין יבשתי על ההעפלה למונדיאל[270]. ניצחון במחזור אמנם היה מבטיח לכל הפחות העפלה לפלייאוף (מול ניו זילנד), אך אקוודור אירחה את המשחק בביתה, קיטו, 2,850 מטר מעל הים, מגרש קשה בו ארגנטינה ניצחה בפעם האחרונה ב־2001. יתרה מזאת, אקוודור ניצחה את ארגנטינה 0–2 במחזור הראשון של המוקדמות, ובשל כך ארגנטינה הייתה בסכנה של אי העפלה למונדיאל בפעם הראשונה מאז 1970[271]. ארגנטינה נקלעה לפיגור 40 שניות בלבד לאחר תחילת המשחק, אך במשחק זכור במיוחד מסי כבש שלושער שהעניק לנבחרתו ניצחון 3–1 והעפלה למונדיאל (בזכות תיקו בין פרו וקולומביה, והפסד של צ'ילה לברזיל)[272]. במשחק זה הפך מסי למלך השערים של מוקדמות המונדיאל באמריקה הדרומית, עם 21 ובצוותא עם לואיס סוארס, לאחר ששניהם עקפו את הרנן קרספו.

2018: מונדיאל ושנות השפל של הנבחרת

מסי חוגג כיבוש שער נגד ניגריה במונדיאל 2018

על רקע קמפיין המוקדמות הגרוע של הנבחרת, הציפיות ממנה היו נמוכות לקראת מונדיאל 2018 שנערך ברוסיה. במרץ, ארגנטינה ללא מסי הפצוע הובסה 1–6 על ידי ספרד במשחק הכנה למונדיאל[273]. במשחק הראשון בשלב הבתים של המונדיאל, מסי החמיץ פנדל והזדמנות לניצחון מול איסלנד, במשחק שהסתיים בתיקו 1–1[274]. במשחק השני הובסה ארגנטינה 0–3 על ידי קרואטיה[275]. לאחר התבוסה דיבר חורחה סמפאולי על חוסר האיכות בקבוצה הסובבת את מסי, והסביר את ההפסד בכך ששחקניו לא הצליחו למסור את הכדור למסי. לוקה מודריץ', קפטן נבחרת קרואטיה, הצהיר גם הוא לאחר המשחק: "מסי שחקן מדהים, אבל הוא לא יכול לעשות הכול לבד"[276].

לקראת הסיבוב השלישי, ארגנטינה הייתה במקום האחרון בבית עם נקודה אחת בלבד, והדחה משפילה כבר בשלב הבתים הייתה קרובה מתמיד. במשחק מול ניגריה בגזפרום ארנה, כבש מסי את השער הראשון בניצחון 2–1, ניצחון שהעלה את ארגנטינה לשמינית הגמר, משום שלמרבה מזלה איסלנד הפסידה לקרואטיה במשחק המקביל[277]. עם שער זה מסי הפך לארגנטינאי השלישי (לאחר דייגו מראדונה וגבריאל באטיסטוטה) שכובש בשלושה גביעי עולם שונים; והוא גם הפך לשחקן הראשון שכובש בגביע העולם בשלושה עשורים שונים בחייו[278]. השער היה מועמד לשער הטורניר[279], ומסי זכה גם בפרס איש המשחק. בשלב שמינית הגמר נפגשה ארגנטינה, כסגנית בית ד', עם צרפת, אלופת בית ג'. בקרב שנערך באק בארס ארנה, מסי בישל פעמיים לגבריאל מרקאדו וסרחיו אגוארו, אך ארגנטינה איבדה יתרון 2–1 בדרך להפסד 3–4 והודחה מהמונדיאל[280]. במשחק זה הפך מסי לשחקן הראשון שמבשל בארבעה גביעי עולם רצופים, ולארגנטינאי הראשון שמבשל צמד בגביע העולם, מאז דייגו מראדונה מול קוריאה הדרומית ב־1986[281].

לאחר המונדיאל, מסי לא השתתף במשחקי הידידות מול גוואטמלה וקולומביה בספטמבר, ודווח כי לא סביר שיחזור ללבוש את המדים הלאומיים בשנת 2018. היעדרותו גרמה לספקולציות בתקשורת כי הוא עתיד לפרוש מהנבחרת בפעם השנייה[282]. למרות זאת, במרץ 2019 הוא זומן לסגל שפרסם המאמן החדש ליונל סקאלוני לקראת משחקי הידידות עם ונצואלה ומרוקו[283]. ב־22 במרץ 2019 הוא שיחק לראשונה מאז המונדיאל במדי ארגנטינה, בהפסד 1–3 לוונצואלה[284].

2019–2020: הפסד בקופה אמריקה

ב־21 במאי נכלל מסי בסגל בן 23 השחקנים שפרסם ליונל סקאלוני לקראת משחקי קופה אמריקה 2019 שנערך בברזיל. עוד לפני תחילת הטורניר הודה מסי כי ארגנטינה איננה פייבוריטית[285]. במשחק הפתיחה הפסידה ארגנטינה 0–2 לקולומביה, וספגה ביקורת רבה. היה זה ההפסד הראשון של ארגנטינה במשחק הפתיחה של הקופה אמריקה מאז 1979[286]. במשחק השני כבש מסי את שער השוויון מנהקודה הלבנה בתיקו 1–1 עם פרגוואי, ולנוכח היכולת הגרועה בארגנטינה החלו לחשוש מהדחה מוקדמת כבר בשלב הבתים[287]. לבסוף, ארגנטינה ניצחה 2–0 את קטר במשחק האחרון בשלב הבתים, והעפילה לרבע הגמר[288]. לאחר הניצחון 2–0 על ונצואלה ברבע הגמר, ספג מסי בתקשורת ביקורת על תפקודו ובתגובה הוא הודה כי לא היה זה הטורניר הטוב ביותר שלו, ומתח ביקורת על איכותם של המגרשים[289]. בחצי הגמר הובסה ארגנטינה 0–2 על ידי ברזיל המארחת, ומסי מתח ביקורת על השיפוט וטען כי השיפוט נועד לסייע לניצחון של הנבחרת הביתית[290].

במשחק על המקום השלישי מול צ'ילה ב־6 ביולי בישל מסי את השער הראשון לסרחיו אגוארו בניצחון 2–1, אך כבר בדקה ה־37 הורחק בכרטיס אדום בפעם השנייה בקריירה, לאחר עימות עם המגן הצ'יליאני גארי מדל. לאחר המשחק סירב מסי לאסוף את מדליית הארד, תקף בחריפות את השיפוט של CONMEBOL, ורמז כי דברי הביקורת שהשמיע לאחר חצי הגמר הובילו להרחקתו[291]. מאוחר יותר פרסם מסי התנצלות על דבריו, אך ספג קנס של 1,500 דולר והרחקה ממשחק אחד עקב הכרטיס האדום[292]. ב־2 באוגוסט קנסה CONMEBOL את מסי ב־50,000 דולר והרחקה של שלושה חודשים ממשחקי הנבחרת, עקב דבריו על השחיתות השיפוטית[293]. בעקבות כך מסי החמיץ את משחקי הידידות מול צ'ילה, מקסיקו, גרמניה ואקוודור בספטמבר ואוקטובר.

ב־15 בנובמבר חזר מסי מההשעייה בסופר קלאסיקו האמריקני (אנ') נגד ברזיל, וכבש את השער היחיד במשחק שנגמר בניצחון 1–0[294]. ב־8 באוקטובר 2020 כבש מסי בבעיטת עונשין את השער היחיד בניצחון 1–0 על אקוודור במסגרת הסיבוב הראשון במוקדמות מונדיאל 2022[295].

2021: זכייה ראשונה בקופה אמריקה

ב־14 ביוני 2021 כבש מסי בבעיטה חופשית בתיקו 1–1 מול צ'ילה במשחק הפתיחה של ארגנטינה בקופה אמריקה 2021 שנערך בברזיל[296]. ב־21 ביוני, בניצחון 1–0 על פרגוואי במחזור השלישי של שלב הבתים, שיחק מסי את משחקו ה־147 במדי ארגנטינה ובכך השווה את שיאו של חאבייר מסצ'ראנו[297]. שבוע לאחר מכן הוא הפך לשיאן ההופעות, בניצחון 4–1 על בוליביה, כאשר הוא מבשל לפאפו גומס את השער הראשון במשחק וכובש מאוחר יותר צמד משלו[298]. ב־3 ביולי בישל מסי פעמיים וכבש שער מבעיטה חופשית בניצחון 3–0 על אקוודור ברבע הגמר[299]. ב־6 ביולי, בתיקו 1–1 עם קולומביה בחצי הגמר, רשם מסי בישול חמישי ללאוטרו מרטינס והגיע לשיא של מעורבות בתשעה שערים בטורניר בודד. מאוחר יותר הוא כבש את הבעיטה הראשונה בדו־קרב בעיטות העונשין, וסייע לניצחון 3–2 שהעלה את נבחרתו לגמר מול ברזיל[300]. עבור מסי היה זה משחק הגמר החמישי של טורניר בינלאומי גדול. המשחק נערך ב־10 ביולי במרקנה, וארגנטינה ניצחה 1–0 משער בודד של אנחל די מריה, ניצחון שהעניק למסי את התואר הבינלאומי הראשון שלו, ולארגנטינה את התואר הראשון מאז 1993, ושיא הזכיות בקופה אמריקה (15, בצוותא עם אורוגוואי)[301]. מסי היה מעורב בתשעה שערים מתוך 12 של ארגנטינה (ארבעה שערים וחמישה בישולים); הוא נבחר לשחקן המצטיין וקיבל את נעל הזהב כמלך השערים של הטורניר (יחד עם לואיס דיאס הקולומביאני, אך עם יותר בישולים)[302]. כמו כן, בגמר השווה מסי את שיא ההופעות בקופה אמריקה בכל הזמנים שהיה שייך לסרחיו ליווינגסטון הצ'יליאני, עם 34 הופעות בסך הכל.

ב־9 בספטמבר 2021 הבקיע מסי שלושער בניצחון הביתי 3–0 על בוליביה במסגרת מוקדמות המונדיאל, ובכך עקף את פלה והפך למלך השערים של נבחרות אמריקה הדרומית, עם 79 שערים[303]. בנובמבר 2021 העפילה ארגנטינה למונדיאל לאחר תיקו מאופס עם ברזיל, חמישה מחזורים לסיום המוקדמות[304]. במרץ 2022 כבש מסי את השער האחרון בניצחון 3–0 על ונצואלה במסגרת המחזור ה־17 במוקדמות המונדיאל. ניצחון זה היה המשחק ה־31 ברצף ללא הפסד (מאז ההפסד לברזיל בחצי גמר קופה אמריקה 2019), ובכך השוותה נבחרת ארגנטינה של מסי את השיא שקבעה ארגנטינה של מראדונה בין השנים 1991–1993[305]. השיא נשבר במחזור האחרון עם תיקו 1–1 מול אקוודור[306][307]. ארגנטינה סיימה את המוקדמות במקום השני בבית וללא הפסד. מסי כבש שבעה שערים בקמפיין.

2022: אלוף העולם

ב־2 ביוני 2022 נערך משחק הפיינליסימה, המפגש בין אלופת אירופה ואלופת אמריקה הדרומית, שחודש לראשונה מאז 1993. במשחק, שנערך באצטדיון ומבלי, בישל מסי פעמיים ונבחר לאיש המשחק בניצחון 3–0 על איטליה, אלופת אירופה[308]. ב־5 ביוני כבש מסי את כל השערים בניצחון 5–0 על אסטוניה במסגרת משחק ידידות, ובכך עקף את פרנץ פושקאש בדרכו למקום הרביעי במלכות השערים הבינלאומיים (לאחר כריסטיאנו רונאלדו, עלי דאי ומוח'תאר דהארי)[309]. בספטמבר 2022 כבש שני צמדים רצופים (נגד הונדורס וג'מייקה), והעלה את מאזנו ל־90 שערים בנבחרת הלאומית, מקום שלישי בכל הזמנים[310].

מסי נכלל בסגל ארגנטינה לקראת משחקי מונדיאל 2022[311], בטורניר שתואר כ"ריקוד האחרון", והזדמנות אחרונה עבור מסי להשיג את התואר הקבוצתי היוקרתי ביותר בעולם הכדורגל[312][313][314]. מסי הגיע לאחר פתיחת עונה מצוינת במדי פריס סן-ז'רמן, וארגנטינה, אלופת אמריקה הדרומית, הייתה בלתי מנוצחת 36 משחקים רצופים, מקום שני בכל הזמנים. במשחק הפתיחה של ארגנטינה נגד ערב הסעודית, הפך מסי לשחקן הרביעי בהיסטוריה שמופיע בחמישה טורנירי מונדיאל, והארגנטינאי הראשון שעושה זאת[315]. בדקה העשירית כבש מסי את שערו הראשון בטורניר בבעיטת עונשין, והפך לשחקן החמישי בהיסטוריה שכובש בארבעה מונדיאלים (יומיים לאחר מכן שבר כריסטיאנו רונאלדו את השיא המשותף והפך לשחקן היחיד שכבש בחמישה מונדיאלים)[316][317]. אך במחצית השנייה, ערב הסעודית שנחשבה לאחת הנבחרות החלשות בטורניר, כבשה שני שערים שקבעו הפסד 1–2 לארגנטינה, במשחק שנחשב לסנסציה[318]. למרות הפתיחה הגרועה, ארגנטינה התאוששה וניצחה 2–0 את מקסיקו, כאשר מסי כובש את השער הראשון ומבשל את השני לאנסו פרננדס, בהופעה שזיכתה אותו בפרס השחקן המצטיין[319]. היה זה שערו ה־13 במדי ארגנטינה בשנת 2022, ובכך הפך לשיאן הכיבושים של ארגנטינה בשנה קלנדרית (שבר את שיאו של גבריאל באטיסטוטה משנת 1998, ושיאו האישי משנת 2012). כמו כן, מסי הפך במשחק זה לשחקן הראשון לבשל בחמישה טורנירי מונדיאל. במחזור האחרון והמכריע החמיץ מסי בעיטת עונשין, אך ארגנטינה ניצחה 2–0 את פולין והעפילה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית[320].

שלב הנוקאאוט הראשון הפגיש את ארגנטינה עם אוסטרליה. בהופעתו ה־1,000 בקריירה וה־169 בנבחרת הלאומית (שבר את שיא ההופעות הבינלאומיות באמריקה הדרומית של איוון הורטאדו), כבש מסי את השער הראשון וארגנטינה העפילה לרבע הגמר לאחר ניצחון 2–1[321]. היה זה השער הראשון של מסי בשלב הנוקאאוט של המונדיאל[322]. ברבע הגמר, מסי בישל וכבש בבעיטת עונשין, אך הולנד חזרה מפיגור שני שערים והשוותה ל־2–2 שניות ספורות לפני סיום המשחק. לאחר הארכה, ניצחה ארגנטינה 4–3 בדו־קרב בעיטות עונשין, כאשר מסי מבקיע את הבעיטה הראשונה של ארגנטינה[323]. ב־13 בדצמבר, בחצי הגמר ניצחה ארגנטינה 3–0 את קרואטיה, סגנית אלופת העולם, והעפילה לגמר השישי בתולדותיה, כאשר מסי כובש ומבשל בפעם השלישית ונבחר לשחקן המצטיין בפעם הרביעית בטורניר[324]. במשחק זה שבר מסי את שיא הכיבושים האישי במונדיאל יחיד (5) והפך למלך השערים של ארגנטינה במונדיאל (11, שבר את שיאו של גבריאל באטיסטוטה). הגמר מול צרפת נערך ב־18 בדצמבר 2022 באצטדיון האייקוני לוסייל, ובו עקף מסי את לותר מתאוס והפך לשיאן ההופעות בגביע העולם (26)[325]. מסי כבש את שער הפתיחה במשחק בבעיטת עונשין, והפך לשחקן היחיד לכבוש בכל שלב בגביע העולם (מאז החל שלב שמינית הגמר ב־1986)[326]. בהארכה, לאחר שקיליאן אמבפה כבש צמד ומחק יתרון שני שערים של ארגנטינה, כבש מסי את שערו השני בגמר ועקף את פלה בדרכו למקום הראשון במעורבות בשערים בגביע העולם (13 שערים ו־8 בישולים)[326]. אך בעיטת עונשין נוספת של אמבפה קבעה 3–3 בסיום ההארכה, והמשחק עבר להכרעה בדו-קרב פנדלים. מסי כבש את הבעיטה הראשונה של נבחרתו, ארגנטינה ניצחה 4–2 וסיימה 36 שנות המתנה לגביע[327]. מסי זכה בפרס מצטיין המשחק בפעם החמישית בטורניר, הישג חסר תקדים. לאחר המשחק, זכה מסי בכדור הזהב של המונדיאל והפך לשחקן הראשון לזכות פעמיים בפרס[328], זאת מלבד זכייתו בנעל הכסף, לאחר שכבש שבעה שערים ובישל שלושה בטורניר[329]. לאחר סיום המשחק אמר מסי כי הוא מעוניין לשחק עם הנבחרת כאלוף העולם, וכי הוא אינו פורש ממנה בשלב זה[330].

פרופיל שחקן

סגנון משחק

מסי חוגג כיבוש שער נגד לבאנטה ב־2011

מסי הוא שחקן התקפה, ורגלו הדומיננטית היא רגל שמאל. בשל גובהו הנמוך, 1.70 מטר, מרכז הכבידה שלו נמוך יותר מהכדורגלן הממוצע, מה שמקנה לו זריזות, שיווי משקל, יציבות, שינויי כיוון מהירים והתחמקות מתיקולים[331]. רגליו קצרות וחזקות, מה שמקנה לו מהירות ויכולת האצה גבוהה. לפי הדיילי טלגרף, מסי מגיע למהירות מלאה ב־4.5 מטרים בלבד[331]. למרות היותו בלתי בולט מבחינה פיזית, הוא מצטיין בכוח משמעותי בפלג הגוף העליון, אשר בשילוב עם האיזון הנובע ממרכז הכובד הנמוך, מסייע לו להתחמק מתיקולים אגרסיביים של שחקנים יריבים[331]. הוא מצטיין ביצירת פרצי תאוצה קצרים ומהירים המאפשרים לו לקדם את הכדור וליצור מצבי הבקעה, בעוד בעזרת תנועת רגליו המהירה הוא שומר על הכדור דבוק לרגלו. מאמנו בברצלונה, ז'וזפ גוארדיולה, הצהיר בעבר כי "מסי הוא השחקן היחיד שרץ יותר מהר עם הכדור מאשר בלעדיו"[332]. אף על פי שהוא שיפר באופן ניכר את משחקו ברגלו החלשה מאז אמצע שנות ה־20 לחייו, מסי הוא עדיין שחקן רגל שמאל מובהק. הוא בדרך כלל משתמש בחלק החיצוני של כף רגלו השמאלית על מנת לכדרר בריצה, בעוד עם החלק הפנימי הוא לרוב כובש, מבשל או מוסר.[333]

ניתוח סטטיסטי מעמיק שערך חוקר הספורט בנג'מין מוריס בין השנים 2010–2014 הראה כי מסי מצטיין במספר רב של היבטים במשחק ההתקפה – החל בהבקעת שערים רבים, אותם הוא מבקיע באמצעות ניצול יעיל של מצבי ההבקעה אליהם הוא מגיע, המשך במסירות מדויקות לחבריו לקבוצה, שכמות גבוהה מתוכן מסתיימות בשערים, וכלה ביכולת כדרור גבוהה, המאפשרת לו לעבור שחקני הגנה בדרכו לשער היריבה[334]. היכולות הפיזיות של מסי, לצד השליטה הגבוהה שלו בכדור ויכולת הכדרור שלו[331], הן אלו שמאפשרות לו לשנות את כיוון תנועתו במהירות, להטעות ולעבור שחקנים יריבים בעודו מחזיק בכדור ומתחמק מתיקוליהם.

נוסף לתכונות אלה, ניחן מסי ביכולות קריאת וראיית משחק ויצירתיות גבוהות, שמסייעות לו לבנות ולארגן את המשחק הקבוצתי. כמו כן, הוא ניחן ביכולות התמצאות ומיקום טוב על המגרש. מסי משלב ומתעל יכולות כאשר הוא מוסר את הכדור לחבריו לקבוצה, בין אם בכדורי עומק – מסירות אשר חודרות את קו הגנת היריבה ומציבות את חברו לקבוצה בעמדה טובה להבקעת שער – או במסירות קצרות, כדורים ארוכים לרוחב ולאורך המגרש או בהרמות לרחבת הקבוצה היריבה[335]. יתר על כן, ניחן מסי בבעיטות מדויקות וחזקות, בזכותן כבש מספר רב של שערים מבעיטות חופשיות, בעיטות עונשין ומבעיטות מחוץ לרחבת השער[334].

מבחינה טקטית, החל מסי את הקריירה המקצועית כקיצוני ימני. בעמדה זו הרבה מסי לקבל את הכדור סמוך לקו החוץ, שם החל את מהלכיו בכדרור וחיתוך לכיוון מרכז המגרש. בעמדות אלה, הרבה לבעוט עם רגלו השמאלית בנוחיות לעבר שער היריבה, או למסור כדור עומק לשחקן אחר מקבוצתו[336]. ב-2009 העביר ז'וזפ גוארדיולה, מאמנו של מסי בברצלונה, לעמדה חדשה עבורו, עמדה מרכזית יותר מבעבר: חלוץ מזויף או מרכזי. בעמדה זו, הפך מסי מעורב יותר במשחק הקבוצתי[38]. כחלוץ מזויף משחק מסי הן באזורים אחוריים במגרש, בהם הוא עוזר לבנות את ההתקפות ולמשוך שחקני הגנה אליו, והן באזורים קדמיים, בהם הוא מסיים את ההתקפות בבישול או בכיבוש שער. בעמדה מרכזית יותר, מגוון האפשרויות העומד לרשותו רב יותר מאשר בעמדה שקרובה לקו החוץ, שכן יש מסביבו שטח רב יותר, וכך מנצל מסי את מגוון יכולותיו ביעילות רבה יותר[337].

נוסף לעמדות אלה, מוצב מסי לעיתים גם בעמדת הקשר ההתקפי, כשמלפניו חלוץ טבעי, אחד או שניים. בעמדה זו הוא נוהג לשחק בעיקר במדי נבחרת ארגנטינה. כקשר התקפי, אחראי מסי פחות על סיום התקפות ויותר על "עשיית משחק": יצירת מצבי הבקעה, בעיקר באמצעות מסירות עומק לחבריו להתקפה[338].

הערכה

"ראיתי את השחקן שיירש את מקומי בכדורגל הארגנטינאי ושמו מסי".

דייגו מראדונה, פברואר 2006[339]

עם כישרון מדהים כנער, מסי ביסס את עצמו כאחד השחקנים הטובים בעולם עוד בטרם מלאו לו 20. דייגו מראדונה החשיב את מסי בן ה־18 כשחקן הטוב בעולם לצד חברו לקבוצה רונאלדיניו[339], בעוד הברזילאי עצמו הגיב כי "אני אפילו לא הכי טוב בברצלונה", כשהוא רומז לבן חסותו הצעיר[340]. ארבע שנים לאחר מכן, כשמסי זכה בכדור הזהב בפער הקולות הגבוה בתולדות הפרס עד אז, לאחר עונה מדהימה בה הוביל את ברצלונה לזכייה בטרבל, הדיון הציבורי עבר ממעמדו בכדורגל הנוכחי למעמדו בקרב הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה[341]. מאמנו דאז בברצלונה, ז'וזפ גוארדיולה, לא המתין זמן רב מדי וכבר באוגוסט 2009 הכריז על מסי כשחקן הטוב ביותר שאי פעם ראה[342]. בשנים שלאחר מכן, דעה זו זכתה להכרה גוברת והולכת בקרב שחקנים, מאמנים ופרשני כדורגל. בקיץ 2011, לאחר שהוביל את ברצלונה לזכייה נוספת בליגה ובליגת האלופות, הפכה עליונותו של מסי כלפי מראדונה ופלה, להשקפה נפוצה בקרב אוהדי ופרשני הכדורגל[343][344][345]. במשך שנים רבות דעה זו זכתה לביקורת ולהסתייגויות, משום שמסי לא זכה במשך שנים ארוכות בתואר בינלאומי עם נבחרת ארגנטינה, דבר שהשתנה עם זכייתו בקופה אמריקה 2021 ובמונדיאל 2022[346][347][348][349].

אוהדים ארגנטינאים עם שלטים של מסי ומראדונה, במהלך מונדיאל 2018 ברוסיה.
ציור הקפלה הסיסטינית של הכדורגל (מסי משמאל, מראדונה מימין) על תקרת מועדון ספורט בבואנוס איירס. הומאז' לציור בריאת האדם של מיכאלאנג'לו.

לאורך כל הקריירה שלו, הושווה מסי לבן ארצו מראדונה, שניהם מכדררים מעולים, נמוכים, ובעלי רגל שמאל דומיננטית. בתחילה, מסי היה אחד משחקנים ארגנטינאים צעירים רבים שזכו לכינוי "מראדונה החדש", כולל אלילו של מסי פאבלו איימר, דבר שנבע מגדולתו ההיסטורית של מראדונה והשפעתו חסרת התקדים במולדתו, דבר שהביא לחיפוש בלתי פוסק אחר "היורש". בשנת 2005, הוביל מסי ארגנטינה לזכייה בגביע העולם עד גיל 20, דבר שמראדונה עשה גם הוא ב־1979, ולאחר מכן הכריז מראדונה עצמו על מסי כיורשו[339]. ככל שחלפו השנים מסי הוכיח את דמיונו למראדונה מעבר לכל שחקן אחר, וביסס את עצמו ללא עוררין ככדורגלן הארגנטינאי הטוב ביותר מאז מראדונה. חורחה ולדאנו, שזכה בגביע העולם ב־1986 לצד מראדונה, אמר באוקטובר 2013: "מסי הוא מראדונה בכל יום. כבר חמש שנים הוא משחק ברמה של מראדונה במקסיקו 1986"[350]. ססאר לואיס מנוטי, שהוביל כמאמן את ארגנטינה לזכייה במונדיאל 1978, אמר כי מסי משחק באופן קבוע "ברמה של מראדונה בגרסתו הטובה ביותר"[351]. שחקני עבר ארגנטינאים נוספים הביעו את דעתם כי מסי גדול ממראדונה, ביניהם אוסבלדו ארדילס, חבייר זאנטי ודייגו סימאונה[352][353][350].

בקרב הציבור הארגנטינאי, זכה מסי בדרך כלל להערכה פחותה ממראדונה, תוצאה של הופעותיו העקביות פחות בנבחרת הלאומית, אך גם תוצאה של הבדלי מעמד, אישיות ורקע. במידה רבה מסי הוא ההפך המוחלט מקודמו: מראדונה היה דמות מוחצנת, פופולרית, שערורייתית ושנויה במחלוקת, עלה לגדולה משכונות העוני, ונשאר כל חייו סמל תרבותי מהפכני. מסי נולד למשפחה ממעמד הביניים, היה ונותר טיפוס שמרן, צנוע ומסתגר, וחסר כל ייחודיות מחוץ לעולם הכדורגל[354]. כמו כן עמדה לו לרועץ העובדה שהוא מעולם לא שיחק בליגת העל הארגנטינאית[355]. מסי זוכה לביקורת קבועה על היעדר תשוקה לחולצת הנבחרת: הוא אינו נוטה להחצין את רגשותיו וגם נמנע מלשיר את ההמנון הלאומי בפתיחת המשחקים[215][356], דבר שהוביל לתפיסה שגויה בקרב רבים בארגנטינה כי מסי הוא יותר קטלוני מארגנטינאי[357]. ב־2015, לאחר תקופה של ביקורת קשה כלפיו בארגנטינה אמר מסי כי לא ישיר מעתה את ההמנון בכוונה[358]. בקופה אמריקה 2019, מסי תועד שר במפתיע את ההמנון, דבר שגרר תגובות מעורבות ברחבי ארגנטינה[359]. אף על פי שחי בספרד מאז גיל 13, מסי דחה על הסף את האפשרות לייצג את ספרד בזירה הבינלאומית, למרות פנייה רשמית של ההתאחדות הספרדית. ביקורת נוספת שהופנתה כלפיו פעמים רבות, כולל ממראדונה עצמו, הייתה הטענה כי הוא אינו מנהיג וכי הוא אינו קשוח מספיק על מנת להוביל את הנבחרת להישגים[360][361][362].

השוואות לכריסטיאנו רונאלדו

ערך מורחב – היריבות בין מסי ורונאלדו
מסי וכריסטיאנו רונאלדו (משמאל) הושוו זה לזה והתחרו האחד בשני במשך רוב הקריירה של שניהם.

מבין כל הכדורגלנים בני דורו, מסי הושווה ועומת עם הישגיו של החלוץ הפורטוגלי כריסטיאנו רונאלדו יותר מכל כדורגלן אחר. היריבות ביניהם נוצרה על רקע היותם הכדורגלנים הטובים ביותר בתקופתם, דבר שאינו שנוי במחלוקת, ובפער מבני גילם. יריבות זו מושווית פעמים רבות ליריבויות הספורטיביות הגדולות ביותר, כמו מוחמד עלי וג'ו פרייזר באיגרוף, פדרר ונדאל בטניס, ואיירטון סנה ואלן פרוסט בפורמולה 1[363][364][365].

אף על פי ששניהם הכחישו מספר פעמים איבה אישית[366][367][368], רבים מאמינים כי שני השחקנים מונעים מדחף להתעלות האחד על רעהו במטרה להיות השחקן הטוב ביותר בעולם[369][370]. מאז 2008, מסי זכה בשבעה כדורי זהב לעומת חמישה של רונאלדו[140], שישה פרסי כדורגלן השנה בעולם לעומת חמישה של רונאלדו[371], ושישה פרסי נעלי זהב לעומת ארבעה של רונאלדו[372]. אוהדים ופרשנים מתווכחים ללא הרף על היתרונות האישיים של שני השחקנים, בניסיון לקבוע מיהו הטוב מביניהם. מעבר לסגנונות המשחק השונים, השניים נבדלים גם במבנה הגוף (רונאלדו גבוה וספורטיבי, מסי נמוך קומה ורזה) ואישיות ציבורית (רונאלדו מוחצן ותיאטרלי, מסי מופנם ושקט)[373]. בין השנים 2009–2018, שיחק רונאלדו בריאל מדריד, יריבתה ההיסטורית של ברצלונה, מה שהעצים את היריבות האישית בין השניים והפך אותה ליריבות ממשית על תארים ושיאים. באותן שנים התמודד מסי מול רונאלדו לפחות פעמיים כל עונה, ו־30 פעמים בסך הכול, במשחק הכדורגל הפופולרי ביותר בעולם ברמת המועדונים: הקלאסיקו, אחד מאירועי הספורט הנצפים ביותר בעולם[374]. גם מחוץ למגרש, רונאלדו הוא המתחרה הישיר של מסי במונחים של שכר, חסויות, קהל מעריצים ועוקבים ברשתות חברתיות[375].

הוקרה

בפברואר 2013 הוספה באופן רשמי למילון הספרדי המילה inmessionante הנגזרת משמו של מסי ושמשמעותה 'הדרך הטובה ביותר לשחק כדורגל'[376].

חיים אישיים

מסי ב-2009

מסי הוא נוצרי קתולי אדוק; תיאר את ביקורו אצל האפיפיור כאחד הימים המיוחדים בחייו[377].

ב-2017 נישא לאנטונלה רוקוסו, חברת ילדותו מרוסאריו ובת זוגו משנת 2008[378]. לזוג שלושה בנים, טיאגו (נולד ב-2012), מתאו (נולד ב-2015) וסירו (נולד ב-2018)[379].

מסי מימן בנייה של מתקנים ומבנים ברוסאריו, ביניהם מכוני כושר ומגרשי ספורט. הוא שומר על קשר עם חברי ילדותו ומחזיק בביתו הישן בעיר[378].

מעורבות חברתית

לאורך השנים לקח מסי חלק במספר מיזמים חברתיים. ב-2007 הקים מסי את "קרן לאו מסי", ארגון צדקה התומך בהנגשת חינוך ותברואה לילדים בסיכון[380]. במרץ 2010 ארגון יוניצ"ף צירף את מסי כשגריר של רצון טוב לשורותיו[381]. באחת ממשימותיו הראשונות במסגרת תפקיד זה, נשלח מסי להאיטי כדי לעורר את המודעות הציבורית למצוקה של הילדים במדינה בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה באותה השנה. לאחר מכן מסי לקח חלק במספר קמפיינים של יוניצ"ף שעסקו בקידום הרפואה מונעת לנגיף האיידס, חינוך, ושילוב של ילדים בעלי מוגבלויות בחברה[382]. במרץ 2013 תרם מסי 600,000 אירו לחידוש מחלקת אונקולוגיה בבית חולים לילדים בעיר הולדתו, רוסאריו. התרומה כללה גם תשלום עבור הכשרת רופאים בברצלונה[383]. בשנים 2012 ו-2013 ארגן מסי שישה משחקי צדקה, שהכנסותיהם נועדו למען סיוע הומניטרי לילדים ברחבי העולם, בעיקר באמצעות יוניצ"ף[384]. בינואר 2015 שיתף מסי פעולה עם שחקנית הטניס סרינה ויליאמס, במיזם "1 מ-11", שמטרתו גיוס כספים לתוכניות חינוך וספורט ברחבי העולם[385]. ב-2017 קידם מסי קמפיין לגיוס תרומות למען הקמת אגף מחקר וטיפול במחלת הסרטן בבית החולים לילדים "סנט ז'ואן דה דאו" שבעיר ברצלונה[386].

הופעות בפרסום מסחרי

הפרסום הרב לו זכה מסי ככדורגלן מהשורה הראשונה בעולם, סייע לו להפוך אמצעי שיווקי מועדף מטעם חברות רבות[387][388]. בספטמבר 2012 הכריזה חברת התעופה "טורקיש איירליינס" על מסי כשגריר מותג גלובאלי שלה[389]. במסגרת תפקיד זה צילם מסי שתי פרסומות לצד כדורסלן ליגת ה-NBA קובי בראיינט, כל אחת מהן גרפה מעל למאה מיליון צפיות ביוטיוב[390]. החל מדצמבר 2013, לקראת מונדיאל 2014, הופיע מסי בסדרת פרסומות של "סמסונג" לצד עשרה כדורגלנים מובילים נוספים[391]. בפברואר 2014 החל מסי לשמש שגריר עולמי של חברת "ג'ילט". במסגרת תפקיד זה הופיע בפרסומת לצד שחקן הטניס המוערך רוג'ר פדרר[392]. כמו כן, הופיע מסי לאורך השנים בפרסומות רבות של "אדידס", חברת מוצרי הספורט מהגדולות בעולם[393]. חברות נוספות אותן שיווק מסי כוללות, בין היתר, את "פרוקטר אנד גמבל", "פפסי" ו"דולצ'ה וגבאנה"[394].

בין השנים 2009 ל-2011 היה מסי הפרזנטור של משחקי הווידאו "Pro Evolution Soccer". בהתאם לכך, הופיעה תמונתו על עטיפת המשחק בשנים אלו. ב-2011 עבר מסי לשווק את המתחרה הישיר, משחק הווידאו "FIFA". מסי הופיע על עטיפת המשחק בין השנים 2013 ל-2016. מאז גרסת 2020 חזר מסי להיות הפרזנטור של של משחקי הווידאו Pro Evolution Soccer (המשחק החדש החל מגרסה זו נקרא E Football).[395] [396]

העלמות מס

בשלהי שנת 2013 התעורר חשד מטעם רשות המיסים בספרד, על כך שמסי ואביו, המנהל את עסקיו, העלימו מס. השניים זומנו לחקירות שונות, וביולי 2014, חרף המלצה של התובע הציבורי לבטל את האישומים, החליט בית המשפט בספרד לדחות הסדר טיעון בין אביו של מסי ורשות המיסים, במסגרתו אמור היה מסי לשלם חלק מהסכום אותו שהועלם לכאורה. השופט קבע כי ישנן ראיות לכך שמסי עצמו היה מודע להעלמות המס, שבוצעו באמצעות שימוש בחברות קש. בשל כך קבע השופט כי השניים יעמדו לדין[397]. באפריל 2016 עלה שמו של מסי פעם נוספת לכותרות בהקשר זה, כאשר פורסמה בפומבי פרשת "מסמכי פנמה". על פי החשד, החזיק מסי חשבונות בנק בפנמה, אשר מטרתם הייתה התחמקות מתשלום מיסים בספרד[398]. ביולי אותה שנה נידון מסי ל-21 חודשי מאסר וקנס בשווי שני מיליון אירו בגין עבירות המס המדוברות. בהתאם לחוק בספרד, המיר מסי את חודשי המאסר בקנס[399].

סטטיסטיקות קריירה

קריירת מועדונים

נכון ל-21 ביוני 2024[400].

מסי בצעירותו שיחק בברצלונה ג' בין השנים 2003–2004 שם כבש 5 שערים ב-10 הופעות, ובין השנים 2004–2005 שיחק בברצלונה אתלטיק שם כבש 6 שערים ב-22 הופעות.

מועדון עונה ליגה גביע[א] אירופה[ב] אחר סך הכול
ליגה הופעות שערים בישולים הופעות שערים בישולים הופעות שערים בישולים הופעות שערים בישולים הופעות שערים בישולים
ברצלונה ג' 2003/2004 טרסרה דיוידסיון 10 5 0 — — — 10 5 0
ברצלונה אתלטיק 2003/2004 סגונדה דיוידסיון B 5 0 0 — — — 5 0 0
2004/2005 17 6 0 — — — 17 6 0
סך הכל 22 6 0 — — — 22 6 0
ברצלונה 2004/2005 לה ליגה 7 1 0 1 0 0 1 0 0 — 9 1 0
2005/2006 17 6 2 2 1 0 6 1 1 0 0 0 25 8 3
2006/2007 26 14 2 2 2 0 5 1 0 3[ג] 0 0 36 17 2
2007/2008 28 10 12 3 0 0 9 6 1 — 40 16 13
2008/2009 31 23 11 8 6 1 12 9 5 — 51 38 17
2009/2010 35 34 10 3 1 0 11 8 0 4[ד] 4 0 53 47 10
2010/2011 33 31 18 7 7 3 13 12 3 2[ה] 3 0 55 53 24
2011/2012 37 50 16 7 3 4 11 14 5 5[ו] 6 2 60 73 27
2012/2013 32 46 12 5 4 1 11 8 3 2[ה] 2 0 50 60 16
2013/2014 31 28 11 6 5 3 7 8 0 2[ה] 0 0 46 41 14
2014/2015 38 43 18 6 5 4 13 10 5 — 57 58 27
2015/2016 33 26 16 5 5 6 7 6 1 4[ז] 4 0 49 41 23
2016/2017 34 37 9 7 5 3 9 11 2 2[ה] 1 2 52 54 16
2017/2018 36 34 12 6 4 4 10 6 2 2[ה] 1 0 54 45 18
2018/2019 34 36 13 5 3 2 10 12 3 1[ה] 0 1 50 51 19
2019/2020 33 25 21 2 2 1 8 3 3 1[ה] 1 0 44 31 25
2020/2021 35 30 9 5 3 1 6 5 2 1[ה] 0 0 47 38 12
סך הכול 520 474 192 80 56 33 149 120 36 29 22 5 778 672 266
פריז סן-ז'רמן 2021/2022 ליג 1 26 6 14 1 0 0 7 5 0 — 34 11 14
2022/2023 32 16 16 2 1 0 7 4 4 1[ח] 1 0 40 21 20
סך הכול 58 22 30 3 1 0 14 9 4 1 1 0 74 32 34
אינטר מיאמי 2023 MLS 6 1 2 1 0 2 — 7 10 1 14 11 5
2024 12 12 9 — — 3 2 2 15 14 11
סך הכול 18 13 11 1 0 2 149 120 36 10 12 3 29 25 16
סך הכול בקריירה 628 520 233 84 57 35 163 129 40 40 35 8 913 740 316
  1. ^ הופעות בגביע המלך הספרדי, הגביע הצרפתי וגביע ה-MLS.
  2. ^ הופעות בליגת האלופות.
  3. ^ הופעה אחת בסופר קאפ האירופי, 2 הופעות בסופר קאפ הספרדי.
  4. ^ הופעה אחת בסופר קאפ האירופי, הופעה אחת ו־2 שערים בסופר קאפ הספרדי, 2 הופעות ו־2 שערים בגביע העולם למועדונים.
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 הופעות בסופר קאפ הספרדי.
  6. ^ הופעה אחת ושער 1 בסופר קאפ האירופי, 2 הופעות ו־3 שערים בסופר קאפ הספרדי, 2 הופעות ו־2 שערים בגביע העולם למועדונים.
  7. ^ הופעה אחת ו־2 שערים בסופר קאפ האירופי, 2 הופעות ושער 1 בסופר קאפ הספרדי, הופעה אחת ושער 1 בגביע העולם למועדונים.
  8. ^ הופעות בגביע האלופות.

נבחרת ארגנטינה

מסי במשחק ידידות של נבחרת ארגנטינה נגד נבחרת פורטוגל, 2011

נכון ל־16 באוקטובר 2024[400].

מסי בצעירותו שיחק בנבחרת ארגנטינה עד גיל 20 בין השנים 2004–2005 ושם שיחק 18 משחקים וכבש 14 שערים. לאחר מכן שיחק בארגנטינה עד גיל 23 בחלק משנת 2008 ושם שיחק 5 משחקים וכבש 2 שערים.

נבחרת שנה תחרויות ידידות סך הכל
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
ארגנטינה U20 2004 — 2 3 2 3
2005 16[א] 11 — 16 11
סך הכל 16 11 2 3 18 14
ארגנטינה U23 2008 5[ב] 2 — 5[401] 2
סך הכל 5 2 0 0 5 2
ארגנטינה 2005 3[ג] 0 2 0 5 0
2006 3[ד] 1 4 1 7 2
2007 10[ה] 4 4 2 14 6
2008 6[ג] 1 2 1 8 2
2009 8[ג] 1 2 2 10 3
2010 5[ד] 0 5 2 10 2
2011 8[ו] 2 5 2 13 4
2012 5[ג] 5 4 7 9 12
2013 5[ג] 3 2 3 7 6
2014 7[ד] 4 7 4 14 8
2015 6[ז] 1 2 3 8 4
2016 10[ח] 8 1 0 11 8
2017 5[ג] 4 2 0 7 4
2018 4[ד] 1 1 3 5 4
2019 6[ז] 1 4 4 10 5
2020 4[ג] 1 0 0 4 1
2021 16[ט] 9 0 0 16 9
2022 10[י] 8 4 10 14 18
2023 5 3 3 5 8 8
2024 7 4 2 2 9 6
סך הכל 133 61 56 51 189 112
סך הכל 154 74 58 54 211 128
  1. ^ תשע הופעות וחמישה שערים באליפות אמריקה הדרומית בכדורגל עד גיל 20 2005, שבע הופעות ושישה שערים בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 2006.
  2. ^ הופעות במשחקים האולימפיים.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 הופעות במוקדמות גביע העולם בכדורגל.
  4. ^ 1 2 3 4 הופעות בגביע העולם בכדורגל.
  5. ^ שש הופעות ושני שערים בקופה אמריקה 2007, ארבע הופעות ושני שערים במוקדמות מונדיאל 2010.
  6. ^ ארבע הופעות בקופה אמריקה 2011, ארבע הופעות ושני שערים במוקדמות מונדיאל 2014.
  7. ^ 1 2 הופעות בקופה אמריקה.
  8. ^ חמש הופעות ושלושה שערים במוקדמות מונדיאל 2018, חמש הופעות וחמישה שערים בקופה אמריקה 2016.
  9. ^ תשע הופעות וחמישה שערים במוקדמות מונדיאל 2022, שבע הופעות וארבעה שערים בקופה אמריקה 2021.
  10. ^ שתי הופעות ושער אחד במוקדמות מונדיאל 2022, הופעה אחת בפיינליסימה, שבע הופעות ושבעה שערים במונדיאל 2022.

תארים

מסי (שמאל) זוכה בכדור הזהב של אליפות העולם לקבוצות 2011
ברצלונה
פריז סן ז'רמן
אינטר מיאמי
ארגנטינה עד גיל 20
ארגנטינה עד גיל 23
ארגנטינה
תארים אישיים

הישגים ושיאים

  • שיאן ההופעות של נבחרת ארגנטינה בכל הזמנים
  • מלך השערים של נבחרת ארגנטינה בכל הזמנים
  • מלך הבישולים של נבחרת ארגנטינה בכל הזמנים
  • מלך השערים של נבחרות אמריקה הדרומית בכל הזמנים
  • השחקן עם מירב הבישולים בכל הזמנים
  • מלך השערים של ברצלונה בכל הזמנים
  • מלך ההופעות של ברצלונה בכל הזמנים
  • מלך שערי הליגה הספרדית בכל הזמנים
  • מלך הבישולים של הליגה הספרדית בכל הזמנים
  • מלך השערים בסופר קאפ הספרדי בכל הזמנים
  • מלך השערים בקלאסיקו הספרדי
  • מלך ההופעות של הקופה אמריקה בכל הזמנים
  • מלך הבישולים של הקופה אמריקה בכל הזמנים
  • הבקעת מספר השערים הגדול ביותר בעונה אחת באירופה: 73 שערים, עונת 2011/2012
  • הבקעת מספר השערים הגדול ביותר בשנה קלנדרית: 91 שערים, 2012
  • השחקן היחידי שגם כבש ובישל בכל הטורנירים בעונה אחת, 2011/2012
  • השחקן עם הכי הרבה שערים בליגה אחת עולמית
  • השחקן שכבש הכי הרבה שערים מחוץ לרחבה בשנה קלנדרית: 16 שערים, 2021
  • מספר הזכיות הרב ביותר בתואר הפיצ'יצ'י: 8
  • מספר הזכיות הרב ביותר בכדור הזהב/כדור הזהב של פיפ"א: 8
  • מספר הזכיות הרב ביותר בתואר שחקן השנה של פיפ"א: 6
  • מספר הזכיות הרב ביותר בנעל הזהב האירופית: 6
  • מקום שני בקטגוריית כדורגלן השנה בעולם: 2007, 2008
  • מקום שני בבחירת כדור הזהב: 2008, 2016, 2017
  • מקום שני בקטגוריית כדור הזהב של פיפ"א: 2013, 2014
  • היחיד שזכה בתואר השחקן המצטיין, וסיים כמלך השערים והבישולים של טורניר בינלאומי
  • שיא כיבוש שערים במשחק אחד בליגת האלופות: 5 (במשותף עם לואיס אדריאנו, ז'וזה אלטפיני וארלינג האלנד)
  • כיבוש הכמות הגבוהה ביותר של שלושערים לשחקן ליגת האלופות: 8 (שיא משותף עם כריסטיאנו רונאלדו)
  • סגן מלך השערים בכל הזמנים בליגת האלופות (שני לכריסטיאנו רונאלדו)
  • השחקן הצעיר ביותר שכבש 100 שערים בליגת האלופות
  • השחקן עם מירב השערים במדי קבוצה אחת (ברצלונה)

פרסים ומועמדויות

שנה פרס קטגוריה תוצאה מקור
2023 פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון כוכב ספורט אהוב מועמדות [402]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליונל מסי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "FIFA World Cup Russia 2018: List of Players: Argentina" (PDF). FIFA. 15 ביולי 2018. p. 1. אורכב מ-המקור (PDF) ב-11 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה). השם "קוּצִ'יטִינִי" הוא איטלקי וכשם משפחה שני, לרוב לא נעשה בו שימוש.
  2. ^ מור רכס, ‏מבחן הלמה: מילון הכינויים של עולם הכדורגל, באתר ONE‏, 4 באפריל 2014
  3. ^ זכה בכדור הזהב של פראנס פוטבול וכדורגלן השנה בעולם ב־2009, לאחר מכן זכה ארבעה פעמים בפרס המאוחד כדור הזהב של פיפ"א, ולאחר פיצולם בשנית, זכה ב־2019 בכדור הזהב ובפרס The Best של פיפ"א, לפני שזכה בכדור הזהב השביעי שלו ב־2021.
  4. ^ אתר למנויים בלבד Is Barcelona's Lionel Messi the greatest player ever?, The Telegraph, 8 March 2012
  5. ^ Ranked! The 100 best football players of all time, FourFourTwo, ‏10 באוקטובר 2022
  6. ^ "Ninety-one goals in a year, 73 in one season, four Golden Balls: All of Messi's remarkable records". Goal.com. 23 בנובמבר 2014. נבדק ב-13 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Most football goals scored in a calendar year, guinnessworldrecords.com
  8. ^ "מסי חתום עד 2024, יכול לעזוב בכל שנה בחוזה", באתר ONE‏, 13 ביוני 2023
  9. ^ The World's Highest-Paid Athletes, Forbes, ‏27 במאי 2022
  10. ^ "מסי – הילד שהפך לאגדה", לוקה קאיולי; הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמ' 26
  11. ^ Lionel Messi on a mission(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021), באתר סאנדיי טיימס, 20 באפריל 2008 (באנגלית)
  12. ^ "מסי – הילד שהפך לאגדה", לוקה קאיולי; הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמ' 28–29
  13. ^ "מסי – הילד שהפך לאגדה", לוקה קאיולי; הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמ' 28–33
  14. ^ "מסי – הילד שהפך לאגדה", לוקה קאיולי; הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמ' 34
  15. ^ 1 2 "מסי – הילד שהפך לאגדה", לוקה קאיולי; הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמ' 36
  16. ^ "מסי – הילד שהפך לאגדה", לוקה קאיולי; הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמ' 36
  17. ^ "Barcelona almost let Lionel Messi leave for free". GiveMeSport.com. אורכב מ-המקור ב-2015.
  18. ^ From “Infantil B” to World number one באתר הרשמי של ברצלונה
  19. ^ Messi se estrena como goleador,‏ Mundo Deportivo
  20. ^ סטטיסטיקות משחק של מסי בעונת 2004/05, באתר BDFutbol.com
  21. ^ El Alavés vuelve a la carga contra Messi,‏ CARLOS E. CARBAJOSA,‏ El Mundo,‏ 25 באוקטובר 2005
  22. ^ Ronaldinho scores the goals, Messi takes the plaudits‏, Rediff.com,‏28 בספטמבר 2005
  23. ^ Osado y virtuos,‏: סיכום עונת 2005/2006 בליגת האלופות של elmundo.es
  24. ^ "מסי - הילד שהפך לאגדה", לוקה קאיולי; הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמ' 74
  25. ^ There's something about Messi,‏ סיד לואו, הגארדיאן, 12 במרץ 2007
  26. ^ Can ‘Messidona’ beat Maradona?,‏ The Hindu,‏ 14 ביולי 2007
  27. ^ Van Nistelrooy goals rescue Real,‏ BBC,‏ 9.6.2007
  28. ^ El Barça recupera a Eto'o y contará con los "4 fantásticos",‏ עיתון AS,‏18 בפברואר 2008
  29. ^ Slick Barça maintain perfect start,‏ אתר אופ"א, 3 באוקטובר 2007
  30. ^ Totti le daría el Balón de Oro a Messi antes que a Kaká, מארקה, 29.11.2007
  31. ^ Barcelona's Lionel Messi sidelined with thigh injury,‏ CBC Sports,‏ 5 במרץ 2008
  32. ^ Last-gasp Messi shatters Shakhtar, אתר אופ"א, 2 באוקטובר 2008
  33. ^ ברצלונה ניצחה את ריאל 0:2 בסופר קלאסיקו, באתר ynet, 13 בדצמבר 2008
  34. ^ "Barcelona matches (Filtered: vs Real Madrid)". BDfutbol.
  35. ^ Messi Hat-Trick Sees Barcelona Past Atletico Madrid,‏ Cyrus C. Malek,‏ goal.com,‏ 6 בינואר 2009
  36. ^ Messi logra el gol 5.000 del Barça en la historia de la Liga, מארקה, 1 בפברואר 2009
  37. ^ Barcelona run riot at Real Madrid and put Chelsea on notice,‏ Sid Lowe,‏ הגארדיאן, 2 במאי 2009
  38. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד Telegraph Sport, ‏How Lionel Messi was transformed at Barcelona - thanks to late-night phone call from Pep Guardiola, The Telegraph, 16 October 2014
  39. ^ אתר למנויים בלבד Telegraph staff and agencies, ‏Barcelona defeat Athletic Bilbao to win Copa del Rey, The Telegraph, 14 May 2009
  40. ^ El Barça es el primer equipo español que logra el triplete, מארקה, 27 במאי 2009
  41. ^ Top Scorers - Final - Wednesday 27 May 2009 (after match)
  42. ^ סטטיסטיקות בישולים בליגת האלופות, באתר אופ"א (דרך ארכיון האינטרנט)
  43. ^ Pedro pounces to add to Barça glory(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021), אתר אופ"א, 28 באוגוסט 2009
  44. ^ Official: Lionel Messi Signs Bumper Contract Extension With Barcelona,‏ goal.com,‏ 18 בספטמבר 2009
  45. ^ FC Barcelona: Team of the Decade, אתר bleacher report,‏ 1 באוקטובר 2010
  46. ^ FC Barcelona's Messi wins World Player of the Year, אתר ESPN,‏ 21 בדצמבר 2009
  47. ^ FC Barcelona Individual Records באתר הרשמי של ברצלונה
  48. ^ Nadie marcó dos 'hat trick' seguidos, אתר sport,‏ 23 במרץ 2010
  49. ^ Lionel Messi sends warning to Arsenal with another hat-trick,‏ Jacob Steinberg, הגארדיאן, 21.3.2010
  50. ^ Messi entra en la historia de la Champions, מארקה, 6 באפריל 2010
  51. ^ Messi recibirá la Bota de Oro en septiembre, מונדו דפורטיבו, 28 באוגוסט 2010
  52. ^ ספורט - ידיעות אחרונות, 10 במרץ 2011, עמ' 8–9, "הסודות של הקוסמים", מאת נדב יעקבי
  53. ^ Messi definitely out for at least two games, באתר הרשמי של ברצלונה
  54. ^ Gol 150 de Messi en partidos oficiales con el Barcelona, מארקה, 24 בנובמבר 2010
  55. ^ Xavi, Iniesta y Messi quieren convertir el Balón de Oro en un homenaje al Barça de Guardiola(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021), מונדו דפורטיבו, 13 בדצמבר 2010
  56. ^ Messi, octavo Balón de Oro para el FC Barcelona,‏ europa press,‏ 10 בינואר 2011
  57. ^ Messi es el "puto amo"(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021),‏ sport.es,‏ 27.4.2011
  58. ^ Lionel Messi capitalises for Barcelona as Real Madrid see red again,‏ Sid Lowe, הגארדיאן,‏ 27 באפריל 2011
  59. ^ Messi iguala a Kubala y afirma que sería "hermoso" superar a César,‏ sport.es,‏ 28.9.2011
  60. ^ Guardiola's men held to a goalless draw at the Camp Nou, באתר הרשמי של ברצלונה
  61. ^ El 'sextete' de Messi, מארקה, 18 בדצמבר 2011
  62. ^ Messi crowned world's best,‏ ESPN,‏ 9 בינואר 2012
  63. ^ Five-goal Messi leaves Leverkusen spellbound, אתר אופ"א, 7 במרץ 2012
  64. ^ מ-שיא: מסי הכובש הגדול של ברצלונה בכל הזמנים, באתר ONE‏, 20 במרץ 2012
  65. ^ 1 2 El Barça golea al Espanyol con cuatro goles de Messi en el homenaje a Pep Guardiola,‏ La Vanguardia,‏ 5 במאי 2012
  66. ^ Messi, con 68 goles, supera al mítico Torpedo Müller,‏ מארקה,‏ 3 במאי 2012
  67. ^ אתר למנויים בלבד Peter Jenson, ‏Lionel Messi equals Champions League record as Barcelona wait for Chelsea after 3-1 victory over AC Milan, The Telegraph, 4 April 2012
  68. ^ Reial Madrid - FC Barcelona: Super Cup slips away (2-1), באתר הרשמי של ברצלונה
  69. ^ Messi rompe otra barrera: supera los 300 goles, מארקה, 28 באוקטובר 2012
  70. ^ 1 2 1-3 לברצלונה, מסי סיים את 2012 עם 91 שערים, באתר ONE‏, 22 בדצמבר 2012
  71. ^ El misil de Messi ya supera el torpedo de Müller,‏ sport.es,‏ 9 בדצמבר 2012
  72. ^ ליונל מסי חתם בברצלונה עד 2018, באתר ynet, 18 בדצמבר 2012
  73. ^ FUTBOL-Lionel Messi gana el Balón de Oro por cuarta vez,‏ Reuters,‏ 7 בינואר 2013
  74. ^ "Messi scores 4 goals to pass 200 in La Liga". AP NEWS. 28 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ Siempre Messi: superó los 300 goles, en Barcelona, que sigue su marcha triunfal,‏ canchallena.com,‏ 16 בפברואר 2013
  76. ^ El récord más bestia de Messi: la 'vuelta perfecta',‏ sport.es,‏ 30 במרץ 2013
  77. ^ Leo Messi's record-breaking run continues; becomes first player to score against 19 opponents consecutively, באתר הרשמי של ברצלונה
  78. ^ FC Barcelona - AC Milan: Magnificent comeback sends Barça into quarters (4-0) באתר הרשמי של ברצלונה
  79. ^ Paris SG 2 - 2 Barcelona,‏ BBC Sport,‏ 2 באפריל 2013
  80. ^ Barcelona hail half-fit Lionel Messi for changing game against PSG,‏ סיד לואו, הגארדיאן, 11 באפריל 2013
  81. ^ Messi worry mars Barca's title joy,‏ CNN Sport,‏ 13 במאי 2013
  82. ^ Barca equals 100 La Liga points record,‏ Fox Sports,‏ 21 במאי 2013
  83. ^ Lionel Messi es Pichichi y Bota de Oro por tercera vez,‏ goal.com,‏ 5 ביוני 2013
  84. ^ Liga - Neymar presentation draws 56,500 fans(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021),‏ יורוספורט, 4 ביוני 2013
  85. ^ FC Barcelona v Levante: Sensational!(7-0), באתר הרשמי של ברצלונה
  86. ^ Barcelona 0 Atletico Madrid 0,‏ Daily Mail,‏ 28 באוגוסט 2013
  87. ^ Messi becomes first player to score 4 hat tricks in the Champions League, באתר הרשמי של ברצלונה
  88. ^ 1 2 Leo Messi picks up an injury to the femoral biceps of his left leg, באתר הרשמי של ברצלונה
  89. ^ Messi sees FC Barcelona through to last 16, באתר הרשמי של ברצלונה
  90. ^ Messi vuelve 59 días después y hace doblete en media hora,‏ AS,‏ 8 בינואר 2014
  91. ^ Llevant UD – FC Barcelona: Tello edges FC Barcelona closer to the semi-finals (1-4,‏ באתר הרשמי של ברצלונה,‏ 22 בינואר 2014
  92. ^ Barcelona 6-0 Rayo Vallecano,‏ Daily Mail,‏ 15 בפברואר 2014
  93. ^ flick of Lionel Messi's left foot ends talk of crisis at Barcelona(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021),‏ הגארדיאן,‏ 12 במרץ 2014
  94. ^ מסי מלך שערי בארסה שגברה 0–7 על אוסאסונה, באתר ONE‏, 16 במרץ 2014
  95. ^ כוכב ההצגה, באתר ערוץ הספורט, 23 במרץ 2014
  96. ^ Messi surpasses Hugo Sánchez as the second all-time scorer in La Liga and Di Stéfano as the top all-time scorer in Clásicos, באתר הרשמי של ברצלונה
  97. ^ Agreement with Leo Messi, באתר הרשמי של ברצלונה
  98. ^ FC Barcelona - Elche CF: Tres para empezar (3-0),‏ באתר הרשמי של ברצלונה
  99. ^ FC Barcelona v Granada CF: Back at home, Barça cruise to win (6-0),‏ באתר הרשמי של ברצלונה
  100. ^ מסי מלך הכובשים בהיסטוריה, 1-5 לברצלונה, באתר ynet, 22 בנובמבר 2014
  101. ^ אלוף אמיתי: מסי – מלך השערים בצ'מפיונס, באתר ynet, 25 בנובמבר 2014
  102. ^ Messi se apunta al 'hat-trick': tres en los últimos cuatro partidos,‏ מארקה, ‏ 7 בדצמבר 2014
  103. ^ Zonal Marking: Barcelona Playing to New Strengths,‏ Michael Cox,‏ Football Collective,‏ 22 בינואר 2015
  104. ^ Fifth game in which Neymar, Messi and Suárez all score,‏ באתר הרשמי של ברצלונה
  105. ^ Messi, Suárez and Neymar are the most lethal trident in Europe, האתר הרשמי של ברצלונה, 7 באפריל 2017
  106. ^ Barcelona 3-1 Atletico Madrid: Lionel Messi, Luis Suarez and Neymar combine to lift the gloom,‏ Daily Mail,‏ 11.1.2015
  107. ^ יעקב זיו, ‏‏"השער יעשה לסוארס דברים טובים", באתר ספורט1, 16 בפברואר 2015
  108. ^ ספירת הבישולים בליגה הספרדית החלה ב-1990
  109. ^ שיגעון מסי בספרד: "מופלא, ייחודי, קטלני", באתר ynet, 6 במאי 2015
  110. ^ Lionel Messi, Manchester United and Arsenal: The 10 most tweeted sporting moments of 2015,‏ Simon Rice,‏ The Independent,‏ 7 בדצמבר 2015
  111. ^ סטטיסטיקות הליגה הספרדית באתר ESPN
  112. ^ "שער מגלקסיה אחרת, אחד הגדולים של מסי", באתר ynet, 30 במאי 2015
  113. ^ Player statistics,‏ באתר אופ"א
  114. ^ ‎Lionel Messi and Luis Suarez penalty makes Johan Cruyff 'very happy'‎,‏ ESPN,‏ 17 בפברואר 2016
  115. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, ספרד: ולנסיה הדהימה עם 1–2 על ברצלונה בקאמפ נואו, באתר וואלה, 17 באפריל 2016
  116. ^ Lionel Messi embarrasses Gorka Iraizoz with free-kick for Barcelona,‏ Paul Green,‏ Sky Sports,‏ 4 בפברואר 2017
  117. ^ El Barcelona obra el milagro de su vida ante el Paris Saint-Germain,‏ El Mundo,‏ 8 במרץ 2017
  118. ^ Messi muestra su camiseta al Bernabéu tras el 2-3,‏ La Vanguardia,‏ 23 באפריל 2017
  119. ^ Messi wins fourth Golden Boot ,‏ מארקה, 22 במאי 2017
  120. ^ Lionel Messi signs new deal through 2020/21 season, האתר הרשמי של מועדון הכדורגל ברצלונה, 25 בנובמבר 2017
  121. ^ Lionel Messi scores 100th Champions League goal in Barcelona's 3-0 victory over Chelsea,‏ Los Angeles Times,‏ 14 במרץ 2018
  122. ^ Golden Boot ("Soulier d'Or") Awards,‏ אתר RSSSF
  123. ^ "יום אבל" הוכרז בברצלונה, המועמד לנשיאות תקף: "מסי חסר כבוד", באתר וואלה, 26 באוגוסט 2020
  124. ^ הבכי של הילדים, הזעם על ברתומאו: ליאונל מסי בריאיון יוצא דופן, באתר וואלה, 4 בספטמבר 2020
  125. ^ עקף את פלה: מסי כבש את שערו ה-644 בבארסה, באתר ערוץ הספורט, 23 בדצמבר 2020
  126. ^ דודו אוואט קיבל ארגז: מסי שלח בירה מיוחדת לכל השוערים שהכניע בקריירה, באתר וואלה, 24 בדצמבר 2020
  127. ^ ‏צ'אבי ואגדות העבר בירכו את מסי, קומאן: למזלנו, הוא עוד איתנו, באתר ספורט1, 16 במרץ 2021
  128. ^ ‏מסי שבר את שיא ההופעות וכבש צמד ב-1:6 הגדול על סוסיאדד, באתר ספורט1, 21 במרץ 2021
  129. ^ Lionel Messi sets an utterly ridiculous record as he leads Barcelona to Copa Del Rey glory – CaughtOffside, www.caughtoffside.com
  130. ^ טלטלה בעולם הכדורגל: ליאו מסי לא ימשיך בברצלונה, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2021
  131. ^ מערכת ONE, לשפשף את העיניים: פאריס הודיעה על צירוף מסי, באתר ONE, ‏10 באוגוסט 2021
  132. ^ ליאו מסי הגיע לפארק דה פראנס והציג את החולצה מספר 30 | עדכונים שוטפים, באתר וואלה, 10 באוגוסט 2021
  133. ^ ליאונל מסי ערך בכורה, פ.ס.ז ניצחה 0:2 את ריימס, באתר וואלה, 29 באוגוסט 2021
  134. ^ פריז סן ז'רמן מעדה בברוז', 3:6 ענק למנצ'סטר סיטי, באתר וואלה, 16 בספטמבר 2021
  135. ^ בדקה ה-93: פ.ס.ז' רשמה ניצחון 1:2 יקר על ליון, באתר ONE‏, 19 בספטמבר 2021
  136. ^ עוזי דן, ברוך הבא לפריז: ליאו מסי כבש שער ראשון, סן ז'רמן ניצחה את מנצ'סטר סיטי, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2021
  137. ^ עוזי דן, שער בכורה לליאו מסי בליגה, פריז סן ז'רמן ניצחה; 0:2 ליובנטוס בחוץ על לאציו, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2021
  138. ^ שף ליאונל: שלושה בישולים למסי ב-1:3 של פ.ס.ז' על סנט אטיין, באתר וואלה, 28 בנובמבר 2021
  139. ^ ‏חברי הטריו התפוצצו, פריז סן ז'רמן הביסה את קלרמון 1:6, באתר ספורט1, 9 באפריל 2022
  140. ^ 1 2 בפעם השביעית: ליאו מסי זכה בכדור הזהב, באתר ערוץ הספורט, 29 בנובמבר 2021
  141. ^ פריז סן ז'רמן הודיעה: ליאונל מסי חיובי לקורונה, באתר וואלה, 2 בינואר 2022
  142. ^ גול בכורה לראמוס, מסי חזר ובישל, 0:4 לפ.ס.ז', באתר ONE‏, 23 בינואר 2022
  143. ^ עוזי דן, סן ז'רמן ניצחה את בורדו, אבל ספגה בוז; זהבי פתח את מאבק האליפות בהולנד, באתר הארץ, 13 במרץ 2022
  144. ^ הנרי: איך אפשר לקרוא בוז לגדול בהיסטוריה?, באתר ONE‏, 21 במרץ 2022
  145. ^ אחרי הבוז למסי וניימאר, לואיס סוארס ביקר: "בכדורגל אין זיכרון", באתר וואלה, 13 במרץ 2022
  146. ^ "בוז למסי? השפל של הכדורגל העולמי", באתר ערוץ הספורט, 19 במרץ 2022
  147. ^ פוצ'טינו טוען שמסי הוא מראדונה: "העונה הבאה שלו תהיה אחרת לחלוטין", באתר וואלה, 1 במאי 2022
  148. ^ עוזי דן, ליאו מסי כבש שער אדיר, פריז סן ז'רמן סיימה בתיקו וזכתה באליפות צרפת; שער לזהבי בהולנד, באתר הארץ, 24 באפריל 2022
  149. ^ צפו: ליאו מסי חתם והוצג רשמית באינטר מיאמי, באתר ערוץ הספורט, 16 ביולי 2023
  150. ^ דור אזרד, ליאו מסי חושף: "ניסיתי לחזור לברצלונה אבל זה לא קרה", באתר עכשיו 14, 5 בדצמבר 2023.
  151. ^ Balagué 2013, pp. 209–219.
  152. ^ אליפות העולם עד גיל 20: ארגנטינה גברה על ברזיל, באתר ynet, 28 ביוני 2005
  153. ^ אוריאל דסקל, ארגנטינה זכתה באליפות העולם לנוער, באתר הארץ, 3 ביולי 2005
  154. ^ נדב יעקבי, הדבר הקטן הבא, באתר ynet, 8 בינואר 2006
  155. ^ מיקי שגיא, כמו מראדונה, גם מסי יערוך בכורה בנבחרת מול הונגריה, באתר nrg‏, 3 באוגוסט 2005
  156. ^ דין עמית, ‏הפעם הראשונה שלי: מסי מציין 15 שנים לבכורה, באתר ONE‏, 16 באוקטובר 2019
  157. ^ ynet, אמריקה הדרומית: פרגוואי הפתיעה את ארגנטינה, באתר ynet, 4 בספטמבר 2005
  158. ^ אמריקה הדרומית: ניצחון לארגנטינה; תיקו לברזיל, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2005
  159. ^ Brian Homewood, Messi is a jewel says Argentina coach, ‏10 באוקטובר 2005
  160. ^ CROATIA VS. ARGENTINA 3 - 2, soccerway
  161. ^ ליאונל מסי יחמיץ את רבע גמר האלופות, באתר וואלה, 8 במרץ 2006
  162. ^ אלה שמות: פורסמו סגלי הנבחרות למונדיאל 2006, באתר ynet, 15 במאי 2006
  163. ^ מי אמר שמסי לא כשיר?, באתר וואלה, 31 במאי 2006
  164. ^ הצילו את היום, באתר וואלה, 10 ביוני 2006
  165. ^ הארגנטינאים לועגים למוות בפרצוף, באתר וואלה, 16 ביוני 2006
  166. ^ שמינית משחק, באתר וואלה, 21 ביוני 2006
  167. ^ מקסי המקסים, באתר וואלה, 24 ביוני 2006
  168. ^ להמאן כאן, באתר וואלה, 30 ביוני 2006
  169. ^ מיקי שגיא, סופית: חוסה פקרמן לא ימשיך כמאמן ארגנטינה, באתר ynet, 19 ביולי 2006
  170. ^ באסילה מאמן ארגנטינה, באתר וואלה, 1 באוגוסט 2006
  171. ^ עוזי דן, הסבלנות השתלמה לקרספו ולארגנטינה, באתר הארץ, 1 ביולי 2007
  172. ^ עוזי דן, השופט עזר לארגנטינה, וליריבותיה הבאות, באתר הארץ, 4 ביולי 2007
  173. ^ מערכת וואלה!‏, מי יעצור אותם?, באתר וואלה, 6 ביולי 2007
  174. ^ מערכת וואלה!‏, הקופה אמריקה עומד להתחיל, באתר וואלה, 9 ביולי 2007
  175. ^ מערכת וואלה!‏, באסילה על מסי: "רק גאון מסוגל לעשות דבר כזה", באתר וואלה, 12 ביולי 2007
  176. ^ ברזיל הביסה את ארגנטינה וזכתה בקופה אמריקה, באתר ynet, 16 ביולי 2007
  177. ^ תומר גנור, דונגה: "הגענו כדי להציל את כבוד אוהדי ברזיל", באתר ynet, 16 ביולי 2007
  178. ^ Charting Lionel Messi's International Highs and Lows with Argentina, bleacherreport.com, ‏20 במרץ 2013
  179. ^ "El Once Ideal de la Copa América" [The Ideal Eleven of the Copa América]. La República (בספרדית). 16 ביולי 2007. אורכב מ-המקור ב-29 בדצמבר 2016. נבדק ב-16 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  180. ^ ציוץ של GOAL ברשת החברתית אקס (טוויטר), 15 ביולי 2021
  181. ^ מיקי שגיא, סמואל אטו: "חוצפה מה שברצלונה עשתה לי", באתר ynet, 21 ביוני 2008
  182. ^ תומר גנור, ברצלונה ויתרה, מסי יישאר בבייג'ינג, באתר ynet, 7 באוגוסט 2008
  183. ^ אלי שווידלר, היה שווה להשאיר את מסי בבייג'ין, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2008
  184. ^ כדורגל: ניצחון קשה לארגנטינה על אוסטרליה, באתר וואלה, 10 באוגוסט 2008
  185. ^ כדורגל: ארגנטינה ממשיכה להרשים, באתר וואלה, 13 באוגוסט 2008
  186. ^ ארגנטינה מחכה לברזיל, באתר וואלה, 16 באוגוסט 2008
  187. ^ ארגנטינה זכתה במדליית הזהב בכדורגל עם 0:1 על ניגריה, באתר וואלה, 23 באוגוסט 2008
  188. ^ "Report and Statistics: Men's and Women's Olympic Football Tournaments Beijing 2008" (PDF). FIFA. p. 21. אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 בדצמבר 2008. נבדק ב-12 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  189. ^ מוק' אמריקה הדרומית: תיקו לארגנטינה נגד פרגוואי, באתר ynet, 7 בספטמבר 2008
  190. ^ מוקדמות מונדיאל אמריקה הדרומית: ארגטינה ניצחה 1:2 את אורוגוואי, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2008
  191. ^ אלי שווידלר, בתפקיד המכונות: נבחרת צ'ילה, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2008
  192. ^ מיקי שגיא, דייגו מראדונה יאמן את נבחרת ארגנטינה, באתר ynet, 28 באוקטובר 2008
  193. ^ מוקדמות מונדיאל: בארגנטינה הכל נשאר במשפחה, באתר וואלה, 29 במרץ 2009
  194. ^ none, ‏מסי קיעקע את ידיו ושמו של בנו על רגל שמאל, באתר ‏מאקו‏, 21 במרץ 2013
  195. ^ השפלה בגבהים: ארגנטינה הובסה 6:1 בבוליביה, באתר ONE‏, 2 באפריל 2009
  196. ^ ארגנטינה הפסידה לפרגוואי, המונדיאל מתרחק, באתר ‏מאקו‏, 10 בספטמבר 2009
  197. ^ ארגנטינה ניצחה 0:1 את אורוגוואי ועלתה למונדיאל, באתר וואלה, 13 באוקטובר 2009
  198. ^ יניב בינו‏, הפעם כבר לא יסלחו לו, באתר וואלה, 9 ביוני 2010
  199. ^ ynet, מראדונה: "מסי יהיה כמוני במונדיאל 2010", באתר ynet, 7 בדצמבר 2008
  200. ^ מיקי שגיא, ניצחון דחוק 0:1 לארגנטינה על ניגריה, באתר ynet, 12 ביוני 2010
  201. ^ מונדיאל 2010: ארגנטינה הביסה 1:4 את דרום קוריאה, באתר וואלה, 17 ביוני 2010
  202. ^ מונדיאל 2010: ארגנטינה גברה 0:2 על יוון ועלתה לשמינית, באתר וואלה, 22 ביוני 2010
  203. ^ חמי אוזן‏, די לעשות ממסי מראדונה, באתר וואלה, 23 ביוני 2010
  204. ^ מונדיאל: ארגנטינה ברבע הגמר אחרי 1:3 על מקסיקו, באתר וואלה, 27 ביוני 2010
  205. ^ מונדיאל: גרמניה בחצי הגמר אחרי 0:4 גדול על ארגנטינה, באתר וואלה, 3 ביולי 2010
  206. ^ "Adidas Golden Ball Nominees Announced". FIFA. 9 ביולי 2010. אורכב מ-המקור ב-11 באפריל 2015. נבדק ב-13 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  207. ^ Balagué 2013, pp. 414–420.
  208. ^ מיקי שגיא, היורש: סרחיו באטיסטה מונה למאמן ארגנטינה, באתר ynet, 2 בנובמבר 2010
  209. ^ 1 2 3 תומר יצחק‏, אויבים מבית: ארגנטינה בלחץ עצום לזכות בקופה אמריקה, באתר וואלה, 29 ביוני 2011
  210. ^ באטיסטה: מזל שיש לנו את מסי, הוא הטוב בעולם, באתר ‏מאקו‏, 18 בנובמבר 2010
  211. ^ ארגנטינה גברה 1:2 על פורטוגל, מסי כבש ובישל, באתר ONE‏, 9 בפברואר 2011
  212. ^ קופה אמריקה 2011: ארגנטינה סיימה ב-1:1 מול בוליביה, באתר וואלה, 2 ביולי 2011
  213. ^ קופה אמריקה: ארגנטינה סיימה ב-0:0 מאכזב עם קולומביה, באתר וואלה, 7 ביולי 2011
  214. ^ "מסי לא מבין איך שורקים לו בוז", באתר וואלה, 9 ביולי 2011
  215. ^ 1 2 קופה אמריקה 2011: ליאונל מסי לא מכיר את ההמנון?, באתר וואלה, 8 ביולי 2011
  216. ^ קופה אמריקה 2011: ארגנטינה הביסה 0:3 את קוסטה ריקה, באתר וואלה, 12 ביולי 2011
  217. ^ קופה אמריקה: אורוגוואי ניצחה את ארגנטינה 4:5 בפנדלים, באתר וואלה, 17 ביולי 2011
  218. ^ עידן חדש: מסי מונה לקפטן נבחרת ארגנטינה, באתר ערוץ הספורט, 28 באוגוסט 2011
  219. ^ עמית לוינטל, מסצ'ראנו, המנהיג האמיתי של ארגנטינה, באתר ישראל היום, 7 ביולי 2014
  220. ^ מוקדמות מונדיאל 2014: ארגנטינה הביסה את צ'ילה 1:4, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2011
  221. ^ היסטוריה: מסי זכה בכדור הזהב בפעם ה-4 ברצף, באתר ONE‏, 7 בינואר 2013
  222. ^ שלושער למסי בארגנטינה, 0:5 לספרד על ונצואלה, באתר ynet, 1 במרץ 2012
  223. ^ ידידות: 3:4 לארגנטינה על ברזיל, שלושער למסי, באתר ynet, 9 ביוני 2012
  224. ^ ידידות: מסי כבש שלושער ועקף את מראדונה, באתר ynet, 15 ביוני 2013
  225. ^ צמד למסי, ארגנטינה עלתה למונדיאל, באתר ynet, 11 בספטמבר 2013
  226. ^ מסי: "החלום לזכות במונדיאל קיים, נהיה חייבים להשתפר", באתר וואלה, 11 בספטמבר 2013
  227. ^ Balagué 2013, pp. 595–602.
  228. ^ מונדיאל 2014: ארגנטינה ניצחה את בוסניה 1:2, באתר וואלה, 16 ביוני 2014
  229. ^ ארגנטינה ניצחה 0:1 את איראן, מסי כבש בתוספת הזמן, באתר וואלה, 21 ביוני 2014
  230. ^ ארגנטינה ניצחה 2:3 את ניגריה, שתיהן עלו לשמינית הגמר, באתר וואלה, 25 ביוני 2014
  231. ^ ארגנטינה ניצחה את שוויץ בהארכה ועלתה לרבע הגמר, באתר וואלה, 1 ביולי 2014
  232. ^ ברזיל 2014: ארגנטינה ניצחה את בלגיה בדרך לחצי הגמר, באתר וואלה, 5 ביולי 2014
  233. ^ ארגנטינה העפילה לגמר המונדיאל, באתר וואלה, 10 ביולי 2014
  234. ^ Futterman, Matthew (2014-07-11). "The World Cup Final: The Best Team vs. the Best Player". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2022-08-08.
  235. ^ נבחרת גרמניה זכתה באליפות העולם אחרי 0:1 על ארגנטינה, באתר וואלה, 14 ביולי 2014
  236. ^ הגיע לו? ליאו מסי הוכתר כשחקן המצטיין במונדיאל, באתר ערוץ הספורט, 14 ביולי 2014
  237. ^ Bate, Adam (16 ביולי 2014). "World Cup Final: Was Lionel Messi Really a Disappointment in Brazil or Have We Just Become Numb to His Genius?". Sky Sports. נבדק ב-14 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  238. ^ הקונספירציה של פיפ"א: "הבחירה במסי היא סקנדל. הרגע ההזוי של הגמר", באתר וואלה, 14 ביולי 2014
  239. ^ רשמית: טאטה מרטינו מאמן נבחרת ארגנטינה, באתר ynet, 13 באוגוסט 2014
  240. ^ קופה אמריקה: ארגנטינה ופרגוואי נפרדו ב-2:2, ניצחון לאורוגוואי, באתר וואלה, 14 ביוני 2015
  241. ^ Messi refuses man of the match award against Paraguay,‏ מארקה,‏ 16 ביוני 2015
  242. ^ קופה אמריקה: ארגנטינה גירדה 0:1 על אורוגוואי, אגוארו שוב כבש, באתר וואלה, 16 ביוני 2015
  243. ^ קופה אמריקה : 0:1 דחוק לארגנטינה על ג'מייקה, אורוגוואי מול צ'ילה ברבע, באתר וואלה, 21 ביוני 2015
  244. ^ קופה אמריקה: ארגנטינה ניצחה את קולומביה בדו קרב פנדלים ברבע הגמר, באתר וואלה, 27 ביוני 2015
  245. ^ קופה אמריקה: ארגנטינה העפילה לגמר אחרי 1:6 ענק על פרגוואי, באתר וואלה, 1 ביולי 2015
  246. ^ צ'ילה מחזיקת הקופה בפעם הראשונה. עוד אכזבה למסי, באתר ערוץ הספורט, 5 ביולי 2015
  247. ^ מסרב לכבוד: מסי לא הסכים להיות ה-MVP, באתר ערוץ הספורט, 5 ביולי 2015
  248. ^ ג'ינובילי: "בסוף מסי ישלח את כולם לעזאזל", באתר ערוץ הספורט, 30 ביולי 2015
  249. ^ יעקב זיו, ‏‏מסי נפצע בגבו והוחלף, ארגנטינה ניצחה בהכנה, באתר ספורט1, 28 במאי 2016
  250. ^ מסי מתאושש מהפציעה: "הוא מרגיש טוב יותר", באתר ערוץ הספורט, 29 במאי 2016
  251. ^ קופה סנטנריו: ארגנטינה ניצחה את צ'ילה 1:2, 1:2 לפנמה על בוליביה, באתר וואלה, 7 ביוני 2016
  252. ^ קופה סנטנריו: שלושער למסי, ארגנטינה ברבע הגמר אחרי 0:5 על פנמה, באתר וואלה, 11 ביוני 2016
  253. ^ קופה סנטנריו: צ'ילה העפילה לרבע הגמר, ארגטינה טיילה, באתר וואלה, 15 ביוני 2016
  254. ^ קופה סנטנריו: ארגטינה וצ'ילה עלו לחצי הגמר עם הצגות מרשימות, באתר וואלה, 19 ביוני 2016
  255. ^ צפו: ארגנטינה הביסה 0:4 את ארצות הברית והעפילה לגמר קופה סנטנריו, באתר וואלה, 22 ביוני 2016
  256. ^ עוזי דן, הטרגדיה של לאו מסי: ארגנטינה הפסידה בגמר קופה אמריקה לצ'ילה בפנדלים, באתר הארץ, 27 ביוני 2016
  257. ^ מסי החליט לפרוש מנבחרת ארגנטינה: "זה לא בשבילי", באתר ערוץ הספורט, 27 ביוני 2016
  258. ^ "זה היה הבכי האחרון, מסי איבד את הרצון לנצח. הוא מלך בלי כתר", באתר וואלה, 27 ביוני 2016
  259. ^ ארגנטינה מתחננת: "לאו, בבקשה אל תלך", באתר מקור ראשון, 27 ביוני 2016
  260. ^ נשיא ארגנטינה על מסי: "הוא מתנה מאלוהים", באתר ערוץ הספורט, 28 ביוני 2016
  261. ^ נחנך פסל של מסי בארגנטינה: אולי הוא יחזור, באתר ONE‏, 29 ביוני 2016
  262. ^ מראדונה: ליאו מסי חייב להישאר ולהפוך לאלוף, באתר ערוץ הספורט, 28 ביוני 2016
  263. ^ מאות אוהדים הפגינו נגד פרישתו של ליאונל מסי מהנבחרת: "בבקשה אל תלך", באתר וואלה, 3 במרץ 2016
  264. ^ דיווח בארגנטינה: ליאונל מסי ביטל את הפרישה שלו מהנבחרת, באתר וואלה, 3 ביולי 2016
  265. ^ ליאונל מסי הודיע: "חוזר לשחק במדי נבחרת ארגנטינה", באתר וואלה, 12 באוגוסט 2016
  266. ^ כאילו מעולם לא פרש: מסי נתן 0:1 לארגנטינה, באתר ערוץ הספורט, 2 בספטמבר 2016
  267. ^ פיפ"א השעתה את ליאונל מסי מארבעה משחקים, יחמיץ את בוליביה, באתר וואלה, 28 במרץ 2017
  268. ^ מוק' מונדיאל: ארגנטינה הפסידה 2:0 בבוליביה, ברזיל ניצחה והעפילה למונדיאל, באתר וואלה, 28 במרץ 2017
  269. ^ ‏העונש של מסי בוטל, יחזור לשחק בנבחרת ארגנטינה, באתר ספורט1, 5 במאי 2017
  270. ^ מוקדמות המונדיאל: ארגנטינה בצרות אחרי 0:0 מאכזב בבית מול פרו, באתר וואלה, 6 באוקטובר 2017
  271. ^ נדב יעקבי, על פי תהום: הלילה הקריטי של ארגנטינה, באתר ynet, 10 באוקטובר 2017
  272. ^ ארגנטינה גברה 1:3 על אקוודור ועלתה למונדיאל, שלושער לליאו מסי, באתר וואלה, 11 באוקטובר 2017
  273. ^ ספרד הביסה 1:6 את ארגנטינה, אנגליה ואיטליה נפרדו ב-1:1, באתר וואלה, 28 במרץ 2018
  274. ^ מונדיאל 2018: ארגנטינה החלה את דרכה עם 1:1 מאכזב מול איסלנד, באתר וואלה, 16 ביוני 2018
  275. ^ מונדיאל 2018: קרואטיה השפילה 0:3 את ארגנטינה ועלתה לשמינית הגמר, באתר וואלה, 21 ביוני 2018
  276. ^ אורי קופר, להעלים קוסם: מי אשם, לאו מסי או חורחה סמפאולי?, באתר ynet, 22 ביוני 2018
  277. ^ מונדיאל 2018: ארגנטינה ניצחה 1:2 את ניגריה ועלתה לשמינית הגמר, באתר וואלה, 26 ביוני 2018
  278. ^ ‏ליאו מסי חגג: אלוהים היה איתנו והוא לא התכוון לעזוב, באתר ספורט1, 26 ביוני 2018
  279. ^ Lionel MESSI goal vs Nigeria | 2018 FIFA World Cup | Hyundai Goal of the Tournament Nominee, סרטון בערוץ "FIFA", באתר יוטיוב (אורך: 0:33)
  280. ^ מונדיאל 2018: צרפת ברבע הגמר עם 3:4 מול ארגנטינה, קונצרט של אמבפה, באתר וואלה, 30 ביוני 2018
  281. ^ Messi, Ronaldo bow out in dramatic knockout openers, www.fifa.com (באנגלית)
  282. ^ סקאלוני: "לא דיברתי עם מסי על עתידו בנבחרת", באתר ערוץ הספורט, 21 באוגוסט 2018
  283. ^ רשמית: ליאונל מסי חוזר לנבחרת ארגנטינה, באתר וואלה, 7 במרץ 2019
  284. ^ ‏צפו בתקציר: מסי חזר, ארגנטינה הפסידה 3:1 לוונצואלה, באתר ספורט1, 23 במרץ 2019
  285. ^ ‏מסי: "סיום העונה היה מתסכל, אני עייף מבחינה מנטלית", באתר ספורט1, 5 ביוני 2019
  286. ^ ‏בארגנטינה רתחו על ההפסד: "הכי גרוע שיכול להיות", באתר ספורט1, 16 ביוני 2019
  287. ^ ליאונל מסי סופג אש ותירץ: "החולצה כבר לא מנצחת, יהיה טירוף אם לא נעלה", באתר וואלה, 20 ביוני 2019
  288. ^ ‏צפו בתקציר: ארגנטינה ברבע הגמר לאחר 0:2 על קטאר, באתר ספורט1, 23 ביוני 2019
  289. ^ ליאונל מסי: "זה לא הקופה הכי טוב שלי עד כה, תנאי המשטח גרועים", באתר וואלה, 29 ביוני 2019
  290. ^ ‏ארגנטינה התלוננה נגד השופט: "התעלם מעצת שופטי ה-VAR", באתר ספורט1, 4 ביולי 2019
  291. ^ המחאה של מסי: "לא רוצה להיות חלק מהשחיתות", באתר ישראל היום, 7 ביולי 2019
  292. ^ הלכו לקראתו: מסי הורחק ממשחק בודד, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2019
  293. ^ לאו מסי הושעה לשלושה חודשים, באתר ynet, 3 באוגוסט 2019
  294. ^ ‏צפו בתקציר: בדרך לבלומפילד, ארגנטינה גברה 0:1 על ברזיל, באתר ספורט1, 15 בנובמבר 2019
  295. ^ ‏שער של ליאו מסי הספיק: 0:1 לארגנטינה על אקוודור, באתר ספורט1, 9 באוקטובר 2020
  296. ^ ‏ליאו מסי כבש בכדור חופשי מרהיב, ארגנטינה וצ'ילה נפרדו ב-1:1, באתר ספורט1, 15 ביוני 2021
  297. ^ ‏ליאו מסי השווה את שיא ההופעות בנבחרת, 0:1 לארגנטינה על פרגוואי, באתר ספורט1, 22 ביוני 2021
  298. ^ ‏שיא היסטורי, צמד ובישול: צפו בהצגה של מסי ב-1:4 של ארגנטינה, באתר ספורט1, 29 ביוני 2021
  299. ^ ‏הוא רותח: מסי כבש ובישל פעמיים, ארגנטינה בחצי גמר הקופה, באתר ספורט1, 4 ביולי 2021
  300. ^ ‏ברזיל מחכה: ארגנטינה ניצחה את קולומביה בפנדלים ועלתה לגמר, באתר ספורט1, 7 ביולי 2021
  301. ^ ‏תואר ראשון למסי בנבחרת: ארגנטינה ניצחה את ברזיל וזכתה בקופה אמריקה, באתר ספורט1, 11 ביולי 2021
  302. ^ Lionel Messi wins 2021 Copa America Golden Boot | Goal.com, www.goal.com
  303. ^ ליאונל מסי כבש שלושער ועקף את פלה, 0:3 לארגנטינה על בוליביה, באתר וואלה, 10 בספטמבר 2021
  304. ^ אחרי 0:0 מול ברזיל: ארגנטינה ומסי עלו למונדיאל, באתר ynet, 7 באוקטובר 2022
  305. ^ די מריה כבש בצ'יפ אדיר ובישל למסי, 0:3 לארגנטינה על ונצואלה, באתר וואלה, 26 במרץ 2022
  306. ^ אמריקה הדרומית: ארגנטינה סיימה ב-1:1 עם אקוודור, באתר וואלה, 12 ביוני 2013
  307. ^ ליאו מסי יחזור לשחק בספרד, השיא יישבר?, באתר ynet, 5 ביוני 2022
  308. ^ בליסימה: ארגנטינה הביסה 0:3 את איטליה במשחק הפיינליסימה, באתר וואלה, 1 ביוני 2022
  309. ^ זה יכול היה לקרות בישראל: ליאונל מסי עם חמישייה היסטורית, באתר וואלה, 5 ביוני 2022
  310. ^ עוזי דן, ארגנטינה הביסה 0:3 את ג'מייקה, מסי עלה מהספסל וכבש צמד, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2022
  311. ^ ynet ספורט, פאולו דיבאלה בסגל נבחרת ארגנטינה למונדיאל, סרחיו ראמוס מחוץ לשל ספרד, באתר ynet, 11 בנובמבר 2022
  312. ^ מיכאל יוכין‏, הריקוד האחרון: ליאונל מסי מחפש תואר ראשון עם ארגנטינה, באתר וואלה, 9 ביולי 2021
  313. ^ הריקוד האחרון של ליאו מסי: סגל נבחרת ארגנטינה, באתר ‏מאקו‏, 11 בנובמבר 2022
  314. ^ צביקה נעים, יאיר קטן, זאב אברהמי, "הריקוד האחרון" של מסי ורונאלדו, באתר ynet, 12 בנובמבר 2022
  315. ^ סימני השאלה לפני המונדיאל האחרון של ליאו מסי, באתר ערוץ הספורט, 22 בנובמבר 2022
  316. ^ ברשימה אקסקלוסיבית: השיאים של מסי בקטאר, באתר ערוץ הספורט, 22 בנובמבר 2022
  317. ^ רונאלדו הראשון שכובש בחמישה מונדיאלים שונים: "רגע יפהפה", באתר וואלה, 24 בנובמבר 2022
  318. ^ הסנסציה הגדולה אי פעם במונדיאל? ארגנטינה הפסידה 2:1 לערב הסעודית, באתר וואלה, 22 בנובמבר 2022
  319. ^ מערכת ספורט היום, גיבור לאומי: מסי העניק לארגנטינה 0:2 יקר על מקסיקו, באתר ישראל היום, 26 בנובמבר 2022
  320. ^ מערכת ספורט היום, עצבים מברזל: ארגנטינה ניצחה 0:2 את פולין, שתי הנבחרות העפילו לשמינית הגמר, באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2022
  321. ^ מערכת ספורט היום, עמדו במשימה: ארגנטינה ניצחה 1:2 את אוסטרליה בדרך לרבע הגמר, באתר ישראל היום, 3 בדצמבר 2022
  322. ^ מערכת ספורט היום, עקף את מראדונה: מסי כבש לראשונה בנוקאאוט, באתר ישראל היום, 3 בדצמבר 2022
  323. ^ אחרי דו קרב פנדלים ודרמת ענק: ארגנטינה העפילה לחצי גמר המונדיאל, באתר וואלה, 9 בדצמבר 2022
  324. ^ האייקוני: מסי כיכב ויחד עם אלברס הוביל את ארגנטינה לגמר המונדיאל, באתר וואלה, 13 בדצמבר 2022
  325. ^ שיאן כל הזמנים: ההיסטוריה שקבע ליאו מסי, באתר ערוץ הספורט, 13 בדצמבר 2022
  326. ^ 1 2 כאן מונדיאל, השתווה לפלה, כבש בכל השלבים: השיאים של מסי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 בדצמבר 2022
  327. ^ דור הופמן, בלתי נשכח: ארגנטינה אלופת העולם עם ניצחון על צרפת בפנדלים, באתר ישראל היום, 18 בדצמבר 2022
  328. ^ Messi makes Golden Ball history, באתר פיפ"א, 18 בדצמבר 2022.
  329. ^ Mbappe pips Messi to Golden Boot, באתר פיפ"א, 18 בדצמבר 2022.
  330. ^ מערכת ספורט היום, ליאו מסי: "אני לא פורש מהנבחרת, רוצה לשחק כאלוף העולם", באתר ישראל היום, 18 בדצמבר 2022
  331. ^ 1 2 3 4 אתר למנויים בלבד Lionel Messi: 10 reasons why he's the world's greatest player, The Telegraph, 25 March 2010
  332. ^ עוזי דן, 91 שערים, 10 דקות, מסי אחד, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2012
  333. ^ Balagué 2013, pp. 553.
  334. ^ 1 2 Lionel Messi is Impossible,‏ Benjamin Morris,‏ Five Thirty Eight Sports,‏ 1 ביולי 2014 (באנגלית) (תרגום לעברית באתר בארסה מאניה)
  335. ^ Lionel Messi: The Complete Footballer (Part Two: Passing/Vision),‏ Barca Blaugranes,‏ 16 בספטמבר 2011
  336. ^ The Question: Why are so many wingers playing on the 'wrong' wings?,‏ Jonathan Wilson,‏ The Guardian,‏ 24 במרץ 2010
  337. ^ The false nine is an accepted role but with different interpretations,‏ Jonathan Wilson,‏ The Guardian,‏ 30 בדצמבר 2013
  338. ^ Germany 1-0 Argentina (AET): Gotze’s extra-time goal wins the World Cup(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021),‏ Michael Cox,‏ Zonal Marking,‏ 14 ביולי 2014
  339. ^ 1 2 3 מראדונה: "רונאלדיניו ומסי הכי טובים בעולם", באתר ynet, 24 בפברואר 2006
  340. ^ רונאלדיניו: "אני לא השחקן הטוב בעולם", באתר ynet, 24 בדצמבר 2005
  341. ^ אסף אבולעפיה, ‏השאלה הגדולה: מסי משתווה למראדונה ופלה?, באתר ONE‏, 9 באפריל 2010
  342. ^ 'Messi es el mejor jugador que veré jamás', elmundo, ‏29/08/2009 (בספרדית)
  343. ^ מ. שגיא וא. עין דור, יכול להיות שמסי גדול ממראדונה כבר עכשיו?, באתר ynet, 8 באפריל 2010
  344. ^ צ'אבי: ליאו מסי יותר טוב ממה שדייגו מראדונה היה, באתר ONE‏, 1 בנובמבר 2010
  345. ^ ברצלונה אלופת אירופה | פפ גווארדיולה: "מסי הוא השחקן הכי טוב שראיתי", באתר הארץ, 29 במאי 2011
  346. ^ דין עמית, ‏על כל הקופה: מסי רוצה את כס המלכות בכדורגל, באתר ONE‏, 10 ביולי 2021
  347. ^ ניימאר: הפסדתי לשחקן הגדול ביותר בהיסטוריה, באתר ONE‏, 11 ביולי 2021
  348. ^ אוריאל דסקל, ארגנטינה זכתה בקופה אמריקההרגע הזה, של מסי על הברכיים אחרי שריקת הסיום - שווה את הכל, באתר כלכליסט, 11 ביולי 2021
  349. ^ ארגנטינה ומסי אלופי העולם אחרי 2:4 בפנדלים על צרפת בגמר המונדיאל, באתר וואלה, 18 בדצמבר 2022
  350. ^ 1 2 מסי או מראדונה: מי השחקן הארגנטיני הכי גדול בעולם?, באתר ערוץ הספורט, 30 באוקטובר 2020
  351. ^ Menotti: "Messi está al nivel del mejor Maradona que vi", AS, ‏10/01/2014 (בספרדית)
  352. ^ אוסי ארדילס: "מסי גדול יותר ממראדונה", באתר וואלה, 12 באפריל 2012
  353. ^ ‏לאוטרו מרטינס, איקרדי ומסי. חאבייר זאנטי בראיון, באתר ספורט1, 11 באפריל 2020
  354. ^ מיכאל יוכין‏, מה עוד חסר לו?, באתר וואלה, 31 במרץ 2010
  355. ^ Himmelman, Jeff (5 ביוני 2014). "The Burden of Being Messi". The New York Times. נבדק ב-11 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  356. ^ מראדונה: "מסי רוצה שנפסיק לבלבל לו את הביצים", באתר ynet, 30 ביוני 2016
  357. ^ תומר יצחק‏, השנה בה מסי הפסיק לשבת על המרפסת, באתר וואלה, 31 בדצמבר 2021
  358. ^ מסי נגד אוהדי ארגנטינה: "הגענו לשני גמרים, לכו תז*****", באתר ynet, 13 בדצמבר 2015
  359. ^ דור הופמן, שר מהלב: על התקווה של ארגנטינה, באתר ישראל היום, 30 ביוני 2019
  360. ^ מראדונה שוב תוקף את מסי: "הוא לא מנהיג", באתר ערוץ הספורט, 9 ביוני 2016
  361. ^ עוזי דן, מראדונה: "מסי לא מנהיג, הוא הולך 20 פעם לשירותים לפני משחק", באתר הארץ, 13 באוקטובר 2018
  362. ^ קאניג'ה: "מסי לא מנהיג. בכל פעם שהקבוצה שלו בעמדת נחיתות, הוא קורס", באתר וואלה, 22 בספטמבר 2020
  363. ^ נדב יעקבי, מסי ורונאלדו - יריבות שוברת שיאים, באתר ynet, 19 בפברואר 2016
  364. ^ "רונאלדו מזכיר לי את נדאל, מסי כמו פדרר", באתר ynet, 18 ביולי 2018
  365. ^ ‏רונאלדו: "כואב למסי לראות אותי זוכה בתארים וגם ההפך", באתר ספורט1, 22 באוגוסט 2019
  366. ^ ליאונל מסי: "אין לי שום יחסים עם כריסטיאנו רונאלדו", באתר וואלה, 15 באוגוסט 2012
  367. ^ עוד ציון דרך לרונאלדו: "מעולם לא ראיתי במסי יריב", באתר ynet, 9 בדצמבר 2020
  368. ^ "ארוחת ערב בעתיד": ההצעה של רונאלדו למסי, באתר ערוץ הספורט, 29 באוגוסט 2019
  369. ^ רונאלדו מגיב לשמועות: "אתם לא מסוגלים להעביר יום אחד בלי לדבר עליי", באתר וואלה, 29 ביולי 2022
  370. ^ "מסי קיבל את האתגר של כריסטיאנו רונאלדו", באתר ONE‏, 6 באוגוסט 2021
  371. ^ עוזי דן, אתם בטוחים? ליאו מסי נבחר לשחקן השנה של פיפ"א, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2019
  372. ^ בפעם השישית בקריירה: מסי זכה בנעל הזהב, באתר ONE‏, 24 במאי 2019
  373. ^ אבי זורנזון, ‏7 בום: מוחצן, ראוותן, גאוותן, סקסי: כריסטיאנו רונאלדו, באתר גלובס, 5 בינואר 2012
  374. ^ אתר למנויים בלבד אמיר ענבר, כיצד הפך הקלאסיקו בין ברצלונה לריאל מדריד למשחק החשוב ביותר במאה ה-21?, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2019
  375. ^ הקרב בין מסי לרונאלדו - הפעם בזירה הכלכלית, באתר ONE‏, 21 בספטמבר 2021
  376. ^ Lionel Messi added to the Spanish dictionary, ESPN.com, ‏2013-02-11 (באנגלית)
  377. ^ Pope Francis welcomes Argentine and Italian football stars to the Vatican(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021),‏ Catholic Herald,‏ 13 באוגוסט 2013
  378. ^ 1 2 Here & Gone,‏Wright Thompson,‏ ESPN,‏ 7 באוקטובר 2012
  379. ^ עוד יורש נולד: מסי הודיע על לידת בנו סירו, באתר ONE‏, 10 במרץ 2018
  380. ^ אודות הקרן, באתר הרשמי של "קרן לאו מסי"
  381. ^ "Leo Messi: Goodwill Ambassador". UNICEF. 25 במאי 2012. נבדק ב-25 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  382. ^ "Leo Messi Activity Highlights". UNICEF. 14 במאי 2015. אורכב מ-המקור ב-2018. {{cite web}}: (עזרה)
  383. ^ Messi helps mission against child cancer, מארקה, 9 במרץ 2013
  384. ^ Archivado el caso de los partidos benéficos de Leo Messi,‏ JORDI MARTÍ,‏ Cadena SER,‏ 14 בדצמבר 2015
  385. ^ Lionel Messi and Serena Williams team-up for charitable campaign '1 in 11' as they seek to improve education for children,‏ Daily Mail,‏ 9 בינואר 2015
  386. ^ Messi helps project to build specialist hospital,‏ LUIS F. ROJO,‏ מארקה, 7 באפריל 2017
  387. ^ הפרופיל של מסי באתר פורבס
  388. ^ אבי זורנזון, ‏איך הפך ליאו מסי לאימפריה עסקית ושיווקית משגשגת, באתר גלובס, 28 במאי 2011
  389. ^ Argentine Soccer Star Leo Messi Named Global Brand Ambassador For Turkish Airlines, אתר האנטרנט הרשמי של טורקיש איירליינס (דרך ארכיון האינטרנט)
  390. ^ Kobe-Messi Selfie Battle Explodes on YouTube,‏ AdWeek,‏ 11 בדצמבר 2013
  391. ^ Ad of the Day: Samsung's Sci-Fi Soccer Epic Reaches Its Final Chapter,‏ AdWeek,‏ 17.7.2014
  392. ^ Gillette Announces Lionel Messi as New Global Ambassador,‏ האתר הרשמי של ג'ילט,‏ 2 בפברואר 2014
  393. ^ Ad of the Day: Messi Isn't Sleeping Well as Adidas Counts Down to the World Cup,‏ AdWeek,‏ 27 במאי 2014
  394. ^ The Goal Rich List 2013 - Messi(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021),‏ goal.com,‏ 25 בפברואר 2013
  395. ^ Every eFootball cover star and PES cover star since 1996, For The Win, ‏2023-08-26 (באנגלית אמריקאית)
  396. ^ PES 2020 news: Messi & Barcelona to star in rebranded new Konami game | Goal.com, www.goal.com, ‏2019-06-13 (באנגלית)
  397. ^ ביהמ"ש קבע: אין עסקת טיעון, מסי יעמוד למשפט, באתר ספורט 5, 28 ביולי 2014
    הסיפור שאינו נגמר: בית המשפט הספרדי שוב נגד מסי, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2014
    אבידור לפיד, ניצול התדמית וחברות הקש: על מה יישפט ליונל מסי?, באתר ספורט 5, 27 בספטמבר 2014
  398. ^ "מסמכי פנמה" כוללים כ-20 כדורגלנים בעבר ובהווה, ובהם ליאו מסי, באתר כלכליסט, 4 באפריל 2016
  399. ^ חדשות 2, ‏"21 חודשי מאסר למסי ואביו", באתר ‏מאקו‏, 6 ביולי 2016
  400. ^ 1 2 ‏Lionel Messi Statistics, אתר המוקדש לסטטיסטיקות אודות מסי
  401. ^ לא כולל הופעה נגד קטלוניה, מכיוון שקטלוניה אינה מוכרת כנבחרת לאומית על ידי פיפ"א.
  402. ^ Katie Atkinson, Here Are the Winners of the 2023 Nickelodeon Kids’ Choice Awards: Complete List, Billboard, ‏2023-03-05 (באנגלית אמריקאית)
ביבליוגרפיה
תארים
זוכי פרס נער הזהב
2003: ואן דר וארט • 2004: רוני • 2005: מסי • 2006: פברגאס • 2007: אגוארו • 2008: אנדרסון • 2009: פאטו • 2010: באלוטלי • 2011: גצה • 2012: איסקו • 2013: פוגבה • 2014: סטרלינג • 2015: מרסיאל • 2016: סאנצ'ס • 2017: אמבפה • 2018: דה ליכט • 2019: פליקס • 2020: האלנד • 2021: פדרי • 2022: גאבי • 2023: בלינגהאם • 2024: ימאל
זוכי פרס בראבו
1978: קייס • 1979: בירטלס • 1980: מילר • 1981: ווק • 1982: שאו • 1983: בוניני • 1984: ריג'טי • 1985: בוטרגניו • 1986: בוטרגניו • 1987: ואן באסטן • 1988: אוחנה • 1989: מלדיני • 1990: באג'ו • 1991: פרוסינצ'קי • 1992: גוארדיולה • 1993: גיגס • 1994: פאנוצ'י • 1995: קלייברט • 1996: דל פיירו • 1997: רונאלדו • 1998: רונאלדו • 1999: בופון • 2000: קסיאס • 2001: הרגריבס • 2002: מצלדר • 2003: רוני • 2004: כ. רונאלדו • 2005: רובן • 2006: פברגאס • 2007: מסי • 2008: בנזמה • 2009: בוסקטס • 2010: מולר • 2011: הזאר • 2012: וראטי • 2013: איסקו • 2014: פוגבה • 2015: ברארדי
זוכי פרס כדורגלן השנה בארגנטינה
1970: יסאלדה • 1971: פסטוריסה • 1972: בארגס • 1973: ברינדיסי • 1974: ריימונדו • 1975: סקוטה • 1976: פסארלה • 1977: פיליול • 1978: קמפס • 1979: מראדונה • 1980: מראדונה • 1981: מראדונה • 1982: גאטי • 1983: בוצ'יני • 1984: מרסיקו • 1985: פרנצ'סקולי • 1986: מראדונה • 1987: פאברי • 1988: פס • 1989: אלפארו מורנו • 1990: גויקוצ'אה • 1991: רוג'רי • 1992: איסלאס • 1993: מדינה בז'ו • 1994: נבארו מונטוז'ה • 1995: פרנצ'סקולי • 1996: צ'ילאברט • 1997: סאלאס • 1998: בטיסטוטה • 1999: סביולה • 2000: ריקלמה • 2001: ריקלמה • 2002: מיליטו • 2003: טבס • 2004: טבס • 2005: מסי • 2006: ורון • 2007: מסי • 2008: ריקלמה/מסי • 2009: ורון/מסי • 2010: מרטינס/מסי • 2011: ריקלמה/מסי • 2012: לופס/מסי • 2013: מקסי רודריגס/מסי • 2014: פראטו/די מריה • 2015: רובן/מסי • 2016: בלוצ'י/מסי • 2017: בנדטו/מסי • 2018: מרטינס • 2019: מסי • 2020: מסי • 2021: מסי • 2022: מסי
זוכי פרס כדור הזהב
1956: מתיוס • 1957: די סטפנו • 1958: קופה • 1959: די סטפנו • 1960: סוארס • 1961: סיבורי • 1962: מסופוסט • 1963: יאשין • 1964: לאו • 1965: אאוזביו • 1966: צ'רלטון • 1967: אלברט • 1968: בסט • 1969: ריברה • 1970: מילר • 1971: קרויף • 1972: בקנבאואר • 1973: קרויף • 1974: קרויף • 1975: בלוחין • 1976: בקנבאואר • 1977: סימונסן • 1978: קיגן • 1979: קיגן • 1980: רומינגה • 1981: רומינגה • 1982: רוסי • 1983: פלאטיני • 1984: פלאטיני • 1985: פלאטיני • 1986: בלאנוב • 1987: חוליט • 1988: ואן באסטן • 1989: ואן באסטן • 1990: מתאוס • 1991: פאפן • 1992: ואן באסטן • 1993: באג'ו • 1994: סטויצ'קוב • 1995: ואה • 1996: זאמר • 1997: רונאלדו • 1998: זידאן • 1999: ריבאלדו • 2000: פיגו • 2001: אואן • 2002: רונאלדו • 2003: נדבד • 2004: שבצ'נקו • 2005: רונאלדיניו • 2006: קנבארו • 2007: קאקה • 2008: כ. רונאלדו • 2009: מסי • 2016: כ. רונאלדו • 2017: כ. רונאלדו • 2018: מודריץ' • 2019: מסי • 2020: לא הוענק • 2021: מסי • 2022: בנזמה • 2023: מסי • 2024: רודרי
זוכי פרס כדורגלן השנה בעולם
1991: מתאוס • 1992: ואן באסטן • 1993: באג'ו • 1994: רומאריו • 1995: ואה • 1996: רונאלדו • 1997: רונאלדו • 1998: זידאן • 1999: ריבאלדו • 2000: זידאן • 2001: פיגו • 2002: רונאלדו • 2003: זידאן • 2004: רונאלדיניו • 2005: רונאלדיניו • 2006: קנבארו • 2007: קאקה • 2008: כ. רונאלדו • 2009: מסי
זוכי נעל הזהב האירופית
1968: אאוזביו • 1969: צ'קוב • 1970: מילר • 1971: סקובלאר • 1972: מילר • 1973: אאוזביו • 1974: יסאלדה • 1975: גיורגסקו • 1976: קאיפס • 1977: גיורגסקו • 1978: קרנקל • 1979: קיסט • 1980: ונדנברג • 1981: סלאבקוב • 1982: קיפט • 1983: גומש • 1984: ראש • 1985: גומש • 1986: ואן באסטן • 1987: קמטארו/פולסטר • 1988: קולאק • 1989: מתיוט • 1990: סאנצ'ס/סטויצ'קוב • 1991: פאנצ'ב • 1992: מקויסט • 1993: מקויסט • 1994: טיילור • 1995: אבטיסיין • 1996: אנדלאדזה • 1997: רונאלדו • 1998: מכלאס • 1999: ז'ארדל • 2000: פיליפס • 2001: לארסון • 2002: ז'ארדל • 2003: מקאיי • 2004: הנרי • 2005: הנרי/פורלאן • 2006: טוני • 2007: טוטי • 2008: כ. רונאלדו • 2009: פורלאן • 2010: מסי • 2011: כ. רונאלדו • 2012: מסי • 2013: מסי • 2014: כ. רונאלדו/סוארס • 2015: כריסטיאנו רונאלדו • 2016: סוארס • 2017: מסי • 2018: מסי • 2019: מסי • 2020: אימובילה • 2021: לבנדובסקי • 2022: לבנדובסקי
זוכי פרס כדור הזהב של פיפ"א
2010: מסי • 2011: מסי • 2012: מסי • 2013: רונאלדו • 2014: רונאלדו • 2015: מסי
זוכי כדור הזהב של גביע העולם
1982: רוסי • 1986: מראדונה • 1990: סקילאצ'י • 1994: רומאריו • 1998: רונאלדו • 2002: קאן • 2006: זידאן • 2010: פורלאן • 2014: מסי • 2018: מודריץ' • 2022: מסי
מלך השערים של הליגה הספרדית
1929: ביינסובאס • 1930: גורוסטיסה • 1931: באטה • 1932: באטה • 1933: אוליבארס • 1934: לנגארה • 1935: לנגארה • 1936: לנגארה • 1940: אונאמונו • 1941: פרודן • 1942: סוארס • 1943: מרטין • 1944: סוארס • 1945: סארה • 1946: סארה • 1947: סארה • 1948: פאהיניו • 1949: ססאר • 1950: סארה • 1951: סארה • 1952: פאהיניו • 1953: סארה • 1954: די סטפנו • 1955: ארסה • 1956: די סטפנו • 1957: די סטפנו • 1958: בדנס, די סטפנו ואלוס • 1959: די סטפנו • 1960: פושקש • 1961: פושקש • 1962: סמינריו • 1963: פושקש • 1964: פושקש • 1965: רה • 1966: אראגונס • 1967: ואלדו • 1968: אוריארטה • 1969: אמנסיו וגארטה • 1970: אמנסיו, אראגונס וגארטה • 1971: גארטה ורשאק • 1972: פורטה • 1973: מריאנין • 1974: קיני • 1975: קרלוס • 1976: קיני • 1977: קמפס • 1978: קמפס • 1979: קרנקל • 1980: קיני • 1981: קיני • 1982: קיני • 1983: רינקון • 1984: דה סילבה וחואניטו • 1985: סאנצ'ס • 1986: סאנצ'ס • 1987: סאנצ'ס • 1988: סאנצ'ס • 1989: בלטסאר • 1990: סאנצ'ס • 1991: בוטרגניו • 1992: מנולו • 1993: בבטו • 1994: רומאריו • 1995: זמורנו • 1996: פיצי • 1997: רונאלדו • 1998: ויירי • 1999: ראול • 2000: סלבה • 2001: ראול • 2002: טריסטן • 2003: מקאיי • 2004: רונאלדו • 2005: פורלאן ואטו • 2006: אטו • 2007: ואן ניסטלרוי • 2008: גוויסה • 2009: פורלאן • 2010: מסי • 2011: כ. רונאלדו • 2012: מסי • 2013: מסי • 2014: כ. רונאלדו • 2015: כ. רונאלדו • 2016: סוארס • 2017: מסי • 2018: מסי • 2019: מסי • 2020: מסי • 2021: מסי • 2022: בנזמה • 2023: לבנדובסקי
מלך השערים של גביע אירופה וליגת האלופות
גביע אירופה לאלופות 1956: מילוטינוביץ' • 1957: ויולט • 1958: די סטפנו • 1959: פונטיין • 1960: פושקש • 1961: אגואש • 1962: די סטפנו, לפקוויסט, פושקש, שטרהל וטחדה • 1963: אלטפיני • 1964: קובצ'ביץ', מאצולה ופושקש • 1965: אאוזביו וטורס • 1966: אלברט ואאוזביו
1967: ון הימסט ופייפנבורג • 1968: אאוזביו • 1969: לאו • 1970: ג'ונס • 1971: אנטוניאדיס • 1972: דונאי, מקארי וטקאץ' • 1973: מילר • 1974: מילר • 1975: מילר ומרקארוב • 1976: היינקס • 1977: קוצ'ינוטה ומילר • 1978: סימונסן • 1979: סולסר • 1980: לרבי
1981: מקדרמוט, רומניגה וסונס • 1982: הנס • 1983: רוסי • 1984: סוקול • 1985: נילסון ופלאטיני • 1986: נילסון • 1987: צבטקוביץ' • 1988: אגואש, פררי, חאג'י, מאג'ר, מקויסט, מיצ'ל ונובאק • 1989: ואן באסטן • 1990: פאפן ורומאריו • 1991: פקולט ופאפן • 1992: יוראן ופאפן
ליגת האלופות 1993: רומאריו • 1994: קומאן ורופר • 1995: ואה • 1996: ליטמאנן • 1997: פאנטיץ' • 1998: דל פיירו • 1999: שבצ'נקו ויורק • 2000: ז'ארדל, ראול וריבאלדו • 2001: ראול • 2002: ואן ניסטלרוי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: מוריינטס • 2005: ואן ניסטלרוי • 2006: שבצ'נקו • 2007: קאקה 2008: רונאלדו • 2009: מסי • 2010: מסי • 2011: מסי • 2012: מסי • 2013: רונאלדו • 2014: רונאלדו • 2015: רונאלדו, מסי וניימאר • 2016: רונאלדו • 2017: רונאלדו • 2018: רונאלדו • 2019: מסי • 2020: לבנדובסקי • 2021: האלנד • 2022: בנזמה • 2023: האלנד • 2024: קיין ואמבפה
קפטני הנבחרת הזוכה במונדיאל
1930: נסאסי • 1934: קומבי • 1938: מיאצה • 1950: וארלה • 1954: ואלטר • 1958: בליני • 1962: מאורו • 1966: מור • 1970: קרלוס אלברטו • 1974: בקנבאואר • 1978: פסארלה • 1982: זוף • 1986: מראדונה • 1990: מתאוס • 1994: דונגה • 1998: דשאן • 2002: קאפו • 2006: קנבארו • 2010: קסיאס • 2014: לאם • 2018: לוריס • 2022: מסי
הרכבי נבחרת ארגנטינה
נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2006

1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 קולוצ'יני • 5 קמביאסו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 מסצ'ראנו • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 פרנקו • 13 סקאלוני • 14 פלאסיו • 15 מיליטו • 16 איימר • 17 קופרה • 18 רודריגס • 19 מסי • 20 קרוס • 21 בורדיסו • 22 לוצ'ו גונזאלס • 23 אוסטארי • מאמן: פקרמן

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2007 (מקום שני)

1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 דיאס • 4 איבארה • 5 גאגו • 6 היינצה • 7 פלאסיו • 8 זאנטי • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 קאריסו • 13 גונסאלס • 14 מסצ'ראנו • 15 ג. מיליטו • 16 איימר • 17 בורדיסו • 18 מסי • 19 קמביאסו • 20 ורון • 21 ד. מיליטו • 22 אוריון • מאמן: באסילה

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינה – אולימפיאדת בייג'ינג 2008 (מדליית זהב)

1 אוסטארי • 2 גאראי • 3 מונסון • 4 סבאלטה • 5 גאגו • 6 פאסיו • 7 סוסה • 8 באנגה • 9 לאבסי • 10 ריקלמה • 11 די מריה • 12 פארחה • 13 אקוסטה • 14 מסצ'ראנו • 15 מסי • 16 אגוארו • 17 בונאנוטה • 18 רומרו • 22 נבארו • מאמן: בטיסטה

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2010

1 פוסו • 2 דמיצ'ליס • 3 ק. רודריגס • 4 בורדיסו • 5 בולאטי • 6 היינצה • 7 די מריה • 8 ורון • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 טבס • 12 גארסה • 13 סמואל • 14 מסצ'ראנו • 15 אוטמנדי • 16 אגוארו • 17 גוטיירס • 18 פלרמו • 19 מיליטו • 20 מ. רודריגס • 21 אנדוחר • 22 רומרו • 23 פסטורה • מאמן: מראדונה

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2011

1 קאריסו • 2 גאראי • 3 סבאלטה • 4 בורדיסו • 5 קמביאסו • 6 ג. מיליטו • 7 די מריה • 8 זאנטי • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 טבס • 12 אנדוחר • 13 פארחה • 14 מסצ'ראנו • 15 ביגליה • 16 אגוארו • 17 רוחו • 18 פסטורה • 19 באנגה • 20 גאגו • 21 לאבסי • 22 ד. מיליטו • 23 רומרו • מאמן: בטיסטה

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2014 (מקום שני)

1 רומרו • 2 גאראי • 3 קמפאניירו • 4 סבאלטה • 5 גאגו • 6 ביגליה • 7 די מריה • 8 פרס • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 מ. רודריגס • 12 אוריון • 13 א. פרננדס • 14 מסצ'ראנו • 15 דמיצ'ליס • 16 רוחו • 17 פ. פרננדס • 18 פלאסיו • 19 אלברס • 20 אגוארו • 21 אנדוחר • 22 לאבסי • 23 בסנטה • מאמן: סאבלה

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2015 (מקום שני)

1 רומרו • 2 גאראי • 3 רונקגליה • 4 סבאלטה • 5 גאגו • 6 ביגליה • 7 די מריה • 8 פריירה • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 אגוארו • 12 גוסמאן • 13 קאסקו • 14 מסצ'ראנו • 15 דמיצ'ליס • 16 רוחו • 17 אוטמנדי • 18 טבס • 19 באנגה • 20 לאמלה • 21 פסטורה • 22 לאבסי • 23 אנדוחר • מאמן: מרטינו

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2016 (מקום שני)

1 רומרו • 2 מאידנה • 3 רונקגליה • 4 מרקאדו • 5 קראנביטר • 6 ביגליה • 7 די מריה • 8 פרננדס • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 אגוארו • 12 גוסמאן • 13 פונס מורי • 14 מסצ'ראנו • 15 קואסטה • 16 רוחו • 17 אוטמנדי • 18 לאמלה • 19 באנגה • 20 גייטן • 21 פסטורה • 22 לאבסי • 23 אנדוחר • מאמן: מרטינו

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2018

1 גוסמאן • 2 מרקאדו • 3 טגליאפיקו • 4 אנסאלדי • 5 ביגליה • 6 פאסיו • 7 באנגה • 8 אקוניה • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 די מריה • 12 ארמני • 13 מסה • 14 מסצ'ראנו • 15 פרס • 16 רוחו • 17 אוטמנדי • 18 סאלביו • 19 אגוארו • 20 לו סלסו • 21 דיבאלה • 22 פאבון • 23 קבאז'רו • מאמן: סמפאולי

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2019 (מקום שלישי)

1 ארמני • 2 פוית • 3 טגליאפיקו • 4 סראביה • 5 פארדס • 6 פסלה • 7 פריירה • 8 אקוניה • 9 אגוארו • 10 מסי • 11 די מריה • 12 מרצ'סין • 13 פונס מורי • 14 קאסקו • 15 פיסארו • 16 דה פול • 17 אוטמנדי • 18 רודריגס • 19 סוארס • 20 לו סלסו • 21 דיבאלה • 22 מרטינס • 23 מוסו • מאמן: סקאלוני

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2021 (מקום ראשון)

1 ארמני • 2 מרטינס קוארטה • 3 טגליאפיקו • 4 מונטייל • 5 פארדס • 6 פסלה • 7 דה פול • 8 אקוניה • 9 אגוארו • 10 מסי • 11 די מריה • 12 מרצ'סין • 13 רומרו • 14 פלאסיוס • 15 גונסאלס • 16 ח. קוריאה • 17 דומינגס • 18 רודריגס • 19 אוטמנדי • 20 לו סלסו • 21 א. קוריאה • 22 לא. מרטינס • 23 א. מרטינס • 24 גומס • 25 לי. מרטינס • 26 מולינה • 27 אלברס • 28 מוסו • מאמן: סקאלוני

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2022 (אלופת העולם)

1 ארמני • 2 פוית • 3 טגליאפיקו • 4 מונטייל • 5 פארדס • 6 פסלה • 7 דה פול • 8 אקוניה • 9 אלברס • 10 מסי • 11 די מריה • 12 רולי • 13 רומרו • 14 פלאסיוס • 15 קוריאה • 16 אלמדה • 17 גומס • 18 רודריגס • 19 אוטמנדי • 20 מק אליסטר • 21 דיבאלה • 22 לא. מרטינס • 23 א. מרטינס • 24 פרננדס • 25 לי. מרטינס • 26 מולינה • מאמן: סקאלוני

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2024

1 ארמני • 2 מרטינס קוארטה • 3 טגליאפיקו • 4 מונטייל • 5 פארדס • 6 פסלה • 7 דה פול • 8 אקוניה • 9 אלברס • 10 מסי • 11 די מריה • 12 רולי • 13 רומרו • 14 פלאסיוס • 15 גונסאלס • 16 לו סלסו • 17 גרנאצ'ו • 18 רודריגס • 19 אוטמנדי • 20 מק אליסטר • 21 קרבוני • 22 לא. מרטינס • 23 א. מרטינס • 24 פרננדס • 25 לי. מרטינס • 26 מולינה • מאמן: סקאלוני

ארגנטינהארגנטינה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ליונל_מסי&oldid=39925790"