יערה
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מעלה יוסף |
| גובה ממוצע[1] | 163 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 866 תושבים |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   יערה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
יַעֲרָה הוא מושב בגליל העליון המערבי, ליד שלומי, המשתייך למועצה אזורית מעלה יוסף. שמו של היישוב סמלי והוא מתייחס ליערות הגליל הסמוכים אליו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב הוקם בשנת 1950 על אדמות הכפר ערב א-סמניה (ח'ירבת א-צואנה), על ידי עולים מתימן ככפר עבודה[3][4][5][6]. במאי 1952 עזבו המתיישבים את המקום[7]. לאחר שהמתיישבים הראשונים עזבו את המקום, התיישבו בו עולים מצפון אפריקה ובדואים תושבי הגליל. בכך היה יערה ליישוב הראשון במדינת ישראל שהוקם כיישוב מעורב, שתושביו בני עמים שונים. מאוחר יותר הצטרפו למושב עולים מארצות דוברות אנגלית.
בשנת 2006, במלחמת לבנון השנייה, נפגע היישוב ממתקפת טילים, ואחד התושבים, נוצרי בן 84, במקור מעקורי איקרית, נהרג מפגיעת פצצת מרגמה של החזבאללה[8].
ביערה נמצא בניין משטרה מנדטורי (משטרת באסה) שנבנה בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 כחלק מתוכנית כוללת לפריסת מצודות בגבול הצפון – מצודות טגארט. לאחר הקמת המדינה שימש המבנה כבסיס של משמר הגבול, אחר כך בסיס של גדוד חרב, בתחילת שנות האלפיים, שימש למרכז הדרכה של חיל מודיעין השדה (יחידת מודיעין מטרות ,869). מ-2018 ועד היום המבנה נטוש.
דמוגרפיה וקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר התושבים ביישוב הוא, נכון לשנת 2022, כ-806. מספר זה כולל יהודים וערבים-בדואים.
התושבים מתפרנסים מחקלאות ומעבודות מחוץ למושב. כמו כן תושבים רבים מתפרנסים מתיירות ובבעלותם צימרים ומסעדות.
במושב ממוקם מתנ"ס המשרת את תושבי הסביבה, וכן בית כנסת פעיל ומקווה טהרה. כמו כן נמצאים במושב גני ילדים ו"פארק השכנות הטובה" שהוקם מתוך מטרה לאפשר שיתוף והתחברות תושבים משתי הקבוצות האתניות.
רב המושב הוא הרב שלמה דנינו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יערה באתר של תנועת אור
- פארק השכנות הטובה ביערה(הקישור אינו פעיל)
- ביקור במשטרת באסה 2 | מיצדית גדר הצפון – (מושב יערה) באתר פרויקט טיגארט 4 בינואר 2021
- יערה באתר הרשות לפיתוח הגליל
- יערה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- מידע על יערה בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ענבר שחר, ישובי מעלה יוסף פינה לתפארת על גבול הלבנון, מעריב, 3 בינואר 1988
- ^ כפרי עבודה, הצופה, 12 בינואר 1951
- ^ Walid Khalidi, All That Remains: The Palestinian Villages Occupied and Depopulated by Israel in 1948. Washington DC: Institute for Palestine Studies, 1992, p. 6
- ^ יערה באתר תנועת אור
- ^ ירמיהו שמואלי, אחרי שנתיים של היאחזות נדדו מתיישבי יערה לשרון, על המשמר, 28 במאי 1952
- ^ מאדי חייט תושב יערה נהרג מקטיושה - באתר משרד ראש הממשלה
| ||||||||||
