חריש (עיר)
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | חיפה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | יצחק קשת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 115 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1982 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 40,238 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 58 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.04 אלפי תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 5,790 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 29 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 6,950 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 173 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
5 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 145 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3737 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 198 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל חריש נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
harish.muni.il |
חָרִישׁ היא עיר במחוז חיפה בישראל השוכנת בצפון-מזרח השרון, מדרום לנחל עירון ולמחלף עירון וממזרח לכביש 6. נוסדה בשנת 1982 כחלק מתוכנית יישובי הכוכבים, והוכרזה כעיר בשנת 2022, 40 שנה לאחר הקמתה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]1982–1993: קיבוץ חריש
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1982 הוקם קיבוץ חריש על ידי הקיבוץ הארצי, במרחק של כ-6 קילומטרים (בקו אווירי) דרום-מערבית ליישוב קציר, בגובה של 110 מטרים מעל פני הים. בתחילה הוקמה במקום היאחזות נח"ל ובשנת 1982 הוחלט לאזרח את המקום ולהופכו לקיבוץ.
בשנת 1990 התגוררו במקום רק 25 תושבים, חלקם חברי קיבוץ, ובעקבות כך ננטש מרצון.[6]
בשנת 1993 ננטש הקיבוץ, למעט פלוגה של מג"ב ששכנה בו.
שנות ה-90: תוכנית שבעת הכוכבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית שנות ה-90, במסגרת תוכנית שבעת הכוכבים, הוחלט להקים בסמוך לקיבוץ חריש ישוב עירוני בשם חריש. על פי התכנית היישוב היה אמור לאכלס 30,000 תושבים.[7]
בשנת 1995 הושלמה בניית כ־300 יחידות דיור ראשונות. משרד השיכון השקיע רבות בתשתיות היישוב ובתכנונו, אך מכירת הדירות ביישוב נכשלה ורבים מאלה שרכשו דירות, בכל זאת, לא עברו לגור בהן אלא ניסו להשכירן. מרבית הבתים נותרו ריקים, והאוכלוסייה המעטה ששכנה ביישוב הייתה של שוכרי דירות מעוטי יכולת.
בשנת 1998 הובאו ליישוב כ־70 מבני חמולת קראג'ה מרמלה, לאחר סכסוך דמים ממושך בינם לבין חמולת ג'רושי.[8][9]
1992–2012: המועצה המקומית "קציר-חריש"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 1992, במסגרת התוכנית לאיחוד רשויות מקומיות, אוחדו היישובים קציר וחריש למועצה מקומית אחת בשם "טל-עירון", שהייתה ה"כוכב" הצפוני ביותר בתוכנית "יישובי הכוכבים". בשנת 1995 הוסב שם המועצה המקומית ל"קציר-חריש".
ביוני 2012, במסגרת קידום הפיכת חריש לעיר, חתם שר הפנים על צו להפרדת הרשויות. היישוב קציר הועבר לתחום שיפוטה של מועצה אזורית מנשה, והמועצה המקומית חריש חזרה להיות רשות מוניציפלית בפני עצמה. ההפרדה בוצעה בפועל באוגוסט 2012.
2010: ייסוד העיר חריש
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביטול התכנון הראשוני כעיר חרדית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2008 הוחלט להכריז על חריש כמרחב תכנון מיוחד על פי סעיף 32 בחוק התכנון והבנייה והוקמה ועדה מיוחדת שבסמכותה לאפשר תכנון ופיתוח אזורי מהירים. בראש הוועדה עמד יגאל שחר. החל מ-2014 עומד בראש הוועדה השר לשעבר דוד מגן.
בשנת 2010 החליטה הממשלה להקים ועדת מנכ"לים לקידום היישוב חריש לצורך "פתרונות ארוכי טווח לצמיחתו העתידית של היישוב כפתרון משמעותי וארוך טווח למצוקות הדיור הקשות מהן סובלת האוכלוסייה בעלת צביון דתי".[10] החלטה זו עוררה התנגדות ביישוב,[11] ובשנת 2011 עתרו תושבי חריש לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד התוכנית לייעד את העיר לחרדים בלבד. בית המשפט קבע כי על המכרזים להיות פתוחים לציבור הרחב.[12][13] נכון לשנת 2024 העיר מעורבת, והעירייה מקצה מבנים, משאבים, תקציבים ותוכניות לכלל פלחי האוכלוסייה.
בנייה, אכלוס והתפתחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך 2014 ו-2015 אושרו ושווקו ליזמים שתי שכונות נוספות, 1/ב "המגף" (2,519 יח"ד) ו-2/א "אור המזרח" (1,858 יח"ד). כן אושר מרכז עירוני ראשי 1/ד שכולל 664 יח"ד, 150,000 מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה, 8,000 מ"ר שטחי מלונאות ו-77,000 מ"ר מבני ציבור שיכללו מתחם עירוני לשירותי הצלה וחירום. בסוף מרץ 2018, הגדיל שר האוצר משה כחלון את מרחב התכנון של חריש ב-2,000 דונם.[14]
במהלך שנת 2020 המשיכה חריש להתרחב בצעדים מהירים – באפריל 2020, פורסם כי נבנים בשכונת הפרחים שני בתי ספר חדשים, הראשון יתפקד כבית ספר יסודי ממלכתי והשני יהיה בית ספר יסודי ממלכתי דתי.[15] במאי, פורסם כי שכונת מעו"ף, שתשמש גם כמרכז העסקים הראשי של חריש, לקראת אכלוס. השכונה תכיל בין היתר מתחם משרדים, מבני תעשייה, בית עירייה חדש ומסוף תחבורה ציבורית שייתן מענה למזרח חריש.[16][17] ביולי, הגישה הוועדה הגאוגרפית חיפה את המלצותיה למשרד הפנים, באשר להרחבת גבולות השיפוט של חריש, כדי לאפשר את המשך פיתוחה והפיכתה לעיר של כ־100,000 תושבים. הוועדה המליצה על תוספת של 3,282 דונם, המהווים גידול של כ-46% בשטח השיפוט של חריש.[18] בנובמבר, פורסם כי הסתיים שלב התכנון של הפארק העירוני של חריש. על פי התכנון הפארק ישתרע על שטח של כ-200 דונם ולאורך כ-1,500 מטרים. הפארק יוקם בצמוד לכביש 6 הנושק למערב היישוב.[19] חודש לאחר מכן הופקדה תוכנית "רובע חריש דרום". במסגרת התוכנית יבנו כ־1,650 יחידות דיור וכ-332 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. השכונה תחבור לכביש 611 שמתוכנן לחבר את חריש לכביש 574 ובעתיד אולי גם לכביש 6.[20]
במאי 2022 הכריזה שרת הפנים איילת שקד כי חריש מקבלת מעמד של עיר.[21]
ב-2023 אושרה הקמת בית חולים בעיר.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חריש ממוקמת ממזרח לכביש 6, לא רחוק ממחלף עירון אשר מהווה כניסה לכביש 6. דרך מחלף מג"ב הסמוך לעיר, ישנה גישה ישירה לחריש בכביש 65. כביש 6353 הוא כביש גישה מרכזי לעיר וכן כביש 574, אשר מהווה כביש אורך ממחלף מג"ב ועד לצומת באקה אל גרביה צפון.[22] בסמוך לכניסה ליישוב מתוכננת תחנת הרכבת חריש על מסילת מנשה, שהיא מסילת רכבת המקשרת את המסילה המזרחית החדשה אל מסילת העמק.[23]
מערבית לחריש נמצא מחלף משמר הגבול, במקום שבו שכן בעבר צומת משמר הגבול וקטע הכביש שבין הצומת לכיכר בכביש 574. המחלף נחנך בפברואר 2022, כשבמסגרת הפרויקט הוקם גשר מעל כביש 65.[24]
- תחבורה ציבורית
- חברת "קווים" מפעילה בעיר את הקווים עירוניים, לצד שירות קויים בין עירונים לבנימינה, פרדס חנה, חדרה, מרכזית המפרץ, השרון וגוש דן.
- חברת "תנופה" מפעילה קווי שירות מהעיר חדרה לגוש שקד דרך העיר חריש.
- חברת "אגד" מפעילה את קווי הלילה בעיר חריש לתל אביב - קו 807 פעיל בימי חמישי ובחגים, בתדירות של פעמים בלילה עד למסוף רדינג שבתל אביב.
בשנת 2024 נחנך בכניסה לעיר מסוף חריש, אשר מהווה נקודת יציאה וכניסה לעיר עבור משתמשי התחבורה הציבורית בעיר.[25]
בתכנון ובנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כניסה דרומית לעיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרויקט הכניסה הדרומית לחריש (כביש 611) עבר משלב התכנון המפורט לשלב הביצוע, בימים אלו חברת נתיבי ישראל בונה את חיבור בין כביש 611 לכביש 574, אשר יהיה כניסה דרומית לחריש ויתחבר לשדרות התמדה בחריש, בנוסף לשני הכניסות הקיימות.
תעסוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסביבתה של חריש נמצאים מספר אזורי תעסוקה, המספקים מקומות עבודה רבים. המרכזיים שבהם הם פארק תעשייה קיסריה, אזור התעשייה שח"ק, אזור התעשייה חדרה ופארק תעשיות עמק חפר. במסגרת ההתרחבות דרומה, הופקדה בוועדה לתכנון ובנייה התב"ע (תוכנית בינוי עיר) של השכונה העתידית "חריש דרום", תוכנית שבה מתוכננים לקום שטחי מסחר ותעסוקה גדולים.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בחריש 40,238 תושבים (מקום 58 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 66.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,351 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[26]
באוקטובר 2018 הגיע מספר התושבים בחריש ל-10,000[27] ובסוף 2020 מנתה אוכלוסיית חריש כ-19,600 תושבים.[28]
ראשי העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1998–2003: דב (דובי) סנדרוב – ראש המועצה הנבחר הראשון של קציר-חריש
- 2006–2013: נסים דהן – ראש המועצה הממונה.[29]
- 2013–מכהן: יצחק קשת – ראש המועצה הנבחר הראשון לאחר הפרדת קציר מחריש וראש העירייה הראשון.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2022 אות האדריכלות בקטגוריית מבנה החינוך. מקום ראשון למכלול חינוכי בחריש בתכנון "גושן אדריכלים".[30] מתחם של כ-4,300 מ"ר, הכולל שני מבנים מרובעים סימטריים, הגדול במבנים הוא בית הספר שבתוכו 18 כתות לימוד, והקטן במבנים הוא גן הילדים עם ארבע כיתות. בנוסף, במרכז כל אחד מהמבנים יש חצר ירוקה ונעימה לרווחת התלמידים.[30]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של עיריית חריש
- חריש (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- פרופיל חריש נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- אורי טל, החלטת הממשלה להקים יישוב באזור ואדי-עארה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 18 בפברואר 2008
- ליאת שלזינגר, חריש עמוק: איך הפך היישוב חריש לעיירת רפאים בוואדי ערה?, באתר nrg, 28 באוגוסט 2010
- חגי עמית, ענת ג'ורג'י, העיירה הנשכחת | כך נראית חריש כיום: דתיים, חילוניים, חמולת קראג'ה ובתים זולים, באתר TheMarker, 10 בנובמבר 2012
- הילה ציאון, הפכה לעיר: מיליארד שקל יוקצו לפיתוח חריש, באתר ynet, 19 בדצמבר 2015
- מיטל שפירו, ברוכים הבאים לפריז הישראלית, באתר הארץ, 13 ביולי 2016
- מיכאל יעקובסון, זול בחריש? כן, גם התמורה: חלום לקבלן ולמשקיע, מדכדך לתושב, באתר Xnet, 28 בנובמבר 2016
- דותן לוי ודיאנה בחור־ניר, חריש: עיר להשכרה, באתר כלכליסט, 1 בפברואר 2018
- עופר פטרסבורג, האם חריש תהיה מודיעין החדשה?, באתר "ידיעות אחרונות", 25 באוגוסט 2018
- עדי כהן, הדר חורש, איך לשווק 86 בניינים בחריש כשהשוק בהאטה? "האתגר הוא במיתוג העיר", באתר TheMarker, 30 בינואר 2019
- הדר חורש, יעל דראל, עדי כהן, גילי מלניצקי, למכירה - עיר חדשה: כך נראה אתר הנדל"ן הגדול ביותר בישראל, באתר TheMarker, 22 במרץ 2019
- רועי צ'יקי ארד, "אתה תירשם בהיסטוריה ככתב הראשון שכותב משהו טוב על חריש", באתר הארץ, 22 במאי 2019
- תושבי חריש נערכים למאבק אזרחי: "אנחנו נלחמים על הבית שלנו", באתר חריש 24, 26 ביוני 2019
- נתנאל גאמס וענת ג'ורג'י, חריש נלחמת על עתידה: "השקעתי פה 400 אלף שקל - עכשיו מציעים לי רבע מחיר", באתר TheMarker, 4 בדצמבר 2020
- יעל דראל, "כבר אין כאן דירות ב-700 אלף שקל. רוב הרוכשים מתכוונים לגור פה, חלקם אומרים - מקסימום זו תהיה השקעה טובה", באתר TheMarker, 28 במאי 2021
- יובל ניסני, כמעט כמו תל אביב: העיר המפתיעה שמככבת אצל משקיעי הנדל"ן, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוקטובר 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ רעות נדלין ופאוזי אבו טועמה, מתנגדים לתוכנית לאחד רשויות, באתר ynet, 14 באפריל 2003
- ^ פיתוח ציר הגבעות - שבעת הכוכבים, באתר ארכיון המדינה, תיק ISA-moch-UrbanPlanning-000cddg
- ^ 20 שנה של חיפוש זהות, באתר הארץ, 10 במאי 2002
- ^ הפגנה נגד נוכחות משפחת קראג'ה ביישוב חריש, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2005
- ^ החלטת ממשלה 1505, "קידום היישוב חריש"
- ^ דותן לוי, תושבי חריש ייאבקו נגד ההחלטה להפוך את היישוב לעיר חרדית, באתר כלכליסט, 6 באוגוסט 2008
צפריר רינת, ראש המטה למען עתיד חריש: "במקום יישוב פלורליסטי - אנו מקבלים עיר ענקית לחרדים", באתר TheMarker, 15 באוקטובר 2010 - ^ בית המשפט אמר "לא" לחריש חרדית בלבד, באתר חריש סיטי, 5 בינואר 2012
- ^ תוצאות המכרז, באתר מינהל מקרקעי ישראל
- ^ אורי חודי, כחלון הגדיל את מרחב התכנון של חריש ב-2,000 דונם, באתר גלובס, 27 במאי 2018
- ^ שכונת הפרחים מתחדשת בשני בתי ספר יסודיים וארבע כיתות גן, באתר חריש סיטי, 20 באפריל 2020
- ^ עופר פטרסבורג, עובדים על זה, באתר ynet, 21 בספטמבר 2019
- ^ רינה פטילון, עיריית חריש הציגה תכנית מחודשת לשכונת מעו"ף, באתר חריש סיטי, 8 במאי 2020
- ^ הוועדה הגיאוגרפית קבעה את מפת ההתרחבות של חריש לעיר של 100 אלף תושבים, באתר חריש סיטי, 14 באוקטובר 2020
- ^ פארק יער עירוני יוקם בחריש על שטח של כ-200 דונם, באתר חריש סיטי, 25 בנובמבר 2020
- ^ רינה פטילון, בשורה טובה: תוכנית רובע "חריש דרום" הופקדה, באתר חריש סיטי, 31 בדצמבר 2020
- ^ יורי ילון, 12 שנה בלבד מאז תחילת הפיתוח: חריש הוכרזה כעיר בישראל, באתר ישראל היום, 24 במאי 2022
- ^ נמרוד בוסו, המדינה תיכננה את חריש - רק שכחה לחבר אותה לכביש, באתר TheMarker, 19 ביוני 2015
- ^ רינה פטילון, נתיבי ישראל: "תוך שמונה-תשע שנים ניתן לחנוך את תחנת רכבת חריש", באתר חריש סיטי, 6 בפברואר 2019
- ^ אודי עציון, נתיבי ישראל תפתח לתנועה את מחלף משמר הגבול סמוך לחריש, באתר ynet, 18 בפברואר 2022
- ^ רינה פטילון, נחנך מסוף התחבורה הציבורית החדש של חריש, שינויים יחולו בקווי האוטובוס, באתר חריש סיטי, 31 במאי 2024
- ^ פרופיל חריש באתר הלמ"ס
- ^ והיי לרבבה: התושב ה-10,000 הגיע לחריש, באתר חריש סיטי, 10 באוקטובר 2018
- ^ תחזית 2021, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 1 באוגוסט 2021
- ^ מכתב תנועת אומץ לשר הפנים בנוגע להארכת כהונתו של דהן
- ^ 1 2 שני רחל פומס, הבית היפה בישראל ומבנה הציבור המצטיין: הוענק אות האדריכלות לשנת 2022, באתר ynet, 26 באוקטובר 2022
מחוז חיפה | ||
---|---|---|
נפות | נפת חיפה • נפת חדרה | |
ערים | אום אל-פחם • אור עקיבא • באקה אל-גרבייה • חדרה • חיפה • חריש • טירת כרמל • כפר קרע • נשר • קריית אתא • קריית ביאליק • קריית ים • קריית מוצקין | |
מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה • בסמ"ה • ג'סר א-זרקא • ג'ת • דלית אל-כרמל • זכרון יעקב • מעלה עירון • עספיא • ערערה • פוריידיס • פרדס חנה-כרכור • קריית טבעון • רכסים | |
מועצות אזוריות | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה |