הכשרת הישוב
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה ציבורית |
בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
סימול | הכשרה |
מייסדים | ההסתדרות הציונית, ד"ר ארתור רופין, פרופ' אוטו ורבורג וד"ר יעקב טהון |
תקופת הפעילות | 1909–הווה (כ־115 שנים) |
מיקום המטה | תל אביב-יפו |
משרד ראשי | תל אביב, ישראל |
מוצרים עיקריים | בנייה, נדל"ן מניב ושלטי חוצות, שולטת ב"מלונות הכשרה" ו"הכשרת הישוב בישראל - אנרגיה" ומחזיקה ב"מעריב" |
שווי שוק | 1.54 מיליארד ש"ח (11 בדצמבר 2024) |
הכנסות | 892 מיליון ש"ח (2023)[1] |
רווח תפעולי | 179 מיליון ש"ח (2023)[1] |
רווח | 44.3 מיליון ש"ח (2023)[1] |
הון עצמי | 2.84 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
סך המאזן | 9.22 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
יו"ר | שלמה מעוז |
מנכ"ל | עופר נמרודי |
www.ildc.co.il | |
חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ המוכרת בשם המקוצר הכשרת היִשוב היא חברה ציונית מיישבת שפעלה בתקופת היישוב וב-40 שנותיה הראשונות של המדינה, ופעלה ללא בעלות ואנשי מפתח עד שבאוקטובר 1987 רכש איש העסקים יעקב נמרודי את השליטה בחברה. מניות החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב החל משנת 1953.
חברה ציונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת הכשרת היישוב בישראל בע"מ נוסדה בלונדון בשנת 1909, כזרוע של ההסתדרות הציונית. בפרוספקט הראשון של החברה מפברואר 1908[2] נאמר:
החברה שמה לה למטרה לסייע בידי פועלים יהודים, מחוסרי אמצעים, הבאים במספר רב ממזרח אירופה לארץ-ישראל, ולא השיגה ידם עד כה להגיע לידי קיום עצמאי מבחינה חקלאית, שיוכלו להשיג את שאיפתם זו. אין בדעת החברה לעסוק בעצמה בהתיישבות, אף לא במעשי צדקה, כדרך חברות אחרות, אלא כוונתה היא רק ליצור דרכים ואפשרויות, שעל ידיהן יוכלו פועלים יהודים לעלות בכוחותיהם הם למדרגת איכרים עומדים ברשות עצמם. על הפועלים לעבוד מתחילה כשכירי יום במשך כמה שנים באחת החוות של החברה, ללמוד שם את השיטות החקלאיות הטובות ביותר ולהסתגל אל האקלים ואל הקרקע. מתוך השתתפות בחלק מן הרווחים של החוה תנתן להם האפשרות לרכוש להם בהמות וזרעים. אחר כך יקבלו מן החברה בחכירה חלקת אדמה מתאימה, שהוכשרה לעיבוד חקלאי ושתעבור אחר כך לרשותם בתשלומין לשיעורין במשך שנים רבות.
בראש החברה עמדו ד"ר ארתור רופין, הפרופ' אוטו ורבורג וד"ר יעקב טהון. בין הפעילים המרכזיים היה אברהם חרי.
בתחילה רכשה החברה והכשירה קרקעות בכנרת, באום ג'וני – היא דגניה ובמרחביה שבעמק יזרעאל. לאחר מכן רכשה החברה, בין היתר, את הקרקעות עליהן הוקמו רוחמה, קריית ענבים ותל עדשים. אחד מגדולי רוכשי האדמות של הכשרת היישוב היה יהושע חנקין, שעבד קודם לכן בחברת יק"א של הברון הירש. בתקופת מגוריו במושבה גדרה יצר חנקין קשרים טובים עם ערביי הסביבה, למד את לשונם ותרבותם והתארח דרך קבע אצל הפלאחים ובעלי הקרקעות הערבים. בזכות זאת הצטיין חנקין במשא ומתן עם ערביי הארץ, היטיב להתנהל מול השלטונות העות'מאנים והצליח לרכוש רבות מאדמות ארץ ישראל.
בעוד שבתקופת פעילותה הראשונה התרכזה החברה ברכישת קרקעות להתיישבות חקלאית, הרי שלאחר תום מלחמת העולם הראשונה החלה לעסוק, בשיתוף עם הקק"ל, גם ברכישת קרקעות להתיישבות עירונית, ורכשה את אדמות השכונות תלפיות ורחביה בירושלים, את אדמות שכונות כרמל מרכזי, אחוזה ונווה שאנן בחיפה, בין היתר הקרקע עליה הוקם הטכניון, ואת האדמות עליהן הוקם רחוב אלנבי בתל אביב (שנקרא בראשיתו "רחוב הים"). כן רכשה החברה את הזיכיון על אגם החולה.[3]
ערב מלחמת העולם הראשונה, ולנוכח נכונות של הטורקים למכור קרקעות כדי למלא קופתם הריקה, קידמה הכשרת היישוב את רעיון האחוזות בארץ ישראל. בתמיכתו המלאה של הקונגרס הציוני ביקשו יהודים ברוסיה ובמזרח אירופה לרכוש נחלות רבות בארץ ישראל. כך קמו פורייה, שרונה, כפר מל"ל, רעננה, גן יבנה, רוממה, מרחביה,[4] בלפוריה ועוד.
במחצית השנייה של שנות העשרים סייע גם הברון רוטשילד ברכישת קרקעות, באזור שבין חדרה לזכרון יעקב. בהמשך רכש ד"ר רופין קרקעות על שפת ימה של תל אביב ואת אדמות הר הצופים שבירושלים, שעליהן הוקמה האוניברסיטה העברית.
בשנים הראשונות לכיבוש הבריטי מנע הממשל רכישת אדמות פרטיות בארץ ישראל, אולם איסור זה בוטל ב-1920 בזכות ההבנה כי הכשרת היישוב פעלה לתועלת הציבור. בהמשך נרכשו אדמות נהלל, נשר, יגור, אדמות הפטריארכיה האורתודוקסית היוונית בירושלים: תלפיות, רחביה ועוד. נרכשו גם אדמות הרצליה, בת-ים, עמק זבולון, עמק חפר, אדמות הנגב, בית שאן, באר שבע וראשון לציון.
עד לקום המדינה רכשה החברה כמחצית מאדמות ארץ ישראל שהיו בידי היישוב היהודי. החברה המשיכה לפעול גם לאחר הקמת המדינה. בשנת 1953 נרשמה הכשרת היישוב כחברה ישראלית שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב, ומשרדיה התרכזו בירושלים. בשנת 1954 חדלה החברה מרכישת אדמות להתיישבות והתרכזה בפיתוח ובבניה. החברה החלה גם בהקמת בתי מלון ובתי הארחה ובהמשך בהקמת מבני תעשייה להשכרה.
בשנות ה-60 וה-70 הורחבה רשת בתי המלון של החברה ונרכשו מספר מלונות: מלון השרון בהרצליה, מלון גלי כנרת בטבריה, מלון רימונים בצפת ומלון נפטון באילת. כן הקימה החברה מגדלי משרדים בירושלים.
חברה עסקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1988 החליטו המוסדות הציוניים להפריט את הכשרת היישוב והיא הועמדה למכירה. החברה נרכשה על ידי איש העסקים יעקב נמרודי, אשר ביקש להחזיר את מוקד עסקיו לישראל. לאחר הפרטתה המשיכה חברת הכשרת היישוב לעסוק בתחומי עיסוקה ההיסטוריים - נדל"ן ומלונאות, אותם הרחיבה הן בישראל והן בחו"ל, ונכנסה לתחומי פעילות חדשים: תקשורת (באמצעות רכישת קבוצת מעריב וחברת רפיד), ביטוח (באמצעות הקמת חברת הכשרת הישוב חברה לביטוח) ואנרגיה (באמצעות הקמת חברת הכשרת הישוב בישראל - אנרגיה).
נדל"ן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחום הייזום והבנייה עוסקת הכשרת היישוב בפרויקטים להקמת שטחי מסחר, משרדים ומגורים. בישראל פועלת החברה בכל רחבי הארץ ובעיקר במרכזה. היא אינה מחזיקה בבעלותה אמצעי בנייה אלא מתקשרת לצורך ביצוע הפרויקטים עם חברות קבלניות מובילות. רשת היזמות של החברה פרושה בחו"ל גם בפולין, רומניה וקנדה. בפולין מקימה החברה פרויקטים גדולים למגורים בוורשה ובגדנסק. ברומניה מקימה החברה שכונת מגורים חדשה וקניון בבוקרשט ואף זכתה בגינו בפרס הצטיינות של הקונפדרציה הרומנית של חברות פרטיות בתעשייה CONPIROM.
בתחום הנדל"ן המניב מחזיקה החברה בנכסים רבים בכל רחבי הארץ, ביניהם מספר נכסי מפתח לגביהם קיים תכנון עתידי רחב היקף כגון בית קלקא ובית מעריב בתל אביב, נכסים שנתונים כבר בשלב של הפיכה למגדלי משרדים ומסחר כגון מגדל ארגמן בבני ברק ונכסים שונים בכל הערים הגדולות בארץ. כן מחזיקה החברה בקניונים באתרים שונים, ביניהם קניון שבעת הכוכבים בהרצליה. בקנדה מחזיקה החברה נכסים מסחריים בטורונטו ובקוויבק סיטי.
בתחום הפארקים הלוגיסטיים המשמשים כמרכזי הפצה בצמוד לערים הגדולות מחזיקה הכשרת היישוב נכסים מובילים בפולין (וורשה, פרושקוב, מושנה, פוזנן, טיכה) וברומניה (בוקרשט): כמיליון מ"ר לבנייה, מתוכם בנויים כבר כ-50 אחוז.
ב-2014 החברה הורשעה בעבירות על חוק התכנון הבניה, והפעלת המתחם ללא היתרים לשימוש חורג בקרקע חקלאית מוכרזת, בגין פרויקט "פאואר סנטר" במתחם ירקונים.
מלונאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשת מלונות "רימונים", מקבוצת הכשרת היישוב, מלווה את מדינת ישראל מאז הקמתה וכוללת היום אחד עשר בתי מלון בפריסה ארצית, מנווה אטיב שלרגלי החרמון ועד לאילת בדרום. חלק מן המלונות והנכסים התיירותיים הם נכסים היסטוריים שקדמו להקמת המדינה, כגון מלון "גלי כנרת" וחמי טבריה. להכשרת היישוב פעילות מלונאית ותיירותית גם בקנדה שם היא מחזיקה באתרי נופש וסקי.
תקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1991 רכשה הכשרת היישוב את עיתון ובית הדפוס מעריב, מכלי התקשורת הוותיקים בישראל, מידי כונסי הנכסים של רוברט מקסוול. הכשרת היישוב החזיקה בקבוצת התקשורת באמצעות מעריב החזקות בע"מ, והקימה במסגרת הקבוצה רשת ענפה של כתבי עת (חלקם ותיקים כשנות המדינה כמו "מעריב לנוער" וחלקם חדשים יותר כגון נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, המהדורה העברית של המגזין הנודע "נשיונל ג'יאוגרפיק"), רשת גדולה של מקומונים ואת אתר האינטרנט nrg מעריב. במהלך השנים שבהן הייתה הכשרת היישוב המו"ל של מעריב ידע העיתון עליות וירידות, בהן סקופים גדולים (כגון פרשת הסיליקון בחלב) ומאבקי כוח עזים עם כלי התקשורת המובילים האחרים של ישראל. בשנת 2011 מכרה הכשרת היישוב את השליטה בקבוצת מעריב לקבוצת דיסקונט השקעות ונותרה בעלים של 27.3% אחוזים בקבוצה. כמו כן, בתחום המדיה מחזיקה הכשרת היישוב גם בשליטה בחברת שלטי החוצות רפיד ויז'ן בע"מ.
ביטוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הכשרת הישוב חברה לביטוח
בשנת 1991 רכשה הכשרת הישוב סוכנות ביטוח קטנה שנקראה בידרמן והפכה אותה לחברת ביטוח – הכשרת הישוב חברה לביטוח, שנכנסה לתחומי ביטוח כללי וביטוח חיים. בשנת 2001, רכשה את פעילות הביטוח לטווח קצר של "החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ" (בסס"ח) הממשלתית ממדינת ישראל.[5]
בשנת 2006 נפרדה הכשרת היישוב מעסקי הביטוח, כאשר מכרה את הכשרת הישוב חברה לביטוח לאיש העסקים אלי אלעזרא,[6] ואת בסס"ח להראל השקעות.[7]
אנרגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הכשרת הישוב בישראל - אנרגיה
חברת הכשרת הישוב בישראל - אנרגיה בע"מ נוסדה במרץ 2010, ומאז הקמתה עוסקת בתחום חיפושי הגז והנפט בישראל. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב.
פעילות החברה נעשית הן באמצעות עמנואל אנרגיה בע"מ ("עמנואל אנרגיה") שהיא חברה פרטית בבעלות מלאה של הכשרה אנרגיה, והן באמצעות השותפות המוגבלת "עמנואל אנרגיה – חיפוש גז ונפט", ("שותפות עמנואל").
לחברה (באמצעות שותפות עמנואל ועמנואל אנרגיה) יחד עם החברה האם - חברת הכשרת היישוב בישראל בע"מ ("הכשרת הישוב"), זכויות בהיקף כולל של כ-54.2%, בשני רישיונות לקידוח ימי: "מירה" ו-"שרה", בגודל של 400,000 דונם כל אחד, הנמצאים כ-40 ק"מ מערבית לחדרה בתחום המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, דרומית למאגרי הגז "דלית" ו-"תמר". בין השותפים הנוספים ברישיונות האמורים ניתן למצוא את קבוצת אי.די.בי. והאחים עופר. הקידוחים בשדות מירה ושרה הופסקו ב-2012 לאחר שלא נמצא בהם גז.
להכשרת היישוב, עמנואל אנרגיה ושותפות עמנואל ("קבוצת עמנואל") הסכמים להשתתפות ברישיונות ואופציות להשתתפות ברישיונות נוספים באגן ים התיכון המזרחי. הכשרה אנרגיה רכשה 16.6 אחוזים בחברת .GEO GLOBAL RESOURCES INC שהיא חברה ציבורית אמריקאית הפועלת כמפעיל בחיפוש ופיתוח רזרבות גז ונפט ומחזיקה בזכויות חיפוש ב-15 אתרים בעולם. החברה הגישה, באמצעות החברה הבת עמנואל אנרג'י, בקשות לחיפוש גז ונפט בשלושה בלוקים ימיים בים האדריאטי. עם יועצי הכשרה אנרגיה וספקיה נמנות חברות מובילות בעולם כ-EXCEED, NOBLE ENERGY ו-EXXON MOBIL.
החברה שינתה את שמה ופועלת בשם הכשרת הישוב בישראל אלפא.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכס ביין, תולדות ההתיישבות הציונית, הוצאת מסדה, תש"ג - 1942, ירושלים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האתר של הכשרה אנרגיה
- חברת הכשרת היישוב, דף שער בספרייה הלאומית
- חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ, באתר "מאיה"
- חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ, באתר גלובס
- הכשרת היישוב, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים (חטיבה L18)
- מבחר מפות בהוצאת חברת הכשרת הישוב, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית.
- תמצית המאזנים של החברה לשנים 1910, 1920, 1925, 1932, דבר, 29 בספטמבר 1933
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 הכשרת הישוב בישראל בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ אלכס ביין, תולדות ההתיישבות הציונית[דרושה הבהרה]
- ^ ש. קורא, על מניחי היסודות, הצופה, 10 ביולי 1942
- ^ מפת מרחביה בהוצאת חברת הכשרת הישוב, באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור. הספרייה הלאומית, 1924 בערך
- ^ שלומי שפר, הכשרת הישוב ואיי.ג'י.בי רכשו הבסס"ח, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2001
- ^ אלי אלעזרא משתלט על הכשרת הישוב אחזקות ביטוח של נמרודי, באתר TheMarker, 1 במרץ 2006
- ^ ליאור רבינוביץ, הראל הגדילה את אחזקתה בבססח ב-3.4%; מחזיקה כעת ב-49.7% מהמניות, באתר TheMarker, 27 בספטמבר 2006