היינריך הרץ
  | |
| לידה |
22 בפברואר 1857 המבורג, הקונפדרציה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בינואר 1894 (בגיל 36) בון, הקיסרות הגרמנית |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום קבורה |
בית הקברות אולסדורף |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
הרמן פון הלמהולץ, וילהלם פון בצולד |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
וילהלם ביירקנס, אדני יול, Josef Geitler von Armingen, אדני יול |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Elisabeth Hertz |
| צאצאים |
Mathilde Carmen Hertz, Johanna Hertz |
| מספר צאצאים |
2 |
| הערות | יחידת התדירות, שנמדדת במחזורים לשנייה, קרויה על שמו, הרץ |
| תרומות עיקריות | |
| הדגים, הוכיח, הבהיר והראה את קיומה של הקרינה האלקטרומגנטית, על ידי בניית מכשיר המשדר גלי רדיו ומתקן לקליטת הגלים | |
| חתימה |
|
  | |
היינריך רודולף הרץ (בגרמנית: Heinrich Rudolf Hertz; 22 בפברואר 1857 – 1 בינואר 1894) היה פיזיקאי גרמני ממוצא יהודי (נולד וגדל כנוצרי).[1][2] היה הראשון שהדגים והראה את קיומה של הקרינה האלקטרומגנטית, על ידי בניית מכשיר המשדר גלי רדיו ומתקן לקליטת הגלים, בשנת 1888.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרץ נולד בהמבורג לאביו גוסטב פרדיננד הרץ (במקור דוד גוסטב הרץ) שהיה עורך דין וציר בפרלמנט ולאמו אנה אליזבט פפרקורן. שניהם נולדו כיהודים אך המירו יחדיו את דתם לנצרות.[3]
את לימודיו עשה באוניברסיטת ברלין. בשנים 1885–1889 היה מורה לפיזיקה בבית הספר הטכני שבקארלסרוהה, ולאחר מכן היה מרצה באוניברסיטת בון. היה תלמיד של הרמן פון הלמהולץ, ולאחר שסיים את הדוקטורט בגיל 23 בהצטיינות היה אסיסטנט שלו במשך שלוש שנים. ב-1885 בהיותו בן 28 שנים בלבד קבל הרץ משרה של פרופסור באוניברסיטת קארלסרוהה.
הרץ הבהיר והרחיב את תאוריית האלקטרומגנטיות של האור שפרסם הפיזיקאי הסקוטי ג'יימס קלרק מקסוול בשנת 1873. הרץ הוכיח שחשמל יכול להיות מועבר בגלים אלקטרומגנטיים שנעים במהירות האור ובעלי תכונות רבות של האור. ניסוייו אלו בגלים אלקטרומגנטיים הובילו לפיתוח הטלגרף האלחוטי והרדיו. יחידת התדירות שנמדדת במחזורים לשנייה, קרויה על שמו, הרץ. מ-1885 עד 1889 הפך הרץ לאדם הראשון ששידר וקלט גלי רדיו בניסויים שהולידו את עידן התקשורת האלחוטית, לפני התגליות של ג’וליאלמו מרקוני האיטלקי ואלכסנדר פופוב הרוסי.
בשנת 1886 נישא לאליזבט דול ונולדו להם שתי בנות – יוהנה ומתילדה.
הוא זכה במדליית רמפורד בשנת 1890.
הרץ נפטר בגיל 37 כתוצאה מהרעלת דם. בן אחיו, גוסטב הרץ (1887–1975), זכה בשנת 1925 בפרס נובל לפיזיקה.
בשל מוצאו היהודי, למרות היותו נוצרי, השלטון הנאצי פעל למחיקת מורשתו ושמו מרחובות ברחבי גרמניה וסילק את דיוקנו שהיה תלוי בבית עיריית המבורג.[4]
רחוב באזור התעשייה חוף שמן בחיפה נושא את שמו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היינריך הרץ, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- היינריך הרץ, באתר MacTutor (באנגלית)
- ראסל ברנס; ד"ר גלי גרנק, היינריך הרץ והגלים האלקטרומגנטיים(הקישור אינו פעיל), אתר shvoong, 29 באוקטובר 2007
- אבי בליזובסקי, היינריך הרץ – האיש שהוכיח שניתן להפוך חשמל לגלים אלקטרומגנטיים והוביל לפיתוח הטלגרף והרדיו, באתר "הידען", 22 בפברואר 2012
- ליהי גבור, היום לפני: המדען שהכה גלים, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 22 בפברואר 2017
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתו ה-155 של הרץ, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית), 22 בפברואר 2012
- היינריך הרץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- היינריך הרץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הינריך הרץ (1857-1894), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Robertson, Struan. "Buildings Integral to the Former Life and/or Persecution of Jews in Hamburg". uni-hamburg.de. נבדק ב-22 בפברואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Heinrich Rudolf Hertz. ur5eaw.com
- ^ ראו אמיל פוירשטין, מגלים וממציאים יהודים, י. שרברק, תל אביב (1952) עמ' 75; והערך הרץ הינריך באנציקלופדיה העברית, כרך ט"ז, עמ' 344.
- ^ New-Tech Magazine, היינריך הרץ - מהנדס הרדיו הראשון בעולם, באתר New-Tech OnLine, 2016-02-01
- פיזיקאים שעל שמם כוכב לכת מינורי
- פיזיקאים גרמנים
- סגל אוניברסיטת בון
- סגל אוניברסיטאות בגרמניה
- סגל אוניברסיטת קיל
- יהודים גרמנים
- פיזיקאים יהודים
- אישים הקבורים בבית הקברות אולסדורף
- אישים שעל שמם יחידות מידה
- מורים לפיזיקה
- סגל מכון קרלסרוהה לטכנולוגיה
- זוכי מדליית רמפורד
- בוגרי אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
- חברי האקדמיה למדעים ולאמנויות של גטינגן
- גרמנים שנולדו ב-1857
- גרמנים שנפטרו ב-1894