לדלג לתוכן

הגירה בכפייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגירה בכפייה
אוכלוסייה
113.4 מיליון (2023)
קבוצות אתניות קשורות

עקורים בארצם - 75.9 מיליון (2023)
פליטים - 35.3 מיליון (2024)

מבקשי מקלט - 6.8 מיליון (2023)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הגירה בכפייה הוא תהליך בו בני אדם מורחקים מביתם או מאזור מגוריהם בכפייה ובלית ברירה, משלל סיבות. נציבות האו"ם לפליטים (UNCHR) מגדירה הגירה בכפייה כתהליך שנגרם "כתוצאה מרדיפה, סכסוך, אלימות או הפרה של זכויות אדם".[1] אדם שעבר הגירה בכפייה נקרא "מהגר כפוי" או "איש עקור" (DP). אם אדם עבר הגירה בכפייה בתוך שטח מדינתו, הוא נקרא עקור בארצו (IDP).[2]

כיום יש בעולם 117.3 מיליון עקורים:

  • 75.9 מיליון מהם הם עקורים בארצם.[3] זאת אומרת שנכפה עליהם לעזוב את ביתם אך הם עדיין מתגוררים בתוך גבולות מדינתם.
  • 34.6 מיליון מהם פליטים. זאת אומרת שנכפה עליהם לעזוב מחשש לרדיפה על רקע גזע, דת, לאום.
  • 6.8 מיליון מהם מבקש מקלטי.[4] זאת אומרת שהוא מבקש להיקלט במדינה אחרת בשל מצוקה במדינתו.

אסונות טבע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסון טבע עלול לפגוע בתשתיות, בגישה למים ולאוכל ובכלכלה המקומית והאזורית. לכן, אסונות טבע עלולים להוביל לעלייה משמעותית בכמות עקורים. התחממות עולמית גם כן עלולה להוביל לעלייה בכמות אסונות הטבע, מה שמאלץ אנשים רבים להפוך לעקורים בארצם.[5] אסונות טבע והתחממות גלובלית עלולה להוביל גם לאי צמיחה של יבול.

אסונות מעשה ידי אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסון מעשה ידי אדם הוא אסון שלרוב נגרם כתוצאה מפעילות של האדם בסביבה. לדוגמה, אסון סביבתי לרוב נגרם כתוצאה מפעילות של האדם בסביבתו, ולכן הוא מוגדר כאסון מעשה ידי אדם. עם זאת, על פי אונסק"ו, האסונות הנפוצים ביותר בקטגוריה הזאת הם סכסוכים פוליטיים.[9][10]

  • מלחמת הסמים במקסיקו - אנשים רבים במקסיקו הפכו לעקורים כתוצאה ממלחמת הסמים באזור.[11] מ-2006 עד 2012, כ-740,000 מקסיקנים הפכו לעקורים.
  • ונצואלה וקולומביה - ב-2016 פרץ משבר בין קולומביה לוונצואלה השכנה, על רקע משבר כלכלי, כאשר נשיא ונצואלה ניקולס מדורו הורה על גירוש אלפי קולומביאנים מהמדינה בטענה שהם עוסקים בהברחת מוצרי ייסוד לקולומביה ומסייעים לאופוזיציה. עשרות אלפי פליטים מוונצואלה יצרו משבר הומניטרי באזורי הגבול.

דוגמאות לאירועי הגירה בכפייה שנגרמו כתוצאה מסכסוך פוליטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות לאירועי הגירה בכפייה שנגרמו כתוצאה מאסון סביבתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ UNHCR Global Trends 2014, UNHCR (באנגלית)
  2. ^ POPULATIONS OF CONCERN TO UNHCR, UNCHR, ‏2019
  3. ^ 75.9 Million People Living in Internal Displacement in 2023: IDMC Report, International Organization for Migration (באנגלית)
  4. ^ Annexes for Global and Mid-Year Trends, UNCHR (באנגלית)
  5. ^ קנת' לאי, סבטלנה ינושקביץ', Causal Models Applied to the Patterns of Human Migration due to Climate Change, 2023
  6. ^ {{{מחבר}}}, THE 2004 INDIAN OCEAN TSUNAMI, 2005
  7. ^ Alejandra Torres Camprubí, Climate Change, Forced Displacement and International Law, by JaneMcAdam, published by Oxford University Press, 2012, 344pp., £74.00, hardback., Review of European, Comparative & International Environmental Law 22, 2013-11, עמ' 373–375 doi: 10.1111/reel.12036_2
  8. ^ The Location of Displaced New Orleans Residents in the Year After Hurricane Katrina, PubMed
  9. ^ Displaced Person / Displacement | United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization, web.archive.org, ‏2019-10-24
  10. ^ 48 Forced Migration in South-East Asia and East Asia Get access Arrow, Oxford Academic
  11. ^ Mexico’s Unseen Victims, Refugees International (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ Myanmar Emergency Update (as of 15 September 2021) - Myanmar | ReliefWeb, reliefweb.int, ‏2021-09-21 (באנגלית)
  13. ^ Alexander Zaitchik, On the Front Lines of Bolsonaro’s War on the Amazon, Brazil’s Forest Communities Fight Against Climate Catastrophe, The Intercept, ‏2019-07-06 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ Shannon Sims, The Land Battle Behind the Fires in the Amazon, The Atlantic, ‏2019-08-27 (באנגלית)
  15. ^ The true toll of the Chernobyl disaster, BBC (באנגלית בריטית)
  16. ^ M. Kelly, A. Stewart Fotheringham, The online atlas of Irish population change 1841–2002: A new resource for analysing national trends and local variations in Irish population dynamics, Irish Geography 44, 2011-07, עמ' 215–244 doi: 10.1080/00750778.2011.664806