דמי שתיקה

דמי שתיקה או דמי לא יחרץ הם תשלום הניתן לאדם על מנת שיתחייב לא לגלות מידע מביך או מפליל שהוא מחזיק.

מתן דמי שתיקה לעובד ציבור עלול להתפרש כשוחד. תשלום דמי שתיקה לעד, על מנת שלא ימסור מידע מפליל שברשותו, עלול להתפרש כשיבוש הליכי חקירה או שיבוש הליכי משפט. דמי שתיקה ניתנים לעיתים ביוזמת המשלם, היודע על המידע שיש בידי מקבל דמי השתיקה, ולעיתים בעל המידע דורש לקבל דמי שתיקה, ביודעו את החשיבות שיש לשתיקתו. במקרה של עמוס אוריון, דרישתו לדמי שתיקה עלתה לו בחייו.

פעמים רבות מתפרסם באמצעי התקשורת על דמי שתיקה שניתנו כדי לשמור בחשאי מידע על פעילות מינית שעלולה להביך את המשלם (כגון בגידה או צריכת זנות) או שעלולה לסבכו בפלילים (כגון הטרדה מינית או בעילת קטינה). בשנת 2018 פעלה תרמית אינטרנט שבה קיבלו גולשים רבים דרישה, בדואר אלקטרוני, לתשלום דמי שתיקה, אחרת יועברו לאנשי הקשר שלהם תצלומים המתעדים אותם גולשים באתרי פורנוגרפיה. בשנת 2006 קיים דונלד טראמפ יחסי מין עם כוכבת הפורנוגרפיה סטורמי דניאלס. כאשר היא ניסתה לפרסם זאת בעת שטראמפ היה מועמד לנשיאות ארצות הברית שילם לה טראמפ דמי שתיקה, תוך ביצוע עבירת מס ועבירות נוספות, ועל עבירות אלה הועמד לדין והורשע בשנת 2024.

מעמדם, מבחינת פקודת מס הכנסה, של דמי לא יחרץ ששילם בנק לעובדו לשעבר, נדון בבית המשפט המחוזי, ונקבע שדמי לא יחרץ הם בגדר תקבול הוני, החייב במס רווחי הון. תוצאה זו מהווה יתרון מס, משום שלבעלי הכנסה גבוהה מס רווחי הון הוא כחצי מהמס על הכנסה פירותית.

ההבדל בין דמי שתיקה אסורים לבין פשרה משפטית חוקית וכשרה הוא דק וחשוב לנהל את הליך ההידברות והמשא ומתן בין הצדדים מבלי שתשלום הפיצוי הכספי יהווה שיבוש הליכי חקירה או הדחת עד מלמסור תלונה לרשויות. הסכמה לתשלום דמי שתיקה בתמורה לאי העדה במשטרה היא הסכמה בלתי חוקית שדינה להתבטל.