דוקה אומרוב
 | |||
| לידה |
13 באפריל 1964 כפר ליד חרסנוי שבנפת שטויסקי בדרום צ'צ'ניה | ||
|---|---|---|---|
| נרצח |
7 בספטמבר 2013 (בגיל 49) קווקז  | ||
| מדינה |
 צ'צ'ניה,  רוסיה איצ'קריה אמירות הקווקז | ||
| השכלה |
Grozny State Oil Technical University | ||
| |||
| |||
| פרסים והוקרה | |||
|
נשק הכבוד | |||
  | |||
דוֹקוּ (דוקה) חמטוביץ' אוּמַרוֹב (בצ'צ'נית: Iумар КIант Доккa, ברוסית: Доку Хаматович Умаров; מכונה גם: "דוקה אבו אוסמן", 13 באפריל 1964 - 7 בספטמבר 2013) היה טרוריסט מוסלמי ממוצא צ'צ'ני, ממנהיגי התנועה הבדלנית הצ'צ'נית. אומרוב קיבל אחריות על מספר פעולות טרור נגד אזרחים רוסים וזכה בתקשורת הרוסית לכנוי "בן לאדן של רוסיה". היה מבוקש ברוסיה בעבור רצח חטיפה ובגידה.
ב-3 בפברואר 2012, הורה לנתיניו בווידאו שהופץ ברשת, לעצור את האלימות כנגד מטרות אזרחיות רוסיות, אך השאיר את אלו הצבאיות כמטרות לגיטימיות. הוא הכריז על עצמו כנשיא הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה, ולאחר מכן כאמיר האמירות של הקווקז, שתיהן ישויות שלא זכו להכרה. הוא קיבל אחריות על הפיגוע ברכבת התחתית של מוסקבה במרץ 2010 שבו נהרגו 39 אנשים. וכן על הפיגוע בנמל התעופה דומודדובו ב-2011, בו נהרגו 36 אנשים ונפצעו מאות.
ב-18 במרץ 2014 דווח באתר המקושר לאמירות של הקווקז כי אומרוב לא בין החיים,[1] והוא הוחלף על ידי עלי אבו מוחמד. מאוחר יותר התברר כי אומרוב הורעל ב-6 באוגוסט 2013, ומת ב-7 בספטמבר 2013.[2]
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אומרוב נולד לחמד אומרוב מהטאיף (Teip) מלקוי (אותו שבט של ערבי בראייב ושר החוץ הצ'צ'ני לשעבר איליאס אחמאדוב), באפריל 1964 בכפר קטן ליד חרסנוי שבנפת שטויסקי בדרום צ'צ'ניה. הוא סיים את לימודיו בפקולטה לבניין במכון אויל בבירת צ'צ'ניה גרוזני, עם תעודה של מהנדס בניין.
כאשר פרצה מלחמת צ'צ'ניה הראשונה הוא חזר לצ'צ'ניה. במהלך המלחמה גדלה יחידתו מפלוגה לגדוד והוענק לו העיטור גיבור האומה על ידי הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה. לאחר חתימת הסכם סחב-יורט שסיים את המלחמה ב-1996, והיבחרו של אסלאן מסחאדוב לנשיא צ'צ'ניה בינואר 1997, מונה אומרוב לראש מועצת הביטחון של צ'צ'ניה. ב-1999 הוא הואשם בחטיפתו של גנאדי שפיגון, שליחה של רוסיה לצ'צ'ניה.
הריגתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-18 בדצמבר 2013, במסיבת עיתונאים שנערכה במוסקבה, הודיע ראש רפובליקת צ'צ'ניה רמזאן קדירוב כי אומרוב כבר מת: "על פי המידע שלנו, דוקה אומרוב כבר מזמן מת. אנחנו רק מחפשים גופה. מי שימצא את הגופה יהפוך ללוחם גדול".[3]
ב-16 בינואר 2014 קדירוב הצהיר כי על פי המידע שלו, אומרוב נהרג בתחילת ינואר כתוצאה ממבצע מיוחד של שירותי הביטחון הרוסיים; כתמיכה בדבריו התייחס קדירוב להקלטה של משא ומתן בין שליחי החמושים הקווקזים שהביעו תנחומים בקשר למותו של אומרוב ודנו במועמדותו של יורש לתפקיד אמיר אמירות הקווקז.[4] במקביל, השירותים החשאיים הרוסיים דיווחו שהם לא מאשרים את מותו של אומרוב.
המיליטנטים בצ'צ'ניה אישרו מראש את המידע על מותו של אומרוב ב-16 בינואר 2014 ולבסוף - ב-18 במרץ[5]; הם אמרו שאומרוב הורעל ממזון שנתרם מתושב אינגושטיה.[6] כמנהיג אמירות קווקז, החליפו עלי קאבקוב (הידוע בשם עלי אבו מוחמד).[7]
ב-8 באפריל הודיע רשמית אלכסנדר בורטניקוב, ראש שירות הביטחון הפדרלי כי דוקה אומרוב נוטרל.[8] ב-19 ביולי פרסם קדירוב תצלום של אומרוב המת ובאותו יום הופיע סרטון של קבורתו של אומרוב על ידי חמושים. בסרטון נראה תאריך מותו של אומרוב: 7 בספטמבר 2013.
ב-25 בספטמבר 2017 היו דיווחים על גילוי שרידי גופתו של אומרוב באינגושטיה. אתר הקבורה הוצג על ידי אדם שנעצר בשל השתתפות בלחימה לצד חמושים בסוריה. שירות הביטחון הפדרלי אישר רשמית את גילוי שרידי גופת אומרוב ב-27 בספטמבר, ובדיקה אישרה כי השרידים שנמצאו שייכים לאומרוב, וסיבת מותו הייתה הרעלה באמצעות רעל חזק, בפעולה של כוחות הביטחון הפדרליים.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אומרוב היה נשוי עם שישה ילדים, הצעיר שבהם נולד ב-2006. שניים מאחיו, איסה ומוסא, נהרגו בקרב. מאז 2003, רבים מבני משפחתו, נחטפו על ידי "חמושים בלתי מזוהים" (ככל הנראה כוחות השלטון) חלקם שוחררו מיד לאחר החטיפה וחלקם עדיין נעדרים וייתכן שנהרגו. מעט לאחר משבר בני הערובה בבסלאן, ב-2004, אשר במהלכו הוחזקו בני משפחתו כבני ערובה בחנקלה (יישוב למזרח גרוזני), הציע התובע הכללי של רוסיה, ולדימיר אוסטינוב, לקחת את בני משפחתם של מנהיגי המורדים כשיטת פעולה רשמית. ב-2005, נחטפו אשתו ובנו כמו גם אביו בן ה-74 ואחיו רוסלן, אשתו ובנו שוחררו לאחר זמן אך אביו ואחיו "נעלמו". בן דודו זורבאן אומרוב, ואחיינו רומן אטאייב נחטפו אף הם בתקרית מוקדמת יותר ומאז נעלמו עקבותיהם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוסיה עצרה מפקד בארגון שביצע הפיגוע במטרו, באתר ynet, 13 ביוני 2010
- נשיא צ'צ'ניה: מנהיג המורדים נפצע, אך לא מת, באתר ynet, 8 ביוני 2009
- סרטון ברשת: מנהיג המורדים הצ'צ'נים פורש, באתר ynet, 3 באוגוסט 2010
- מנהיג המורדים בצ'צ'ניה שב מפרישה: מוכן להרוג, באתר ynet, 5 באוגוסט 2010
- דוקה אומרוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Roggio, Bill (18 במרץ 2014). "Islamic Caucasus Emirate confirms death of emir Doku Umarov".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Insurgency Commanders Divulge Details Of Umarov's Death". Radio Free Europe/Radio Liberty. 23 ביולי 2014. נבדק ב-1 באוגוסט 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Кадыров считает «шайтана» Доку Умарова давно мертвым (אורכב 26.12.2013 בארכיון Wayback Machine) // נובאיה גאזטה, 18.12.2013
- ^ Вокруг преемника Доку Умарова разгораются споры // Информационно-аналитический портал «Евразия», 02.02.2014
- ^ מרכז קווקז רשמית הכריז כי אומרוב מת // BBC, 18/03/2014
- ^ "Источник назвал причину смерти Доку Умарова". 2017-09-27. נבדק ב-2019-03-07.
- ^ «Имарат Кавказ» подтвердил информацию о смерти Доку Умарова // Газета.ру, 18.03.2014
- ^ ФСБ заявила о нейтрализации деятельности Доку Умарова // РИА новости, 8.04.2014