דוד ליבוביץ
 | |
| דוד ליבוביץ, 1947 | |
| לידה |
28 בינואר 1904 טומסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה | 4 במרץ 1969 (בגיל 65) |
| מקום מגורים | רוסיה, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין הדרום |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
פרס ביטחון ישראל (1973) |
| מספר צאצאים |
2 |
| תרומות עיקריות | |
| פיתוח כלי נשק להגנה | |
  | |
דוד לֶיבּוביץ (28 בינואר 1904 – 4 במרץ 1969) היה ממציא ישראלי, נשק של ארגון "ההגנה", מראשי וממייסדי התעשייה הצבאית במחתרת לפני קום המדינה. פיתח את הדָוִידְקָה, הקרויה של שמו, הפרעוש (דגם מוקטן של הדוידקה), והפיאט (מטול פגזים נגד שריון). את אמצעי הלחימה לשימוש "ההגנה" פיתח וייצר בבית הספר החקלאי מקוה ישראל.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליבוביץ נולד בטומסק שבסיביר. היה פעיל בתנועת "החלוץ". בשנת 1927 עלה לארץ ישראל. כבעל הכשרה בטכנולוגיה התקבל לבית הספר החקלאי מקוה ישראל כמורה וכמנהל הטכני של בית הספר. מרבית המצאותיו היו כלים חקלאיים: שכלולים בכלים חקלאיים, מקלפת תירס, "תותח חפרפרות" (כלי ירייה להשמדת חפרפרות) ועוד.
הצטרף לארגון "ההגנה", שם נפצע בעת הדרכה בחומרי חבלה. היה מראשוני התע"ש, תכנן ובנה את מרגמת הדוידקה, שהופעלה בהצלחה בחזית ירושלים ובחזיתות נוספות.
היה נשוי לשולמית לבית מולדבסקי, בת אחותו של העסקן והמו"ל נחום טברסקי,[1] והיה אב לשניים: צבי וחנה.
נטמן בבית העלמין הדרום.
בשנת 1973, ארבע שנים לאחר מותו, הוענק לו פרס מיוחד במסגרת פרס ביטחון ישראל.
עירית חולון קבעה לוחית זיכרון על הבית שהוקם על בית מגוריו של דוד ליבוביץ בחולון ברחוב אליהו קראוזה 34.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמואל אביצור, 'דוד לייבוביץ – מ"תותח" חפרפרות עד ל"תותח" בתש"ח', בספרו: ממציאים ומאמצים: מחוללי המהפיכה בדרכי הייצור בארץ; ערכו והביאו לדפוס: רחבעם זאבי, גניה דורון, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ו 1986, עמ' 76–80.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "דוד ליבוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2213
- דוד ליבוביץ, דבר, 5 במרץ 1969
- אבנר., דוד – ממציא הנשק הסודי שלנו, מעריב, 22 ביולי 1948
- שאול הון, דוד לייבוביץ' – ממציא ה"דויד'קה": הכלי יצא מכלל שימוש וממציאו כמעט נשכח..., מעריב, 20 באפריל 1956
- דוד ליבוביץ, דבר, 5 במרץ 1969 (עם מותו)
- מת ממציא ה"דווידקה", מעריב, 5 במרץ 1969
- אפרים תלמי, חרש־הברזל המופלא: מת ממציא הדוידקה, "תותח 1947", דבר, 7 במרץ 1969
- פרסי־הבטחון לשנת הכ"ה הוענקו לחמישה צוותים, דבר, 2 ביולי 1973
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד תדהר (עורך), "שמואל מולדבסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5706
