גליי
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על השנים האחרונות, והרחבות נוספות. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על השנים האחרונות, והרחבות נוספות. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| מקום הקמה |
הקודאטה  |
|---|---|
| תקופת הפעילות | מ-1988 |
| סוגה | רוק, פופ, רוק פופ |
| חברת תקליטים |
Extasy Records, Platinum Records, EMI מיוזיק יפן |
| פרסים והוקרה |
Japan Record Awards |
| http://www.glay.co.jp/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חברים | |
| Teru, Takuro, Hisashi, ג'יירו | |
| חברים לשעבר | |
| Nobumasa, Akira, Iso, Shingo | |
  | |
גליי (Glay, נכתב לעיתים כ־GLAY) היא להקת רוק מהוקאידו שביפן, שהוקמה על ידי הגיטריסט Takuro והזמר Teru בשנת 1988, בהיותם בבית ספר תיכון. גליי מלחינה בעיקר מוזיקת פופ ורוק, אך לעיתים משתמשת במרכיבים מסגנונות מוזיקליים שונים, ביניהם רגאיי וגוספל. נכון ל־2008, הלהקה מכרה כ־28 מיליון תקליטים של 43 סינגלים ו־23 מיליון עותקים של 14 אלבומים.[1] נכון לאוגוסט 2010, גליי מכרה כ־37.5 מיליון עותקים ביפן, ועל פי נתוני אוריקון שהוצגו בתוכנית הטלוויזיה ”Music Station“, היא ממוקמת במקום השביעי מבחינת המכירות ביפן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]1988–1994
[עריכת קוד מקור | עריכה]גליי הוקמה כלהקת תיכון בשנת 1988, כשביקש Teru מ־Takuro, חברו לכיתה, לנגן בתופים. השניים מצאו בסיסט אך לא הצליחו למצוא זמר ללהקה. Teru הקליט את עצמו שר ונתן את ההקלטה ל־Takuro. יחד הם החליטו שהוא יהיה הסולן, והחליטו למצוא אדם אחר לנגן בתופים. בחיפושם אחר גיטריסט, דחה Hisashi את הצעתם מכיוון שהיה חבר בהרכב פאנק/רוק בשם ”ארי“, שהתאים יותר לטעמו במוזיקה. בסופו של דבר, לאחר התפרקותה של ארי, הוא הצטרף ללהקה כגיטריסט הראשי.[2]
עד לסיום לימודיהם של Takuro ו־Teru נהנתה הלהקה מהצלחה מקומית מסוימת. לאחר סיום הלימודים של Hisashi בשנת 1990, עברה הלהקה לטוקיו בניסיון להרחיב את הקריירה המוזיקלית שלהם. עם זאת, הבסיסט והמתופף נשארו ב־Hakodate. אף על פי שהיו להקה די מצליחה ב־Hakodate, לא היה קל להתחיל קריירה מוזיקלית בטוקיו. ההופעות שלהן משכו מספר מועט של אנשים, והיו להם אף הופעות אליהן לא הגיע אף אדם.[3] מועדוני הופעות חיות רבים לא קיבלו אותם מכיוון שהם לא התאימו לסגנון המוזיקלי שלהם. חברי הלהקה נאלצו לשלב את קריירת המוזיקה שלהם עם משרות עבודה חלקיות, והם נתקלו בקשיים כלכליים רבים.[4]
בזמן הזה, החלו חברי הלהקה לעזוב ולהצטרף אליה לעיתים קרובות. כשהבסיסט של הלהקה עזב, Takuro ידע שג'יירו, שהיה מהעיר שלהם גם כן וניגן בלהקת האינדי Pierrot עבר לטוקיו, והוא הזמין אותו להצטרף ללהקה. ג'יירו סירב בטענה שהוא כבר מצא את הסגנון המוזיקלי המתאים לו. באחת מההופעות שלהם Takuro ביקש ממנו למלא את מקום הבסיסט שחסר, ומאז אותה הופעה המשיך לקבל הזמנות לנגן איתם. בסופו של דבר, ג'יירו הצטרף באופן רשמי כבסיסט של הלהקה.[5]
חברי הלהקה קידמו אותה על ידי חלוקת פליירים ברחוב, וחלוקת הקלטות דמו. בסופו של דבר הם הפכו למוכרים יותר במועדוני ההופעות בטוקיו, וקהל רב יותר החל להגיע להופעותיהם. לאחר שראה אחת מההופעות שלהם (באוקטובר 1993), הציע להם Yoshiki, המתופף והפסנתרן של להקת X Japan חוזה עם חברת התקליטים שלו אקסטזי רקורדס. ב־1994 הם הוציאו את אלבומם הראשון Hai to Diamond ואת הסינגל הראשון Rain.
1995–2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר יציאת האלבום, גליי הפכה ללהקה מעט פופולרית יותר. הסינגל הרביעי שלהם, ”Freeze My Love“ הגיע על עשרים המקומות הראשון באחד ממצעדי הפזמונים היפניים, כאשר נכנס היישר אל המקום ה־19. חודשיים מאוחר יותר, הגיע אלבומם השני ”Speed Pop“ אל המקום השמיני במצעד, וב־1996, כבש אלבומם ”Beat Out!“ את פסגת המצעד. השיר סומן כנקודת מפנה בקריירה המוזיקלית של הלהקה. אלבומם הבא, ”Beloved“ שיצא לאור באותה שנה, היה האלבום הראשון שלהם שמכר יותר ממיליון עותקים. ב־1996 גליי הופיעו לראשונה ב־Budokan (זירת תיאטרון בטוקיו) עם סיבוב ההופעות ”Beat Out! Reprise Tour“. הלהקה הגדירה את ההופעה כהתגשמות החלום הגדול ביותר שלהם. באוגוסט 2007 הסינגל ה־12 שלהם, ”However“ שהה בפסגת המצעד במשך שבועיים, ולאחר שבוע חזר אליה למשך שלושה שבועות רצופים.
מאז, הלחינה גליי מספר להיטים, כאשר רובם הגיעו לפסגת המצעדים ביפן. בין 1997 ל־2000 הוציאה גליי שישה סינגלים שמכרו מעל מיליון עותקים, והייתה ללהקה השלישית במספר הלהיטים שלה שמכרו מעל מיליון עותקים ביפן. הסינגל ”Yuuwaku“ שלהם דורג במקום הראשון במצעד השנתי של 1998 של חברת אוריקון. ב־1999, דורג הסינגל ”Winter, Again“ של הלהקה במקום השני במצעד השנתי, וזכה בפרס ”Grand Prix“ בטקס פרסי התקליטים היפני, פרס שנחשב לפרס החשוב ביותר מפרסי המוזיקה היפניים. האלבומים שלהם הצליחו גם כן; Pure Soul, Heavy Gauge ואף אלבום האוסף Drive: Glay Complete Best מכרו כל אחד יותר משני מיליון עותקים.
הצלחת הלהקה הייתה גדולה עד כדי כך שב־1998, קרסה חברת טלפון יפנית בגלל כמות המעריצים הגדולה שניסו להזמין כרטיסים לסיבוב ההופעות הבא שלהם.[6] באותה תקופה, זכתה הלהקה במספר פרסים. אלבומם ”Review - Best of Glay“ נשאר במקום הראשון של מצעדי אוריקון במשך חמישה שבועות רצופים, והיה לאלבום הנמכר ביותר ביפן עד אז. הסינגל-וידאו שלהם ”Survival“ מכל כ־900,000 עותקים, והוא ה־DVD/וידאו הנמכר ביותר ביפן בכל הזמנים. באותה שנה, ההופעה ”Expo“ שלהם הביאה קהל של כ־200,000 אנשים.
Takuro תיאר את Expo כחלום הגדול ביותר שלהם שהתגשם. כשאלבומם ”Heavy Gauge“ יצא לאור באוקטובר 1999, כתב Takuro באתר הרשמי שלהם קטע מיומן, בו הוא אומר שהאלבום מתאר את רגשותיו באותה העת. הוא לא הרגיש שמחה, אלא ריקנות, ולא ידע מה לעשות לאחר שהלהקה עשתה כל מה שהם רצו. האלבום סימל תחילתה של דרך חדשה עבור הלהקה. בשנת 2000, שקלה הלהקה להתפרק, לאחר שהוציאו את אלבום האוסף השני שלהם. האוסף יצא בעקבות המלצתה של הזמרת יוקי איסויה, שלהקתה, ג'ודי ומארי התפרקה.
2001–2004
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר התקופה הזו, בה הצליחה הלהקה מאוד, ושמרה על סגנון מוזיקלי דומה בשיריה, חלק מהמעריצים התאכזבו מאלבומם ”One Love“, בעיקר בגלל השוני שלו ביחס לאלבומיהם הקודמים. האלבום שילב מוזיקת פופ, אקספירימנטל, ואף R&B. אלבומם ”Unity Roots and Family, Away“ כלל בעיקר שירים בעלי קצב איטי, והושפע מסגנונות מוזיקליים נוספים (גוספל, ראפ), והאלבום כונה באינטרנט ”האלבום הגרוע ביותר אי פעם“.[7]
על אף התגובות על האלבומים האלו, הגיעה גליי אל המקום הראשון עם שני האלבומים, וסיבוב ההופעות שלהם ביפן המשיך להצליח. ב־2003, חתמה הלהקה על חוזה עם חברת התקליטים EMI מיוזיק יפן על סך 4 מיליארד ין. תחת חברת התקליטים הזו, הוציאה גליי את הסינגל-DVD הראשון שלה ”Itsuka“, ואת שני אלבומי הבי-סייד הראשונים שלהם. בנוסף, הוקם ב־2003 מוזיאון אומנות ”Art Style of Glay“ שהוקדש להם. המוזיאון נשאר פתוח עד שנת 2007.
בשנת 2004, חגגה גליי 10 שנים לתחילת פעילותה. ללהקה היו מספר חגיגות לציון התאריך. הלהקה הציגה את סיבוב ההופעות ”Rock Shock vol. 3“ לרגל החגיגות בשנת 2003. במרץ של 2004, הוציאה הלהקה לאור את האלבום ”The Frustrated“, שלווה בסיבוב ההופעות ”Glay Concert Tour 2004 X-Rated“, ומאוחר יותר ”Glay Arena Tour 2004 "The Frustrated" -Extreme-"“.
Re-Birth
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2005, הלהקה לקחה הפסקה זמנית מפעילות; בשנה זו, הסינגל היחיד שהוציאה הלהקה היה שיתוף פעולה עם ”Exile“. השיר נקרא ”Scream“. למעשה, היה זה שיתוף הפעולה הראשון של הלהקה. Scream, שיצא לאור תחת חברת התקליטים של Exile, היה לשיר החמישי הנמכר ביותר באותה השנה.
בקיץ של שנת 2005, הקים ג'יירו להקה יחד עם הגיטריסט של הלהקה ”The Pillows“ והמתופף של ”Straightener“. שמה של הלהקה היה ”The Predators“. הלהקה ניגנה בפסטיבלים בקיץ, ואף הוציאה מיני-אלבום בשם ”Hunting!“. Teru ו־Hisashi הקימו להקה בשם ”Rally“ יחד עם מתופף הלהקה ”The Mad Capsule Markets“ והבסיסט של ”Thee Michelle Gun Elephant“. הלהקה הקליטה גרסת כיסוי לשיר ”Aku no Hana“ של ”Buck-Tick“ עבור דיסק מחווה.
על אף שנטען שהלהקה לקחה הפסקה למנוחה, מאוחר יותר התברר שחברי הלהקה התפצלו מהסוכנות הקודמת שלהם. עובדה זו עיכבה במידה מסוימת את עבודתה של הלהקה.
בפברואר 2006, שברה הלהקה את השקט, והופיעה ב־Zepp Tokyo וכן בבודוקן. חברי הלהקה הופיעו עם השירים הישנים שלהם, וכן הציגו חלק מהחומרים החדשים שהם כתבו. זו הייתה התחלה של מסע פרסום בשם ”Re-Birth“ לקידום חזרתה של הלהקה למוזיקה. ב־12 ביולי 2006 הוציאה הלהקה סינגל בשם ”G4“. בחודש שלאחר מכן, הקליטה הלהקה שיתוף פעולה יחד עם הסולן לשעבר של הלהקה ”Boøwy“, Kyosuke Himuro. השיר נקרא ”Answer“ והוא יצא לאור כסינגל.
לאחר יציאת הסינגלים החדשים שלהם, החלה הלהקה בסיבוב הופעות בשם ”Rock 'n' Roll Swindle -Re-Birth-“ שנמשך מ־2006 עד 2007.
2007–2008
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־31 בינואר 2007 הוציאו גליי את אלבום האולפן העשירי שלהם, ”Love Is Beautiful“. האלבום הגיע למקום הראשון ביפן, והיה העשירי שלהם להגיע להישג זה. עד אז, הייתה גליי להקת הבנים עם מספר האלבומים הגדול ביותר שהגיעו אל פסגת המצעד, אך מאוחר יותר עקפה אותם הלהקה Mr. Children.
באותה תקופה, הופיעו חברי הלהקה בהופעות חיות רבות. גם הלהקות שהקימו ג'יירו ו־Teru ו־Hisashi הופיעו בפסטיבלים שונים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גליי
גליי, ברשת החברתית פייסבוק
גליי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גליי, ברשת החברתית אינסטגרם
גליי, ברשת החברתית טיקטוק
גליי, סרטונים בערוץ היוטיוב
גליי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
גליי, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
גליי, באתר ספוטיפיי
גליי, באתר Last.fm (באנגלית)
גליי, באתר AllMusic (באנגלית)
גליי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
גליי, באתר דיזר
גליי, באתר Discogs (באנגלית)
גליי, באתר Songkick (באנגלית)- גליי, באתר Genius
- גליי, באתר SecondHandSongs
גליי, באתר בילבורד (באנגלית)
גליי, באתר אמזון מיוזיק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ GLAY、デビュー15周年の“特別な1年”の内容とは？, barks.jp, 5 בינואר 2009
- ^ HISASHI Personal Long Interview (from GROOVY), באתר geocities.com
- ^ HANNAH BEECH /TOKYO, The Day the Phones Died, מגזין טיים, 9 במרץ 1998, מאורכב בארכיון האינטרנט
- ^ Noriko Shoji, Takuro Interview, באתר geocites.com, 1996
- ^ TERU Personal Long Interview (from GROOVY), באתר geocites.com
- ^ HANNAH BEECH, The Day the Phones Died, טיים מגזין, 9 במרץ 1998, ארכיון האינטרנט
- ^ A GLAY RANT, אתר web.pitas, 30 בנובמבר 2002