לדלג לתוכן

בריאן אינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בריאן אינו
Brian Eno
לידה 15 במאי 1948 (בן 76)
Melton, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Brian Peter George Eno עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Eno עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1970 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת סאות'המפטון, Winchester School of Art, St Joseph's College, Ipswich עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת אמביינט, מוזיקת דרון, ארט רוק, ארט פופ, מוזיקה אלקטרונית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה סינתיסייזר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אסטרלוורקס, פולידור רקורדס, All Saints Records, Thirsty Ear Recordings, Obscure Records, ווארפ, איילנד רקורדס, E.G. רקורדס, חניבעל רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.brian-eno.net
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בריאן פטר ג'ורג' סנט ז'ן לה בפטיסט דה-לה סאל אינו (באנגלית: Brian Peter George St John le Baptiste de la Salle Eno; נולד ב-15 במאי 1948) הוא אמן ומפיק מוזיקה אלקטרונית בריטי כמו גם תאורטיקן מוזיקלי. כאמן סולו הוא מפורסם ביותר כאבי מוזיקת האמביינט.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינו, יליד וודברידג', מחוז ספוק באנגליה, התפרסם לראשונה בשנות ה-70 כנגן קלידים ומומחה למוזיקה וסינתיסייזרים בהרכב הגלאם רוק רוקסי מיוזיק. לאחר שעזב את הקבוצה הוא הספיק להקליט שני אלבומי רוק ולאחר מכן החל במסע חיפוש אחר צלילים אבסטרקטיים יותר באלבומים Another Green World ב-1975 ו-Ambient 1/Music for Airports ב-1978. מאז הוא הפיק עשרות אלבומים (רבים בשיתוף פעולה עם אמנים אחרים כגון דייוויד בואי, הארולד באד, U2 ורוברט פריפ) תוך כדי חזרה נוסטלגית מפעם לפעם לז'אנר הפופ. ב-2011 שב אינו לעבוד עם להקת קולדפליי, והפיק את אלבומם החמישי.

במקביל לקריירה המוזיקלית עסק אינו גם במופעי אמנות ויזואלית, כתיבת טור קבוע בשבועון הבריטי האובזרבר, וכן תכנון ושיווק (ביחד עם האמן פיטר שמידט) של חפיסת קלפים המספקים עצות שימושיות באסטרטגיה אמנותית.

בשנים האחרונות, מקדיש אינו מאמץ משמעותי לקידום תנועת החרם על ישראל, ה-BDS[1]. בספטמבר 2018 הצטרף לעצומת אמנים, בעיקר בריטים, שקראו להחרמת האירוויזיון אם יתקיים בישראל.

טריוויה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בריאן אינו שימש השראה לדמות "ברנט מיני" בספרו של פיליפ ק. דיק וואליס (1981). למרות היותו חובב מוזיקה קלאסית הוא העריץ את אינו בשל האלבום Discreet Music.
  • בסדרת משחקי הווידאו Guilty Gear פזורים עשרות דימויים מעולם המוזיקה, כולל הדמות I-No, אשר ככל הנראה נקראת כך על שם אינו.
  • צליל האתחול של Windows 95 (לא המנגינה המהירה בגרסאות האחרות) נכתב על ידי בריאן אינו.
  • אינו הופיע בתפקיד אורח בתור "האב בריאן אינו" בקומדיית המצבים "האב טד" (Father Ted).
  • על פי טענות אחדות לאינו חיבה למשחקי מילים - שירו "King's Lead Hat" הוא אנגרמה של "Talking Heads" (להקה עימה עבד) ושמו הוא אנגרמה ל-"One Brain".
  • שירו "Lay My Love" בביצוע משותף עם ג'ון קייל הופיע בפסקול "עוד מוזיקה מחשיפה לצפון" (More Music From Northern Exposure) ב-1994.
  • הרכב האינדי פופ/רוק פסיכדלי "MGMT" הקדישו לו שיר הנושא את שמו "Brian Eno" באלבומם השני "Congratulations".

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1972 - Roxy Music
  • 1973 - For Your Pleasure
  • 1973 - The Portsmouth Sinfonia Plays the Popular Classics
  • 1973 - Fripp & Eno (No Pussyfooting)
  • 1973 - Here Come the Warm Jets
  • 1974 - Taking Tiger Mountain
  • 1974 - June 1, 1974: Kevin Ayers, John Cale, Brian Eno, Nico
  • 1974 - Hallelujah! The Portsmouth Sinfonia Live At The Royal Albert Hall
  • 1975 - Evening Star
  • 1975 - Another Green World
  • 1975 - Discreet Music
  • 1977 - Cluster & Eno
  • 1977 - Low
  • 1977 - "Heroes"
  • 1977 - 801 Live
  • 1978 - Before and After Science
  • 1978 - Music for Films
  • 1978 - After the Heat
  • 1978 - Ambient #1 / Music for Airports
  • 1979 - Lodger
  • 1980 - Ambient #2 / The Plateaux of Mirror
  • 1980 - Fourth World, Vol. 1: Possible Musics
  • 1980 - Ambient #3 / Day of Radiance
  • 1981 - My Life in the Bush of Ghosts
  • 1981 - Empty Landscapes
  • 1982 - Ambient #4 / On Land
  • 1983 - Apollo: Atmospheres and Soundtracks
  • 1983 - Music for Films, Volume 2
  • 1984 - The Pearl
  • 1984 - Begegnungen
  • 1985 - Begegnungen II
  • 1985 - Thursday Afternoon
  • 1985 - Hybrid
  • 1988 - Music for Films, Volume 3
  • 1989 - Textures
  • 1990 - The Shutov Assembly
  • 1990 - Wrong Way Up
  • 1992 - Nerve Net
  • 1993 - Robert Sheckley's In a Land of Clear Colours
  • 1993 - Neroli
  • 1994 - Headcandy
  • 1995 - Outside
  • 1995 - Spinner
  • 1995 - Original Soundtracks No. 1
  • 1996 - Generative Music 1
  • 1996 - Trainspotting: music from the motion picture - השתתף באלבום
  • 1997 - The Drop
  • 1997 - Harmonia: '76: Tracks and Traces
  • 1997 - Extracts from Music for White Cube
  • 1998 - Lightness: Music for the Marble Palace
  • 1999 - I Dormienti
  • 1999 - Kite Stories
  • 2000 - Music for Civic Recovery Centre
  • 2000 - Music for Onmyo-Ji
  • 2001 - Drawn From Life
  • 2003 - Compact Forest Proposal
  • 2003 - January 07003
  • 2004 - Curiosities Volume 1
  • 2004 - Curiosities Volume 2
  • 2004 - The Equatorial Stars
  • 2005 - Another Day on Earth
  • 2005 - More Music from Films

סינגלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1990 - Been There, Done That

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Bracewell, Michael Roxy Music: Bryan Ferry, Brian Eno, Art, Ideas, and Fashion (Da Capo Press, 2005) ISBN 0306814005
  • Tamm, Eric Brian Eno: His Music and the Vertical Color of Sound (Da Capo Press, 1995) ISBN 0306806495
  • Eno, Brian "A Year with Swollen Appendices: The Diary of Brian Eno" (Faber & Faber, 1996) ISBN 0571179959

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריאן אינו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ וואלה! תרבות‏, בריאן אינו: "מוזיקאים צריכים להחרים את ישראל עד שהפלסטינים יהיו חופשיים", באתר וואלה, 18 בנובמבר 2015
הקודם:
1992: דייוויד פוסטר 		פרס גראמי למפיק השנה, לא קלאסי
1993: בריאן אינו ודניאל לנואה 		הבא:
1994: דייוויד פוסטר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בריאן_אינו&oldid=40048956"