ברוך הורוביץ
| השתייכות |
חרדים ליטאים, ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)  |
|---|---|
| רבותיו |
נתן צבי פינקל |
  | |
הרב ברוך הורוביץ (תר"ל, 1870 - תרצ"ו, 1936) היה הרב של פרבר אלקסוט שבקובנה וראש ישיבה בישיבת סלבודקה בליטא. היה ממנהיגי הציבור היהודי-חרדי בליטא ועמד בראשות "אגודת הרבנים" המקומית. חתנו של הרב שרגא פייבל פרנק.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב ברוך הורוביץ היה חניך בית ה"תלמוד תורה" בקלם, אליו נשלח על ידי רבו נתן צבי פינקל, ה"סבא" מסלבודקה. בצעירותו נבחר על ידי רבי צבי לויטן לשמש כר"מ בישיבת "אור החיים" בסלבודקה. נמנה עם קבוצת האברכים שנשלחו על ידי ה"סבא" מסלבודקה לישיבת ראדין, כדי להשפיע עליה מרוח תנועת המוסר הסלבודקאית. תקופה מסוימת מינהו החפץ חיים לשמש כר"מ בישיבת ראדין.
בשנת תר"ס (1900) התמנה לרבו של אלקסוט, פרבר של קובנה, הממוקם מעברו השני של הנהר ניימן החוצה את העיר. במלחמת העולם הראשונה עזבה ישיבת סלבודקה את קובנה לקרמנצ'וק. לאחר שכוחות הצבא הגרמני כבשו את קובנה, מיד בתחילת המלחמה, התאפשרה פעילות תורנית במבנה הישיבה בקובנה. הרב הורביץ פתח במקום ישיבה לכמאתיים בחורים, והיא פעלה במשך שבע שנים. בשנת תרפ"א (1921) שבה ישיבת-האם למשכנה המקורי והתמזגה עם הישיבה שפעלה בראשות הרב הורוביץ. הרב הורוביץ עצמו המשיך לכהן כר"מ בישיבה עד לפטירתו בשנת תרצ"ו.
מלבד פעילותו הרבנית והתורנית היה הרב הורוביץ מראשי ההנהגה של יהדות ליטא. נמנה עם מייסדי "אגודת הרבנים" בליטא ושימש כיושב-ראש שלה, במסגרתה ייצג את הציבור החרדי בפני השלטונות.
בנו הרב שרגא פייבל הורוביץ היה גיסו של הרב יוסף שלמה כהנמן ורבי אשר קלמן בארון - שניהם חתניו של רבי אריה לייב רובין, רבה של וילקומיר. לאחר פטירתו שימש בנו הרב שרגא פייבל הורוביץ כר"מ בישיבת סלבודקה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'הורביץ, ר' ברוך הלוי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 43 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1241).