אלפבה

אלפבה תרופ
Elphaba Thropp

אילוסטרציה של אלפבה שאוירה עבור המהדורה המקורית של הרומן של מגווייר
הופעה ראשונה	"מרשעת" מאת גרגורי מגווייר
הופעה אחרונה	–
יוצרים	גרגורי מגווייר
גילום הדמות	אידינה מנזל (2003) סינתיה אריבו (2024–2025)
דיבוב בשפה העברית	שירי מימון (2024)
מידע
כינויים	אלפי (בידי גלינדה) המכשפה המרשעת מן המערב
סטטוס	מתה
מקום לידה	ראש מרג'ינס, ונד הרדינגס, ארץ המנצ'קינים
גזע	מנצ'קינית
מין	נקבה
מקום פטירה	מבצר קיאמו-קו, מחוז וינקי
סיבת המוות	התמוססות באמצעות מים שנשפכו על ידי דורותי גייל
דמויות קשורות
משפחה	פיירו טיגלאר (מאהב) מלנה תרופ (אם) אוסקר דיגס (אב ביולוגי) פרקספר תרופ (אב חורג) נסרוז תרופ (אחות למחצה) של תרופ (אח למחצה) ליר תרופ (בן)
חברים	גלינדה הטובה
אויבים	הקוסם מארץ עוץ מאדאם מוריבל דורותי גייל

אלפבה תרופ (באנגלית: Elphaba Thropp; בתעתיק מלא: ɛlfəbə ˈθrɒp) היא הפרוטגוניסטית הראשית בעלילת הרומן "מרשעת" מאת גרגורי מגווייר שיצא לאור בשנת 1995, עיבודו המוזיקלי ועיבודו הקולנועי בן שני החלקים של המחזמר. אלפבה היא האלטר-אגו של המכשפה הרעה מן המערב מהרומן "הקוסם מארץ עוץ" מאת ליימן פרנק באום משנת 1900.

ברומן שכתב באום, מופיעה המכשפה ללא שם וידוע מעט על קורות חייה; מנגד, ברומן הבבואה שכתב מגווייר, הוא יוצר עבורה סיפור רקע וחוקר את עולמו של "הקוסם מארץ עוץ" מנקודת מבטה. דמותה של אלפבה ברומן זה ממודלת על פי דמותה של מרגרט המילטון בסרט "הקוסם מארץ עוץ" משנת 1939 – ירוקת-עור, עטויה כולה בשחור וחובשת כובע-מגבעת גבוה. בנוסף לכך, בחר מגווייר את שמה של המכשפה – "אלפבה" – על בסיס הגיית ראשי התיבות הנגזרים משמו של באום – "L.F.B."

ביוגרפיה בדיונית

על פי הרומן

אלפבה תרופ נולדה בראש מרג'ינס שבוונד הרדינגס, אזור כפרי בארץ המנצ'קינים שבארץ עוץ. שלא כמו שאר תושבי ארץ המנצ'קינים, נולדה אלפבה ירוקת-עור. בנוסף לעורה הירוק, היא נולדה עם אלרגיה מוזרה ובלתי-מוסברת למים, שגורמים לה לכוויות חומצתיות ששורפות אותה עד כאב. מכיוון שאין ביכולתה להתרחץ, נאלצת אלפבה לרחוץ את עצמה בספוג עם סוג מיוחד של שמן נוזלי. ללא קשר לעורה המוזר, מתוארת אלפבה כצעירה נורמלית לחלוטין מכל היבט אחר – היא אינטליגנטית מאוד, שאפתנית, סרקסטית, בעלת מחשבה עצמאית ודעתנית. בנוסף, בשל דמה האצילי, אלפבה גבוהה באופן יחסי בניגוד לרוב תושבי ארץ המנצ'קינים נמוכי-הקומה.

אלפבה היא בתם הביולוגית של מלנה תרופ, יורשת משפחת האצולה תרופ, ושל אוסקר זורואסטר דיגס, לימים הקוסם מארץ עוץ . שנים לפני שהשתלט על כל עוץ, דיגס סימם ואנס את מלנה באמצעות "שיקוי פלא" ירוק, כך שמלנה לא זכרה את האונס ואלפבה גדלה באמונה שאביה החורג, הכומר האיגודאי פרקספר, הוא אביה הביולוגי. עוד נרמז במהלך הרומן כי השיקוי הירוק הוא שגרם למצב עורה של אלפבה וכי דמה האנושי הוא שמאפשר לה לקרוא את הגרימרי – ספר כשפים – מכיוון שבארץ עוץ קיימת מערכת כתיבה שונה, ובאמצעותו לתרגל את כשפיה.

במהלך שנות בגרותה בארץ המנצ'קינים ולאחר מכן בארץ הקוואדלינגים, אלפבה מנודה חברתית בעל-כורחה בעקבות התעקשותה של מלנה, שנבוכה מעורה הירוק, להרחיקה ממגע עם ילדים אחרים. בסופו של דבר, משכנעת נני את מלנה לאפשר לבתה לשחק עם הילדים המקומיים, בתקווה שזה יאפשר לאלפבה לפתח את ביטחונה העצמי שיחזק אותה בהמשך חייה. לצד הלחצים והקשיים החברתיים, אלפבה גדלה ומתבגרת בתקופה הנחשבת לרעה מבחינה כלכלית וחברתית עבור ארץ עוץ – עם הקוסם כשליט, הכל משתנה באופן קיצוני כאשר המדיניות ברחבי עוץ מתחילות להפריד בין התושבים, ובמיוחד בין האנשים לבין החיות המדברות שפעם חיו בנוחות לצדם.

בגיל 17, מתקבלת אלפבה לקרייג הול, מכללת הנשים של אוניברסיטת שיז, שם היא מצוותת למגורים יחד עם גלינדה אפלנד, נערה גיליקינית יפהפייה, פופולרית, מפונקת ומיוחסת מאוד. בתחילה, גלינדה דוחה את חברתה של אלפבה, הן בשל עורה הירוק והן בשל חוסר מעמדה החברתי, אך עם הזמן, השתיים מתקרבות ומתיידדות, ואף מאגדות סביבן חוג חברים הכולל את בוק, נער מנצ'קיני מראש מרג'ינס שהופך במהרה לאחד מחבריה הקרובים של אלפבה, חבריו – קרופ וטיבט – אווריק ופיירו טיגלאר, נסיך וינקי רודף-שמלות. במהלך הקיץ, אלפבה עובדת כעוזרת ההוראה של דוקטור דילמונד, פרופסור ועז שחוקר את ההבדלים בין בעלי-חיים לבני אדם. לצורך המחקר, אלפבה נעזרת בבוק, קרופ וטיבט, שעוזרים לה לקבל גישה לספריית בריסקו הול.

בתחילת שנתה השנייה בשיז, חייה של אלפבה מתהפכים בצורה דרמטית כאשר דילמונד נרצח ובת-לווייתה של גלינדה, אמה קלאץ', מאבדת את הכרתה ונכנסת לתרדמת, מה שמאלץ את אלפבה לבקש מנני להחליף אותה, ואת נסרוז להתחיל את לימודיה בשיז מוקדם מהרגיל. אלפבה ממשיכה להאמין שדילמונד נרצח, על אף הטענות הרשמיות שמת כתוצאה מתאונה, וחשדותיה זוכות לאישוש על ידי קלאץ' הנמצאת כעת על ערש דווי. לאחר מותה של קלאץ', מאדאם מוריבל, הדיקנית האחראית לקרייג הול, קוראת לאלפבה, גלינדה ונסרוז למשרדה ומציעה להם את הסיכוי לשרת את הקוסם, אך גם מטילה עליהן כישוף שכחה זמני. אלפבה, יחד עם גלינדה, נוסעת לבירת הקיסרות של עוץ, הנקראת עיר הברקת, במטרה להראות את עבודתו של דילמונד לקוסם ולבקש את עזרתו; אך לאחר פגישה מאכזבת עמו, היא נפרדת מגלינדה, מצהירה בפניה שהיא לא תשוב לקרייג הול והופכת לחברה במחתרת סודית המתנגדת לקוסם וחוקיו.

במסגרת פעילותה במחתרת, מבצעת אלפבה פעולות טרור במטרה להביא לשינוי חברתי אמיתי בסצנה הפוליטית של עוץ, והיא מתחילה לראות באלימות זו אמצעי מוצדק. בשל השנאה והאובססיה של הקוסם כלפיה וכל התעמולה השלילית סביב שמה בהמשך חייה, סביר להניח שהיא הייתה מעורבת בלא מעט פעולות כאלו, אם כי מעורבותה במעשים מסוג זה אינה מפורטת במפורש ולא ידוע בכמה פעולות טרור השתתפה או כמה חפים-מפשע נספו ככל הנראה עקב פעולות טרור שהיא או מקורביה ביצעו במסגרת ההתנגדות.

כאשר אלפבה נתקלת במפתיע בפיירו, היא מנסה בתחילה להתחמק ממנו, אך הוא משיג אותה והשניים מתחילים להיפגש בסתר, מה שהופך בסופו של דבר לרומן שבו שניהם מתאהבים עמוקות. הקשר הסודי בין השניים נמשך מספר חודשים, עד לערב בו היא מופקדת על התנקשות במאדאם מוריבל באירוע חברתי, אך נכשלת. במקביל, כוח משימה של הקוסם פושט על דירתה ופיירו נהרג באכזריות. כשהיא בטראומה נפשית קשה ממותו של פיירו, אלפבה בורחת, סובלת מהתמוטטות קשה וכתוצאה מכך מפסיקה לדבר לחלוטין. אלפבה עושה את דרכה למנזר מקומי, שם היא נופלת לתרדמת דמוית-שינה שנמשכת כשנה, במהלכה היא יולדת את בנה מפיירו, ליר. לאחר שהתאוששה, היא מתחילה לעבוד במנזר כנזירה תחת הכינוי "האחות אלפבה הקדושה", נודרת נדר שתיקה ומבלה את רוב זמנה בניקוי רצפות ובעבודה עם חולים הנמצאים על ערש דווי, עד שהיא פוגשת את טיבט הגוסס, שמעודד אותה לדבר שוב ולחיות את חייה.

אלפבה עושה את דרכה לטירת קיאמו-קו במטרה לבקש סליחה על מותו של פיירו מאשתו, סרימה, שמקבלת אותה בברכה ומאפשרת לה להישאר בקיאמו-קו יחד עם ליר. עם זאת, סרימה מסרבת להקשיב לסיפורה והיא משלימה עם החיים בטירה ללא הגבלת זמן. בעודה מתגוררת בקיאמו-קו, אלפבה מגלה את הגרימרי, ספר לחשים מסתורי המכיל ידע קסום עצום, בעליית הגג של הטירה, מתחילה להבין שיש לה יכולת קסומה סמויה, לאחר שהקפיאה אגם ויצרה נטיפי קרח שהרג את אחד מילדיה של סרימה – מאנק – אותו ראתה כראוי למוות לאחר שביצע מעשה קונדס שכמעט עלה לליר בחייו.

יום אחד, חיילי הקוסם, בראשות המפקד צ'ריסטון, מגיעים לקיאמו-קו, בטענה שהם במשימת חקר וזקוקים למקלט, אם כי אלפבה חושדת במניעיהם. חרף חשדותיה, אלפבה שבה לבקר את משפחתה בארץ המנצ'קינים; במהלך ביקורה, מציע לה פרקספר לשלוט יחד עם נסרוז על רוב הארץ, שזכתה לאוטונומיה נפרדת משל עוץ. אלפבה נדהמת לגלות שנסרוז היא כעת מכשפה בפני עצמה והפכה לדיקטטורית דתית, המתמסרת כולה ל"אל ללא-שם" ומתעקשת שכשפיה הם "נסים" בשמו. אלפבה דוחה את הצעת אחותה לעזור לה לשלוט במזרח, ושבה לקיאמו-קו, רק כדי לגלות שכולם, מלבד נני (שבאה לגור שם לאחר עלייתה של נסרוז לשלטון) וליר, נשבו ונלקחו משם. זמן לא רב לאחר מכן, מוצאת את עצמה אלפבה באופן אירוני בעמדת כוח פוליטית גדולה, כאשר שבטי הווינקי "מתלכדים סביבה" לאחר שביה של משפחת המלוכה שלהם והפלישה המתמשכת לשטחם על ידי ממשלתו של הקוסם. עם קיאמו-קו כמרכז שלטונה, אלפבה מפגינה את עוינותה כלפי ממשלת הקוסם ואת שליטתה במערב עוץ.

יום אחד מקבלת אלפאבה את הבשורה שאחותה נסרוז, שבזמן שחלף מאז קיבלה את הכינוי, "המכשפה המרשעת מן המזרח", נהרגה כתוצאה מבית חווה שנפל באופן בלתי-צפוי מהשמיים ונחת בלב ארץ המנצ'קינים. כאשר אלפבה מגיעה ללווייתה של נסרוז, היא רואה שוב את אביה ואת גלינדה, המכונה כעת "ליידי גלינדה הטובה" וידועה בתור "המכשפה הטובה מן הצפון". שתי החברות מתרגשות לראות אחת את השנייה לאחר שלא נפגשו במשך כמעט שני עשורים, ואלפבה מזכירה בפניה את חשדה שכל חייהן היו תוצר של כישוף שהטילה מאדאם מוריבל, שהייתה מעוניינת להעניק להן תפקידים פוליטיים בכירים בשם הקוסם. מנגד, מספרת גלינדה לאלפבה כי מבית החווה שהתרסק יצאה נערה מתבגרת בשם דורותי גייל מ"קנזס" עם כלב-מחמד בשם טוטו, וכי היא שלחה את דורותי לראות את הקוסם כדי למנוע מהילדה להיגרר לכאוס הפוליטי בארץ המנצ'קינים. גלינדה גם מתוודה שהיא נתנה לדורותי את נעליה של נסרוז והטילה עליהם כישוף הגנה במטרה למנוע ממנה להיפגע באופן חמור במסעה. ידיעה זו מקוממת את אלפבה, שנעשית נחושה להשיב לחזקתה את הנעליים מכיוון שזה הדבר היחיד שנשאר לה מאחותה המתה. מעשיה חסרי-המחשבה של גלינדה גורמים לה ולאלפבה להסתכסך שוב ודרכיהן נפרדות.

אלפבה מצליחה לאתר את דורותי, שבשלב זה מלווה בשלושה בני-לוויה מוזרים שלעיניה נראים כאיש קש, איש פח נוצץ וחתול ענק, ומנסה לקחת בחזרה את נעליה של נסרוז, כשבדיוק מתחיל לרדת גשם, ובכך מאפשר לדורותי לברוח בזמן שאלפבה חוסה מתחת לעץ על מנת להימנע ממגע עם מי הגשמים. לאחר מכן אלפבה מחליטה לחזור לאוניברסיטת שיז בכוונה להרוג את מאדאם מוריבל. למורת רוחה של אלפאבה, מוריבל כבר נפטרה מספר שניות קודם להגעתה. עם זאת, אלפבה טוענת לאחריותה על מותה של מוריבל במהלך ביקור בארוחת ערב שערך אווריק, אם כי היא לא נלקחת ברצינות. בדרכה חזרה לקיאמו-קו כשהיא שיכורה, היא נתקלת במופע שחושף לכאורה את זהות אביה הביולוגי של אלפבה, שמתגלה כלא אחר מאשר אויבה הגרוע ביותר, הקוסם. אלפבה מסרבת להאמין באמיתות המופע, אך בקיאמו-קו היא מוצאת את השיקוי הירוק בין חפציה של נני ומתחילה לשתות אותו. חוסר יכולתה של אלפבה לישון והפרנויה מכך שהקוסם מחזיק בנור, בתה של סרימה, ולדורותי יש את נעליה של נסרוז מתחילים לגבות מחיר מבריאותה הנפשית. כשהיא מגלה שדורותי בדרכה לקיאמו-קו, בשליחותו של הקוסם עצמו, אלפבה מבחינה שדורותי עדיין מלווה בשלושת בני-הלוויה, ומאמינה שהדחליל שמלווה אותה אכן עשוי להיות פיירו בתחפושת, ועל מנת לגלות אם פיירו אכן עדיין חי, אלפבה שולחת מיד את החיות שלה להוביל את דורותי לטירת קיאמו-קו. עם זאת, כל חיות המחמד שלה נהרגות מלבד הקופים המעופפים, שמביאים את דורותי לטירה יחד עם האריה אך מותירים מאחור את הדחליל ואיש הפח.

אלפבה מביאה את דורותי לאחד ממגדליו הגבוהים של הטירה בניסיון ליישר את ההדורים, מכיוון שהיא מניחה שדורותי נאלצה בעל-כורחה להיות קשורה לסערת הקונספירציות בעוץ ומזכירה לה את עצמה. דורותי מתוודה בפניה שהקוסם שלח אותה להרוג את אלפבה בתמורה לשליחתה בחזרה לביתה. אלפבה מצווה על דורותי למסור לה את הנעליים, שמסרבות להיחלץ עקב כישופה של גלינדה. דורותי מסבירה שאפילו הקוסם עצמו ניסה לחלץ את הנעליים וכי למרות כל מאמציה, הנעליים פשוט לא נחלצות מרגליה. דורותי מבקשת בכנות את סליחתה של אלפבה על הריגת אחותה; זו האחרונה מאבדת את עשתונותיה בשל העובדה שמעולם לא ניתנה לה ההזדמנות לבקש את סליחתה של סרימה, וטירופה מביא לכך שהיא מציתה בטעות את גלימתה. דורותי המבוהלת תופסת דלי סמוך שמתמלא במי גשמים ובתמימותה זורקת את המים על אלפבה במטרה לכבות את הלהבות ולהציל את המכשפה; אך לזוועתה, במקום להציל את אלפבה, המים הורגים אותה והיא נמסה לנגד עיניה.

הרומן מסתיים בקביעה שאין סוף טוב לאלפבה, מכיוון שאף אחד לא מתאבל על המרשעת – בכל רחבי ארץ עוץ מתקיימות חגיגות המוניות לרגל מותה של המכשפה המרשעת מן המערב, כשמנגד זוכה דורותי לכבוד מלכים; והתפטרותו הפתאומית ועזיבתו (ולמעשה גם התאבדותו בסתר) של הקוסם גורמים לרבים בציבור לתהות על קנקנה של אלפבה ועל הקונספירציות שאפפו את זהותה.

על פי המחזמר

גילום דמותה של אלפבה נחשב לאחד מתפקידיה הידועים ביותר של השחקנית והזמרת אידינה מנזל; שהייתה הראשונה לגלם אותה בהפקה המקורית.

בניגוד לרומן, בה מתוארת דמותה של אלפבה כמכשפה מסתורית וירוקת-עור לאורכו, בעיבודו המוזיקלי מתוארת אלפבה כאנושית וסימפתית יותר. בנוסף לכך, בניגוד לרומן, שחושף את האמת על הורותה הביולוגית של אלפבה בשלב מאוחר יותר בעלילה, כבר מתחילת המחזמר מובהר כי אלפבה היא ממזרה שנולדה לאמה, מלנה תרופ, מרומן שניהלה עם גבר מסתורי (שבהמשך מתגלה כקוסם מארץ עוץ ) שהשקה אותה בסם ירוק במהלך היעדרותו של בעלה.

כשפרקספר שב לביתו ומגלה שאשתו ילדה בת ירוקת-עור ובעלת שיניים חדות מאוד, הוא מבין מיד שהילדה היא תוצר ניאופים ומאז מגלה כלפיה קוצר-רוח ומתיחות. בבגרותה, כשהיא מתחילה את לימודיה באוניברסיטת שיז, היא מנודה מיד משאר הסטודנטים בשל שונותה, אך מנגד, לוקחת אותה דיקנית האוניברסיטה, מאדאם מוריבל, תחת חסותה ומתחילה לתת לה שיעורי קסם פרטיים. עם הזמן, אלפבה וגלינדה הופכות לחברות טובות, והיא מתאהבת בפיירו, בן-זוגה של גלינדה. כשגלינדה ואלפבה נוסעות לעיר הברקת במטרה לפגוש את הקוסם מארץ עוץ וליידע אותו על הדיכוי הנוראי שעוברים בעלי-החיים, כולל דוקטור דילמונד, הן מגלות כי מדובר בשרלטן חסר כוחות קסם משלו האחראי לדיכוי זה. אלפבה, שמסרבת לשתף פעולה עם הקוסם, בורחת ולוקחת איתה את הגרימרי שלו, ובכך מוכרזת כאויבת הממלכה.

במהלך הנשף הגדול בעיר הברקת, שבמהלכו פיירו וגלינדה מכריזים על אירוסיהם, אלפבה מתגנבת לארמונו של הקוסם במטרה לשחרר את הקופים המעופפים שיצרה בטעות, אבל הקוסם מגלה אותה ומנסה לשכנע אותה שנית להצטרף לצדו. על אף שבתחילה אלפבה כמעט ומשתכנעת לעשות-כן, היא תוקפת את הקוסם לאחר שגילתה שעינה את דוקטור דילמונד עד לנקודת אל-חזור במהלכה איבד את היכולת לדבר. לאחר שחיילי הקוסם מתערבים, אלפבה נאלצת לברוח, ופיירו, שבשלב זה מתגלה שתמיד היה מאוהב בה, עוקב אחריה ונוטש את גלינדה.

עם זאת, אלפבה ופיירו אינם נשארים יחד לאורך זמן – כשהיא חשה שאחותה, נסרוז, נמצאת בסכנה. היא חשה לעזרתה, אך באיחור, שכן ביתה של דורותי גייל, שהובאה לארץ עוץ באמצעות ציקלון שנוצר על ידי מאדאם מוריבל, נפל עליה והרג אותה. בידיעה שימצאו את אלפבה בארץ המנצ'קינים, גלינדה וחיילי הקוסם מגיעים לעצור אותה, אך היא מצליחה להימלט בעזרתו של פיירו, שנתפס ומוצא להורג. הטירה בה מצאה אלפבה מקלט, מבצר קיאמו-קו, נמצאת במצור על ידי תושבי ממלכת עוץ, שהוסתו על ידי בוק, שהפך בינתיים לאיש-הפח, ומאדאם מוריבל, אך גלינדה מצליחה להגיע אל אלפבה והשתיים מתפייסות.

בעוד ההמון המוסת פורץ אל תוך הטירה, דורותי שופכת בטעות דלי מים על אלפבה, שנמסה לכאורה לנגד עיני הנוכחים. לאחר שההמון, דורותי וגלינדה עוזבים את המבצר, פיירו, שקם לתחייה והפך לדחליל קודם לכן באמצעות כישופה של אלפבה, מגיע ומחלץ אותה ללא-פגע; אלפבה עוזבת את הטירה, מוכנה להתחיל חיים חדשים עם פיירו הרחק מעוץ.

גילום הדמות

עם דמותה של אלפבה מזוהה בעיקר השחקנית והזמרת אידינה מנזל, שגילמה את הדמות בהפקתה המקורית של המחזמר שעלתה בתיאטראות ברודוויי ובתיאטראות וסט אנד בשנת 2003 וזכתה בפרס טוני לשנת 2004 על גילום הדמות. את דמותה בעיבודו הקולנועי של המחזמר, העתיד להתפצל לשני חלקים, מגלמת סינתיה אריבו, כשאת הדמות בצעירותה מגלמת קאריס מוסונגול בסרט הראשון.